פרשת ויחי – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 05 Jan 2023 22:01:37 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת ויחי – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 תיזהר מחלומותיך https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/#respond Thu, 05 Jan 2023 21:53:01 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9992

פרשת ויחי בראשית פרק נ (א) טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה-תֹאמְרוּ

לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹקי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ

יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אילו

*תיזהר מחלומותיך*

בארבע קריאות התורה המתארות את חייו, יוסף מתפרץ בהתקפי בכי. יש שמונה מקרים בהם יוסף

בוכה. לכל מקרה יש את המשמעות המיוחדת שלו אבל כאן נתמקד בדמעות בסוף חייו של יוסף.

יוסף נפגש עם אחיו אחרי קבורת יעקוב אביהם פגישה שהיתה יכולה להיות פגישה של הערכה

פיוס אהבה והבנה ליוסף על כל פעולותיו למענם אבל יוסף מגלה שהם מפחדים ממנו שהם

מאמינים שהוא שומר להם טינה ולמרות כל מה שהוא אמר בעבר ועשה בשבילם הם לא בטוחים

שהוא סלח להם ואז יוסף מגלה את גבולות הכוח. הוא מגלה עד כמה לקשר האנושי, לקשר האישי,

לקשר המשפחתי יש הרבה יותר ערך וחשיבות מאשר לכוח – הן עבור האדם עצמו והן עבור כל

הסובבים אותו.

יוסף בוכה על החולשה הטמונה בכוח, על המחיר הנורא שהוא שילם על כך שחלומותיו התגשמו ועל

הדרך בה הם התגשמו. חלומותיו אכן התגשמו, ברמה מסוימת, אבל הטרגדיה נותרה אמיתית

באותה מידה. הרסיסים הקרועים של המשפחה לא הושלמו לגמרי.

לכל אדם יש חלומות כולנו חולמים על נושאים שונים יש שחולמים על תהילה או עושר או מזל טוב

אחר. לפעמים נראה שתפילות נענות ואנשים מקבלים את מה שהם רצו מזמן. יש, לפחות לזמן מה,

אושר גדול וסיבה לחגיגה. ואז, באחת האירוניות הגדולות של החיים, חלום שהתגשם הופך לסיוט.

אנו חולמים ולפעמים גם מגשימים את החלומות אבל המחיר לפעמים עלול להיות יקר מדי. נישואים

מתפוררים, משפחות מתפרקות, וחברות אישית מסתיימת במרירות רבה

במרדף שלנו אחר עושר וכוח, אנחנו גורמים לפעמים למשפחות שלנו לסבול כתוצאה מכך.

אדם תמיד צריך לעצור ולבחון האם בדרך להגשמת חלומותיו הוא דורס ומאבד את כל ערכיו ואת כל

מה שיקר לו באמת.

 

היזהר במה שאתה חולם (זה עלול להתגשם)

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/feed/ 0
פרשת ויחי ועשרה בטבת. https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%91%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%91%d7%aa/#respond Sun, 16 Jan 2022 13:10:33 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4671

על פי הלוח העברי הנוהג כיום, עשרה בטבת הוא היחיד מבין התעניות היכול לחול ביום שישי, והדבר קורה אחת למספר שנים. לפי הלוח, התאריך י' בטבת אינו יכול לחול ביום השבת עצמו. עם זאת, האבודרהם (הרב דוד אַ‏בּ‏וּ‏דִרְהַ‏ם) כתב שבניגוד לכל שאר הצומות שמדרבנן, אילו היה עשרה בטבת חל בשבת, התענית הייתה דוחה את השבת ולא נדחית ליום אחר. האבודרהם ציין כי המקור לכך הוא הפסוק ביחזקאל בו נאמר על עשרה בטבת "עצם היום הזה" (כד ב),‏ביטוי שנאמר בתורה (ויקרא כד) על יום הכיפורים, שהוא יום הדוחה שבת.

 בספרו של רבי יהונתן אייבשיץ, "יערות דבש" (ח"א דרוש ב'), מופיעים דבריו של האבודרהם על עשרה בטבת: "יום הרע אויב בקודש לצור על עיר, ויום ההוא קשה לישראל למאד יותר מיום חורבן הבית, כי ט' באב אינו דוחה שבת, ואילו י' טבת דוחה שבת כמו יום הכפורים. ומזה מופת כי צרה גדולה הייתה, וכל התחלות קשות, וכיון שכבר הותרה הרצועה מלמעלה לצור על עיר, כבר אח"כ היתה הדרך כבושה לפני אויבי עמו לעשות כאשר זממו בעוונות הרבים".

 פרשנים נוספים נקטו גם הם באותה הגישה, שתחילת המצור היה אירוע משמעותי ביותר שסימל את תחילת החורבן. היו לו השלכות הרסניות ארוכות טווח. ייתכן כי זו הסיבה לכך שאנו מציינים את עשרה בטבת תמיד בשבוע של פרשת ויחי. כאשר יעקב נתן את הברכות , היה עליו לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח של מתן הברכות. לדוגמה, הידיעה כי ממנשה ייצאו בעתיד מנהיגים רעים חייב אותו ליצור איזון לכך כבר בתקופתו, אך גם באופן כזה שיתאים למנשה בתקופתו. כמו כן היה עליו להעניק ברכות לשאר השבטים בהתאם להשלכות שיידע שיהיה להן גם כאן ועכשיו וגם לטווח הארוך. כך נהג יהודה, בהתמודדות שהייתה לו אל מול תמר, בחשבו על ההשלכות ארוכות הטווח של ילדיה. כתוצאה מכך זכה לכך שמלכות ישראל תצא ממנו. לעומתו, אחיו ראובן, שמעון ולוי לא חשבו על ההשלכות של מעשיהם לטווח הארוך ובשל כך לא קבלו ברכות כפי שקיבלו היתר. בראיית התמונה הרחבה, כפי שעשה יעקב, ניתן לראות שאירועים מסוימים יהיו קריטיים ביותר, עוד לפני שאירעו. זהו גם המסר של עשרה בטבת. כל מעשה שנעשה, כל אירוע שמתרחש, הוא בעל השלכות אשר יש לשקול אותן ולחשוב האם הן חיוביות או לא.

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%91%d7%aa/feed/ 0
ויחי-ברכת – הדורות https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa/#respond Sun, 16 Jan 2022 13:09:24 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4663

ברכת – הדורות

 ברכות רבות מוצאים אנו בתורה. אברהם מברך את בנו יצחק, יצחק מברך את יעקב, הכוהנים מברכים את העם. אך ברכה אחת מיוחדת אנו מוצאים, ולה תוספת "אשר בך יברך ישראל" (בראשית מ"ח, ח) – כלומר ברכה שכל עם ישראל יברך את בניו ובנותיו, והיא תהיה הברכה הנפוצה ביותר. אם נתבונן בתוכן הברכה יהיה קשה אולי להבין, במה זכו "אפרים ומנשה" שברכת יעקב להם הפכה לברכת כלל ישראל?

הברכה הדומה שניתנה לשני אחים, וקדמה לאפרים ומנשה הייתה ברכת יצחק ליעקב. ועל אף היותה חשובה, לא הביאה ברכה זו שניתנה ליעקב אחווה ושלום בין האחים יעקב ועשו, נהפוך הוא, עשו לא מוותר וחושב על נקמה "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כ"ו, מ"א). בברכת יעקב לאפרים ולמנשה, מגלים אנו שני בנים שכל אב, לו היה זוכה, היה לו במה להתגאות.

אפרים, ודאי הוא שזכה בברכת יעקב, אך הוא עומד בצלו של אחיו מנשה. האח הבכור על אף שלא זכה בברכה הראויה לו כבכור, ועל אף דברי יעקב ליוסף כי אפרים יצליח יותר ממנשה, מנשה מבליג, מגלה כושר איפוק עילאי, סובלן, אינו מגיב, אלא להיפך הוא מקבל זאת בהבנה. בנים כאלה הרואים זה את טובתו של זה ומעוניינים בטובת אחיהם ורואים בהצלחת האח – כהצלחתם, ראויים שבהם יאמר "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".

___________________________________

יעקב בירך את אפרים ומנשה והתפלל "המלך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי…" (בראשית מ"ח, ט"ז) רש"י בפירושו בברכת כהנים על הברכה "יברכך ה' וישמרך" מעיר "יברכך – שיתברכו נכסיך" (במדבר כ"ד) ולכן המשמעות של "ברכה" הינו ברכה בגשמיות, אם כן גם המשמעות של "יברך את הנערים" הינו ברכה בגשמיות – ברכה בנכסיהם, יעקב ממשיך ומוסיף על ברכתו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם יצחק ויעקב", תפילה שהם יתגאו בשמו, בדרך החיים שלו ושל אברהם ויצחק, שלא יתביישו ולא יעזבו הדרך, שיהיו ממשיכי דרכו של אברהם ויצחק, אם כן ברכה זו היא ברוחניות.

עלינו ללמוד מברכת יעקב שכאשר מברכים צאצאים, על המברך לא רק לברך ברכה בגשמיות אלא גם ברוחניות. בד"כ הורים וזקנים דואגים לגשמיות של צאצאיהם – עליהם לדאוג באותו מרץ ותושייה לעתידם הרוחני, שימשיכו בדרך האבות. שהברכה של יעקב ברוחניות "שיקרא בהם שמי ושם אבותי" תתקיים גם בצאצאיהם.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa/feed/ 0
ויחי- קבלת יסורים בשמחה https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/#respond Sun, 16 Jan 2022 13:08:22 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4655

אחרי פטירתו של יעקב, אחי יוסף מפצירים בו לא לנקום  בהם או להעניש אותם על העוול שהם עשו. יוסף מגיב להפצרותיהם ומשיב להם: כי למרות שכוונותיהם היו גרועות הוא לא ישקול לפגוע בהם כלל. מה' יצא הדבר למטרה טובה, כדי לשמור את כולם חיים.

לעתים קורה לנו  משהו אשר אנו מתייחסים אליו כטרגדיה מוחלטת, ורק שנים מאוחר יותר, עם מבט לאחור והצבת כל האירועים בפרספקטיבה הנכונה, אנו מבינים שהטרגדיה בכלל לא היתה טרגדיה, אלא אפשר דבר טוב ונפלא שמרעה יצא טובה.

בפרשת מקץ (פר' מב פס' לו) מסופר על יעקב אבינו שהיה מאוד נסער, כל החיים שלו מתפרקים, יוסף איננו, שמעון איננו, ועכשיו לוקחים ממנו גם את בנימין בן זקוניו האהוב.

המדרש מעיר כי ה' יושב בשמים מעל ומצחקק על הקטרת של יעקב. יוסף נעלם? הוא משנה למלך מצרים, הוא יושב על גג העולם! שמעון נעלם? הוא נודד בחופשיות בסיורים במצרים! יוסף רק כלא אותו כל עוד האחים היו שם (רש"י על הפסוק פר' מב פס' כב). עכשיו גם בנימין יאבד? אבל שום רע לא קרה לבנימין לבסוף, בדיוק כמו שדבר לא קרה ליוסף או לשמעון. יעקב חשב כי הוא חווה טרגדיה על טרגדיה, ואילו באמת שום דבר לא השתבש כלל.

התלמוד בברכות ס:, אומר לנו כי כאשר אנו חווים טרגדיה עלינו לדקלם ברכה מיוחדת "ברוך דיין האמת", כי גם טרגדיה צריכה להיות מלווה בברכה בגלל האמונה שכל מה שה' עושה הוא לטובה!

כאשר התורה מצווה אותנו למחות את זכר עמלק, הביטוי הוא: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".   המשמעות היא כי רק מנקודת המבט שלנו חש למחות את זכר עמלק וזו הכוונה במילים מתחת השמים, כיוון שעמלק הם ההתגלמות הפיזית של הרוע.

עם זאת, מנקודת המבט של ה' אשר לוקח בחשבון את מכלול כל האירועים, אפילו עמלק מגלם משהו טוב ולזה התכוונו חז"ל (גיטין נז ב) כאשר אמרו: כי צאצאי עמלק הרשע ואנשים אחרים התגיירו למדו ולימדו תורה, למרות שאנו רואים עמלק כסמל האולטימטיבי של הרוע, ההיסטוריה הוכיחה כי גם להם היה ערך.

בכל פעם שאנו חווים טרגדיה אנו צריכים לאמץ תמיד את גישתו של רבי עקיבא (ברכות ס:) להניח תמיד כי אלוהים לא היה נותן לדבר להתרחש אם לא היה בזה משהו טוב. רבי עקיבא למד גישה זו מן הרבי שלו – נחום איש גמזו, שהיה תמיד מגיב על טרגדיות שהוא חווה במשפט "גם זו לטובה!" (תענית כ"א א).

חסידים מספרים כי "רבי שמלקע ואחיו רבי פנחס באו אל רבם המגיד ממזריטש וביקשו ממנו שיבאר להם את המשנה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה". השיב המגיד: "לכו אל בית המדרש ושם תמצאו את האיש זושא, הוא יאמר לכם את פירושו". מיד הלכו לבית המדרש והציעו לפני רבי זושא את שאלתם. צחק ואמר: "הנה מצאתם את הראוי והגון לכך! עליכם לפנות לאיש אחר ולא לשכמותי, שמעולם לא פגעה בו הרעה". אבל הם ידעו שמשעת לידתו של רבי זושא ועד כה לא עבר עליו יום אחד בלי מצוקה וסבל.

ר' זושא גורס שאין הוא האדם הראוי לשאלה זו, לפי שלא חש מעודו טעמה של בשורה רעה. ר' זושא מלמד את האחים את הסוד הגדול של קבלת הגזירה הרעה מתוך שמחה. ר' זושא נמצא בדרגת אמונה כה גבוהה, עד שברור לו שכל דבר ודבר שקורה לו בוודאי טוב הוא. שבט אפו של הקב"ה נתפס אצלו כמטה חסד ומשען. לדידו אין באמת הבחנה בין הבשורה הטובה לבין הבשורה הרעה. כאן לומדים האחים מהי הדרך לקבלת הרעה בשמחה. רק באמצעות אמונה אמיתית ודבקות בבורא עולם, תתבסס ההכרה הפנימית כי באמת הכל לטובה. זוהי אם כן הדרך האמיתית להבנת הגמרא. ניתן לברך על הרעה באותה שמחה שבה מברך האדם על הטובה, אם מצוי הוא בדרגתו של ר' זושא. כאן הבינו מה פירושה של קבלת יסורים בשמחה.

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%aa-%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/feed/ 0
ויחי-משיח משיח-מחשבי קיצין https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9f/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9f/#respond Sun, 16 Jan 2022 13:06:28 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4647

מחשבי קיצין

"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים"

"ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו השכינה"(פסחים נ"ו ע"א).

חז"ל ברובם התנגדו בצורה חריפה לאותם יהודים שידעו לחשב את מועד בואו של המשיח. כאשר רבי זירא מוצא חכמים העוסקים בחישוב זמן המשיח,היה אומר להם:"בבקשה מכם אל תרחיקוהו",מפני ששנינו:"שלושה באין לאדם בהיסח הדעת,ואלו הן:משיח,מציאה,ועקרב"(סנהדרין צ"ז ע"א). חז"ל ביטאו התנגדותם לחישובי הקץ במשפט המפורסם:"תיפח עצמותם של מחשבי קיצין"(סנהדרין צ"ז ע"ב).

הכמיהה לגאולה מושרשת עמוק בנפש היהודי,היא מהווה חלק מעיקרי האמונה היהודית. מדוע אם כן חז"ל התנגדו כל כך לחישובי-הקץ? האם מצוות לימוד תורה,אינה מחייבת לימוד תורה בכל דרך ובכל פירוש שנראה לנו הגיוני? או שחלילה מגבילים את הלומד ואמרים לו מצוות לימוד תורה אינה מחייבת התעסקות בלימוד אלא לזכור שצריכים ללמוד?

הגיון רב מסתתר מאחורי משפט זה,ובמשך הדורות ניסו גדולי ישראל להסביר היגיון זה.

א . אנו יודעים כי חז"ל עצמם קבעו כי מועד בואו של המשיח הוא תלוי בנו "בעתה אחישנה". יש למשיח זמן מתוכנן,אך הוא יקדים במידה ונשפר דרכינו. ולכן קביעת חישובי הקץ בצורה ברורה ומוחלטת תוך התעלמות מבעיות העם,מנוגד לדברי חז"ל על המשפט "בעתה אחישנה"(ישעיהו ס' כ"ב)-"זכו -אחישנה לא זכו-בעתה"(סנהדרין צ"ח ע"א).

ב . הסכנה הגדולה הצפויה למאמין,עלולה לעורר בעיניו שאלות רבות במידה ומועד שייקבע על ידו,יחלוף. האם הדבר לא יגרום לכדור שלג,שבעקבות "פגיעה" בעקרון בואו של משיח עלול הדבר לסייע בפגיעה נוספת של עקרונות נוספים באמונה,כמו שבת,אמונה באל אחד וכו' וההיסטוריה תוכיח.

ג . אל לנו לראות ב"ידיעת הקץ" מטרה בפני עצמה,אלא להבין שידיעת הזמן המדויק של ה"קץ" הוא דבר משני, והעיקר הוא זירוז וייחוד שמו של ה',כי הקץ –הוא עניין של הקב"ה בלבד,ואנו חייבים למלא את רצונו ולקיים מצוות תוך חשיבה על הקץ,אבל לא בהעמדת עניין זה במרכז האמונה היהודית.

ד . החפץ חיים מתנגד לכך,כי אלו שמחשבי קיצין עסוקים כל כך בעניין זה,עד שהם מזניחים את שאר המצוות ונתלים בסימנים.  "והרי אנו יודעים שגם אם יבוא המלאך גבריאל ויפסוק נגד הרמב"ם,לא תשתנה ההלכה"(מכתבים מאמרים ח"א,עמ' ל"ט).

ה . מעניין להתבונן במילים:"מחשבי קיצין"-אין מדובר "בחושבים" על הקץ,שעניין זה הוא הכרחי ומצווה לחשוב על כך. אלא באנשים ש"מחשבים"-שהופכים עניין זה למדע(צורה זו פסולה בעיני חז"ל).

קיצין-ולא קץ,רבים ולא יחיד,חז"ל כבר מעמידים אותנו על כך שכל העוסקים בחישוב הקץ,כל אחד יגיע למסקנה אחרת . הדבר יכול לגרום לבלבול  ולתהייה רבה בעניין זה, ואולי כדי למנוע "ריבוי קיצין" העדיפו לא לעסוק בזה כלל.

ו .  בשו"ת שאלות ותשובות מן השמיים לר' יעקב ממרויש(ס' ע"ב) נשאלת שאלת חלום בעניין קץ הגאולה? "אך לא מצא התשובה כתובה לפניו".למרות מה שכתבנו,כן מצאנו גדולי מחשבה שהתעסקו בחישוב הקץ כמו ר' סעדיה גאון.

רבי סעדיה גאון ערך חישוב הקץ בספרו "אמונות ודעות"(מאמר ח'). הרמב"ם,באיגרת תימן לימד עליו זכות שהיתה זו הוראת שעה מחמת עמדתם הספקנית של בני דורו,ולא בשל רצון להגיע לגילוי ממשי של תאריך הגאולה. גם הרמב"ן,בספר הגאולה(מאמר ד'),חישב את הקץ אך התנצל באומרו שכנראה בטל בימיו האיסור על כך,שנאמר רק לבני הדורות הרחוקים מן הגאולה. ולדעתו עמד הוא כבר באחרית הימים ממש. ובפירושו על התורה(בראשית ב',ג')חישב את הקץ לשנת ה' קי"ח . ה"אברבנאל",מחלק בין חישוב קיצין על פי אצטגנינות(אסטרולוגיה)שהיא אסורה והעוסק בו עליו נאמר:"תיפח רוחו",לבין חישוב הקץ על פי דברי הנביאים,שהוא מותר לדעתו,והוא מוסיף בדרכו של הרמב"ן,שבסוף הגלות יתגלה הקץ.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97-%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9f/feed/ 0
לפרשת ויחי– לשוט נגד הזרם https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%9d/#respond Sun, 16 Jan 2022 10:29:10 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4282

המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ." (בראשית מ"ח ט-טז).

"את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו" (ויקרא פרק י"א, ט')

 "כל שיש לו קשקשת – יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת" . (מסכת נדה דף נא עמוד ב)

בספר דברים (י"ד, ט') שם נכתב: את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו. ובגמרא (נידה נא): מתני כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. ושואלת הגמרא (שם): …ולכתוב רחמנא קשקשת ולא בעי סנפיר א"ר אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר.

פירוש – הדגים המותרים באכילה הם אלו שיש להם קשקשת וסנפיר ומוסיפה לנו המשנה ידיעה מופלאה: אין בכל היקום דג עם קשקשת בלבד! וכל דג שיש לו קשקשת חייב שיהיה לו גם סנפיר. ועל כך שואלת הגמרא אם כן מדוע לא הסתפקה התורה בכתיבת סימן אחד והוא הקשקשת, כי כאמור אם לדג יש קשקשת אז ודאי שיש לו גם סנפיר ועל זה השיבה הגמרא, להגדיל תורה ולהאדירה. כלומר, שדבר זה נעשה כדי להחכים אותנו בעוצמה האלוקית של התורה.

התורה קובעת סימנים לדגים כשרים והם סנפיר וקשקשת. הסנפיר הוא הכוח איתו הדג שט במים ותפקידו להניע את הדג. הקשקשת הם השריון על עור הדג. חז"ל קבעו שכל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר אבל דג שיש לו סנפיר לאו דווקא יש לו סנפיר לכן הסנפיר לבד אינו סימן של כשרות, אם כן נשאלת השאלה – למה בכלל מוזכר הסנפיר כסימן? על זה עונה הגמרא "יגדיל תורה ויאדיר". מעבר לפשט של התירוץ הזה, להחכים אותנו בעצמה של התורה, יש, אולי, מסר חשוב לנו כעם.

עם ישראל נמשלו לדג. בראשית היווצרות העם היהודי יעקב מברך את בניו שנולדו במצרים: "וידגו לרוב בקרב הארץ". למה נמשל עם ישראל לדג?

מסופר בתלמוד שפעם אחת גזרה המלכות הרשעה על ישראל שלא יעסקו בתורה, אך רבי עקיבא וחבריו לא נשמעו לגזירה והמשיכו ללמוד תורה. אדם בשם פפוס בן יהודה, שפגש את רבי עקיבא, שאל אותו: מדוע אתה עובר על מצוות המלך ומסכן את חייך?

השיב לו רבי עקיבא במשל:

"הלך לו השועל על שפת הנהר, כשלפתע ראה דגים המתרוצצים כה וכה. "מדוע אתם רצים" שאל אותם השועל, והם השיבו כי הם חוששים מן הדייגים המנסים ללכוד אותם ברשת.

"יש לי עצה בשבילכם" אמר השועל הערמומי. "בואו ועלו אל היבשה, ואני אמצא לכם מקום מחבוא טוב במערות ובנקיקי סלעים".

"עליך אומרים שאתה הפיקח שבחיות?" התפלאו הדגים. "אתה הרי הטיפש שבהם! אנו יכולים לחיות רק במים, ואתה מייעץ לנו לעלות ליבשה? אם אנו חוששים לחיינו בתוך המים, על אחת כמה וכמה שנחשוש מחוצה להם"!

"אנו היהודים דומים לדגים" סיים רבי עקיבא את דבריו. "התורה היא חיינו, כמו שנאמר בפסוק "כי היא חייך ואורך ימיך", ואילו אתה מייעץ לי להפסיק ללמוד אותה"?

(סוף הסיפור עצוב למדי: לאחר זמן לא רב שוב נפגשו רבי עקיבא ופפוס, הפעם בבית הסוהר. רבי עקיבא נתפס בשל 'חטא' לימוד התורה, אך פפוס נאסר בשל עבירה פלילית. "אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה" הכריז פפוס, "ואוי לו לפפוס, שנתפס על דברים בטלים". זמן קצר לאחר-מכן הוצא רבי עקיבא להורג בפקודת המלך).

עם ישראל שטים בים-ההיסטוריה וכדי לשרוד במים עם ישראל צריך שתי תכונות: הקשקשים, זה השריון, שהוא התורה, המצוות, המנהגים ומסורת אבות אבל בעצם קיומם עם ישראל מהגרים ממקום למקום. הם צריכים את התכונה של הסנפיר כדי לנווט להם בדרך. הם צריכים את היכולת לקחת את השריון הזה לכל מקום ומקום שהם שטים אליו בחיים שלהם.

יש שתי דרכים, שתי גישות להישרדות – היו יהודים שחשבו שהתכונה של הסנפיר מספיקה להם. כלומר, שהם יכולים ללכת ממקום למקום ושם ישתלבו וינהגו כדרכי הגויים ויש יהודים שחשבו שהתכונה של הקשקשת, השריון, מספיקה כלומר, הם יחיו לבד, יקיימו את התורה והמצוות בינם לבין עצמם ויבדלו מהגויים לגמרי וזה ישמור עליהם. גם שיטה זו לא עבדה. השיטה היחידה שמאפשרת לעם ישראל לשרוד, היא לחיות על פי שתי התכונות האלה גם יחד – לשמור על התורה והמצוות, המנהגים והמסורת וגם לדעת איך לנווט בחכמה בין אומות העולם, בכל מקום אליו ילכו ואז יזכו למלא את ייעודם וכך להגדיל תורה ולהאדירה.

===============

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%98-%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%94%d7%96%d7%a8%d7%9d/feed/ 0
פרשת ויחי- במה אברך? https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%9a/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%9a/#respond Tue, 28 Dec 2021 23:26:07 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1517

פרשת ויחי- במה אברך?

פרשת ויחי- במה אברך?

יעקב בירך את אפרים ומנשה והתפלל "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי…" (בראשית מ"ח, ט"ז) רש"י בפירושו בברכת כוהנים על הברכה "יברכך ה' וישמרך" מעיר "יברכך – שיתברכו נכסיך" (במדבר כ"ד) ולכן המשמעות של "ברכה" הינו ברכה בגשמיות, אם כן גם המשמעות של "יברך את הנערים" הינו ברכה בגשמיות – ברכה בנכסיהם, יעקב ממשיך ומוסיף על ברכתו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם יצחק ויעקב", תפילה שהם יתגאו בשמו, בדרך החיים שלו ושל אברהם ויצחק, שלא יתביישו ולא יעזבו  את הדרך, שיהיו ממשיכי דרכו של אברהם ויצחק, אם כן ברכה זו היא ברוחניות.

עלינו ללמוד מברכת יעקב שכאשר מברכים צאצאים, על המברך לא רק לברך ברכה בגשמיות אלא גם ברוחניות. הורים וזקנים דואגים לגשמיות של צאצאיהם – עליהם לדאוג באותו מרץ ותושייה לעתידם הרוחני, שימשיכו בדרך האבות. שהברכה של יעקב ברוחניות "שיקרא בהם שמי ושם אבותי" תתקיים גם בצאצאיהם.

 

הנני מברך אתכם  בבני חיי ומזוני בבריות גופא ונהורא מעליה חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל חזק חזק ונתחזק!

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%9a/feed/ 0