פרשת קדושים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 01 Jun 2023 22:05:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת קדושים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 ואהבת לרעך כמוך: יש להעריך את השני אף אם הוא לא מעריך את עצמו https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%9d/#respond Thu, 01 Jun 2023 22:04:05 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=10166

*ואהבת לרעך כמוך: יש להעריך את השני אף אם הוא לא מעריך את עצמו*.
ר' עקיבא ידוע באמרה שלו "ואהבת לרעך כמוך" הוא "כלל גדול בתורה".
אחד המקומות שבהם אנו רואים יישום של כלל זה הוא במשנה בבבא קמא. המשנה שם דנה בשאלה כמה חייבים לשלם עבור "בושת" שאדם בייש את חברו. המשנה מביאה תחילה את דברי רבי יהודה בשם רבי יוסי שהכל הולך לפי קומתו של האדם. אדם בעל שיעור קומה גדול יותר מתבייש יותר מאדם בעל שיעור קומה נמוך. ר' עקיבא חולק ואומר "אפי' עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב". לאחר מכן, המשנה מספרת לנו את סיפורו של אדם שהסיר כיסוי ראש של אישה ור' עקיבא גרם לו לשלם 400 זוז. המבייש הביא עדים לרגל אחרי האישה וראה שהיא עצמה חושפת את שערה ולכן טען שהוא כלל לא בייש אותה בזה שהוא הוריד לה את כיסוי הראש. אמר ר' עקיבא שזה לא משנה והוא חייב לשלם את בושתה שכן גם אם אנשים רוצים לבזות את עצמם, אין לנו זכות להשמיץ ולבזות אותם.
משמעות דברי ר' עקיבא הם ש"ואהבת לרעך כמוך" פירושו, להעריך אנשים אחרים, לפעמים יותר ממה שהם מעריכים את עצמם.
*הרב אליעזר שמחה ווייס*
*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%a9-%d7%9c%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%a3-%d7%90%d7%9d/feed/ 0
כולנו נדרשים להיות קדושים https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/ https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/#respond Thu, 28 Apr 2022 19:32:37 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9436

פרשת קדושים מתחילה עם קדושים (י"ט, ב') ומסתיימת עם קדושים (כ', כ"ו), אנו מצווים לחיות את חיינו בקדושה.

רש"י מגדיר קדושה –  כפרושים להיות נפרדים, שונים. הרמב"ן כותב : קדש עצמך במותר לך . התורה חוזרת מספר פעמים ומדגישה את עניין הקדושה, כדי להבהיר לנו את חשיבותה של מידה זו ואת החשיבות הרבה לחיות את חיינו בקדושה. כבר בתחילת הפרשה נאמר "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו". הפרשה קדושים תהיו נאמרה בהקהל. קדושים תהיו נאמרה לכל עדת בני ישראל, לכולם יחדיו, כל שבע שנים מיד אחרי שנת השמיטה  כדי להדגיש שאנו צריכים להפנים שכל אחד מאיתנו יכול וצריך להגיע לקדושה ולא רק חלק מסוים מהאנשים.  מכיוון שערך הקדושה עוטף את חיי היהודי במשך כל יומו, התורה פתחה את הפרשה וגם סגרה בקדושה, משמע מכך שעל כולנו לשאוף לחיות את חיינו בקדושה.

לו בית המקדש היה קיים, כל שבע שנים אחרי שנת השמיטה היינו  מתאספים כולנו אנשים נשים וטף ומקיימים את מצוות הקהל ושומעים שוב  את הציווי: "קדושים תהיו". עם ישראל היו מבינים את המשמעות של קדושה, שכולם יכולים להיות קדושים ושיש  למצוא קדושה  בכל דבר.

אנשים נוטים לפטור את עצמם מלהשיג קדושה בחשבם שהקדושה מיועדת רק לרבנים, אדמו"רים ראשי ישיבות צדיקים  מקובלים וכו'. במציאות, לא משנה במה אדם מתעסק, מה המקצוע שלו  ועד כמה אדם  יכול ללמוד, להתפלל או לעסק במצוות אחרות, לכולנו יש הזדמנות שווה להשיג קדושה. יש  אפשרות  לעשות כל מה שאנו עושים  בדרך של קדושה . מצוות קדושים תחייה היא לא להיות האדם הקדוש ביותר בסביבה, אלא שכל אדם ברמתו, עם הכישורים והכישרונות שאיתם נולד, ישאף לקדושה. לכל אדם יש קריאה ויכולת לקדש את עצמו. כולנו יכולים למצוא את הדרך הייחודית שלנו לקראת קדושה. אנחנו לא צריכים להיות סגפנים וגם לא נזירים כדי להיות קדושים! גם החול צריך להיהפך לקודש!

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d/feed/ 0
פרשת קדושים – כל עדת ישראל https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/#respond Sun, 16 Jan 2022 10:14:42 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=4196

 

 

הצורך בהקהל – בקיבוץ הכלל

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:ב. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם:

רש"י דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה:(פרשת קדושים ויקרא י"ט פסוק א.)

 

מדוע יש צורך בקיבוץ כולם? ומדוע לא ניתן להילמד כשאר התורה, כפי שמבואר בברייתא ב(תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נד עמוד ב )

 

"תנו רבנן, כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה, נכנס אהרן ושנה  לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן, נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן. רבי יהודה אומר: לעולם אהרן לימין משה חוזר. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן, נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה….."

 

ר' אליהו מזרחי" מסביר:

"צריכים להיות כולם יחד, שאם יפול  לקצתם שום ספק בהלכה, יהיו האחרים משיבים להם: לא כך וכך אמר בפניכם?…"

הדבר נועד למנוע או לצמצם את המחלוקות. כשכולם שומעים יחד לא ניתן לומר- לנו הסביר משה בצורה שונה, כיון שכולם שמעו כאחד.

אך היו שראו בכך מסר חינוכי עמוק:

 

ה"אלשיך הקדוש " מביא:

"…והנה יש בני אדם תועים מדרך השכל, באמרם, כי לא כל אדם ראוי וזוכה לכך, כי אם חד בדרא או תרי בדרא (אחד או שניים בדור) ויתרשלו על ידי כן מעלות בסולם השלמות בתורה ובמצוות…אך לא כן הוא, כי אין בישראל מי שלא ישיג, אם ירצה לעלות…על כן להורות זה, הקהיל את כולם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך…"

 

ישנן דתות בהן נזירים מתעלים בקודש, וכל השאר אינם מסוגלים ופטורים מלעלות ולהתקדש. תורתנו קובעת כי התורה נמסרה לכולם, וכל אחד יכול לעלות כפי יכולתו ובעיקר לפי רצונו. אין אחד שאליו לא מכוונים הדברים, ולכן היה צורך בכינוס ההמוני ללמוד עיקר חשוב זה.

 

בעל "מאור ושמש" מבין שיש פה מסר חשוב אחר:

"…דהנה הרמב"ם כתב בהלכות דעות אם איש הישראלי דר במקום שיש בו דעות רעות ומנהגים לא טובים,צריך לברוח מן המקום ההוא…אך אין זה מועיל אלא להינצל מן הדברים המעכבים עבודת ה', אבל להשיג הקדושה אינו זוכה עד שידבק עצמו אל אנשי ה', עובדי ה' ולהשתתף עימם יחד בעבודה רבה…ואז יוכל להשיג הקדושה העליונה…שאי אפשר שיזכה הקדושה אלא שיהיה יחד עם הקהל…"

 

ישנן דתות, החושבות כי דרך השגת הקדושה היא בהתבודדות ובניתוק מן הכלל. לא במקרה מוצאים אנו מנזרים בפאתי המדבר, בריחוק ממקום יישוב. תורתנו דורשת להיפך. קדושה יכולה לבוא רק בציבור- תשעה גאוני עולם לא יוכלו לומר קדושה , אך עשרה רועי בקר (אשר אינם בקיאים בפרטי התורה), יוכלו גם יוכלו. קדושה באה דווקא בציבור ולא בניתוק מהכלל!

 

 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9c-%d7%a2%d7%93%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c/feed/ 0
פרשת קדושים – "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%9c-%d7%92%d7%93%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%9c-%d7%92%d7%93%d7%95/#respond Sun, 16 Jan 2022 09:13:25 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3938

 

פרשת קדושים היא פרשה משופעת במצוות. לפי מניינו של הרמב"ם בספר המצוות,

יש בפרשת קדושים חמישים ואחת מצוות.

שלושים ושמונה מצוות לא תעשה ושלש עשרה מצוות עשה.

בן היתר מוזכרת המצווה "ואהבת את רעך כמוך " (ויקרא פרק י"ט פסוק י"ח)

השאלה הראשונה שעולה במצווה זו היא: האם אדם  מחויב לאהוב את חברו כפי

שאוהב את עצמו?

אמר הרמב"ן (ויקרא פרק י"ט)".. כי לא יקבל לב האדם שיאהב את חברו כאהבתו את

נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולימד, חייך קודמין לחיי חברך( ב"מ סב א):, אלא מצוות התורה שיאהב חברו בכל עניין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב."

מסביר הרמב"ן: ליבו של האדם הממוצע לא יכול לקבל את העובדה שצריך לאהוב את רעו כמו את עצמו, ואפילו רבי עקיבא אמר חייך קודמים לחיי רעך כלומר, אם מדובר בבעיה קיומית: חיים ומוות וכדומה יש להעדיף את עצמך על פני חברך, אך בכל השאר אהוב את חברך כמוך…." יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה."

רש"י במסכת סנהדרין( דף פ"ד/ב) כותב " "ואהבת לרעך כמוך" – לא הוזהרו ישראל מלעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו".

פרשנותו של רש"י פשוטה וברורה: אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך.

לזה התכוון  הלל במצוות:  "ואהבת לרעך כמוך", שמכילה בתוכה את כל המצוות כולם.

 

מסופר במסכת שבת (דף לא/ב) מעשה בנכרי שבא לפני שמאי, אמר לו גיירני על מנת שתלמדני את התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו באמת הבנין שבידו.

בא לפני הלל גייריני, אמר לו "דעלך סני לחברך לא תעביד" זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור"

הלל אומר לו מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך זו היא כל התורה כולה ועכשיו צא ולמד.

 

אם כן המצווה "ואהבת לרעך כמוך" מכילה בתוכה את כל המצוות כולם כיצד אנו רואים זאת?

 

הכלי יקר מספר את סיפור המעשה ומסביר מדוע מצווה זו היא כל התורה .

"מעשה בגר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד".

בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל ת כל התורה,  ועל דרך המליצה אמר כשאני

עומד על רגל אחת, כוונתו היתה למסור לו דבר הנאמר מהר בלשון קצרה , שאם יזכור כלל זה, יזכור את כל מצות ה`. ולמדו הלל פסוק "ואהבת לרעך כמוך אני  ה'" כל דעלך סני לחברך לא תעביד.

אך כיצד פסוק זה יגרום לגר לזכור את כל מצוות השם?

 

הכלי יקר ממשיך בהסברו, שכל מצוות התורה מחולקים לשני סוגים האחד הוא: המצוות שבין אדם למקום ויסוד אחד לכולם האמונה בה'.  הסוג  השני הוא: המצוות שבין אדם לחברו ויסוד לכולם הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" . סוף הפסוק אני ה`, דהיינו היסוד שעליו עומדות כל מצות התורה כוללות את כל הדברות הראשונות שבין אדם למקום, וכל חמשה דברות אחרונות הם כנגד ואהבת לרעך כמוך, כי שניהם כוללים את כל המצוות שבין אדם לחברו.

 

יוצא מכך שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה` " מכיל למעשה את כל המצוות.

 

כלי יקר

ואהבת לרעך כמוך. ארז"ל זה כלל גדול בתורה. ובמס' (שבת לא.) מעשה בההוא גר שאמר למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחד ולמדו הלל פסוק ואהבת לרעך כמוך כל דעלך סני לחברך לא תעביד ואידך פירושא זיל גמור. וכפי הנראה שהגר היה גר צדק ולא היה מהתל התולים לומר בדרך שחוק שילמדו כל התורה בעוד שהוא עומד על רגל אחד ממש, אלא ודאי בקש ממש שיעמיד לו כל מצות התורה על יסוד אחד דהיינו רגל אחד אשר עליו יעמיד לו כל המצות כדי שלא יבא לידי שכחה המצויה בגר אשר לא למד מנעוריו כלום ממצות התורה, ע"כ בקש ממנו שימסור לו כלל אחד הכולל כל התורה ועל דרך המליצה אמר כשאני עומד על רגל אחד, וכוונתו למסור לו דבר הנאמר מהרה בלשון קצר והיינו ג"כ יסוד ורגל אחד וע"י שיזכור כלל זה יזכור את כל מצות ה':

ולמדו פסוק ואהבת לרעך כמוך אני ה', כי כבר ארז"ל (מכות כד.) בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה (חבקוק ב ד) וזה אינו סותר דברי הלל כי כל מצות התורה הם על שני סוגים האחד הוא, המצות שבין אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכולם פסוק ואהבת לרעך כמוך. ומטעם זה היו הכרובים פורשים כנפים למעלה מחוי כלפי מעלה כנגד המצות שבין אדם למקום, ופניהם איש אל אחיו כנגד המצות שבין איש לחבירו, וכשאמר כאן על רגל אחד היינו יסוד אחד לכל סוג וע"כ אמר לו פסוק ואהבת לרעך כמוך ועל רגל זה העמיד לו כל המצות שבין אדם לחבירו, ואמר לו גם סוף הפסוק אני ה' דהיינו היסוד שעליו העמיד חבקוק כל מצות התורה והיינו האמונה בה', ומאמר אני ה' דוגמת דבור אנכי הכולל כל דברות ראשונות שבין אדם למקום ב"ה וחותם לכולם כבוד או"א כי מסוף דברו ניכר שראש דברו אמת, יען כי יוקח ק"ו מן כיבוד אב ואם אל כיבוד השותף הג' ית' שמו הלא הוא אביך קנך:

ודבור לא תחמוד כולל כל חמשה דברות אחרונות והוא כנגד ואהבת לרעך כמוך כי שניהם כוללים כל המצות שבין אדם לחבירו, וכן א"ר לוי (ויק"ר כד ה) עשרה דברות כתובים בפרשה זו ומסיק שדבור לא תחמוד כנגד ואהבת לרעך כמוך ע"ש: אדם למקום ב"ה ויסוד לכולם האמונה בה' השני הוא, המצות שבין אדם לחבירו ויסוד לכולם פסוק ואהבת לרעך כמוך.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%a2%d7%9a-%d7%9b%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%96%d7%94-%d7%9b%d7%9c%d7%9c-%d7%92%d7%93%d7%95/feed/ 0
קדשים תהיו …….וקידוש ה'​ https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%94%e2%80%8b/ https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%94%e2%80%8b/#respond Tue, 28 Dec 2021 21:55:46 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1336

קדשים תהיו .......וקידוש ה'

 

ביהדות קיימים סוגים שונים של קדושה. קדושת המקום למשל קדושת בית המקדש, קדושת הזמן למשל קדושת השבת והמועדים, קדושת הדיבור. קדושה עצמית כמו כהן ולוי, וקדושה שאדם מקדש את עצמו כמו נזיר שחלות עליו מגבלות כמו כהן גדול. גם כהן גדול הגיע לקדושה יתירה מכוח עצמו. במצווה קדושים תהיו אנו מצווים ראשית לשמור על הקדושה שניתן לנו. אם אנו מוספים קדושה יתירה אז אנו עושים "קידוש השם".

מספר ר' משה  שהיה למד אצל הרב מחוסט בימי מלחמת העולם השנייה. שבת אחת ישבתי אצל הרב מחוסט ולפתע הגיע ראש הקהל ואמר לרב "יש לי חדשות רעות, הרבי ממונקטש ר' בורוכל רבינוביץ, חתנו של בעל ה"מנחת אלעזר" נמצא על הרכבת ביחד עם בנו הקטן. הרכבת בדרכה לקמניץ פודולסק וכולם יודעים ש'משם' אף אדם לא חזר חי". הרב שלח את אחד הבחורים לקרוא לכורך הספרים. כשהכורך הגיע, לבוש בבגדי שיראין של שבת, הרב הוציא מארון הספרים כרך של "חוק לישראל" ונתן אותו לכורך ביחד עם חמש מאות דולר וציווה עליו לכרוך ולהסתיר את הכסף בתוך הספר. הכורך נבהל ובכה "רבי, שאבעס מוקצה". הרב אמר לכורך שמדובר בפיקוח נפש והוא לוקח את העבירה על עצמו.

לאחר שהכורך סיים, הרב ציווה עליי ללכת לרכבת ולתת את הספר לר' ברוכל כדי שיכול להשתמש בכסף ולהציל את עצמו. רצתי לרכבת וקראתי "הרב רבינוביץ, ר' בורוכל, הרב הראשי של מונקטש" אבל אף אחד לא ענה. במקום זה שמעתי בכיות וצעקות : וואסער וואסער 'מים מים'. רצתי לאורך הקרונות. בקרון השישים ראיתי את ר' ברוכל' לבוש בקפטען וחבוש בשטריימל. הרבי קרא אלי "מוישלה מוישלה". עליתי לרכבת ונתתי לו את הספר וסיפרתי לו על הכסף ומיהרתי לרדת מהרכבת.

ואז  בעמדי להיפרד ממנו אמרתי לו "רבי יש לי שאלה אחת. למה הקדוש ברוך הוא צריך כל כך הרבה "קידוש השם". הרבי אמר לי "זה לא קידוש השם" אלו "קדושים" אבל "קידוש השם" אדם עושה רק כאשר יש לו ברירה כשיש לך בחירה. אתה יודע מוישה'לה מתי יהיה "קידוש השם"? אחרי המלחמה כשתמשיך לשמור שבת לאכול כשר, כשתמשיך להיות יהודי. זה יהיה קידוש השם". מוישה'לה מסיים את הסיפור "הסיפור הזה החזיר אותי ליידישקייט".

כשאנו עומדים בניסיונות, כשאנו עומדים לפעמים מול אירועים שקשה לנו להבין, ובכל זאת למרות הקושיות והתהיות ממשיכים לשמור מצוות, אנו מקדשים את שמו של הקדוש ברוך הוא. "קדושים תהיו", נקדש עצמינו במותר לנו ונוסיף קדושה על קדושת ישראל הטבועה בנו. בכל מצב נשמור מצוות מתוך אמונה שלמה ובזה נקדש את שמו. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא לא יביאנו לידי ניסיון.

 

(העדות של משה מצולם

https://www.youtube.com/watch?v=y-lU8w4AR2U  )

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%94%d7%99%d7%95-%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%94%e2%80%8b/feed/ 0
קורונה פר' אחרי מות קדושים – חזרה לשגרה "ניקח סיכונים" כך נערך משרד הבריאות לחזרה לשגרה! ​ https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%a0/ https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%a0/#respond Tue, 28 Dec 2021 21:40:42 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1287

קורונה פר' אחרי מות קדושים - חזרה לשגרה "ניקח סיכונים" כך נערך משרד הבריאות לחזרה לשגרה!

חזרה לשגרה

"ניקח סיכונים" כך נערך משרד הבריאות לחזרה לשגרה!

 הרבה אנשים מחכים להקלות של משרד הבריות בכדי  להקל על עצמם את החיים! האם יהודי שומר תורה ומצות יכול להסתמך על התקנות של משרד הבריות גם שהוא יודע שהמשרד הבריות לוקח סיכונים?

הרמב"ם  הלכות שבת ב:ג מדגיש כמה אנחנו חייבים להקפיד לקיים מה שכתוב בפרשתנו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח, ה), ולא שימות בהם!

הוא מסביר :"שֶאֵין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נְקָמָה בָּעוֹלָם אֶלָּא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם"

והוא מכנה את אלו שלא שומרים על הכלל שפיקוח נפש דוחה כל המצוות והמנהגים (חוץ משלושה),  כולל שבת, כמינים, שחושבים שהדבר חילול שבת ואסור, עליהם הכתוב אומר "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם, חֻוקִּים לֹא טוֹבִים, וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ,כה). (הלכה ג)

פקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ מע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים ( הרב הרי"ף סנהדרין פ"ח דף רפ"ז ע"ב),  שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" – ולא שימות בהם. מי  שמקל  בצו של פיקוח נפש הוא לא רק מזלזל בהלכה אחת  אלא  הוא  לא רואה חוקי התורה, כמביאים "רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם ", אלא כנקמניים ומרושעים.

"חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה״. הלכה זו היא סיסמת היהדות. ״הנשאל הרי זה מגונה והשואל הרי זה שופך דמים״

בהיערכות של  מערכת הבריאות לשלב הבא במאבק בקורונה תהיה נטילת סיכונים מסוימת של עלייה בתחלואה.

מרכיב חשוב בקבלת ההחלטות הוא רמות הסיכון הפרטיות של האזרחים. מעבר לעמידה בהנחיות משרד הבריאות, כל אחד מהאזרחים צריך להבין מהי רמת הסיכון שבה הוא יהיה. לפי נתוני "מכון כללית למחקר" בקרב בני ה-70 ומעלה, 25% מהאוכלוסייה עלול לפתח מחלה קשה ולהגיע לאשפוז. משרד הבריות נותן מענה לשקלול של אינטרסים ועומד תחת לחץ של  קבוצות הנדחפות "לפתוח" את המדינה!

הסטנדרט של יהודי צריך להיות גבוה  מזה של המשרד הבריאות משום שלו יש ציווי מה' וחי בהם! אכן הוא חייב לקיים התקנות כשהם מחמירות אבל כאשר הן מקילות, הדרישה מיהודי שומר תורה ומצוות היא גבוהה יותר :וחי בהם!.

רבינו יצחק בעל התוספות, מצוטט בתוספות ביומא דף פ"ה עמוד א' -" אומר ר"י דהיינו טעמא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב (ויקרא י״ח:ה׳) וחי בהם ולא שימות בהם שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל". לכן גם אם הסיטואציה היא כזו שעל פי רוב אין בה סיכון ולמרות שבכל ההלכות אנו מכריעים על פי רוב, בפיקוח נפש אין אנו רשאים ליטול על עצמנו את הסיכון.

אכן אסור לנו בשום פנים ואופן לאפשר את מותו של יהודי.

מסופר על הרב מבריסק זצ"ל, שהיה ידוע בהחומרות מרובות, שכאשר הייתה מגיפה באזור מגוריו והוא נשאל לגבי צומות ותעניות מה דינם של אנשים חולים, הוא היה מאוד מקל  וציווה שיאכלו ולא יתענו כלל. כששאלו אותו רבינו: "מדוע אתה מקל בהלכות תעניות?" ענה להם הרב מבריסק: "אני לא מקל בהלכות תעניות, אני מחמיר בדיני פיקוח נפש"

הרמב"ם במשנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳: א׳ כותב על עוד פסוק בפרשתנו

"כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב לב) "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ומזהירן שֶׁלֹּא לְחַלְּלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב לב) "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי

אין מרחק בין קידוש ה' לחילול ה'  זה או זה או זה אם אנו לא מהדרין בקיום מצוות התורה: "ושמרתם את חוקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם". אם לא מבינים שמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה אינם נְקָמָה אלא הם באים להביא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, לא רק שאנו לא מקדשים שם שמים אלא אנחנו מחללים שם ה'.

אז בואו נהדר במצוות פיקוח נפש ולא ניקח סיכונים נהיו מחמירים  ונחיה בע"ה  כולנו יחד חיים טובים וארוכים.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%a8-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%a0/feed/ 0