פרשת ניצבים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Mon, 17 Jan 2022 22:40:53 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת ניצבים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 לפרשת ניצבים – אנחנו המנצחים https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/#respond Sat, 01 Jan 2022 20:46:28 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3357

לפרשת ניצבים – אנחנו המנצחים

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:"

(דברים פרק כ"ט, א')

 בפסוק הראשון של פרשת ניצבים מתחילה דרך מיוחדת בהיסטוריה של עם ישראל. משה אומר לבני ישראל "אתם ניצבים היום כולכם". יש רק ארבעה פסוקים, בכל התנ"ך, שמתחילים במילה 'אתם'. בעל הטורים מציין אותם בפירושו על שמות  פרק י"ט והם:

"אתם לכו קחו לכם תבן" (שמות ה', י"א)

ובהמשך נאמר: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים" (שמות י"ט)

"אתם נצבים" (דברים כ"ט, ט')

"אתם עדי" (ישעיה מ"ג, י')

בעל הטורים ממשיך לומר: "בשביל שאתם נצבים היום לעולם תוכלו להיות עדי, כי לעולם אני נצב."

אנו יודעים שכל אות וכל מילה בתורה מכוונים ומדויקים בתכלית הדיוק. אם כן, מה הקשר בין הפסוקים האלה?

בהתחלת דרכם, ראו בני ישראל ניסים ונפלאות, הם ראו מה ה' עשה למצריים. בהמשך ההיסטוריה לא נראה שיש ניסים גלויים. כך נראה לעין אבל ההסתכלות הזו אינה נכונה. עצם העובדה שעם ישראל קיים היום, למרות שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו, זהו נס גלוי. בני ישראל במצריים היו מדוכאים, הם היו מיואשים מכך שהיו צריכים לחפש תבן ("אתם לכו קחו לכם תבן") כדי לעשות את הלבנים. הם כבר אמרו נואש מלהיות לעם ובכל זאת ה' הוציא אותם בניסים גדולים ("אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים").

אם אנחנו שואלים איפה ה' היום? האם יש לנו עתיד? ה' אומר לנו – "אתם עדי". אנחנו העדות לקיום ה'. היהודים נוחלים הצלחה רבה בתחומים רבים כגון: פרסי נובל בשטחים שונים, קידמה טכנולוגית וכד' אבל אפילו ללא זאת, עצם הקיום של עם ישראל הוא נס גלוי. עובדה זו מראה לנו שה' לצידינו, המשך קיומו ושגשוגו של עם ישראל, למרות השמדת חלק גדול ממנו, הוא נס גדול יותר מנס יציאת מצריים.

פרידריך השני הגדול, מלך פרוסיה, היה ידוע כשונא יהודים גדול. הוא הציק להם וגזר עליהם גזירות. מסופר עליו שהוא ביקש פעם מכומר, שייתן לו הוכחה לכך שיש אלוקים. הכומר ענה לו 'היהודים'.

יש לנו מצווה לזכור את מה שעשה לנו עמלק. חז"ל מפרשים שעמלק בא להלחם בעם ישראל משום שבני-ישראל פקפקו בקיום ה' ובהשגחה של ה' עליהם. הם שאלו: "היש אלוקים בקרבנו אם אין". יתכן שהמצווה של זכירת עמלק כוללת עוד רעיון חשוב ביחס לעמלק וכן לכל עם ועם שניסו להשמיד את ישראל. עמלק אינו רק עם של נוודים במדבר לפני אלפי שנים אלא יש עמלק בכל דור. עלינו לזכור שבכל דור עמדו עמלק לכלותינו והקב"ה הציל אותנו מידם. גם בתקופות טובות אל לנו לשכוח שיש עמלק והיו עמלקים אבל ה' משגיח על עמו ודואג לקיומו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/feed/ 0
לפרשת ניצבים – בחירה של 'אני' או בחירה של 'אתה' https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/#respond Thu, 30 Dec 2021 22:36:02 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2935

לפרשת ניצבים – בחירה של 'אני' או בחירה של 'אתה'

"העדותי בכם היום את-השמים ואת-הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך:" (דברים ל', י"ט)

כאשר קוראים את הפסוק עולה שאלה ברורה מאליה – איזו בחירה יש פה? הרי כל אחד יבחר בחיים. האם יש מישהו שיבחר במוות? איזו מין בחירה התורה נותנת לנו? ברור שכל אחד יעדיף חיים על פני מות וברכה על פני קללה.

אולי המשמעות של הפסוק היא שיש כמה דרכים לבחור חיים.

דרך אחת היא שהאדם בוחר בחיים בהם הוא במרכז, האני שלו הוא מרכז החיים. בחיים כאלה הוא חושב על עצמו ראשון, דואג לרצונות, לצרכים ולמאווים שלו ורק אחר כך דואג ומתעניין, אם בכלל, ברצונות ובצרכים של האחרים. זוהי בחירה בסוג אחד של חיים.

יש בחירה בסוג שני של חיים – והיא לא לבחור ב'אני' אלא לבחור ב'אתה'. כלומר לפני שאנחנו מחליטים, לפני שמתכננים ולפני שעושים משהו, חושבים איך תשפיע ההחלטה הזו על השני. איך הבחירה תשפיע על הדורות הבאים, על הילדים, על הנכדים.

יש בהחלט בחירה, זו בחירה אמיתית באיזו דרך חיים הולכים. אבל יש דרך של חיים שיכולה להוביל למוות. התורה מצווה עלינו לבחור בדרך חיים כזו שתומכת בחיים באופן כללי. דרך חיים שתומכת בחיים של אחרים ולא רק בחיים שלנו. לא לבחור בדרך חיים כזו שמשרתת את האינטרסים הצרים של עצמנו. הדרך הצרה לא מובילה לחיים אלא למות. התורה מעניקה לנו יכולת בחירה אמיתית ומצווה עלינו לבחור בחיים האמיתיים, חיים של אמת.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/feed/ 0
לפרשת ניצבים – להסתיר או לפרסם? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d/#respond Thu, 30 Dec 2021 21:14:46 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2782

לפרשת ניצבים – להסתיר או לפרסם?

"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים, פרשת ניצבים פסוק כ"ח)

האם עלינו לפרסם מעשה טוב שעשינו? האם עלינו לספר לאנשים אודות המצוות שעשינו או שמצוות צריכים להיעשות בסתר ולא בפרסום?

אין תשובה חד-משמעית בתורה לשאלה זו.

למשל: לפי הילקוט שמעוני, כאשר אלקנה עלה לרגל לבית המקדש, בדרכו היה לן בכל פעם במקום אחר וזאת על מנת להודיע ולפרסם לאנשים את המצווה של עליה לרגל ולעודד אותם לעשות גם את המצווה. בימיו של אלקנה שררה חולשה בעם ישראל. למרות שהמשכן בשילה עמד, אנשים לא טרחו לעלות לרגל. אלקנה החליט להזכיר להם אודות מצווה חשובה זו ולעודד אותם לקיים אותה. הוא ומשפחתו היו "לנין ברחובה של עיר" ובדרך לשילה הוא היה עובר במסלולים שונים כל שנה "בדרך שהיה עולה שנה זו לא היה עולה שנה אחרת" ככה הוא התכוון להחזיר ולהזכיר לעם ישראל לקיים את המצווה (ילקוט שמעוני שמואל ע"ז).

במקרה זה, היה חשוב שאלקנה יפרסם את מעשה המצווה שעשה.

מצד שני, לפי הזוהר הקדוש, אם מפרסמים מצווה אפשר לאבד את הערך והזכות שבה. המצווה צריכה להיות בין האדם לבין הקב"ה ובזה שהוא מפרסם את מעשה המצווה, זה מראה שאולי האדם לא קיים את המצווה לשם שמים, אולי הוא קיים אותה גם על מנת לקבל כבוד והערכה. אם כן, על פי הזהר, אם מה שהאדם רצה זה פרסום הרי זה מה שקבל. הוא קבל את שכרו בעולם הזה.

נראה ששתי הגישות סותרות אבל זה לא כך – יש לפעמים שצריכים וחשוב לפרסם את מעשה המצווה ויש שעצם הפרסום מראה על חסרון בכוונת העשייה.

זה, אולי, הפרוש בפסוק "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ". עצם הכוונה בקיום המצוות צריך להיות נסתר בינינו לבין ה'. "הנגלות" – אם הגענו למסקנה שיש לגלות את קיום המצווה – נגלה זאת על-מנת שנלמד מזה, אנו ובנינו עד עולם. נפרסם את גודל עשיית המצוות בשביל שבנינו ונכדינו ידעו על מעשי צדקה וחסד, על גודל הטוב שבקיום תורה ומצוות. מתי אנחנו יכולים לגלות שעשינו מצווה? כאשר בנינו ונכדינו יפיקו מזה תועלת.

אם הכוונה שלנו זה ללמד אחרים אזי עלינו לפרסם את מעשה המצווה אבל אם אדם מפרסם רק כדי להרגיש טוב בעצמו, אזי יש חסרון במעשה זה.

לדוגמא: אדם תרם סכום כסף למטרה טובה. מותר שהוא יספר כמה תרם רק אם הסיבה היא לעודד את השני לתרום אבל אם זה רק כדי לפאר את עצמו הרי זה פסול.

אנחנו יודעים שבליל הסדר לפעמים מכסים את המצות ולפעמים מגלים אותן. השפת אמת מסביר שהמצה היא המצווה של הערב. כאשר יש סיבה חינוכית להראות לסובבים עניין כלשהו שקשור עם המצווה של המצה, אזי מגלים אותה כדי שהנוכחים יראו אבל כאשר עוסקים בנושא אחר ולא במצה, מכסים אותה.

והרי "ליחזי איניש בנפשי". כלומר, כל אחד יודע ויבדוק בעצמו, בתוך תוכו, מה כוונתו האמתית. האם פרסום מעשה המצווה שעשה הוא לתועלת האחרים או לתועלת עצמו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%95-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d/feed/ 0
לפרשת ניצבים – כל יום בחירה חדשה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/#respond Thu, 30 Dec 2021 21:12:40 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2774

לפרשת ניצבים – כל יום בחירה חדשה

רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו, ומרד באחרונה – איבד את הראשונות, שנאמר: (יחזקאל ל"ג, י"ב) "ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו" [ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו] ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר:  "ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו." (קידושין מ' עמ' ב')

הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ

בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. (דברים ל', י"ט)

את פרשת ניצבים אנו קוראים לפני ראש השנה. בפרשה ישנם ארבעים פסוקים, בהם מופיעה המילה 'היום' שתים עשרה פעמים. מסתבר לומר שהמילה 'היום' היא משמעותית בפרשה.

אחד הנושאים שאנחנו לומדים בפרשה, זה רעיון הבחירה בין ברכה לקללה ובין חיים למוות.

המסר שלנו מהמילה 'היום' הוא, שהבחירה הזו אינה חד-פעמית אלא עניין שעלינו לעסוק בו מידי יום ביומו. בחיים, אנחנו אף פעם לא מגיעים לקו הגמר. גם אם עשינו בחירה כלשהי בין ברכה לקללה, הצורך לחזור ולבחור מתחדש שוב ושוב. יכול להיות שאתמול עשינו את הבחירות הנכונות, עדיין היום אנחנו צריכים שוב להעמיד את הדברים למבחן הבחירה החופשית. על האדם להשתמש ביכולת המיוחדת הזו שנתן לו הבורא לעשות מעשה של בחירה שוב ושוב.

בהקשר של ראש השנה, לרעיון של הבחירה יש משמעות יותר עמוקה.

רבי שמעון בר יוחאי מלמד אותנו שבנוסף לכך, יש עניין של השפעת הבחירה הנוכחית על כל הבחירות שנעשו בעבר. כלומר, אם אדם עושה בחירה לא טובה, יש לזה השלכה על כל הבחירות שהוא עשה עד כה (כאשר הוא מתחרט עליהן), גם אם הן היו טובות וכן להפך, אדם שעשה בחירה טובה, למעשה זה יש השפעה על כל הבחירות שהוא עשה קודם, גם אם הן היו לא טובות.

אנו לומדים מזה שכל יום ויום יש לנו האתגר וניתנת לנו האפשרות לתקן כל מה שהיה וכן קיימת האפשרות, חס ושלום, לקלקל.

המסר הזה חשוב לנו כאשר אנחנו עושים דין וחשבון על הבחירות שעשינו בשנה שעברה ומקבלים על עצמינו לעשות בחירות טובות בשנה העומדת בפתח, בימים הנוראים המתחילים מיד אחרי פרשת ניצבים.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/feed/ 0