חומש דברים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 03 Aug 2023 21:02:19 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png חומש דברים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 פרשת דברים- 'כוכב' ו- 'חול' https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%9c/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%9c/#respond Thu, 03 Aug 2023 21:00:08 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=10222

 

'כוכב' ו- 'חול'

*פרשת דברים*

 

משה רבינו משווה את בני ישראל לכוכבי השמים לפני שהוא מוסר את תוכחתו לכלל ישראל ('איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם'? – איך אני יכול לשאת לבדי את משאם, את מעמסם ואת ריבם?"). שבח  זה של השוואת עם ישראל לכוכבי השמים לפני ביקורתו ניתן להבין על ידי בחינת הפסוק הבא: "ויברך אתכם כאשר דבר לכם". ה' בירך את כלל ישראל להיות כמו הכוכבים בשמים וגם כחול אשר על שפת הים ("כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים") בני ישראל נמשלו גם לחול וגם לכוכבים. משה רבינו מכיר בפוטנציאל ובמאפיינים הייחודיים שלהם על ידי השוואתם לכוכבים, ומדגיש כי כל אדם יכול לזרוח בנוכחותו ולתרום בדרכו האישית. ההכרה הזו בכישרונות ובכוחות האישיים של כל אחד היא חיונית לבניית קהילה חזקה. אך, משה רבינו התלונן שקשה להוביל את העם כשכולם חושבים על עצמם ככוכבים.

 

משה מדגיש את חשיבותה של האחדות והעבודה המשותפת כיחידה מאוחדת. הוא מתייחס לברכה בפסוק הבא: "ויברך אתכם כאשר דבר לכם". כהתייחסות לברכה שעם ישראל יהיו רבים כחול הים. החול מייצג יחידה קולקטיבית שבה כל גרגר מתמזג ולא ניתן להבחין בינו לבין הגרגר שעל ידו. עם ישראל היה צריך להבין את חשיבות הכוח הקולקטיבי שלהם ואת העוצמה שנובעת מהאחדות.

 

במבטו, משה הכיר בכך שבני ישראל קיבלו את האינדיבידואליות שלהם ותכונות ה"כוכב" בהם, אך התעלמו מברכת "היותם כחול". הם התעלמו מחשיבות האחדות והשיתוף פעולה שהיו נחוצים כדי למלא את משימתם הקולקטיבית.

 

היישום המעשי שנובע מהפרשנות זו כפול. ראשית, אנחנו צריכים להכיר ולהשתמש בכישרונותינו וביכולותינו לטובת הקהילה (הכלל). מאפייני האישיות והכישרונות הייחודיים של כל אדם יכולים לתרום להצלחה ולצמיחה של הקהילה בכלל. ובנוסף, עלינו להעריך ולקדם בפעילות את האחדות והשיתוף פעולה, לעבוד יחד כיחידה מאוחדת, בדיוק כמו שגרגרי החול מתמזגים באופן שאי אפשר להבחין ביניהם. באמצעות השילוב בין ה"כוכבות" האישיות של האנשים לבין האחדות והמאמץ הקולקטיבי של הקהילה, ניתן ליצור סביבה מתאימה וצומחת בה נעשה שימוש ביכולות האישיות של כולם לטובת כולם.

 

*הרב אליעזר שמחה ווייס*

*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%95-%d7%97%d7%95%d7%9c/feed/ 0
ואתחנן- התשובות של ה' https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/#respond Thu, 03 Aug 2023 20:51:52 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=10212


"התשובות של ה' – בדרך המיוחדת שלו"
בפרשת חוקת גוזר ה' על משה שלא יוכל להיכנס אל הארץ המובטחת. פרשת ואתחנן פותחת בבקשתו של משה מה' לביטול הגזירה. משה רבינו מתחנן לה' "אעברה נא ואראה" תן לי לעבור את הירדן ולראות את ארץ ישראל. משה ביקש בתפילתו שתי בקשות – אחת היא לעבור את הירדן והשנייה לראות את הארץ הטובה שמעבר הירדן.
רק חצי מתפילתו התקבלה. ה' נענה לבקשתו לראות את הארץ אבל לא לעבור ולהיכנס לארץ. חז"ל אומרים שמזה רואים שתפילה היא יותר חזקה מכל גמילות חסדים, שכן כל הגמילות חסדים שמשה עשה עם בני ישראל לא הועילו למשה כדי להיכנס לארץ ישראל, אבל התפילה שלו כן הועילה. (אמנם רק למחצה).
מתי ה' נענה לתפילות ומתי לא? ה' תמיד מקשיב ותמיד שומע את תפילתנו, אבל לפעמים יש לו תכניות יותר טובות מהתכניות שלנו. לכן, לפעמים אנו רואים את תשובת ה' כ'כן' ולפעמים כ'לא'. לפעמים אנחנו לא מבינים את התשובה ואף לפעמים חושבים שלא קיבלנו תשובה כלל כי לא שמענו אותה.
מסופר על אדם שהיה בצרה גדולה והתפלל רבות אל ה'. בצר לו הוא הלך לראות את הרבי שלו. האיש פתח את ליבו וסיפר את כל הצרות שלו ואמר: צעקתי, התפללתי בכל כוחי, למה ה' לא ענה לי? הרבי, שישב מולו בחדר, אמר משהו בתגובה אבל אמר זאת בשקט כזה שלאיש היה בלתי ניתן לשמוע מה נאמר. האיש התקרב לרבי ושאל: מה אמרת? הרבי חזר על התשובה אבל, שוב, בשקט ובלחש. בתוך כך התקרב האיש לכיסא הרבי עוד ועוד ואמר שוב ושוב: סליחה לא שמעתי אותך. כאשר הראשים שלהם היו קרובים זה לזה אמר הרבי בלחש: הקב"ה תמיד שומע את תפילתנו, אך לפעמים הקב"ה לוחש את תשובתו כדי שנתקרב אליו. הפעם האיש שמע והבין.
לפעמים התשובה של הקב"ה מגיעה מאוחר יותר, לפעמים זה לא הזמן לקבל תשובה. יש בדיחה בעניין זה: אדם שאל את הקב"ה כמה זה אלף שנה בעיניך? ה' עונה לו: כדקה. האיש שואל אותו אתה יכול לתת לי מיליון דולר? וה' עונה לו: ודאי, חכה דקה.
יש שני דברים שעלינו להיות מודעים אליהם כשאנחנו מתפללים אל הקב"ה: הראשון הוא שאי אפשר לתת לקב"ה הוראות. והשני שהקב"ה יכול להשיב גם בשלילה. ריבונו של עולם יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילינו ותשובה כמו לא' או 'מאוחר יותר' הן גם ברכות שעליהן צריכים להודות.
*הרב אליעזר שמחה ווייס חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%97%d7%a0%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94/feed/ 0
ברכה וקללה – האתגרים בחיינו הם גם מתנות https://ravweisz.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9d-%d7%92%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9d-%d7%92%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa/#respond Fri, 26 Aug 2022 00:14:57 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9884

התורה פותחת בפרשתינו "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה".
עצם האמירה שה' נותן פירושו רק טוב .כימו שאומר איוב "מפי עליון לא תצא הרעה והטוב" פירוש רק טוב יוצא מה' רק כלפי המקבלים זה מתהפך לרע כפי ערך המקבל וזכויותיו.
לפעתים קרובות אנו מחשיבים את הברכה כדבר טוב ואת הקללה כדבר שאיננו רצוי . אבל מהפסוק מובן אחרת.
הפסוק מדבר על נתינה -מתנה של הקב"ה של ברכה וגם על נתינה של קללה שהיא גם סוג של מתנה. כמו שמובן שהברכה הוא מתנת ה' לטובה, גם הקללות בחיינו הן מתנה. רק תלוי בהסתכלות שלנו על הדבר הזה.
האתגרים שהקב"ה מציב לנו לנסיון הם באים לעזור לנו לבנות אותנו ולקרב אותנו להצלחה. וגם לה' יתברך. רק לנו לא נראים הדברים כמו שמצינו אצל דוד המלך.
בברחו מפני אבשלום בנו תוך כדי בריחתו הגיע למערה וראה בדרכו עכביש .אמר להקב"ה בשביל מה בראת בריה כה שפלה .אמר לו הקב"ה חכה עוד תודה לי על הבריאה הזו. וכך בבריחתו נכנס למערה ונעלם בתוכה וכשהגיעו הרודפים ראו את פי המערה כולו מכוסה ברשת של עכביש .אמרו בודאי הוא לא נכנס לפה כי זה נראה כבר ישן ובכך ניצל ממות. ואח"כ הודה להקב"ה הרי בעיניו נראה לא טוב וזה הצילו ממות.
וכן טיטוס הרשע התגאה על הקב"ה שהוא כביכול לא יכול עליו ח"ו רק במים .אמר לו הקב"ה רשע בריה קטנה אני מהיא לך ואינך יכול לה. שלח לו יתוש שנהפך לגודל ציפור וניקר במוחו עד שמת. וגם את הצרעה כתוב ישלח ה' בם עד אבוד הנשארים מפניך ואפילו שהם נראות עוקצניות ומזיקות אבל ברצות ה' הם נהפכים לכלים יעילים ביותר ולטובתינו. הכל לא נראה בעינינו אבל כל מה שה' עושה הכל טוב.
תומס אדיסון המציא את נורת החשמל הצליח רק לאחר אלפי ניסיונות כושלים. עם זאת, הוא לא החשיב את אלפי הניסיונות האלה ככישלונות, אלא כצעדים בתהליך שיקרב אותו להצלחה. הוא אמר:" לא נכשלתי בדרך להצלחה, אלא הצלחתי למצוא 10,000 דרכים איך זה לא עובד. . " אנחנו צריכים לנקוט בגישה הזו עם האתגרים שלנו בחיינו.
הקללות והכישלונות שבדרך הם מתנות ושכר הלימוד הכי חשוב שנשלב בחיינו, לעזוב את הקללה ולהגיע דרכה לברכה.

הרב אליעזר שמחה ווייס
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%9c%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9d-%d7%92%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa/feed/ 0
פרשת עקב תגובות שונות! https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/#respond Wed, 17 Aug 2022 21:20:00 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9858

משה רבינו עלה למרום 40 יום ולילה על מנת להביא את הלוחות ומעלת הלוחות האלו שנעשו מסנפרינון והקב"ה כביכול כתב אותן. כלומר היו במעלת קדושה עצומה ביותר. ומשה מקבל מסר מהקב"ה תוך כדי ההשתהות שלו בעליונים ."רד מהר כי שיחת עמך".
הוא מגיע ורואה ולא מאמין למה שעניו רואות .והוא על מנת למנוע כעס של הקב"ה על עם ישראל במעשיהם לוקח את הלוחות ומשברם .משה רואה במעשה זה פתח הצלה לעם ישראל
לכן משה שיבר אמר לו הקב"ה ישר כוחך ששיברת.
בפעם השנייה דרגתן של הלוחות הייתה נמוכה מהראשונות ה' ציווה למשה שיהיו מונחים בארון.
וכך מסביר בכור שור פרשן מבעלי התוספות כי נאמר למשה להציב את הלוחות השניים בארון כדי שלא יהיו זמינים להישבר ברגע של כעס כמו הראשונים. שנשברו ע"י משה " ולכן ושמתם בארון. שלא תוליכם עוד על ידך, שלא יהיו מצויות בהישג יד לך לשברם אם תכעס, כאשר עשית בראשונים":
הלוחות שייכים לה' ומשה לא היה חופשי לעשות איתם כרצונו !
וככה מצינו שימוש לא נכון בבאר מרים .
בפעם הראשונה נצטווה משה להכות בסלע ויצאו ממנו מים רבים.
אך בפעם השנייה נצטוו משה ואהרן "ודברתם אל הסלע ונתן מימיו " יש מן המפרשים שמסבירים שמשה חשב בטעות שיש כן להכות בסלע וטעה וגרם מה שגרם גם לעצמו וגם לבני ישראל . נזק בלתי הפיך.
לפעמים, אנחנו עושים משהו פעם אחת וזה הדבר הנכון לעשות באותו מקרה , אבל בפעם השנייה זה לא הדבר הנכון לעשות. ה' אמר למשה כי לשבור את הלוחות בפעם הראשונה היה הדבר הנכון לעשות, אבל לעתיד, יש דרכים אחרות להתמודד עם הפרת הציוויים של ה' לעם ישראל . באופן דומה, כאשר אנו מקיימים אינטראקציה עם אנשים, אנו נוקטים לפעמים בגישה שמרוב שעזרנו למישהו כל כך .עד שאנו מרשים לעצמינו להתנהג אליו כרצוננו ולקחת את זה כמובן מאליו ,או אפילו להתעמר בו כרצוננו . יחד עם זאת, כמו הלוחות , אנחנו לא רשאים לנצל אותם לפי רצוננו כלל ,כי התוצאות אח"כ יכולות להיות הרות אסון . ה' ירחם.


הרב אליעזר שמחה ווייס
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a2%d7%a7%d7%91-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/feed/ 0
לפרשת כי תבוא – להזכיר להגיד תודה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/#respond Sat, 01 Jan 2022 21:00:56 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3382

לפרשת כי תבוא – להזכיר להגיד תודה

"ושמחת בכל-הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך" (דברים כ"ו, י"א)

בפרשתנו יש משהו מדהים. בני ישראל עברו ארבעים שנה במדבר וכל מה שקיבלו כדי לסעוד אותם במדבר, קיבלו במעשי ניסים. ארבעים שנה הם חלמו להגיע לארץ שלהם. כאשר סוף-סוף מגיעים, משה רבינו אומר להם מה עליהם לעשות כאשר הם יתיישבו בארץ, כאשר יגדלו את החקלאות שלהם. סוף-כל-סוף יש להם תוצרת עצמית, לאכול ולשתות בארץ זבת חלב ודבש ומשה אומר להם אל תשכחו, תשמחו ותודו לה'. זה מוזר. הרי השכל הישר אומר שיש להם לשמוח ולהודות לה', למה משה צריך לצוות אותם.

אבל האם זה נכון שהשכל הישר אומר שיש להודות לה'?

הרבה פעמים קורה לנו שכאשר אנחנו מגיעים להצלחה בדבר מסוים, אנחנו שוכחים לעצור לרגע ליהנות מההצלחה. אנחנו שוכחים להכיר טובה למי שעזר לנו להגיע להצלחה, להכיר במאמץ שהיה לנו עד שהגענו להצלחה. אנחנו כל-כך עסוקים בלתכנן את האתגר הבא שאנחנו לא עוצרים לחגוג את ההצלחה הנוכחית, לנצור את הרגע, להודות לה' ולחגוג את ההצלחה עם אלה שעזרו לנו.

לכן משה רבינו אומר לעם ישראל "ושמחת בכל הטוב שנתן לך ה' אלוקיך". משה רבינו אומר להם תעצרו רגע, תראו איפה הייתם בהתחלת התהליך ותראו לאן הגעתם. אל תיקחו את הברכה כמובנת מאליה.

אבל זה לא מספיק לעשות מסיבה ולחגוג. חגיגות עלולות להביא לגאווה ולביטחון עצמי יתר על המידה, לכן התורה מצווה את עם ישראל לומר תודה לה' על כל הטוב שקיבלו, כדי שלא יחשבו שההצלחה באה רק מהעבודה שלהם, אלא עליהם לזכור שהקב"ה הוא זה שנתן להם את האפשרות להצליח. זו הסיבה שבני ישראל צריכים לשתף את הכהנים בתבואה שגדלה ולהביא להם את הביכורים לבית המקדש. זו הסיבה שכאשר הביאו את הביכורים, היה עליהם להזכיר את פרשת ההיסטוריה המתחילה במילים "ארמי עובד אבי", שבא להזכיר מאין באו, מעבדות ורק בחסד ה', שהוציא אותם לחירות, הגיעו לאן שהגיעו.

אבל גם להודות לה' זה לא מספיק. לא מספיק לתת את הביכורים לכהנים ולהצהיר שהם יודעים מאין באו, אלא על בני ישראל לשתף גם את 'הלוי והגר אשר בשעריך'. הם צריכים לשתף במעשרות את הלוי, את היתום והאלמנה.

הרמב"ם כותב על שמחת כרסו. הוא מתאר אנשים שחוגגים שמחה אבל זו לא שמחה אמיתית משום שהם לא משתפים אחרים בשמחה שלהם, השמחה היא רק לכרס שלהם. שמחה אמיתית היא חגיגה בה משתפים אחרים הקשורים בדבר.

זהו המסר עבורנו גם היום – אמנם אין לנו מצוות ביכורים אבל כאשר יש לנו הצלחה בדבר מסוים, עלינו ללמוד להכיר טובה ולהודות לה' וכאשר אנחנו מודים לה' ההודיה צריכה להיעשות באופן כזה  שאנחנו משתפים אחרים בברכה שיש לנו ובטוב שהגיע לנו. כאשר אנחנו משתפים את השני בשמחה שלנו, אנחנו מראים שאנחנו מודעים לחובה שיש לנו כלפי הקב"ה, כלפי בניו שהם מעוטי יכולת אנחנו מודים לה' בזה שאנחנו מנסים להדמות לו בעשיית חסד עם אותו החסד שהוא עשה לנו.

מנהג ישראל שבכל שמחה – חתונה, ברית, בר מצווה וכד' – בעלי השמחה נותנים מתנה לצדקה. בזה מראה האדם את ההודאה וההכרה שלו לטוב שה' עושה עימו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%93%d7%94/feed/ 0
לפרשת ניצבים – אנחנו המנצחים https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/#respond Sat, 01 Jan 2022 20:46:28 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3357

לפרשת ניצבים – אנחנו המנצחים

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ:"

(דברים פרק כ"ט, א')

 בפסוק הראשון של פרשת ניצבים מתחילה דרך מיוחדת בהיסטוריה של עם ישראל. משה אומר לבני ישראל "אתם ניצבים היום כולכם". יש רק ארבעה פסוקים, בכל התנ"ך, שמתחילים במילה 'אתם'. בעל הטורים מציין אותם בפירושו על שמות  פרק י"ט והם:

"אתם לכו קחו לכם תבן" (שמות ה', י"א)

ובהמשך נאמר: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים" (שמות י"ט)

"אתם נצבים" (דברים כ"ט, ט')

"אתם עדי" (ישעיה מ"ג, י')

בעל הטורים ממשיך לומר: "בשביל שאתם נצבים היום לעולם תוכלו להיות עדי, כי לעולם אני נצב."

אנו יודעים שכל אות וכל מילה בתורה מכוונים ומדויקים בתכלית הדיוק. אם כן, מה הקשר בין הפסוקים האלה?

בהתחלת דרכם, ראו בני ישראל ניסים ונפלאות, הם ראו מה ה' עשה למצריים. בהמשך ההיסטוריה לא נראה שיש ניסים גלויים. כך נראה לעין אבל ההסתכלות הזו אינה נכונה. עצם העובדה שעם ישראל קיים היום, למרות שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו, זהו נס גלוי. בני ישראל במצריים היו מדוכאים, הם היו מיואשים מכך שהיו צריכים לחפש תבן ("אתם לכו קחו לכם תבן") כדי לעשות את הלבנים. הם כבר אמרו נואש מלהיות לעם ובכל זאת ה' הוציא אותם בניסים גדולים ("אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים").

אם אנחנו שואלים איפה ה' היום? האם יש לנו עתיד? ה' אומר לנו – "אתם עדי". אנחנו העדות לקיום ה'. היהודים נוחלים הצלחה רבה בתחומים רבים כגון: פרסי נובל בשטחים שונים, קידמה טכנולוגית וכד' אבל אפילו ללא זאת, עצם הקיום של עם ישראל הוא נס גלוי. עובדה זו מראה לנו שה' לצידינו, המשך קיומו ושגשוגו של עם ישראל, למרות השמדת חלק גדול ממנו, הוא נס גדול יותר מנס יציאת מצריים.

פרידריך השני הגדול, מלך פרוסיה, היה ידוע כשונא יהודים גדול. הוא הציק להם וגזר עליהם גזירות. מסופר עליו שהוא ביקש פעם מכומר, שייתן לו הוכחה לכך שיש אלוקים. הכומר ענה לו 'היהודים'.

יש לנו מצווה לזכור את מה שעשה לנו עמלק. חז"ל מפרשים שעמלק בא להלחם בעם ישראל משום שבני-ישראל פקפקו בקיום ה' ובהשגחה של ה' עליהם. הם שאלו: "היש אלוקים בקרבנו אם אין". יתכן שהמצווה של זכירת עמלק כוללת עוד רעיון חשוב ביחס לעמלק וכן לכל עם ועם שניסו להשמיד את ישראל. עמלק אינו רק עם של נוודים במדבר לפני אלפי שנים אלא יש עמלק בכל דור. עלינו לזכור שבכל דור עמדו עמלק לכלותינו והקב"ה הציל אותנו מידם. גם בתקופות טובות אל לנו לשכוח שיש עמלק והיו עמלקים אבל ה' משגיח על עמו ודואג לקיומו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%a6%d7%97%d7%99%d7%9d/feed/ 0
לפרשת דברים – סיפורה של מנגינה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94/#respond Thu, 30 Dec 2021 22:43:46 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2948

לפרשת דברים – סיפורה של מנגינה

"איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" (דברים א', י"ב)

הנושא המרכזי של פרשת דברים הוא נאום הפרידה של משה רבינו מעם ישראל. משה מתלונן על עם ישראל שהם עם של נרגנים ווכחנים והוא לא יכול להתמודד לבד עם התלונות שלהם עד שהוא צריך למנות עוד שופטים. הפסוק הזה 'איכה' נקרא במנגינה אחרת מהקריאה הרגילה של התורה. יש 'טרופ', מנגינה רגילה לקריאת התורה, כאשר יש יוצא מן הכלל וביניהם קריאת עשרת הדברות ופרשות השירה, שנקראות במנגינה אחרת משאר פרשיות התורה. כמו-כן, יש מנגינה רגילה לקריאת ההפטרה כאשר יוצא מן הכלל היא קריאת הפטרת שבת חזון הנקראת במנגינה אחרת משאר ההפטרות. הפטרת חזון ישעיה נקראת ב'שבת חזון' שלפני תשעה באב ובמנגינה של קריאת מגילת איכה. כמו-כן, יש מנגינה רגילה לקריאת המגילות כאשר יוצא מן הכלל היא קריאת מגילת איכה. מעניין שהפטרת חזון ישעיה, הנקראת ברובה במנגינה שונה מהמנגינה של ההפטרות של כל השנה, נקראת במנגינה המיוחדת שמיועדת לקריאת מגילת איכה. אנחנו מבינים שכאשר הכתובים מציינים אירוע מיוחד, אזי יש לקריאה מנגינה מיוחדת. והנה, להפתעתנו, אנחנו מגלים שהפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם", שנזכר לעיל, נקרא במנגינה שונה מהקריאה הרגילה של קריאת התורה ודווקא במנגינה בה נקראת מגילת איכה. מה מיוחד בפסוק הזה שצריכים לקרוא אותו במנגינה מיוחדת? מה האירוע המיוחד שהתורה רוצה לציין לנו? התשובה היא, שהפסוק הזה הוא המפתח להבנת הסיבות שגרמו לחורבן בית המקדש. פרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב, היום בו נחרב בית המקדש. על פי חז"ל הבית השני נחרב בגלל שנאת חינם. מה הביא לשנאת חינם? מה שהביא לאותה שנאת חינם זו אותה תכונה שמשה רבינו התלונן עליה – עם ישראל נמצאים במדבר כאשר מספקים להם את כל הצרכים שלהם מ-א ועד ת. מה יש להם להתלונן?! כלום לא חסר להם. איך משה מגיע למצב שהוא לא יכול להתמודד איתם לבד עד שהוא צריך למנות שופטים שיעזרו לו בניהול עניני העם? אלא התכונה הזו של נרגנות והתלוננות היא תכונה מובנית וטבעית באדם. במצב כמו שהיו בני ישראל, עם הרומאים כאויב חיצוני, היה אך טבעי שעם ישראל יהיה מלוכד. אך התכונה הזאת של נרגנות הביאה את עם ישראל למצב שלא יכלו להסתדר זה עם זה. ולכן הפסוק 'איכה' בפרשת דברים מאוד משמעותי. הוא מפתח להבין את קורות החיים של עם ישראל במשך ההיסטוריה ולכן המנגינה המיוחדת.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a0%d7%94/feed/ 0
וזאת הברכה – שבירת הלוחות https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa/#respond Thu, 30 Dec 2021 22:37:24 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2943

וזאת הברכה - שבירת הלוחות

לפרשת וזאת הברכה

איך נסכם את פעלו של משה בשלושה משפטים? משימה זו נראית בלתי אפשרית לחלוטין! אבל התורה עושה זאת בשתים עשרה  מילים ובסיום חמישה חומשי תורה שנקרא בשמחת תורה נאמר: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל,"לפי הספרי, הפסוק משבח את משה על העוז שהיה לו לשבור את לוחות). רש"י על הפסוק, שם) שמביא את הספרי, ראה בדברים את שבחו של משה, "והסכימה דעת הקב"ה לדעתו", ואף הסמיך אליהם את דברי ריש לקיש בבבלי (שבת פז, ע"א): שנאמר (שמ' ל"ד, ב) 'אשר שברת' יישר כחך ששברת".

ויש להבין, וכי זה השבח הגדול ביותר של משה רבנו ששיבר הלוחות, עד כדי כך שאנו מזכירים זאת בסוף התורה, בחתימתה?

הזיכרון האחרון ממשה רבינו שהתורה משאירה לנו הוא האירוע שמשה שובר את הלוחות למה דווקא אירוע זה הוא שיא פעולותיו של משה רבינו.

אולי אפשר להסביר שבשבירת הלוחות משה רבינו שמר על אחדות עם ישראל וזאת החשיבות בשבירת הלוחות!

הא כיצד?  משה רבינו שבר את הלוחות משום שהוא ראה שעם ישראל עבדו עבודה זרה ובתנאים אלה הוא חשב שלא כדאי להם לקבל את הלוחות .אבל לא כל עם ישראל עבדו את עגל הזהב שבטו של משה =לוי לא עבדו עבודה זרה הם נשארו נאמנים לה' ולמשה עבדו ואם כן למה משה לא ירד מן ההר עם הלוחות כדי להעביר לשבט הנאמנים שבט לוי.?  בתקווה שעם הזמן כאשר יתר עם ישראל יחזרו בתשובה הלויים יוכלו ללמד אותם מה שכתוב בלוחות. לכאורה פתרון זה היה עוזר למשה רבינו לשמור על הלוחות ובאותו זמן לא להעביר את הלוחות לעם ישראל עד שיהיו ראויים –משה לא בחר את הפתרון הזה משום שהוא רצה לשמור על אחדות עם ישראל הוא לא רצה שיהיו דרגות שונות בעם ישראל היינו שבט לוי שיקבלו  את הלוחות ישיר בירידתו מהר סיני וסוג ב' כאשר יהיו ראויים לזה יקבלו הזדמנות שנייה ויצטרכו ללמוד את דברי הלוחות משבט הלויים .

מצב כזה היה גורם לקיטוב בעם להירארכיה של ראשונים ושניים משה רבינו ידע שהתורה היא לכל עם ישראל בלי הבדל של מעמדות ולכן כולם צריכים לקבל אותה יחד באותה עת ובאותה שעה ובאותו רמה של התחייבות.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%96%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa/feed/ 0
לפרשת ניצבים – בחירה של 'אני' או בחירה של 'אתה' https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/#respond Thu, 30 Dec 2021 22:36:02 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2935

לפרשת ניצבים – בחירה של 'אני' או בחירה של 'אתה'

"העדותי בכם היום את-השמים ואת-הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך:" (דברים ל', י"ט)

כאשר קוראים את הפסוק עולה שאלה ברורה מאליה – איזו בחירה יש פה? הרי כל אחד יבחר בחיים. האם יש מישהו שיבחר במוות? איזו מין בחירה התורה נותנת לנו? ברור שכל אחד יעדיף חיים על פני מות וברכה על פני קללה.

אולי המשמעות של הפסוק היא שיש כמה דרכים לבחור חיים.

דרך אחת היא שהאדם בוחר בחיים בהם הוא במרכז, האני שלו הוא מרכז החיים. בחיים כאלה הוא חושב על עצמו ראשון, דואג לרצונות, לצרכים ולמאווים שלו ורק אחר כך דואג ומתעניין, אם בכלל, ברצונות ובצרכים של האחרים. זוהי בחירה בסוג אחד של חיים.

יש בחירה בסוג שני של חיים – והיא לא לבחור ב'אני' אלא לבחור ב'אתה'. כלומר לפני שאנחנו מחליטים, לפני שמתכננים ולפני שעושים משהו, חושבים איך תשפיע ההחלטה הזו על השני. איך הבחירה תשפיע על הדורות הבאים, על הילדים, על הנכדים.

יש בהחלט בחירה, זו בחירה אמיתית באיזו דרך חיים הולכים. אבל יש דרך של חיים שיכולה להוביל למוות. התורה מצווה עלינו לבחור בדרך חיים כזו שתומכת בחיים באופן כללי. דרך חיים שתומכת בחיים של אחרים ולא רק בחיים שלנו. לא לבחור בדרך חיים כזו שמשרתת את האינטרסים הצרים של עצמנו. הדרך הצרה לא מובילה לחיים אלא למות. התורה מעניקה לנו יכולת בחירה אמיתית ומצווה עלינו לבחור בחיים האמיתיים, חיים של אמת.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a9/feed/ 0
לפרשת כי תצא – תשמח את אשתך והעם יהיה חזק https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%aa%d7%9a-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%96/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%aa%d7%9a-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%96/#respond Thu, 30 Dec 2021 22:34:17 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2927

לפרשת כי תצא – תשמח את אשתך והעם יהיה חזק

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלא יַעֲבר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּו אֲשֶׁר לקח".  (דברים פרק כ"ד, ה')

הנצי"ב מוולוז'ין מסביר שזו לא מצוות עשה לשמח את אשתו כל השנה הראשונה אלא המשמעות היא שהוא יכול לשבת בביתו ולשמח את אשתו למרות שכל ישראל בצער המלחמה. הנצי"ב מסביר למה: "טעם הוא שהזהיר הכתוב בזה משום דהיא (אשתו) חדשה לו ועדיין לא נשרשו בחיים ואם יסיח דעתו ממנה יוכל להיות שינתק החבל לגמרי. אבל בלי כפיה רשאי לצאת וממילא לא יצא אם לא יהא ברור שישוב לאהבתה:"

זה דבר מדהים, העם במצב של מלחמה וכדי להיות בטוח שהאהבה שלהם תתקיים ומכיוון שהיא עוד לא התרגלה אליו, הוא יכול לשבת בבית. מה כל כך חשובה האהבה של הזוג החדש שיש לה קדימות על פני צרכי ישראל בזמן מלחמה?! התשובה היא, שטובת הכלל תלויה באושרו של הפרט. במילים של הרב שמשון רפאל הירש: "חובת האיש לאושר הנישואים היא גדולה בעיני התורה המייחסת לה חשיבות מכרעת לא רק לישע הכלל אלא לשלום הכלל, ולפיכך במשך שנה תמימה לאחר הנישואים, היא פוטרת את האיש מכל חובות הציבור ואף אוסרת את הטלתן עליו. באותה השנה יחיה האיש רק למען ביתו ויתמסר לביסוס אושר אשתו… משום כך, שלום הכלל ישגה רק בפריחתם ובאושרם של כל היחידים. ולפיכך כל אושר ביתי העולה ופורח הוא תרומה להגשמת מטרת הכלל, וחובה על הכלל לבוא לקראת היחיד ולקדם את אושרו מתוך התחשבות במצבו". (מתוך פירוש הרש"ר הירש על  דברים כ"ד, ה')

החוסן של העם תלוי בחוזק היחידה המשפחתית, התא המשפחתי. לכן, זו טובת העם וחוסן המדינה שיהיה התא המשפחתי חזק ומבוסס. טובת העם וחוסנו קשורים זה בזה וצריכים לאפשר לזוג להתבסס.

הרעיון הזה מצוי גם במצוות קרבן פסח שקבלו בני ישראל כאשר יצאו ממצרים. מצווה זו ניתנה לבית, כל אחד היה צריך להיות בביתו כדי לאכול את קרבן הפסח, עם משפחתו, כל אחד בתא המשפחתי שלו. משה רבינו עמד להוביל את בני ישראל להיות לעם וכוח העם הוא בתאים המשפחתיים. משה לא עשה הפגנה אדירה של כל העם ביחד אלא 'שה לבית שה לבית'. הכוח של שרשרת היא כחוזק החוליה החלשה ביותר. החוזק של העם נמדד על ידי חוזק החוליות שלו, זאת אומרת התאים המשפחתיים, הזוגות. לכן, לטובת כלל העם צריכים לתת את הזמן הנחוץ לזוג לגבש ולבסס את הזוגיות שלהם, שחס ושלום לא יסיח דעתו ממנה, כדברי 'העמק דבר'.

הפסוק הזה מדבר לא רק בזמן מלחמה.

במצווה 'כי יקח איש אשה חדשה… נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח' היה מדייק הגאון הרב שלמה זלמן אוירבעך, כי לא כתוב 'ושימח את אשתו שנה אחת' אלא 'נקי יהיה לביתו שנה אחת', ששנה ראשונה לנישואין יהיה פטור מחובות הצבא, אבל "ושימח את אשתו אשר לקח' מוסב לא רק על השנה הראשונה אלא על כל החיים, שתמיד האדם מצווה לשמח את אשתו.

אם היסוד של הנישואין, השנה הראשונה, יהיה בשמחה אז יש את כל הסיכויים שכל החיים יהיה 'ושימח'. אם לשנה אחת יהיה נקי לביתו כל החיים, בע"ה, יהיה 'ושימח'.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a6%d7%90-%d7%aa%d7%a9%d7%9e%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%90%d7%a9%d7%aa%d7%9a-%d7%95%d7%94%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%94%d7%99%d7%94-%d7%97%d7%96/feed/ 0