פרשת עקב – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 18 Aug 2022 06:37:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.1 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת עקב – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 פרשת עקב תגובות שונות! https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/#respond Wed, 17 Aug 2022 21:20:00 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9858

משה רבינו עלה למרום 40 יום ולילה על מנת להביא את הלוחות ומעלת הלוחות האלו שנעשו מסנפרינון והקב"ה כביכול כתב אותן. כלומר היו במעלת קדושה עצומה ביותר. ומשה מקבל מסר מהקב"ה תוך כדי ההשתהות שלו בעליונים ."רד מהר כי שיחת עמך".
הוא מגיע ורואה ולא מאמין למה שעניו רואות .והוא על מנת למנוע כעס של הקב"ה על עם ישראל במעשיהם לוקח את הלוחות ומשברם .משה רואה במעשה זה פתח הצלה לעם ישראל
לכן משה שיבר אמר לו הקב"ה ישר כוחך ששיברת.
בפעם השנייה דרגתן של הלוחות הייתה נמוכה מהראשונות ה' ציווה למשה שיהיו מונחים בארון.
וכך מסביר בכור שור פרשן מבעלי התוספות כי נאמר למשה להציב את הלוחות השניים בארון כדי שלא יהיו זמינים להישבר ברגע של כעס כמו הראשונים. שנשברו ע"י משה " ולכן ושמתם בארון. שלא תוליכם עוד על ידך, שלא יהיו מצויות בהישג יד לך לשברם אם תכעס, כאשר עשית בראשונים":
הלוחות שייכים לה' ומשה לא היה חופשי לעשות איתם כרצונו !
וככה מצינו שימוש לא נכון בבאר מרים .
בפעם הראשונה נצטווה משה להכות בסלע ויצאו ממנו מים רבים.
אך בפעם השנייה נצטוו משה ואהרן "ודברתם אל הסלע ונתן מימיו " יש מן המפרשים שמסבירים שמשה חשב בטעות שיש כן להכות בסלע וטעה וגרם מה שגרם גם לעצמו וגם לבני ישראל . נזק בלתי הפיך.
לפעמים, אנחנו עושים משהו פעם אחת וזה הדבר הנכון לעשות באותו מקרה , אבל בפעם השנייה זה לא הדבר הנכון לעשות. ה' אמר למשה כי לשבור את הלוחות בפעם הראשונה היה הדבר הנכון לעשות, אבל לעתיד, יש דרכים אחרות להתמודד עם הפרת הציוויים של ה' לעם ישראל . באופן דומה, כאשר אנו מקיימים אינטראקציה עם אנשים, אנו נוקטים לפעמים בגישה שמרוב שעזרנו למישהו כל כך .עד שאנו מרשים לעצמינו להתנהג אליו כרצוננו ולקחת את זה כמובן מאליו ,או אפילו להתעמר בו כרצוננו . יחד עם זאת, כמו הלוחות , אנחנו לא רשאים לנצל אותם לפי רצוננו כלל ,כי התוצאות אח"כ יכולות להיות הרות אסון . ה' ירחם.


הרב אליעזר שמחה ווייס
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/feed/ 0 לפרשת עקב – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99-2/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99-2/#respond Thu, 30 Dec 2021 21:30:53 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2822

לפרשת עקב – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכך לבבך ובכל נפשך" (דברים י', י"ב).

מתוך לשון התורה: 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך' למדו חז"ל שהקב"ה דורש מאיתנו 'רק' דבר קטן והוא ליראה את ה'. ושאלו בגמרא במסכת ברכות – וכי היראה היא דבר קטן?! אלא שהיראה היא דבר קטן כלפי משה רבנו. משה רבנו, שדורש כאן לפני העם, אומר שדרישת ה' היא לדבר קטן של יראת ה', שלגבי משה אכן זהו דבר 'קטן', לא במובן שזהו דבר לא חשוב, אלא במובן שזהו דבר כה בסיסי ויסודי שלא ניתן לחיות בלעדיו. לאחר שראה משה את הקב"ה פנים בפנים, אז אכן לגביו היראה 'מילתא זוטרתא היא'.

והקשו רבים (הר"ן, מהרש"א ועוד) שהרי סוף-סוף משה מדבר כאן אל בני ישראל ולהם הוא אומר 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך', והם לא נמצאים במדרגתו של משה רבנו – אם כן חוזרת השאלה למקומה, הרי לישראל יראת ה' איננה בבחינת 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'?

יראת שמים זה דבר מאוד קשה, היינו חושבים.

בעל התורה תמימה כותב שמשה רבינו היה כל כך עניו שהוא חשב, שמה שקל לו, יהיה קל לאחרים. הוא לא החשיב את עצמו כיותר מאחרים. הוא לא חשב שהוא יותר רוחני, או יותר קשור לקב"ה. אבל זה דבר מוזר. הלא משה רבינו לא היה נאיבי. הוא הכיר במעלת עצמו. הוא ידע שהוא זה שעלה להר סיני והוא זה שקיבל את התורה. הוא יודע שהוא זה שדיבר עם ה' פנים אל פנים ובודאי לא חשב שמה שבשבילו קל יהיה גם קל לאחרים.

אולי הפירוש של הגמרא היא אחרת. הגמרא אומרת שלגבי משה מילתא זוטרתא. אין הכוונה שבשביל משה אלא המשמעות היא אצל משה. בשביל מי שחי אצל, ליד, משה, בשבילו זו מלתא זוטרתא. מי שחי ליד צדיק כמו משה מושפע ממנו. ולכן בשבילם, שהיו בסביבתו, זו הייתה מילתא זוטרתא. בגלל שהייתה להם ההשפעה והקרבה של משה לכן זו מילתא זוטרתא.

יש לנו כאן מסר גדול ללמוד ממנו – עד כמה חשוב לבחור לעצמינו חברים ואנשים קרובים שיכולים להשפיע עלינו לטובה. גם מי שאין לו תכונות של משה רבינו השיג את הרמה הרוחנית שלו מתוך קרבתו אליו. כמו-כן כל אחד יכול לשפר את הרמה הרוחנית שלו על ידי הליכה אצל מישהו שברמה רוחנית גבוהה.

המגיד מדובנא אומר בשם הגר"א, כי כלי המתמלא ביראה עובר על גדותיו ושופך יראה לכל הצדדים. לכן אומרים חז"ל: "את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים", כי יראתם הגדושה של תלמידי חכמים משתפכת גם על הסביבה להרוותה ביראת-השם. וזו כוונתם של חז"ל באומרם ש"לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא". דורו של משה, שחי בקרבתו, וראה את יראתו של משה, נתבשם אף הוא ביראה, ולא היה צריך לעמול הרבה על היראה, כי אצלו יראה מילתא זוטרתא היא.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99-2/feed/ 0 לפרשת עקב – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99/#respond Thu, 30 Dec 2021 21:20:37 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2814

לפרשת עקב – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכך לבבך ובכל נפשך" (דברים י', י"ב).

מתוך לשון התורה: 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך' למדו חז"ל שהקב"ה דורש מאיתנו 'רק' דבר קטן והוא ליראה את ה'. ושאלו בגמרא במסכת ברכות – וכי היראה היא דבר קטן?! אלא שהיראה היא דבר קטן כלפי משה רבנו. משה רבנו, שדורש כאן לפני העם, אומר שדרישת ה' היא לדבר קטן של יראת ה', שלגבי משה אכן זהו דבר 'קטן', לא במובן שזהו דבר לא חשוב, אלא במובן שזהו דבר כה בסיסי ויסודי שלא ניתן לחיות בלעדיו. לאחר שראה משה את הקב"ה פנים בפנים, אז אכן לגביו היראה 'מילתא זוטרתא היא'.

והקשו רבים (הר"ן, מהרש"א ועוד) שהרי סוף-סוף משה מדבר כאן אל בני ישראל ולהם הוא אומר 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך', והם לא נמצאים במדרגתו של משה רבנו – אם כן חוזרת השאלה למקומה, הרי לישראל יראת ה' איננה בבחינת 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'?

יראת שמים זה דבר מאוד קשה, היינו חושבים.

בעל התורה תמימה כותב שמשה רבינו היה כל כך עניו שהוא חשב, שמה שקל לו, יהיה קל לאחרים. הוא לא החשיב את עצמו כיותר מאחרים. הוא לא חשב שהוא יותר רוחני, או יותר קשור לקב"ה. אבל זה דבר מוזר. הלא משה רבינו לא היה נאיבי. הוא הכיר במעלת עצמו. הוא ידע שהוא זה שעלה להר סיני והוא זה שקיבל את התורה. הוא יודע שהוא זה שדיבר עם ה' פנים אל פנים ובודאי לא חשב שמה שבשבילו קל יהיה גם קל לאחרים.

אולי הפירוש של הגמרא היא אחרת. הגמרא אומרת שלגבי משה מילתא זוטרתא. אין הכוונה שבשביל משה אלא המשמעות היא אצל משה. בשביל מי שחי אצל, ליד, משה, בשבילו זו מלתא זוטרתא. מי שחי ליד צדיק כמו משה מושפע ממנו. ולכן בשבילם, שהיו בסביבתו, זו הייתה מילתא זוטרתא. בגלל שהייתה להם ההשפעה והקרבה של משה לכן זו מילתא זוטרתא.

יש לנו כאן מסר גדול ללמוד ממנו – עד כמה חשוב לבחור לעצמינו חברים ואנשים קרובים שיכולים להשפיע עלינו לטובה. גם מי שאין לו תכונות של משה רבינו השיג את הרמה הרוחנית שלו מתוך קרבתו אליו. כמו-כן כל אחד יכול לשפר את הרמה הרוחנית שלו על ידי הליכה אצל מישהו שברמה רוחנית גבוהה.

המגיד מדובנא אומר בשם הגר"א, כי כלי המתמלא ביראה עובר על גדותיו ושופך יראה לכל הצדדים. לכן אומרים חז"ל: "את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים", כי יראתם הגדושה של תלמידי חכמים משתפכת גם על הסביבה להרוותה ביראת-השם. וזו כוונתם של חז"ל באומרם ש"לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא". דורו של משה, שחי בקרבתו, וראה את יראתו של משה, נתבשם אף הוא ביראה, ולא היה צריך לעמול הרבה על היראה, כי אצלו יראה מילתא זוטרתא היא.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%9c%d7%9a-%d7%9e%d7%99/feed/ 0 לפרשת עקב – ניסיון העושר https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8/#respond Thu, 30 Dec 2021 21:11:45 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2766

לפרשת עקב - ניסיון העושר

ידועה הבדיחה על אותו אדם שמיהר להגיע למקום מסוים וחיפש מקום חניה. הוא פונה לשמים ואומר: "ריבונו של עולם, אנא עזור לי למצוא מקום חניה מהר ובקלות". לפתע אורו עיניו, מקום חניה מתפנה ממש לידו. הוא פונה לשמים ואומר: "תודה, כבר הסתדרתי לבד".

כאשר באות עלינו צרות ואנחנו במצב של ייאוש אנו פונים בטבעיות לקב"ה. אפילו אנשים ששם ה' לא שגור על לשונם בדרך כלל, מתפללים לבורא עולם בצר להם, כאשר הם חושבים שאין להם מישהו אחר לפנות לעזרה. אך מה קורה כאשר הכול מסתדר? מה קורה כאשר עוברת הצרה והאדם רואה שדברים הסתדרו בשבילו?

בפרשת השבוע, פרשת עקב, אנחנו קוראים שוב על המן שירד מן השמים "ולמען נסותך" (דברים ח', ט"ז). נשאלת השאלה מה הניסיון פה, בני ישראל קבלו את כל צרכיהם מן השמים, מה הניסיון בזה?

ידוע במדינות המתקדמות, ששפע חומרי עלול לגרום לבעיות כמו בטלה, חוסר יצירתיות, חוסר מעש, חוסר אתגרים עד כדי כך שאנשים עשויים לנתב את האנרגיות שלהם לדברים לא רצויים ולא יצירתיים. אדם שאין לו הצורך לעבוד ולייצר ולקיים את עצמו מאבד את השליטה העצמית ואת היכולת להבדיל בין טוב לבין רע.

במובן זה העובדה שבני ישראל קיבלו הכול מוכן מהשמים, היה ניסיון גדול עבורם – האם הם יוכלו להתמודד עם השפע ולנצלו לדברים חיוביים? האם ינצלו את שעות הפנאי על מנת להתקרב לה' או חלילה יחשבו בגלל שיש הכול לא צריכים אותו ולא תלויים בו.

לעני, אולי, יותר קל להאמין בה'. קשה לראות את ה' דרך הדולרים, אדם יכול להאמין שכוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה. אמנם על הדולר כתוב  'in god we trust'  (אנחנו מאמינים בה') אבל לאמתו של דבר, מי שיש לו הרבה דולרים לאו דווקא מפנים את הכיתוב והניסיון שלו יותר גדול מהניסיון של העני שפונה אל ה' לקבל את צרכיו.

עלינו לזכור שכל מה שאנחנו מקבלים הוא מאיתו יתברך. עלינו להודות לה' על כל השפע שקיבלנו ולהשתמש בכסף ובזמן שקיבלנו לעשות דברים טובים ומועילים.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8/feed/ 0 נסיון העושר לפרשת עקב https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91/ https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91/#respond Thu, 30 Dec 2021 12:27:26 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2632

נסיון העושר לפרשת עקב

ידועה הבדיחה על אותו אדם שמיהר להגיע למקום מסוים וחיפש מקום חניה. הוא פונה לשמים ואומר: 'ריבונו של עולם, אנא עזור לי למצוא מקום חניה מהר ובקלות אם תעזור לי אני מבטיח לתת כסף לצדקה'. לפתע אורו עיניו, מקום חניה התפנה ממש לידו. הוא פונה לשמים ואומר: 'תודה, כבר הסתדרתי לבד'".

כאשר באות עלינו צרות ואנחנו במצב של ייאוש אנו פונים בטבעיות לקדוש ברוך הוא. אפילו אנשים ששם ה' לא שגור על לשונם בדרך כלל, מתפללים לבורא עולם בצר להם, כאשר הם חושבים שאין להם מישהו אחר לפנות לעזרה. אך מה קורה כאשר הכול מסתדר? מה קורה כאשר הצרה חולפת והאדם רואה שהדברים הסתדרו בסופו של דבר.

בפרשת השבוע, פרשת עקב, אנחנו קוראים שוב על המן שירד מן השמים וכך כתוב: "ולמען נסותך" (דברים ח', ט"ז). נשאלת השאלה מה הניסיון פה, בני ישראל קבלו את כל צרכיהם מן השמים, מה הניסיון בזה?

ידוע שבמדינות המתקדמות, שפע חומרי עלול לגרום לבעיות כמו בטלה, חוסר יצירתיות, חוסר מעש וחוסר באתגרים עד כדי כך שאנשים עשויים לנתב את האנרגיות שלהם לדברים לא רצויים ולא יצירתיים. אדם שאין לו את הצורך לעבוד, לייצר ולקיים את עצמו, מאבד את השליטה העצמית ואת היכולת להבדיל בין טוב לבין רע.

במובן זה העובדה שבני ישראל קיבלו הכול מוכן מהשמיים, היה ניסיון גדול עבורם – האם הם יוכלו להתמודד עם השפע ולנצלו לדברים חיוביים? האם ינצלו את שעות הפנאי על מנת להתקרב לה' או חלילה יחשבו שבגלל שיש להם את הכול הם לא צריכים את הקדוש ברוך הוא ולא תלויים בו.

לעני, אולי, יותר קל להאמין בה'. קהלת אמר (ה,יב): עושר שמור לבעליו לרעתו. קשה לראות את ה' דרך 'משקפיים מזהב'. אדם עלול לחשוב שכוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה. על הדולר אמנם כתוב 'in god we trust'  (אנחנו מאמינים בה') אבל לאמתו של דבר, מי שיש לו הרבה דולרים לאו דווקא מפנים את הכיתוב והניסיון שלו יותר גדול מהניסיון של העני שפונה אל ה' לקבל את צרכיו.

עלינו לזכור שכל מה שאנחנו מקבלים הוא מאתו יתברך. עלינו להודות לה' על כל השפע שהעניק לנו ולהשתמש בכסף ובזמן שקיבלנו לעשות דברים טובים ומועילים.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%a0%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91/feed/ 0