פרשת קדושים היא פרשה משופעת במצוות. לפי מניינו של הרמב"ם בספר המצוות,

יש בפרשת קדושים חמישים ואחת מצוות.

שלושים ושמונה מצוות לא תעשה ושלש עשרה מצוות עשה.

בן היתר מוזכרת המצווה "ואהבת את רעך כמוך " (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ח)

השאלה הראשונה שעולה במצווה זו היא: האם אדם  מחויב לאהוב את חברו כפי

שאוהב את עצמו?

אמר הרמב"ן (ויקרא פרק י"ט)".. כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו כאהבתו את

נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולימד, חייך קודמין לחיי חברך( ב"מ סב א):, אלא מצוות התורה שיאהב חברו בכל עניין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב."

מסביר הרמב"ן: ליבו של האדם הממוצע לא יכול לקבל את העובדה שצריך לאהוב את רעו כמו את עצמו, ואפילו רבי עקיבא אמר חייך קודמים לחיי רעך כלומר, אם מדובר בבעיה קיומית: חיים ומוות וכדומה יש להעדיף את עצמך על פני חברך, אך בכל השאר אהוב את חברך כמוך…." יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה."

רש"י במסכת סנהדרין( דף פ"ד/ב) כותב " "ואהבת לרעך כמוך" – לא הוזהרו ישראל מלעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו".

פרשנותו של רש"י פשוטה וברורה: אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך.

לזה התכוון  הלל במצוות:  "ואהבת לרעך כמוך", שמכילה בתוכה את כל המצוות כולם.

מסופר במסכת שבת (דף לא/ב) מעשה בנכרי שבא לפני שמאי, אמר לו גיירני על מנת שתלמדני את התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו באמת הבנין שבידו.

בא לפני הלל גייריני, אמר לו "דעלך סני לחברך לא תעביד" זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור"

הלל אומר לו מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זו היא כל התורה כולה ועכשיו צא ולמד.

אם כן המצווה "ואהבת לרעך כמוך" מכילה בתוכה את כל המצוות כולם כיצד אנו רואים זאת?

הכלי יקר מספר את סיפור המעשה ומסביר מדוע מצווה זו היא כל התורה .

"מעשה בגר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד".

בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל ת כל התורה,  ועל דרך המליצה אמר כשאני

עומד על רגל אחת, כוונתו היתה למסור לו דבר הנאמר מהר בלשון קצרה , שאם יזכור כלל זה, יזכור את כל מצות ה`. ולמדו הלל פסוק "ואהבת לרעך כמוך אני  ה'" כל דעלך סני לחברך לא תעביד.

אך כיצד פסוק זה יגרום לגר לזכור את כל מצוות השם?

הכלי יקר ממשיך בהסברו, שכל מצוות התורה מחולקים לשני סוגים האחד הוא: המצוות שבין אדם למקום ויסוד אחד לכולם האמונה בה'.  הסוג  השני הוא: המצוות שבין אדם לחברו ויסוד לכולם הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" . סוף הפסוק אני ה`, דהיינו היסוד שעליו עומדות כל מצות התורה כוללות את כל הדברות הראשונות שבין אדם למקום, וכל חמשה דברות אחרונות הם כנגד ואהבת לרעך כמוך, כי שניהם כוללים את כל המצוות שבין אדם לחברו.

יוצא מכך שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה` " מכיל למעשה את כל המצוות.

כלי יקר

ואהבת לרעך כמוך. ארז"ל זה כלל גדול בתורה. ובמס' (שבת לא.) מעשה בההוא גר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד ולמדו הלל פסוק ואהבת לרעך כמוך כל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא זיל גמור. וכפי הנראה שהגר היה גר צדק ולא היה מהתל התולים לומר בדרך שחוק שילמדו כל התורה בעוד שהוא עומד על רגל אחד ממש, אלא ודאי בקש ממש שיעמיד לו כל מצות התורה על יסוד אחד דהיינו רגל אחד אשר עליו יעמיד לו כל המצות כדי שלא יבא לידי שכחה המצויה בגר אשר לא למד מנעוריו כלום ממצות התורה, ע"כ בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל כל התורה ועל דרך המליצה אמר כשאני עומד על רגל אחד, וכוונתו למסור לו דבר הנאמר מהרה בלשון קצר והיינו ג"כ יסוד ורגל אחד וע"י שיזכור כלל זה יזכור את כל מצות ה':

ולמדו פסוק ואהבת לרעך כמוך אני ה', כי כבר ארז"ל (מכות כד.) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ד) וזה אינו סותר דברי הלל כי כל מצות התורה הם על שני סוגים האחד הוא, המצות שבין אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכולם פסוק ואהבת לרעך כמוך. ומטעם זה היו הכרובים פורשים כנפים למעלה מחוי כלפי מעלה כנגד המצות שבין אדם למקום, ופניהם איש אל אחיו כנגד המצות שבין איש לחבירו, וכשאמר כאן על רגל אחד היינו יסוד אחד לכל סוג וע"כ אמר לו פסוק ואהבת לרעך כמוך ועל רגל זה העמיד לו כל המצות שבין אדם לחבירו, ואמר לו גם סוף הפסוק אני ה' דהיינו היסוד שעליו העמיד חבקוק כל מצות התורה והיינו האמונה בה', ומאמר אני ה' דוגמת דבור אנכי הכולל כל דברות ראשונות שבין אדם למקום ב"ה וחותם לכולם כבוד או"א כי מסוף דברו ניכר שראש דברו אמת, יען כי יוקח ק"ו מן כיבוד אב ואם אל כיבוד השותף הג' ית' שמו הלא הוא אביך קנך:

ודבור לא תחמוד כולל כל חמשה דברות אחרונות והוא כנגד ואהבת לרעך כמוך כי שניהם כוללים כל המצות שבין אדם לחבירו, וכן א"ר לוי (ויק"ר כד ה) עשרה דברות כתובים בפרשה זו ומסיק שדבור לא תחמוד כנגד ואהבת לרעך כמוך ע"ש: אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכולם פסוק ואהבת לרעך כמוך.