פרשת וישב – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 05 Jan 2023 22:30:05 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.3 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת וישב – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 להתפשר או לא?? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/#respond Thu, 05 Jan 2023 22:27:54 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=10017

להתפשר או לא?
התורה מתארת את מערכת היחסים בין יוסף לאחיו. המצב כל כך גרוע, שברגע שיש לאחים אפשרות , הם זוממים לזרוק את יוסף לבור ולגזור עליו דין מוות. בעודו מאשר את ההשלכה לבור מחד, טען ראובן נגד ההרג ועמדתו גברה, מנגד. כאשר הגיעה שיירה ישמעאלית יהודה אמר: "מה בצע" "ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו":, מה התועלת אם נהרוג את אחינו ונסתיר את דמו?" לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו" (בראשית ל"ז: כו -כז). יהודה הציע פשרה בין האפשרות להריגת יוסף לבין האפשרות לתת לו לשוב לאביהם, אחיו הסכימו לתוכניתו. –למכור אות יוסף.
התלמוד (סנהדרין ו ע"ב) מביא את דברי רבי מאיר שאומר ש"כל המברך" המשבח את יהודה על הפשרה שהוא עשה נחשב כמנאץ כמגדף. ! בפירושו מסביר רש"י כי מאחר שליהודה הייתה השפעה רבה על אחיו כל המברך את יהודה על מעשהו (אמירת מה בצע) ואומר שהוא עשה טוב כשהציל את יוסף ממיתה בבור, אינו אלא מנאץ. שהרי הוא לא הצילו מהמכירה! היה עליו לעמוד על יציאת יוסף לחופשי ולאפשר לו לחזור לאביהם. אילו עשה זאת, בוודאי היו מקשיבים לו והוא יכול היה לחסוך לאביהם צער רב. כוחו של יהודה היה גדול כל כך ! יהודה אולי נמנע באופן לגיטימי מלדרבן למתן חופש מוחלט ליוסף, משום שלא חשב שאחיו יסכימו לכך, אך ברגע שראה שהם מקבלים את הצעתו למכירה, היה עליו ללכת את כל הדרך. אם כן, יש להאשים את יהודה בהיותו מתפשר ולא היה ראוי לשבחים על פעולתו. הוא היה צריך להיות תקיף ולעמוד על כך שיוסף יישלח בחזרה ליעקב.
אחרים (ראה פירוש המהרש"א ע"א) מציגים הסבר אחר. רבי מאיר אומר בדיוק את ההיפך: "כל המברך" בלשון סגי נהור ז.א. מי שמבקר את יהודה על מה שעשה נחשב למנאץ ומגדף. מנקודת מבט זו ידע יהודה היטב שכל דרישה מצידו שיוסף ישוחרר הייתה נדחית על הסף על ידי אחיו ואז היו חוזרים לתוכנית הראשונית.
לפי נקודת מבט זו, יהודה עשה ככל יכולתו, בהתחשב בנסיבות, כך שלפחות הוא הציל את אחיו ממוות בטוח. אם כן, יש לשבח את יהודה כמתפשר על כך שזיהה את מציאות המצב שעמד מולו ועשה כמיטב יכולתו.
בדומה לכך, כאשר עומד ערב חורבן בית שני וירושלים מבקש רבן יוחנן בן זכאי מאספסיינוס את יבנה וחכמיה. יש מחכמי ישראל שמתחו ביקורת על רבי יוחנן בן זכאי, מהגנרל הרומי אספסיאנוס כמה טובות הנאה. ביניהם הוא ביקש "תן לי יבנה וחכמיה" התלמוד (גיטין נ"ו )מתעד כי היו שביקרו אותו משום שהיה צריך לבקש מאספסיאנוס, לבקש את החסד האולטימטיבי ולא החריב את בית המקדש. אבל, ממשיך התלמוד, רבי יוחנן חשב שאספסיאנוס לעולם לא ייעתר לבקשה כזו, ולכן, בהגשתה הוא עומד בפני סכנה לאבד הכל. תפסת מרובה לא תפסת. עדיף להתפשר ולהציל משהו מאשר ללכת על כל הקופה, ואולי להישאר בלי כלום.
ולכן כדברי חז"ל:: "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו."

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/feed/ 0
וישב – ההפטרה https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%94/#respond Sun, 16 Jan 2022 12:50:32 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4562

 השנה יש שתי שבתות בחנוכה.

שבת פרשת "וישב" היא השבת הראשונה של חנוכה, לכן לא נקרא את ההפטרה של פרשת "וישב" אלא נקרא הפטרה מיוחדת לחנוכה.

 כל ההפטרות במשך כל השנה קשורות בעקיפין לתקופה של חנוכה משום שהמקור לנוהג לקרוא הפטרה מספר נביאים הינו מתקופת השליטה של אנטיוכוס על עם ישראל לפני מרד החשמונאים, כאשר הוא אסר עליהם ללמוד או לקרוא מתורת משה ולכן נבצר מהם קריאת בתורה.

 חז"ל באותה תקופה קבעו שיקראו קטע מספר נביאים שיש לו איזה קשר רעיוני לנושא של הפרשה שהיו צריכים לקרוא וכך לא תישכח קריאת התורה מעם ישראל קטע זה נקרא בשם הפטרה.

 תמיד יש זיקה בין ההפטרה לבין נושא הפרשה, וגם אחרי שעם ישראל שוחרר מהכבלים של אנטיוכוס הוא המשיך במנהג לקרוא הפטרה, למרות שגם קראו בתורה. לרוב ההפטרה קבועה, אבל כאשר יש אירוע מיוחד באותה שבתאו באותו שבוע יש בדרך כלל הפטרה מעניינו של אותו אירוע. מעניין שאחרי ההפטרה יש ברכות והברכות הם לא בענייני שבת או חג אלא הם תפילות שהקב"ה ירחם על עם ישראל, שישלח לנו את אליהו הנביא, שירחם על ציון, וזה מתאים לתקופה שתיקנו את הברכות האלו, תקופה שעם ישראל היה בשליטה אכזרית של היוונים.

 למרות שהנושאים של ההפטרות הם שונים מדי שבוע, יש קו אחד שמקשר בין כולם, תמיד יש איזה מסר של תקווה או נחמה, אפילו בהפטרות שאנו קוראים בתשעה באב יש מסרים של תקווה לעתיד, של נחמה וזה קו קבוע בכל הפטרה והפטרה, אבל יש יוצא מהכלל אחד ויחיד והוא נמצא בהפטרה של פרשת "וישב".

 אם נעבור על ההפטרה של פרשת "וישב" לא נמצא אף פסוק של נחמה או תקווה, מדובר בה על פשעי ישראל ועל הפשע שמכרו צדיק במחיר נעליים.

 "כה אמר ה' על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים" (עמוס פרק ב' פסוק ו').

 לפי חז"ל הקשר בין ההפטרה והפרשה הוא מכירת יוסף הצדיק על ידי אחיו, על זה אומר הנביא "לא אשיבנו" אין סליחה,אין מחילה או כפרה ואין מסר של תקווה.נשאלת השאלה למה יש לנו יוצא מן הכלל דווקא בהפטרת פרשת "וישב"?! אולי מה שלומדים מכך הוא שאמנם הקב"ה יציל אותנו ויוציא אותנו מכל צרה, מכל אויב שבא עלינו, אבל כאשר האויב הוא מתוכנו, וכאשר יש בינינו שנאת אחים כמו השנאה של אחי  יוסף אליו, אז הקב"ה לא רואה צורך להציל את עם ישראל.

 ההפטרה של פרשת "וישב" מלמדת אותנו שהחטא הנורא ביותר הוא שנאת אחים, שנאת חינם ועד שאנחנו לא נתקן את עצמנו בעניין זה יש לנו  קושי לפנות לקב"ה שיעזור לנו.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%94%d7%94%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%94/feed/ 0
וישב-משמעות של שמונה – כוחות מעל הטבע https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2/#respond Sun, 16 Jan 2022 12:44:02 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4522

משמעות של שמונה – כוחות מעל הטבע

אשתו של פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף. יוסף סירב לה ואמר "ואיך אעשה רעה הגדולה הזאת" (בראשית ל"ט ט').

אשתו של פוטיפר לחצה עליו עד שנאלץ לברוח ממנה  ככתוב "וינס ויצא החוצה"..

יש מדרש על הפסוק בתהילים: "הים ראה וינוס" (תהילים קי"ד ג'), לפי המדרש כשעם ישראל הגיע לים סוף, הים ראה את ארונו של יוסף וינס, לפי הפירוש של המדרש הים ינס, הים נבקע בזכותו של יוסף שנס מלפני אשת פוטיפר. הים נס בזכותו של זה שעמד בפני הפיתוי ולכן הים נבקע לעם ישראל

מה הקשר בין זכויותיו של יוסף לקריעת ים סוף?

נציין שבפרשתנו המילים "וינוס החוצה" מופיעות ארבע פעמים בסיפור – מה המשמעות של זה?

המינוח "ויוצא אותו החוצה" מופיעה בפרשת "לך לך" בסיפור של ברית בין הבתרים (בראשית ט"ו ה').

ה' הוציא את אברהם החוצה. לפי המדרש שרש"י מצטט הוא אמר לו "צא מאצטגנינות שלך", צא מכוחות הטבע, אתה מעל הטבע, כוחות הטבע לא ישלטו בך, גם אם לפי הטבע לא יהיו לך ילדים אתה בכל זאת תהיה אב המון גויים, מכיוון שאתה עתיד לחיות מעל הטבע.

במילים: "ויוצא אותו החוצה" יש את ההבנה שה' נותן את הכוח להתמודד עם הטבע ולהתעלות עליו.

יוסף התמודד עם אשת פוטיפר והשתמש בכוחות על טבעיים כדי לא ליפול בפח שהיא טמנה לו.

באופן טבעי הוא היה יכול ליפול לתוך הקסמים של אשת פוטיפר, אבל הוא השתמש בכוח העל טבעי של אבי סבו אברהם . אברהם היה מעל הטבע, יוסף התמודד עם טבעו ולא וויתר לה. לכן כאשר ארונו של יוסף הגיע לים סוף, וטבעו של ים סוף זה לזרום, השתנה הטבע ונבקע הים בזכותו. הים נס מלפני האיש שנס, זה שהתמודד עם הטבע היה לו את הכוח לשנות את הטבע של הים.

בספר "הפרדס" מבית ספרו של רש"י יש הערה מעניינת, הוא כותב שיש 112 פסוקים בפרשת "וישב", מתוך 112 פסוקים כל פסוק מתחיל בו' חוץ משמונה פסוקים. הסדרה של ווים מתחילה בפסוק ג', ספר "הפרדס" כותב ששמונה הפסוקים שלא מתחילים בוו מתאימים לשמונת ימי מילה.הם רומזים למצוות ברית מילה שמקיימים ביום השמיני.

בעצם מה שלומדים מזה שכל מה שקורה בפרשת "וישב" הוא וו אחד גדול, זה קרה, וזה קרה וזה קרה אבל הכול חלק מסיפור אחד גדול, סיפור של דבר אחד שנובע מהשני, הכול זה תוצאה של פועל ותוצאה.

מה שהתורה מלמדת אותנו שבהיסטוריה זה נראה כך שדבר נובע מדבר, אבל החיים של היהודים הם מעל הטבע.

שמונת פסוקים מציינים את המילה, לפי המסורת שבע זה מספר של טבע כמספר ימי השבועה, אבל שמונה זו תכונה שמעל הטבע, לכן עושים את הברית ביום השמיני, משום שהברית של עם ישראל  הוא למעלה מן הטבע. יהודים הם מעל הטבע זה מה שה' אמר לאברהם אבינו, הוא לקח את אברהם ואמר לו אתה מעל הטבע, צא החוצה.

שמונה פסוקים שלא מתחילים באות וו מלמדים אותנו משהו שקשור לכל הפרשה, למרות שהכול נראה בפרשה מתנהל באופן טבעי דהיינו תוצאות  מפעולות טבעיות זה לא כך,משום שעם ישראל מתנהל מעל המזל.

זה גם הקשר לימי החנוכה שהם מציינים נסים מעל הטבע, לכן יש שמונה ימים, והשמונה ימים מלמדים אותנו על יתר ימי השבוע בשנה, כמו השמונה פסוקים בלי וו בפרשתינו, שכל מה שקורא בעם ישראל זה מעל הטבע, אנחנו שורדים מחוץ לטבע.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%98%d7%91%d7%a2/feed/ 0
לפרשת וישב – מתי משנים שם של אדם? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%93%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%93%d7%9d/#respond Sun, 16 Jan 2022 10:17:14 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4204

בפרשת וישלח (בראשית ל"ב, כ"ו) אנחנו קוראים שיעקב נאבק עם איש. חז"ל אומרים שהיה זה מלאכו של עשו. בסוף המאבק תובע יעקב ברכה מהמלאך. המלאך מברך את יעקב שלא יקרא עוד יעקב אלא ישראל שזהו שם שמתאים למישהו שניצח מלאך.

מסיפור זה אנו מבינים ששינוי שם זו ברכה. מכאן עולה השאלה למה שינוי שם זו ברכה? מתי משנים את השם? מה הכללים בשינוי השם?

 חז"ל מסבירים לנו (ברכות ז', עמ' ב') שיש משמעות וחשיבות רבה לשמו של האדם בכך ששמו של אדם יכול להשפיע ולקבוע את גורלו בחיים.

המהרש"א מוסיף שהשם של אדם משפיע על ההתייחסות של הקב"ה אליו. "שפעולות השם נמשכים אחרי השם של אדם".

לפי הגמרא רות זכתה שיצא ממנה דוד "שריוהו לקדוש-ברוך-הוא בשירות ותשבחות". השם שלה – רות – גרם לכך שיהיה לה צאצא כמו דוד המלך. השם רות מרומז במילים 'שירות ותשבחות'.

מדרש תנחומא, בפרשת האזינו, מספר לנו שצריכים להיות זהירים ביותר בבחירת שם של אדם כי בכך ניתן להשפיע על התכונות שלו. המדרש מסביר שלכל אחד ואחד מהמרגלים שהוציאו לעז על ארץ ישראל והשמיצו את ארץ ישראל, היה שם שהצביע על נטייה לחטא זה.

 שינוי שם של אדם חולה

הגמרא (ראש השנה ט"ז, עמ' ב') רושם ארבע דרכים לשנות גזרה מן השמים: צדקה, תפילה, שינוי מעשים ושינוי שמו. בהתבסס על הגמרא, הרמ"א (יורה דעה של"ח: סעיף י') מעיר, שנוהגים לשנות שמו של אדם חולה מסוכן בניסיון למנוע את רוע הגזרה ולהציל את חייו. בספר חסידים (רמ"ה) הוא מעיר שהיה מנהג 'למכור' את החולה למשפחה אחרת במקום לשנות את שמו. הרעיון הוא שאולי נגזרה הגזרה על המשפחה על בן של מישהו מסוים ואחרי שמעבירים אותו להיות בחזקת משפחה אחרת מקווים שבכך תעבור הגזרה הרעה. זה אולי המקור לשם משולם.

יש גם שטוענים שהשם חליפא והשם חלפתא, שמוצאים בחז"ל, הם גם מבוססים על מנהג זה. המנהג שלנו אינו למכור את הילד אלא לשנות את השם בתקווה לשינוי מזל ובתקווה לרפואה.

נשאלת השאלה האם לשנות את השם או להוסיף שם חדש?

בספר "טעמי המנהגים" מצוטט ספר "רחמי האב" שלפיו לא כל אחד יכול לשנות את השם של החולה. רק מישהו גדול ושמעשיו מבוססים על רוח הקודש, יכול לשנות או להוסיף לשם שניתן בלידה. כי ידוע שלמרות שניטלה נבואה מן העולם הרי שבזמן נתינת השם לרך הנולד נחה על ההורים רוח הקודש. ההיגיון בזה הוא המשמעות הרבה בקביעת השם לחייו של האדם ואם לוקחים ממנו את השם הישן שלו עשויים לחתוך לו את עורק חייו.

מסיבה זו המנהג הוא כאשר משנים את השם לא לשנות את השם, לא להסיר את השם הקיים, אלא להוסיף שם. אברהם קיבל את שמו מה' ולכן השם אברהם מחליף באופן מוחלט את השם הקודם אברם אבל יעקב קיבל שם ממלאך לכן הוא קיבל שם נוסף.

איזה שם כדאי להוסיף לחולה?

לפי "ספר חסידים" כאשר בוחרים שם חדש לחולה פותחים את החומש באופן מקרי, כביכול, והשם הראשון שרואים יהיה השם הנוסף. ההיגיון בזה הוא שאין לנו היכולת לדעת איזה הוא השם הנכון לכן משאירים את זה בידי שמים.

הרמב"ם (קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו א':נ"ב) כותב לא להשתמש בחומש .

המנהג שלנו הוא להוסיף שם עם משמעות טובה והקשר חיובי, למשל: חיים, ברוך, רפאל, עזריאל וכד'. שמות שיסמנו שינוי לטובה בחולה. החיד"א בספר "דבש לפי" כותב שכאשר מוסיפים שם לאישה לא כדאי להשתמש בשמות רחל, בת שבע, תמר או לאה אלא להוסיף אחד מהשמות חנה, שרה או יוכבד וכד'.

קביעת השם החדש

לפי שאלות ותשובות מנחת אליעזר (ד', כ"ז) כאשר אדם קיבל שם חדש בגלל שהוא היה חולה, כאשר יקראו בשמו, השם החדש יהיה השם הראשון ולאחריו השם הוותיק. אבל אם האדם לא שורד, למרות ששינו את שמו, אז הבן שלו עולה לתורה עם השם הוותיק כשם הראשון והחדש לאחריו.

שינוי שם מחמת סיבות אחרות

למרות שבשולחן ערוך מוזכר שינוי שם רק לאדם חולה, הרי שההשקפה של שינוי שם באופן כללי נוגעת בתחומים אחרים גם כן. למשל, בני זוג חשוכי ילדים שירצו לעשות שינוי בשם כדי לשנות את גורלם ומזלם. הרמב"ם בהלכות תשובה (ב', ד') כותב שאחת מדרכי התשובה היא שהחוטא ישנה את שמו.

 לסיכום – שינוי השם הוא מהלך מאוד משמעותי בחיי האדם ולכן עושים זאת רק במקרים מיוחדים ומאוד בזהירות משום ששמו של האדם מבטא את מהותו.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%93%d7%9d/feed/ 0
לפרשת וישב – לאן נעלם ראובן? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%91%d7%9f/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%91%d7%9f/#respond Sun, 16 Jan 2022 10:08:42 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4172

פרשתנו מספרת לנו את אחד הסיפורים הכי מפורסמים בתנ"ך והוא המכירה של יוסף על ידי אחיו.

התורה מספרת לנו (בראשית ל"ז, י"ח – ל"ו) שהתכנית המקורית של האחים הייתה להרוג את יוסף אבל ראובן השפיע עליהם לא לעשות זאת אלא להשליך אותו אל הבור. המניע של ראובן היה "למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו".

בהמשך מסופר שראובן חוזר לבור ומגלה שיוסף נעלם, הוא לא בבור. הסתבר שהאחים הוציאו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעלים שעברו במקום בדרכם למצרים.

פרשנים שואלים – איפה היה ראובן בזמן מכירת יוסף? לאן נעלם ראובן? למה הוא לא היה עם האחים שלו?

רש"י מביא שני פרושים: האחד שבאותה תקופה האחים עשו תורנות ביניהם לעזור לאביהם. מכירת יוסף נעשתה בזמן שראובן חזר לבית אביו כדי להיות בתורנות לצד אביו.

הפירוש השני הוא שהמכירה נעשתה בזמן שראובן "היה עסוק בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו", שהתערב בחדר המיטות של אביו.

נשאלת השאלה – הסיפור על 'בלבול יצועי אביו' קרה תשע שנים לפני כן. למה רק עכשיו ראובן  מתבודד ועושה תשובה על מעשה זה?

התשובה היא שאמנם המעשה נעשה לפני הרבה זמן אבל רק עכשיו ראובן הבין את משמעות המעשה שהוא עשה. ראובן התבונן בהתנהגות של האחים וכאשר ראה מה שהם רוצים לעשות ליוסף, הוא הבין שמה שהוא עשה אז, היה טעות והייתה לו התגלות ועל כך הוא עושה תשובה.

מה גרם להתגלות עכשיו?

האחים היו כל כך בטוחים בצדקתם, הם היו משוכנעים לגמרי שהם עושים את הדבר הנכון. הם כל כך היו בטוחים עד כדי כך שהיו מוכנים להרוג את יוסף. הם לא ראו שיש להם נגיעה בדבר, שהם היו מסונוורים מקנאה. הם לא היו יכולים להסתכל על המצב בצורה אובייקטיבית.

ראובן ראה פתאום שאנשים יכולים להיות מסונוורים ויכולים לעשות החלטות נוראיות. הוא הבין שזה מה שקרה לו. הוא הסתכל פנימה, עשה התבוננות, והבין את הנועזות שלו להזיז את המיטה של אביו. הוא התבונן במה שהוא עשה וראה שזה היה מהסיבות הלא נכונות אלא רק למטרות שלו. רק אז ראובן הבין שמה שהוא עשה היה טעות והוא ביקש לכפר ולעשות תשובה. לכן רק עכשיו הוא היה "עסוק בשקו ובתעניתו".

אדם, לפעמים, כל כך מושפע מהאינטרסים האישיים שלו שקשה לו לעשות החלטות נכונות וצריך אדם עם תכונות מיוחדות כדי להתעלות מעל האינטרסים האישיים ולעשות את הדבר הנכון, גם אם זה לא לטובתו.

דוגמה של מישהו כזה, שהצליח להתעלות מעל המבוכה האישית שלו ולעשות את הדבר הנכון, נמצאת גם בפרשתנו. זהו הסיפור של תמר ויהודה.

חשדו בתמר שהיא זינתה. תמר לא הודתה ממי היא התעברה אלא היא שולחת כמה חפצים ליהודה עם המסר, שלאיש שהחפצים האלה שייכים, ממנו היא מעוברת. בשלב הזה, יהודה היה יכול להתעלם מהסימנים שבידה. הוא לא היה צריך להודות שהוא האב של הילדים שלה אבל הוא אמר "צדקה ממני". למרות שזה לא לפי האינטרסים שלו ויגרום לו למבוכה, הוא אמר שתמר צדקה.

תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק (בראשית מ"ט, ח') אומר שכתוצאה מכך יהודה זכה למלכות משום שכתר מלכות דורש מהמלך לא רק כח של שררה אלא גם אחריות גדולה. במעשה של יהודה הוא הוכיח שיש לו את התכונות האלה, לפעול על פי האמת מבלי לחשוב על האינטרסים האישיים שלו.

המסר אלינו הוא שכאשר אנחנו מחליטים החלטות, עלינו לקחת בחשבון שאנחנו נגועים בדבר ועלינו להתעלות מעל החישובים האישיים שלנו ולעשות את הדבר הנכון על פי האמת, על פי דעת תורה.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%9f-%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%91%d7%9f/feed/ 0
פרשת וישב.מה תבקש? https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%91%d7%a7%d7%a9/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%91%d7%a7%d7%a9/#respond Wed, 29 Dec 2021 12:10:42 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1661

פרשת וישב.מה תבקש?

פרשת וישב.

"וימצאהו איש והנה תועה בשדה. וישאלהו האיש לאמר: מה תבקש?"(לז, טז)

בפרשה זו, יעקב שולח את יוסף לבדוק מה שלום אחיו הרועים את צאנם בשכם, ולחזור אליו לדווח על שלומם. משימה זו לא רק ששינתה את חייו של יוסף ואחיו, אלא שינתה גם את ההיסטוריה של העם היהודי כולו.

לפי פשט הפסוקים, יוסף יוצא מאביו ומחפש את אחיו על מנת למלא את משימתו, אך מוצא עצמו תועה בשדה והוא אינו יודע היכן אחיו. הוא פוגש אז באיש ששואל אותו מה הוא מחפש, ויוסף עונה לו שמחפש את אחיו. האיש מכוון אותו אל אחיו, יוסף פוגש אותם, והיתר היסטוריה.

רבי מנחם מנדל מקוצק הסביר פסוקים אלה בדרך דרש. כאשר יוסף תועה, כתוב ש"ימצאהו איש". לפי מדרש תנחומא, "אין איש האמור כאן, אלא גבריאל". זאת מכיוון שבספר דניאל מכונה המלאך גבריאל "האיש גבריאל" (ט, כא). בהמשך כתוב  כי "הוא משוטט בשדה". אין זו אלא מטאפורה למהלך חייו של אדם עלי אדמות. לעתים כל מה שעושים בני האדם בחייהם זה לנדוד ולחפש, הם תועים בדרכם ואינם יודעים לאיזה כיוון עליהם ללכת. לבסוף, פוגש יוסף באיש ו"ישאלהו האיש לאמר: מה תבקש?". בפסוק זה,  נראה לכאורה כי המילה "לאמור" מיותרת. משמעות מילה זו היא "לומר מעל לאחרים" והיא אינה משמשת בדרך כלל בדיאלוג ישיר בין שני אנשים. בנוסף, ניתן לקרוא את הפסוק גם באופן הבא: "וישאלהו האיש: מה תבקש?". אם כך, מה מטרת הופעת המילה כאן? מה היא באה לספר לנו? אמר על כך הרבי מקוצק שיוסף עתה עומד על פרשת דרכים שתוביל אותו למסע אליו הוא יצא בפרשיות הבאות. במסע זה יחווה יוסף דברים שלכאורה אינם אמורים לקרות. הוא יואשם ברצח על ידי אחיו, ייזרק לבור, יימכר לחבורת סוחרים, יהפוך לעבד במצרים, ייהפך לעבד מועדף אך אז יואשם בפיתוי אשת אדונו וישלח לכלא לזמן ממושך. רק בסוף כל זאת יצא מהכלא ויהפוך למשנה למלך מצרים. סיפורו של יוסף הוא כמו רכבת הרים העולה ויורדת, אך ידועה שסופה של כל רכבת הרים היא בעמק ולא בהר. איך יכול אדם להתמודד על כל הניסיונות הללו? עם כל הטראומה? כיצד לא התייאש יוסף ונותר איתן ביהדותו? איך היה מסוגל לעמוד בפיתוייה של אשת פוטיפר? מה סוד כוחו?

מסביר הרבי מקוצק כי המלאך גבריאל אמר ליוסף: "אתן לך את המפתח הסודי לשרוד, והוא תמיד ישמור את דעתך בדבר אחד. המפתח הוא: מה תבקש?" זכור תמיד, והזכר לעצמך, מה מטרתך ולאן אתה שואף? אדם ממוקד מטרה הוא אדם המסוגל להתמודד עם הקשיים שמזמנים זו החיים. הוא יודע שיש לו משימה אותה עליו לבצע, ולא ייתן לאדם להניע אותו ממנה. כאשר יש בו צלילות וידיעה ברורה של "מה יבקש?" אזי יכול הוא לעמוד בכל המבחנים. גם העליות, גם המורדות. הוא יישאר נאמן לעקרונותיו כי יודע הוא מה מטרתו. זהו פירוש המילה "לאמר". משמעותה היא לא לומר לאדם אחר, אלא לומר לעצמך! עליך לחזור על הדברים שוב ושוב, בכל עת שתמצא עצמך מתמודד עם ניסיון, עם אתגר. שאל עצמך מה אתה מבקש, מהי מטרתך. זה ימנע ממך לוותר, זה ימנע ממך להתייאש, זה ישמור אותך כנה לעצמך ומי שאתה רוצה להיות. נאמנות למטרה והתמקדות בה  תביא לכך שלא משנה מה קורה לאדם בחייו, דבר לא יפגום בו.

יסוף היה צדיק גדול, שלמרות כל מה שארע לו, הוא נותר ממוקד ולא נפגם. כך היה גם בעליות וגם במורדות. בדרך כלל כשאנשים פוגשים בצרות ובסבל בחייהם, הם שואלים את עצמם: "למה הדבר קורה לי?" ומתפתים להשליך מעצמם את הדת ואת האמונה, שכן "למה אני צריך את זה בכלל?". ומצד שני, כשהם פוגשים בהצלחה ובטוב, אנשים נוטים לשכוח מה מקור טוב זה. "יוסף" אמר לו המלאך, "אומר לך שתי מילים אותן עליך לזכור: מה תבקש". שמור את מה שאתה מחפש לנגד עיניך גם בטוב וגם ברע. אם אתה דבר במטרה, דבר לא ישחית אותך".

פעמים רבות כשאנו פוגשים באנשים מוצלחים מאוד, אנו שואלים את עצמנו מה גרם להצלחתם? למה הם מוצלחים ואילו אנשים אחרים לא? אנו נוטים לומר כי המפתח להצלחה הוא שכל, כשרון, מזל, או שילוב כלשהו של מרכיבים אלו. אך יש בדברים אלו של הרבי מקוצק כדי ללמד אותנו דבר אחר, המורם מדברים אלו: המרכיב העיקרי להצלחה בחיים הוא להתמקד. אם אדם הוא בעל מטרה, ושומר מטרה זו לנגד עיניו על מנת להזכיר לעצמו תמיד, לא יאבד אותה. הוא לא יתקלקל בדרך, לא ייפגם, והוא יגיע למטרתו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91-%d7%9e%d7%94-%d7%aa%d7%91%d7%a7%d7%a9/feed/ 0
להציל או לעמוד מנגד ? לפרשת וישב https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91/#respond Tue, 28 Dec 2021 22:56:39 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1460

להציל או לעמוד מנגד ? לפרשת וישב

"ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה" בראשית פרשת וישב פרק ל"ז (כח)

אחרי שהאחים השליכו את יוסף לבור, הגיעו סוחרים מדיינים ויוסף נמשך מהבור ונמכר לישמעאלים, בפסוק זה רבו הפירושים מי משך את יוסף ומה היה חלקם של המדיינים ומה חלקם של האחים.

לפי דברי הרשב"ם: ויעברו אנשים מדיינים ­ בתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואעפ"י אשר כתב אשר מכרתם אותי מצרימה, י"ל שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא. כי ויעברו אנשים מדיינים משמע על ידי מקרה והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו [את] יוסף לישמעאלים כי אחיו מכרוהו, אף כן צריך לומר שהם ציוו למדייני' סוחרים למשכו מן הבור ואחר כן מכרוהו לישמעאלים

לפי דבריו אלו של הרשב"ם ברור שלא האחים הינם אלו שמכרו את יוסף, אלא המדיינים, ועל כך מקשה הרשב"ם קושיה עצומה שהרי אחר כך כשיוסף פגש את אחיו במצרים הוא מוכיח אותם "אשר מכרתם אותי מצרימה" ואיך יכול לומר להם "מכרתם" אותי, כשבעצם לא הם שמכרו?

לפי הסבר הרשב"ם נוכל ללמוד יסוד גדול, לפעמים האדישות, וחוסר האכפתיות, נחשבים ממש למעשה. זה שהאחים היו אדישים למכירתו של יוסף זה נחשב כאילו הם בעצמם מכרוהו

האחים אולי חשבו ש"הם" –המדיינים או הישמעאלים אחראים למכירת יוסף האחים אולי חשבו לעצמם

לא "אנחנו" מכרנו אותו  אלא "הם" מכרו אותו יוסף מזכיר להם: "אתם" מכרתם אותי אתם שעמדתם מנגד אחראים למכירתי

לנו נראה לפעמים שההיפך מהאהבה הינה שנאה, אך לא היא, לפעמים האדישות היא ה"שנאה" הגדולה מכל.

לפעמים אדם עומד מהצד ורואה עוולה  ואומר, " אבל אני לא עשיתי", וכך מרגיש שפוטר את עצמו מאחריות, אך לא! התורה מגלה לנו: התעלמות, אדישות, זה כמו מעשה אקטיבי. כשאדם מחויב לעשות משהו, יש לו את היכולת לעשות דבר, והוא לא עושה, הנזק שיקרה מיוחס ישירות אלו כאילו עשה אותו ממש.

בהחלט לעמוד מנגד היא להיות נגד!

 

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a9%d7%91/feed/ 0