לפרשת שופטים – אין דמוקרטיה בפרשנות התורה

בפרשת שופטים, דברים פרק י"ז פסוק י"א נכתב:

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל":

רש"י מפרש במקום:

ימין ושמאל – אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל:

'שפתי חכמים' על הפסוק:

דהכי פירושו אפילו אם אומר לך על ימין שאתה סבור שהוא שמאל ועל שמאל שאתה סבור שהוא ימין שתשמע לו ולא תתלה את הטעות בו אלא בך, כי ה' יתברך נותן רוחו על משרתי מקדשו תמיד וישמרם מכל טעות שלא יצא מפיהם כי אם אמת. וא"ת מנא ליה למדרש כך דלמא כמשמעו שלא תסור מן הדבר ההוא לא לשמאל ולא לימין. וי"ל כיון שהדבר הוא שכלי לא שייך בו ימין ושמאל לכך דרשו מה שדרשו.

הרמב"ן אומר על הפסוק:

ימין ושמאל – אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצוותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצווה על המצות שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר ועל משמעות דעתם נתן לי התורה אפילו יטעו, וזה כעניין רבי יהושע עם רבן גמליאל ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה א):

והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים, והנה ירבו המחלוקות ותעשה התורה כמה תורות. וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה, בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא או כוונתה, כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה, אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול. ולשון הספרי (שופטים קנד) אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין שמע להם:

אנחנו לא קונים שום דבר לפני שבודקים אותו היטב. לכל דבר ועניין אנחנו עושים 'סקר שוק'. בקנית מחשב, מכוניות, לצרכי רפואה וכו'. אנחנו אוספים נתונים, חוקרים, שואלים ורק אז מחליטים. אנחנו קוראים עמדות של מומחים ומתייעצים אבל ההחלטה הסופית היא בידינו. ההתנהלות הזו היא של אנשים נאורים, שיודעים איך לעשות החלטות אבל היא במרחק תהומי ממה שהתורה דורשת מיהודי בקשר לקיום מצוות. הלא יש שבעים פנים לתורה, יש כל כך הרבה דרכים לפרש את התורה. אפילו אפשר לסלף את דברי התורה. אפילו אפשר להיות נבל ברשות התורה. אז איך יפרש יהודי את התורה? האם עליו לקרוא בעצמו, להתעמק בפירושים ואז להחליט איך לקיים הלכה מסוימת על פי הבנתו? התשובה היא שכך היינו מצפים לו התורה הייתה ככל החכמות והעניינים האחרים בעולמינו. אבל זו לא התשובה של התורה.  התורה אומרת לנו "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל".

לפרשת שופטים – פירוש אלטרנטיבי ואקטואלי

"כי ייפלא ממך דבר למשפט: בין דם לדם, בין דין לדין ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך" (דברים י"ז, ח').

הפירוש הפשטני של הפסוק הוא שיש מקרים שהשופטים המקומיים אין להם היכולת והידע והניסיון להתמודד עם שאלה מסוימת והם שלחו אותה לערכאות גבוהות יותר, לסנהדרין בבית המקדש.

אבל יש עוד פרשנות שיש לה מסר כל-כך חשוב לימינו –

בפרשתנו אנו נפגשים עם האסון הנורא מכל – המחלוקת אשר האש שלה שורפת ומכלה הכול.

על המחלוקת כותב ר' חיים ויטאל, בשם האר"י הקדוש, דברים מבהילים על הפסוק "'כי ייפלא ממך דבר בין דם לדם, בין דין לדין, בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך" הפסוק הזה, רומז, על פי פירושו, על חורבן הבית, שכאשר נחרב בית המקדש שאלו מלאכי השרת את הקב"ה: ריבונו של עולם אתה ציוות בתורתך "ושפך את דמו וכסהו בעפר"(אחרי שחיטת בהמה מכסים את הדם בעפר – מצוות כיסוי הדם) – ואתה בעצמך לא קיימת! שהרי נשפך דמם של ישראל כמים ואין קובר, אתה ציווית "ופינו את הבית" המנוגע טרם הריסתו – והרי הבית (בית המקדש) וכל מחמדיו עולה באש, אתה ציוות "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" – והרי חנה ושבעת בניה נהרגו ביום אחד?! וזהו משמעות הפסוק לפי דבריו "כי יפלא ממך דבר למשפט: בין דם לדם (מצוות כיסוי הדם), בין דין לדין (חנה ושבעת בניה), בין נגע לנגע (פינוי הבית המנוגע)- כיצד הקב"ה עובר על מצוותיו?! ועל זה מתרץ הפסוק "דברי ריבות בשערך"- בגלל מחלוקת ומריבות ביניכם אין כלום. המחלוקת שורפת הכול ואפילו את חוקי התורה הקדושה!

שנזכה לברוח תמיד מהמחלוקת כמו מאש…

הגאון רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלסבורג, מצא בפסוק זה רעיון אקטואלי, שכוחו יפה לתקופות רבות בתולדות ישראל. וכך היה דורש כאן: "כי יפלא ממך… בין דם לדם" – כשתתעורר בלבך פליאה ותמיהה, מדוע מבחינים בעולם בין דם של יהודים לדם של גויים, ודמו של יהודי הפקר הוא אצל עמי העולם: "בין דין לדין ובין נגע לנגע" – ומדוע מפלים הגויים בין דין של יהודים לדין של נכרים, והם מטילים על היהודים דינים וגזרות רעות וכל מיני פגעים ונגעים: "דברי ריבות בשעריך" – הפליות נוראות אלו מצד גויי הארץ כלפי היהודים נובעות מכך, שבקרב ישראל קיימת שנאת-חינם – המעוררת דברי ריבות ומחלוקות ,חדשים לבקרים – בעטיים גם חרב בית-המקדש השני וגלינו מארצנו לבין הגויים, כדברי חז"ל במסכת יומא (ט' ע"ב).