חומש בראשית – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Mon, 09 Jun 2025 21:14:10 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png חומש בראשית – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 לדעת להקשיב- פרשת מקץ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a5/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a5/#respond Mon, 09 Jun 2025 21:12:56 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11346

**לדעת להקשיב**  פרשת מקץ

 

מדוע פרעה קיבל את פרשנותו של יוסף על פני המומחים המוסמכים?

 

בפרשת מקץ, מסופר כי פרעה חלם שני חלומות זהים, שבהם שבע פרות שמנות אכלו את שבע פרות רזות, ושבע שיבולים ירוקות בלעו את שבע השיבולים הצהובות. פרעה פנה לחרטומי מצרים, מומחים בתחום פירוש החלומות, אך הם לא הצליחו לפתור את החלומות לשביעות רצונו.

 

שר המשקים המליץ לפרעה לפנות ליוסף, אסיר בבית הסהר, שהיה ידוע ביכולתו לפרש חלומות. יוסף הקשיב היטב לתיאור חלומותיו של פרעה, ולאחר מכן הסביר כי מדובר בחלום אחד, המסמל שבעה שנות שפע ושבע שנות בצורת.

 

פרעה קיבל את פרשנותו של יוסף, ואף מינה אותו לשר הראשי של מצרים. הסיבה לכך היא שפרעה הרגיש כי יוסף הקשיב לו באמת, וכי הוא הבין את המשמעות העמוקה של חלומותיו.

 

סיפורו של יוסף ופרעה מדגיש את החשיבות של הקשבה אקטיבית. הקשבה אקטיבית היא סוג של הקשבה שמעבר לשמוע את המילים היוצאות מהפה של הדובר. היא כוללת גם הבנה של המשמעות העמוקה יותר של המילים, ושל הרגשות והכוונות של הדובר.

 

הקשבה אקטיבית היא מיומנות שיכולה להוביל להצלחה ולשינויים חיוביים בחיים. היא יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את האנשים סביבנו, ולבנות מערכות יחסים חזקות. היא יכולה גם לעזור לנו לפתור בעיות, לקבל החלטות טובות יותר, ולצמוח כאנשים.

 

פעמים רבות, אנחנו נוטים להקשיב בחצי אוזן. אנחנו מקשיבים לאנשים מבלי באמת להקשיב להם. אנחנו חושבים על הדברים שאנחנו רוצים להגיד, או על דברים אחרים שאינם קשורים לשיחה.

 

כדי להקשיב בצורה אקטיבית, אנחנו צריכים להתאמץ להיות נוכחים בשיחה. אנחנו צריכים להתמקד במילים וברגשות של הדובר. אנחנו צריכים לשאול שאלות כדי להבין טוב יותר את מה שהוא אומר.

 

הסיפור של יוסף ופרעה מדגיש את החשיבות של הקשבה אקטיבית. הקשבה אקטיבית היא מיומנות שיכולה להוביל להצלחה ולשינויים חיוביים בחיים.

**הרב אליעזר שמחה ווייס**

**חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל**

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%93%d7%a2%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%99%d7%91-%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%a5/feed/ 0
*יוסף ואחיו: לקחים לישראל בזמן מלחמה*- פרשת מקץ https://ravweisz.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%99%d7%95-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a4%d7%a8/ https://ravweisz.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%99%d7%95-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a4%d7%a8/#respond Mon, 09 Jun 2025 21:09:54 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11340

*יוסף ואחיו: לקחים לישראל בזמן מלחמה*- פרשת מקץ

 

הדברים אינם תמיד כפי שהם נראים  !

 

בפרשת מקץ, מתבררת התייחסות מיוחדות של יוסף לאחיו. יוסף במקום להתגלות במהירות לאחיו בוחר בדרך אחרת ארוכה יותר . עד ההתגלות לאחיו יוסף ממש מענה את אחיו עם מופע האשמה של אחיו כמרגלים  ולקיחת שמעון כבן ערובה ויתרה מכך הפללת  בנימין אחיו הקטן בגניבה. הדבר מעורר את השאלה: מדוע יוסף, הידוע בכינוי "יוסף הצדיק", נוהג בדרך זו? מדוע הוא פשוט לא יצר קשר עם אביו יעקב כדי לגלות לו שהוא בחיים? מדוע לא התגלה ישר לאחיו?

 

הרמב"ן מתייחס לשאלה זו, ותוהה מדוע יוסף, שכעת היה משנה למלך מצרים, פשוט לא שלח הודעה לאביו לעדכן אותו שהוא בחיים וחי בשלום. הרמב"ן מציע שפעולותיו של יוסף נבעו מהצורך לממש את חלומותיו: החלום שבו אחד עשר אחיו ישתחוו לו, ומאוחר יותר החלום שבו אביו ישתחווה לו. יוסף תכנן את האירועים כדי לראות אם חלומות אלו מתגשמים במציאות. פעולותיו של יוסף נבעו לא מנקמה אלא מהשאיפה לממש את הנבואות העולות מהחלומות הללו.

 

עם זאת, רבי יעקב קמנצקי  זצ"ל טוען שמטרותיו של יוסף התמקדו יותר בללמד את אחיו לקח, ופחות במימוש חלומותיו האישיים.  בספרו "אמת ליעקב",  הוא מאתגר את פרשנות הרמב"ן ומטיל ספק ברעיון של העדפת מימוש החלומות האישיים על פני רווחת אחיו ואביו. הוא מציע הסבר חלופי להתנהגותו של יוסף, וטוען שיוסף רצה ללמד את אחיו לקח חשוב: צריך לדעת שהדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. האחים מיהרו להסיק מסקנות על יוסף, הסתגרו והחזיקו בתפישות המוטעות שלהם, ומעולם לא בחנו את עצמם או את התנהגותם האם היא דורשת שינוי. האחים פעלו על סמך אותן תפישות מוטעות, מה שהוביל להאשמות שווא כלפי אח אחר והעיד על חוסר שיפוט נכון מצידם. 

 

נחקור את נושא מראית עין מוטעית ושיפוט מוטעה של האחים בסיפור יוסף:

 

ראשית, כתונת הפסים של יוסף הופכת לנקודת מפתח. יעקב מעניק ליוסף את הבגד הייחודי הזה, שהם ראו כמצביע על יחס מועדף. עם זאת, האחים מעריכים באופן שגוי את המצב, שיוסף מתפאר במעמד המועדף שלו, מה שמוביל להיווצרות קנאה ועוינות ביניהם. 

 

בהמשך, לחלומותיו של יוסף יש תפקיד משמעותי בעלילה. יוסף חולם שני חלומות שבהם אחיו ואפילו אביו משתחווים לו.   החלומות  מרמזים על רצון לשליטה, מה שמגביר את תחושת הטינה בקרב אחיו. שיפוטם המוטעה של האחים רק מדגיש את המתח הגובר.

 

בהמשך, כאשר האחים מגיעים למצרים בזמן הרעב, הם אינם מודעים לזהותו האמיתית של יוסף. יוסף, שבוחן את אחיו, מאשים אותם כמרגלים ויוצר שוב מצב מתוח בין האחים כשהאחים כלל לא יודעים מיהו יוסף. שיפוט והחלטות מוטעות ללא ראיה התמונה הכוללת מוסיפים מורכבות לעלילה.

 

דוגמה נוספת של שיפוט מוטעה מתרחשת כאשר בנימין מואשם בגניבה. יוסף שם את הגביע שלו דווקא בתוך השק של בנימין, ולמרות שהאחים יודעים שבנימין אדם צדיק הם מאשימים אותו, מה שמגלה את הנטייה העיקשת של האחים לשפוט לרעה, גם כשהם ניצבים מול ראיות הסותרות זאת. 

 

שיאה של העלילה מתרחש עם גילוי זהותו של יוסף רק לאחר לקיחת אחריות מצד יהודה. רגע מכריע זה, יוסף חושף את עצמו בפני אחיו, שהמומים ומלאי חרטה. ההכרה מחלחלת בהם, והם מכירים בהיקף שיפוטיהם המוטעים במשך השנים ובהנחות השגויות שהחזיקו לגבי יוסף. 

 

לאורך הפרקים הללו, סיפור יוסף מדגיש את המוטיב החוזר ששיפוט חיצוני יכול להטעות, וששיפוט מהיר עלול להוביל לאי-הבנות משמעותיות. העלילה מעודדת אינטרוספקציה והבנה עמוקה יותר של הזולת, תוך הדגשת ההשלכות האפשריות של החזקה בתפישות שגויות וחוסר לקיחת אחריות על המעשים וההחלטות של האחים.

גילוי זהותו של יוסף משמש כלקח רב עוצמה, הקורא לנו לגשת למצבים עם שיפוט נכון, ענווה ונכונות לשקול מחדש את שיפוטינו הראשוני ולקיחת אחריות על טעויות .

 

כעת, באשר לשאלה מדוע יוסף לא יצר קשר ישירות עם אביו:

 

פעולותיו של יוסף לא נבעו רק מרצון לממש את חלומותיו אלא גם כדי להעביר מסר חשוב לאחיו. על ידי תכנון הניסיונות והתלאות שהם עברו ולקיחת אחריות מצידם , יוסף שאף לחשוף את נטייתם לקפוץ למסקנות על סמך מראית עין ותפישות שגויות ולתקן זאת. שתיקתו כלפי אביו שימשה כבחירה מכוונת לאפשר לאחים להתמודד עם שגיאות השיפוט שלהם. 

 

במהותו, יוסף הסתיר את זהותו האמיתית לא כדי לממש חלומות אישיים אלא כדי לחשוף את הפגם המובנה בתפישת המציאות של אחיו. שיאה של ההתגלות שלו שימשה כנזיפה נוקבת, שאילצה את האחים להתמודד עם הטעות של עשרים שנה ויותר ועם ההנחות השגויות שעיצבו את מעשיהם. 

 

פעולותיו של יוסף מדגישות את הלקח העמוק שהמציאות עשויה שלא לשקף את המראה החיצוני, וקוראים לנו להימנע משיפוט מהיר ומוטעה. העלילה מעודדת בחינה עצמית והבנה עמוקה יותר את הזולת, תוך הדגשת ההשלכות האפשריות של החזקה בתפישות שגויות. סיפורו של יוסף משמש תזכורת נצחית לגשת למצבים בשיפוט נכון, ענווה ונכונות לשקול מחדש את שיפוטינו הראשוני. 

 

כפי שקרה עם יוסף ואחיו, פירשו בצורה שגויה מעשים או כוונות של אדם אחר, דבר שיכול לפגוע ביחסים בין אנשים. הנחות שגויות, חשדנות או אי-הבנות עלולים לגרום לקרע ביחסים בין חברים או שותפים. 

 

דוגמאות היסטוריות ממחישות כיצד שיפוטים מוטעים ביחסים בינלאומיים יכולים להוביל לתוצאות קשות. ההתנקשות בארכידוכס פרנץ פרדיננד, שהובילה למלחמת העולם הראשונה, הסכם מינכן, שהוביל למלחמת העולם השנייה, ומלחמת יום הכיפורים – כולם ממחישים את החשיבות בהימנעות מהסתגרות בתפישות שגויות ואת הפוטנציאל להשלכות פוליטיות וחברתיות עמוקות. 

 

דוגמה עכשווית מייצגת היא השיפוט המוטעה בישראל ב-7 באוקטובר, בהאמינם שלא ניתן ואין לאויב את הכוח, האומץ או ההבנה לתקוף את ישראל. שיפוט מוטעה זה הוביל לתוצאות מרות, כאשר המונים תקפו אזרחים חפים מפשע ועשו בהם פוגרום ואילצו את ישראל להילחם במלחמה קשה שנמשכת .

 

מנהיגי ישראל כיום צריכים להפנים את הלקחים המרים מהערכה מוטעית בכוחו של האויב שהובילה לעימות האחרון, ולהכיר ברלוונטיות הנצחית של שיפוט נכון כשמעריכים יכולות צבאיות כדי למנוע תוצאות קטסטרופליות לדעת להודות בטעות ולקחת אחריות .

 

לסיכום, סיפור  יוסף ואחיו, הלקחים הנצחיים אודות מראית העין ושיפוט מוטעה, מדבר אלינו באופן עמוק בהקשר המודרני. התורה, באמצעות סיפוריה ותובנותיה, ממשיכה להציע תובנות יקרות ערך למורכבויות של יחסים בין אנושיים ולתוצאות של קפיצה מהירה למסקנות. רלוונטיות של לקחים אלו חוצה זמנים, ומשמשת כאור המנחה פרטים וחברות הנאבקים באתגרים של הבנת הזולת והימנעות ממלכודות שיפוט מוטעה.

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%99%d7%95-%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%a4%d7%a8/feed/ 0
השנאה הנצחית: לקחים מסיפור יעקב ועשו https://ravweisz.co.il/elementor-11318/ https://ravweisz.co.il/elementor-11318/#respond Mon, 09 Jun 2025 20:48:28 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11318

השנאה הנצחית: לקחים מסיפור יעקב ועשו

"וַיָּ֨רׇץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃" (בראשית לג:ד)

רש"י, התייחס לנקודות הכתובות בספר התורה מעל המילה "וישקהו", ומפרש כי הנקודות מלמדות אותנו שעשו לא נישק את יעקב בכל לבו. רבי שמעון בר יוחאי מסביר: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונישקו בכל לבו" (ספרי במדבר).

נשאלת השאלה: מדוע אמר רבי שמעון בר יוחאי "הלכה היא בידוע"? מדוע לא אמר "זו עובדה" או "מציאות" שעשו שונא את יעקב? מה משמעות המילה "הלכה" כאן?

רבי שמעון בר יוחאי מלמד אותנו ששנאת עשו ליעקב אינה דבר חולף או תלוי בנסיבות; היא תכונה טבועה ובלתי משתנה. הוא לא אמר שזוהי "עובדה" או "מציאות" כי עובדות ומציאות יכולות להשתנות לאורך זמן. אך "הלכה" היא דבר קבוע, בלתי ניתן להזזה. שנאה זו אינה תופעה זמנית אלא הלכה נצחית, כמו זו של התורה שלנו – בלתי ניתנת לשינוי.

לכן אומר רבי שמעון בר יוחאי שהיא "הלכה ידועה" – כדי להדגיש ששנאה זו היא ההלכה הבסיסית והאמיתית. התפישה שעשו לא שנא את יעקב בלב שלם היא שקר. ההלכה והעובדה האמיתיות והבסיסיות הן שעשו שונא את יעקב.

רבי מנחם זמבה הי"ד הסביר כי בעוד שרבי שמעון בר יוחאי חיפש רציונל מאחורי פסוקי התורה (דורש טעם דקרא), כאן הוא אומר שאין דבר כזה. שנאת עשו היא הלכה – תופעה בלתי ניתנת להסבר – צורת חשיבה שאינה תלויה בנסיבות. כמו שהאנטישמיות (שאינה דבקה בכל סיבה) עולה לסירוגין בין אם היהודים חזקים ובין אם הם מוחלשים ומודרים.

שנאה קדומה זו של עשיו ליעקב נמשכת גם היום ביחסים בין צאצאי יעקב ועשו, היהודים והנוצרים. זעקת-הקרב של  מחבלי החמאס בפוגרום בשמחת תורה הייתה "טבחו את היהודים!"

העולם ראה אך אף מנהיג נוצרי כמעט לא גינה את הטבח בצורה ברורה. יתרה על כן, גל של אנטישמיות עלה באירופה, ארה"ב, אוסטרליה ומעבר לה ולצערנו, זה חלחל והשפיע עמוקות אפילו על הכנסייה.

זוהי לא הפעם הראשונה שהכנסייה לא מגנה על היהודים. בשואה, על אף שהיו מספר כמרים שדיברו נגד האנטישמיות, הכנסייה כגוף לא הגנה על יהודי אירופה בצורה מספקת. בשנות ה-60 נעשו כמה תיקונים באמצעות ועידת הוותיקן השנייה, שדחתה את הרעיונות האנטישמיים הכוזבים שהיו בבסיס הנצרות. עם זאת, עדיין קיימות הסתייגויות בעייתיות בנצרות. דבר זה הוכח שוב לאחרונה במכתב הרבנים האיטלקים אשר גינו השוואות כוזבות בין אזרחים קורבנות הטבח בשמחת תורה, למחבלים הכלואים. אותם רבנים טענו כי עשורים של דיאלוג בונה קורסים כאשר התקפות, טבח ופוגרום כנגד יהודים לא נענים בסולידריות אלא בקקופוניה מגוחכת של 'אקרובטיקה' דיפלומטית.

מצורף מכתב מתורגם (מתאריך 23.11) של מועצת הרבנים האיטלקית:

"רבנים יקרים,

 

לפני כמה דקות שיגרנו הודעה לעיתונות בעניין מה שקרה אתמול עם האפיפיור ובאופן כללי יותר על היחסים עם הכנסייה. אנו שולחים אותו אליכם למען ידיעתכם

אתמול, הפגישה של האפיפיור עם בני משפחותיהם של בני הערובה שחטפה חמאס, שהתבקשה זמן רב ותמיד נדחתה, הפכה סוף-סוף לאפשרית משום שלאחר מכן התקיימה פגישה עם בני משפחה של אסירים פלסטינים בישראל, כפי שדווח על ידי האפיפיור, ששם באותה קטגוריה אנשים חפים מפשע שנקרעו ממשפחותיהם יחד עם אנשים שלרוב נכלאו על מעשי טרור חמורים ביותר. ומיד לאחר מכן האשים האפיפיור בפומבי את שני הצדדים בטרור. עמדות בכירות אלה באות בעקבות הצהרות בעייתיות מפי נציגים נכבדים של הכנסייה שבהן אין זכר לגינוי תוקפנות החמאס או, בשם חוסר פניות מדומה, התוקף והנתקף מוצבים באותה רמה

אנו תוהים לאיזו תועלת שימשו עשרות שנים של דיאלוג יהודי-נוצרי, המדבר על ידידות ואחווה, אם לאחר מכן, במציאות, כשיש מי שמנסה להשמיד  את היהודים, במקום להשמיע ביטויים של קרבה והבנה, התגובה היא של אקרובטיקה דיפלומטית, איזונים ומציאת עמק שווה שהוא בהחלט  אינו הוגן."

עם זאת, בהיסטוריה היהודית חווינו גם תקופות של שלום. לא רק בימי יעקב, כאשר חמלתו של עשו גאתה והובילה לפיוס ואחווה כנה, כפי שציין רשב"י, אלא גם בעידני-זהב אחרים שבהם יהודים חיו בשלום עם שכניהם.

לכן אנו שומרים על התקווה, אך עם זאת, בכל מקום שבו אנו חיים וכמה שהסביבה נוחה לנו, עם ישראל זוכר תמיד את ההלכה הזו של שנאת עשיו ליעקב.

 

הרב אליעזר שמחה ווייס

 

]]>
https://ravweisz.co.il/elementor-11318/feed/ 0
ניווט בנוף התקשורת המודרנית עם עקרונות התורה! https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%95%d7%98-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%95%d7%98-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95/#respond Mon, 09 Jun 2025 20:40:34 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11313

בס"ד  ‏ו'/כסלו/תשפ"ד

 

פרשת ויצא : מעבר לכותרות המלחמה: ניווט בנוף התקשורת המודרנית עם עקרונות התורה!

 

סיפור בני לבן – אזהרה מפני חדשות כזבות ממקורות מוטים 

התורה מספרת כי "בני לבן אמרו, 'יעקב לקח את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה'" (בראשית ל"א: א'). בני לבן היו מראשוני מפיצי החדשות המזויפות. סיפור זה מזהיר אותנו להיות ערניים למידע מטעה ממקורות מוטים שיש להם אינטרסים ודעות קדומות. כשם שבני לבן הסיתו את אביהם נגד יעקב על בסיס שקרי, כך עלינו לנתח באופן ביקורתי טענות שאנו שומעים, לפני שאנו מקבלים אותן.

 

לבן – דוגמה להשפעת חדשות כזבות

 

התורה ממשיכה ואומרת: "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת-פְּנֵי לָבָן, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם" (בראשית ל"א: ב'). הפרשן ספורנו מסביר שלבן הולך שולל בקלות אחר מידע מטעה מפי בניו, ומאמין להאשמות השקריות נגד יעקב. לבן מהווה דוגמה לרגישות האנושית ל"חדשות כוזבות", שכן הוא הפנים את השקרים ושינה את יחסו ליעקב על סמך זה.

 

זהירות מפני מניפולציה ויזואלית ונזקים נפשיים

 

בטכנולוגיה המודרנית אי אפשר לסמוך על תמונות או סרטונים, מכיוון שתוכנות מתקדמות מאפשרות עריכה ושינוי תמונות וסרטים כדי להציג מציאות מזויפת. כמו כן, חשיפה לתכנים אלימים או קשים גם אם הם אמיתיים, עלולה להשפיע לרעה על בריאות הנפש. מחקרים פסיכולוגיים הראו שצפייה ממושכת בתכנים אלימים מגבירה תגובות של חרדה, דיכאון ואדישות רגשית. לכן, כצרכני מדיה, עלינו להפעיל שיקול דעת ולנתח באופן ביקורתי את התכנים אותם אנו צורכים, תוך מודעות להשפעתם האפשרית.

 

תעמולה ומידע כוזב ככלי מלחמה מודרניים

 

מלחמות כיום מתנהלות לא רק במישור הפיזי אלא גם בתודעה, באמצעות תעמולה והפצת מידע כוזב במדיה. שימוש מניפולטיבי במדיה תורם להסתה ולהתפשטות אידיאולוגיות מסוכנות כמו אנטישמיות ושנאת ישראל. עלינו להיות מודעים לכך שהמדיה יכולה לעצב תפיסות מוטעות בקרב הציבור ולהשפיע על דעת הקהל.

 

אזהרת חז"ל מהשפעות מדכאות של מדיה

 

עולא  (וגם רבה ור' יוחנן) אומר: "ייתי ולא איחמיניא" (סנהדרין צח, ב) – יבוא משיח, אבל אינני מבקש לראותו, כי אני חושש לראות את הסבל הצרות והייסורים שיקדמו להגעתו. אולי אמירה זו מתייחסת במיוחד לימינו, כאשר אנו חשופים לכמויות עצומות של מדיה לעיתים קרובות כוזבת ונוראית שאפשר לצפות בה באופן מידי מכל מקום בעולם. חז"ל הבינו את הסכנה בחשיפת יתר לתכנים מדכאים ומזיקים.

 

התמקדות בפעולות בונות וחיזוק האמונה

 

אסור לנו ליפול בפח של צריכת מדיה מוגזמת ומזיקה. עלינו לחזק את אמונתנו שהקב"ה יגאל אותנו כמו בעבר, אם נפעל נכון דרך קיום מצוות, לימוד תורה, תפילה וגמילות חסדים. בימי מבחן, עלינו להתמקד בפעולות בונות ומחזקות עבור הקהילה והחברה.

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%95%d7%98-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95/feed/ 0
לקחים מהדרכתה של רבקה למצבינו היום https://ravweisz.co.il/elementor-11299%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%91%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/elementor-11299%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%91%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/#respond Mon, 09 Jun 2025 20:30:30 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11299

 

*לקחים מהדרכתה של רבקה למצבינו היום*                                                      ‏כ"ח/חשון/תשפ"ד פרשת תולדות

רבקה (בראשית כ"ז) תכננה תוכנית להשיג את ברכות יצחק עבור יעקב. בהכירה את אי התאמתו של עשיו בגלל מעשיו, ואת זקנתו המתקדמת וכושר ראייתו הדועך של יצחק, הדריכה רבקה את יעקב לחקות את עשיו ולהביא ליצחק את המאכל האהוב שעשיו היה מכין לו, בשר עזים, וללבוש את בגדי עשיו כדי לשחזר את ריחו ומגעו. למרות היסוסיו, יעקב ציית להוראות אמו. רבקה הרגיעה אותו במילים "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי" (עלי תהא קללתך בני), במטרה להקל את חששותיו מלהיתפס ולהיקלל על ידי יצחק במקום לקבל את הברכות.

השימוש של רבקה במילה "עלי" במטרה להקל את דאגותיו של יעקב בשל גניבת הברכות נותן הבנה עמוקה יותר של הסיפור. הפירוש של הגר"א הוא שהמילה "עלי" מייצגת את שלוש הניסיונות הגדולים שיעקב יתמודד איתם בחייו – עשו, לבן, יוסף;

1\. עשו – מסמל רדיפות ואנטישמיות, המאבק של יעקב עם עשו משקף איומים חיצוניים ועוינות שהעם היהודי ניצב בפניהם. בלקיחת הברכות, יעקב יצטרך להתמודד עם איום זה.

2\. לבן – מייצג את אלה המקדמים התבוללות, תחבולות ההונאה של לבן משקפות את אתגרי ההתבוללות עימם התמודדו קהילות יהודיות. החוויות של יעקב עם לבן מדגישות את הצורך להישאר נאמנים למורשת ולערכים למרות הלחצים.

3\. יוסף – מסמל פילוג ומחלוקת פנימית בקרב הקהילה היהודית, סיפורו של יוסף משקף חוסר אחדות ופילוג. המחלוקת בין יוסף לאחיו ממחישה את חשיבות האחדות.

השימוש של רבקה ב"עלי" מדגישה את הרעיון שהתמודדות עם ניסיונות אלו ילוו את העם היהודי.

.

הבנה של הגר"א בפרשת מקץ, שבה יעקב נראה כמרמז לשלושה ניסיונות גדולים שרבקה רמזה להם באמרה "עלי". כאשר ניצב מול ניסיון רביעי אפשרי הנוגע לבנימין, תגובתו של יעקב "עלי היה כלנה" מעידה על תדהמתו מהאפשרות לניסיון גדול נוסף, מעבר לשלושת הניסיונות הידועים .

מילותיה של רבקה אל יעקב משמשות כתוכנית כללית לאתגרים ההיסטוריים עמם התמודד העם היהודי ועוד יתמודד. צאצאיו של יעקב ייתקלו ברדיפות חיצוניות מצד עשו שבעולם, בלחצים להתבולל מצד לבן שבעולם, ובפילוג פנימי, כפי שעבר על יוסף ואחיו. "מעשה אבות סימן לבנים". עלינו להיות מודעים ל"עלי"; תוצאות הפילוג הפנימי יכולות להוביל לרצון להתבולל ולעודד את אויבינו לתקוף ולנסות להשמידנו.

השבוע נחוג את ראש חודש כסלו, נאחל "חודש טוב" ונאמר "מי שעשה ניסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ חברים כל ישראל ונאמר אמן." התפילה אומרת שמי שעשה ניסים יגאל אותנו שוב. לאילו נסים אנו מצפים? לכאורה זה נס גאולה, אבל זה לא רק נס הגאולה. גאולה מותנית באחדות, ב"חברים כל ישראל".

המסר של רבקה מדגיש שאחדות היא המפתח להתגבר על אתגרינו. כשנתאחד כעם אחד, נזכה לניסים ולגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.

שבוע טוב וחודש טוב ובשורות טובות              הרב אליעזר שמחה ווייס

 

]]>
https://ravweisz.co.il/elementor-11299%d7%9c%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%91%d7%a7%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d/feed/ 0
פרשת חיי שרה – מודים על בשורה טובה לאחרים https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-2/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-2/#respond Mon, 09 Jun 2025 12:22:54 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=11288

 

**פרשת חיי שרה – מודים על בשורה טובה לאחרים**

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*:

 

לאחר שאליעזר שומע שבתואל ולבן מסכימים לשידוך של רבקה ויצחק, ולאחר שהסכימה רבקה לבוא עמו, נאמר: "ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה לה" (פרק כ"ד פסוק נ"ב). רש"י מעיר על אותו פסוק: "מכאן שמודים על בשורה טובה". נראה שמקורו של רש"י הוא המדרש רבה. אולם, אם מסתכלים במדרש רבה, הערה זו אינה מופיעה על פסוק זה אלא על פסוק קודם, כשרבקה פוגשת לראשונה את אליעזר ומציעה לו מים ולגמלים. הפסוק קובע: "ויקד האיש וישתחו לה'" (פרק כ"ד פסוק כ"ו).

 

המפרשים שואלים מדוע רש"י שינה את "המיקום" של 'מכאן שמודים על בשורה טובה'. יש אי-התאמה בין המדרש לרש"י – על איזו השתחוויה מדובר "מכאן שמודים על בשורה טובה"? לדברי רש"י, הכוונה להשתחוות השנייה של אליעזר. לפי המדרש, הכוונה לראשונה מבין ההשתחוויות של אליעזר.

 

מדוע רש"י מפרש באופן שונה מהמדרש? מדוע המתין רש"י ולא הביא לימוד זה על ההשתחוויה הראשונה של אליעזר? מה החידוש של 'מכאן שמודים על בשורה טובה'? מדוע אנו זקוקים לפסוק שילמד אותנו שעלינו להיות אסירי תודה?

 

הפעם הראשונה שאליעזר השתחווה הייתה משום שהוא היה אסיר תודה על המשימה המוצלחת. הוא הציע תוכנית כיצד למצוא את הבחורה הנכונה, התוכנית הצליחה ובנוסף לכך הוענק לו מקום לינה. ברגע שזה קרה הוא הרגיש שמילא את משימתו. בין אם בתואל ולבן הסכימו לבקשה שרבקה תהיה כלתו של יצחק או לא, זה כבר לא שינה עבור אליעזר שמילא את התחייבותו לאברהם.

 

כאשר אליעזר השתחווה בפעם השנייה, זה לא היה כדי להביע תודה על הצלחתו, אלא הודיה על ההצלחה של אברהם ויצחק. על כך אומר לנו רש"י "מכאן שמודים על בשורה טובה", כאשר רש"י מדגיש את החשיבות שעלינו להיות אסירי תודה על ההצלחה של אחרים.

 

לרש"י היה חשוב להדגיש זאת, כי לעיתים קרובות אדם רוצה את הצלחתו ולא את הצלחת אחרים. הצלחתם יכולה להמעיט בעיניו את הצלחתו. מאליעזר אנו לומדים שעלינו להודות ולהיות שמחים גם על ההצלחה של אחרים.

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת רבנות הראשית לישראל* *

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%99-%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-2/feed/ 0
להתפשר או לא?? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/#respond Thu, 05 Jan 2023 22:27:54 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=10017

להתפשר או לא?
התורה מתארת את מערכת היחסים בין יוסף לאחיו. המצב כל כך גרוע, שברגע שיש לאחים אפשרות , הם זוממים לזרוק את יוסף לבור ולגזור עליו דין מוות. בעודו מאשר את ההשלכה לבור מחד, טען ראובן נגד ההרג ועמדתו גברה, מנגד. כאשר הגיעה שיירה ישמעאלית יהודה אמר: "מה בצע" "ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו":, מה התועלת אם נהרוג את אחינו ונסתיר את דמו?" לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו" (בראשית ל"ז: כו -כז). יהודה הציע פשרה בין האפשרות להריגת יוסף לבין האפשרות לתת לו לשוב לאביהם, אחיו הסכימו לתוכניתו. –למכור אות יוסף.
התלמוד (סנהדרין ו ע"ב) מביא את דברי רבי מאיר שאומר ש"כל המברך" המשבח את יהודה על הפשרה שהוא עשה נחשב כמנאץ כמגדף. ! בפירושו מסביר רש"י כי מאחר שליהודה הייתה השפעה רבה על אחיו כל המברך את יהודה על מעשהו (אמירת מה בצע) ואומר שהוא עשה טוב כשהציל את יוסף ממיתה בבור, אינו אלא מנאץ. שהרי הוא לא הצילו מהמכירה! היה עליו לעמוד על יציאת יוסף לחופשי ולאפשר לו לחזור לאביהם. אילו עשה זאת, בוודאי היו מקשיבים לו והוא יכול היה לחסוך לאביהם צער רב. כוחו של יהודה היה גדול כל כך ! יהודה אולי נמנע באופן לגיטימי מלדרבן למתן חופש מוחלט ליוסף, משום שלא חשב שאחיו יסכימו לכך, אך ברגע שראה שהם מקבלים את הצעתו למכירה, היה עליו ללכת את כל הדרך. אם כן, יש להאשים את יהודה בהיותו מתפשר ולא היה ראוי לשבחים על פעולתו. הוא היה צריך להיות תקיף ולעמוד על כך שיוסף יישלח בחזרה ליעקב.
אחרים (ראה פירוש המהרש"א ע"א) מציגים הסבר אחר. רבי מאיר אומר בדיוק את ההיפך: "כל המברך" בלשון סגי נהור ז.א. מי שמבקר את יהודה על מה שעשה נחשב למנאץ ומגדף. מנקודת מבט זו ידע יהודה היטב שכל דרישה מצידו שיוסף ישוחרר הייתה נדחית על הסף על ידי אחיו ואז היו חוזרים לתוכנית הראשונית.
לפי נקודת מבט זו, יהודה עשה ככל יכולתו, בהתחשב בנסיבות, כך שלפחות הוא הציל את אחיו ממוות בטוח. אם כן, יש לשבח את יהודה כמתפשר על כך שזיהה את מציאות המצב שעמד מולו ועשה כמיטב יכולתו.
בדומה לכך, כאשר עומד ערב חורבן בית שני וירושלים מבקש רבן יוחנן בן זכאי מאספסיינוס את יבנה וחכמיה. יש מחכמי ישראל שמתחו ביקורת על רבי יוחנן בן זכאי, מהגנרל הרומי אספסיאנוס כמה טובות הנאה. ביניהם הוא ביקש "תן לי יבנה וחכמיה" התלמוד (גיטין נ"ו )מתעד כי היו שביקרו אותו משום שהיה צריך לבקש מאספסיאנוס, לבקש את החסד האולטימטיבי ולא החריב את בית המקדש. אבל, ממשיך התלמוד, רבי יוחנן חשב שאספסיאנוס לעולם לא ייעתר לבקשה כזו, ולכן, בהגשתה הוא עומד בפני סכנה לאבד הכל. תפסת מרובה לא תפסת. עדיף להתפשר ולהציל משהו מאשר ללכת על כל הקופה, ואולי להישאר בלי כלום.
ולכן כדברי חז"ל:: "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו."

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%90/feed/ 0
תיזהר מחלומותיך https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/#respond Thu, 05 Jan 2023 21:53:01 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9992

פרשת ויחי בראשית פרק נ (א) טז וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר: אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. יז כֹּה-תֹאמְרוּ

לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי-רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא, לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹקי אָבִיךָ; וַיֵּבְךְּ

יוֹסֵף, בְּדַבְּרָם אילו

*תיזהר מחלומותיך*

בארבע קריאות התורה המתארות את חייו, יוסף מתפרץ בהתקפי בכי. יש שמונה מקרים בהם יוסף

בוכה. לכל מקרה יש את המשמעות המיוחדת שלו אבל כאן נתמקד בדמעות בסוף חייו של יוסף.

יוסף נפגש עם אחיו אחרי קבורת יעקוב אביהם פגישה שהיתה יכולה להיות פגישה של הערכה

פיוס אהבה והבנה ליוסף על כל פעולותיו למענם אבל יוסף מגלה שהם מפחדים ממנו שהם

מאמינים שהוא שומר להם טינה ולמרות כל מה שהוא אמר בעבר ועשה בשבילם הם לא בטוחים

שהוא סלח להם ואז יוסף מגלה את גבולות הכוח. הוא מגלה עד כמה לקשר האנושי, לקשר האישי,

לקשר המשפחתי יש הרבה יותר ערך וחשיבות מאשר לכוח – הן עבור האדם עצמו והן עבור כל

הסובבים אותו.

יוסף בוכה על החולשה הטמונה בכוח, על המחיר הנורא שהוא שילם על כך שחלומותיו התגשמו ועל

הדרך בה הם התגשמו. חלומותיו אכן התגשמו, ברמה מסוימת, אבל הטרגדיה נותרה אמיתית

באותה מידה. הרסיסים הקרועים של המשפחה לא הושלמו לגמרי.

לכל אדם יש חלומות כולנו חולמים על נושאים שונים יש שחולמים על תהילה או עושר או מזל טוב

אחר. לפעמים נראה שתפילות נענות ואנשים מקבלים את מה שהם רצו מזמן. יש, לפחות לזמן מה,

אושר גדול וסיבה לחגיגה. ואז, באחת האירוניות הגדולות של החיים, חלום שהתגשם הופך לסיוט.

אנו חולמים ולפעמים גם מגשימים את החלומות אבל המחיר לפעמים עלול להיות יקר מדי. נישואים

מתפוררים, משפחות מתפרקות, וחברות אישית מסתיימת במרירות רבה

במרדף שלנו אחר עושר וכוח, אנחנו גורמים לפעמים למשפחות שלנו לסבול כתוצאה מכך.

אדם תמיד צריך לעצור ולבחון האם בדרך להגשמת חלומותיו הוא דורס ומאבד את כל ערכיו ואת כל

מה שיקר לו באמת.

 

היזהר במה שאתה חולם (זה עלול להתגשם)

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99-%d7%aa%d7%99%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9a/feed/ 0
מקץ – לראות את האמת כשהיא ממש מולנו https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95/#respond Thu, 29 Dec 2022 07:25:51 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9983

 לראות את האמת כשהיא ממש מולנו

ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו: (בראשית פרק מב פסוק ח)

 רש"י מצטט את חז"ל שהסיבה לכך שיוסף זיהה את אחיו אבל הם לא הכירו אותו היא בגלל שליוסף לא היה זקן כשהיה אחרון אז להם, אבל עכשיו יש לו זקן. זה נראה קצת קשה להבנה בהתחשב בכך שאנו רואים לעתים קרובות אנשים מזוקנים מהעבר שלנו שראינו לאחרונה ללא זקן ואנחנו יכולים לזהות אותם. אנו יכולים לקבל תובנה עמוקה יותר מדוע הזקן הצליח להסתיר את זהותו של יוסף מרמב"ן:

היה מכירם מדעתו שיבאו שם הם לא הכירוהו שלא נתנו לבם שיהיה העבד אשר מכרו לישמעאלים הוא השליט על הארץ.

יוסף ציפה שהאחים שלו יבואו כי ידע שזה יגשים את חלומותיו. לכן הוא זיהה אותם. אולם האחים מעולם לא האמינו שיוסף יכול להיות המשנה למלך מצרים; לכן, הם לא יכלו לזהות אותו. הרעיון שהאח שנמכר לעבדות ישיג מעמד כה גבוה יקשה גם להאמין שהאיש הזה הוא אח שלהם. הזקן היה מספיק כמו גלימה כדי להעיף אותם מעליו.

לפעמים יש לנו את האמת מולנו ומכיוון שהיא סותרת את תחושת העצמי שלנו, אנחנו לא יכולים לראות אותה.

 

רש"י מצטט את חז"ל לפיה הסיבה לכך שיוסף זיהה את אחיו אבל הם לא זיהו אותו, היא בגלל שליוסף לא היה זקן כשראו אותו לאחרונה, אבל כאשר נפגשו מחדש היה לו זקן. זה נראה קצת קשה להבנה בהתחשב בכך שאנו רואים לעתים קרובות אנשים מזוקנים מהעבר שלנו שבפעם האחרונה ראינו אותם ללא זקן ואנחנו עדיין יכולים לזהות אותם. אנו יכולים לקבל תובנה עמוקה יותר מדוע הזקן הצליח להסתיר את זהותו של יוסף,  מדברי  הרמב"ן:

היה מכירם מדעתו שיבאו שם, הם לא הכירוהו שלא נתנו לבם שיהיה העבד אשר מכרו לישמעאלים הוא השליט על הארץ.

יוסף ציפה שהאחים שלו ייגיעו למצרים כי ידע שזה יגשים את חלומותיו, לכן הוא זיהה אותם. אולם, האחים מעולם לא האמינו שיוסף יכול להיות המשנה למלך מצרים; לכן, הם לא יכלו לזהות אותו. הרעיון שהאח שנמכר לעבדות ישיג מעמד כה גבוה הקשה על האחים להאמין שהאיש הזה  מולם הוא אכן  אחיהם. בנוסףהזקן סיפק כהסוואה , שלא יוכלו להכירו.

לפעמים יש לנו את האמת מולנו ומכיוון שהיא סותרת את תפיסת  העצמי שלנו, אנחנו לא יכולים לראות אותה.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%9e%d7%9e%d7%a9-%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95/feed/ 0
שָׁנִים שֶׁל חַיִּים וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינָן שֶׁל חַיִּים https://ravweisz.co.il/%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d6%b6%d7%81%d7%9c-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%9d-%d7%95%d6%b0%d7%99%d6%b5%d7%a9%d7%81-%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9/ https://ravweisz.co.il/%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d6%b6%d7%81%d7%9c-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%9d-%d7%95%d6%b0%d7%99%d6%b5%d7%a9%d7%81-%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9/#respond Thu, 29 Dec 2022 07:15:27 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9972

יעקב פוגש את פרעה ומתפתחת שיחה מעניינת:

"ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם."

 

מה טיבה של השיחה הזו? למה יעקב מבדיל בתשובה  בין "ימי שני מגורי "  ו- "ימי שני חיי" המלבי"ם מצביע (בספרו  בארצות הקודש ) שלפרעה ויעקב היו שתי השקפות עולם שונות ביחס למשמעות החיים מה זה אומר לחיות. פרעה הגדיר את החיים במובן הפיזי בלבד, הוא רצה לדעת בן כמה יעקב. יעקב, לעומת זאת, הגדיר את החיים לפי היכולת לשרת את ה' להתעלות בחכמה וברוחניות  ללא הסחת דעת. הוא אולי חי עד עכשיו 130 שנה, אבל במהלך הרבה מאותן שנים הוא היה עסוק במשבר וטרגדיה  שהטריד את מנוחתו . ואכן, כשחשב שיוסף מת, אומרת התורה "וימאן להתנחם", מצוקתו של יוסף עמדה בראשו במשך   עשרים ושתים השנים האחרונות, וזה מה שפגע ביכולתו להתמקד  בהתקדמותו בחכמה ביראה ובעבודת ה'.

החיים נמדדים לא במספר השנים שחיים אלא בתוכן של אותן השנים, אנחנו מתפללים כתבינו בספר החיים, החיים הם כמו ספר, הספר אינו נמדד בעוביו או באורכו אלה  בערכו, בתוכן שנמצא באותו הספר. יש ספרים עבים בעלי כרכים רבים כגון ספרי טלפונים שנזרקים מידי שנה  התנ"ך לעומת זה הינו ספר דק, עם ערך נצחי   ולכן, גם ״הנער בן מאה שנה ימות״, ייתכן  שגם נער שימות יאמרו שמת בן מאה שנה, וכך ספדו לר׳ בון (מדרש שהש״ר ״דודי לכרמו״) כי יגע ומצא לכ״ח שנה מה שצריך למצוא למאה שנים!

יעקב לא הרגיש שהשנים שבהן התמודד עם משבר וטרגדיה היו פרודוקטיביות כפי שיכלו להיות, בוודאי כשהשווה את השנים הללו לחייו של יצחק. האי יכולת שלו להתנחם  הסיחה את דעתו מהאפשרות לחיות חיים  מלאים, חיים של תורה ויראה ולכן בתשובתו לפרעה הוא מבדיל בין "שני מגורי " ובין "ימי שני חיי", בין לחיות או רק להתקיים.

 כל הסחות דעת תופסות מקום במוחנו ומונע אותנו  מאיתנו מלהתעלות בחיים    עלינו לעזור לעצמנו על ידי הימנעות  מכל הסחות דעת אם נוכל להצליח ללמוד להתמקד בזמנים קשים, נוכל להכין את עצמנו להגיע לגבהים רמים יותר בזמנים רגועים יותר.

 הפסוק במשלי כותב :״כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ״, והגמרא שואלת  וְכִי יֵשׁ שָׁנִים שֶׁל חַיִּים וְיֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינָן שֶׁלב חַיִּים?

בהחלט יש שנים שאינן של חיים שנים  שעוברים בלי פרודוקטיביות לרוב משום הסחת דעתנו או התעסקות בעיסוקים קלילים שאינם מובילים לשום מקום . יעקב אבינו ליד אותנו שיש הבדל  בין "ימי שני מגורי "  ו- "ימי שני חיי"!

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d6%b6%d7%81%d7%9c-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%9d-%d7%95%d6%b0%d7%99%d6%b5%d7%a9%d7%81-%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a9/feed/ 0