פרשת תזריע – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Thu, 07 Apr 2022 21:04:51 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת תזריע – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 חיזוקים חיובים ומצורע https://ravweisz.co.il/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2/ https://ravweisz.co.il/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2/#respond Thu, 07 Apr 2022 20:02:30 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9407

במסגרת טהרת המצורע  מביא הוא לבית המקדש קורבן של שתי ציפורים (ויקרא י"ד, ד) כאשר אחת מהן משתחררת. בזוהר הקדוש מוסבר שציפור אחת מובאת ככפרה למצורע שחטא בלשון הרע והציפור שמשתחררת היא כנגד הדיבור הטוב. מובן הצורך להביא קרבן לכפר על דיבור רע, כמו לשון הרע , אבל  למה על דיבור טוב מחוייבים להביא קרבן?

לפעמים יש לנו הזדמנות להציע לאחרים חיזוק חיובי ובכל זאת אנחנו שותקים. במצב זה, אפשר לחשוב שאנחנו לא עושים שום דבר רע – שהרי שום דבר שלילי לא נאמר. עם זאת, היעדר חיזוקים חיוביים יכול לדכא בדיוק באותה מידה כמו דיבור שלילי, אם לא גרוע מכך. זו הסיבה לכך שלא מביאים קרבן רק על הדיבור הרע הנאמר, אלא אף על זה שנמנעת מלומר דברים טובים. הימנעות מחיזוקים חיוביים עלולה להזיק אפילו יותר מביקורת שלילית עצמה. ביקורת שלילית אולי קשה לקבלה, אבל לפחות מהווה סוג של תשומת לב הניתנת לאדם. עם זאת, לא לתת משוב כלל דומה להתעלמות מוחלטת ממישהו, כאילו הוא או עבודתו טריוויאליים וחסרי חשיבות. יש צורך להרעיף על המשפחה, החברים, הקולגות והתלמידים שלנו חיזוקים חיוביים  -דיבור טוב כדי לעזור להם לצמוח ולהגיע להישגים באמצעות הערכה עצמית מוגברת וחיזוק חיובי. עידוד זה דבר שכולנו יכולים לעשות בכל שלב בחיינו.

העובדה שהמצורע מביא כחלק מכפרתו קורבן בעבור דיבור טוב ולאחר מכן משחרר אותה, מלמדת אותנו שיש מילים שהיינו צריכים לשחרר  ואף מלמדת אודות החשיבות של חיזוק חיובי, ככלי לטיפוח צמיחה, ועל מנת לחשוף את הפוטנציאל החבוי בתוך כל אדם.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2/feed/ 0 לזהות פגמים של עצמנו! https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%a0%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%a0%d7%95/#respond Thu, 31 Mar 2022 11:16:06 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=9376

 

כאשר אנו קוראים על צרעת (ועל התהליך שבאמצעותו אדם נקבע כנגוע בצרעת) אנו מציינים את המשנה, נגעים (ב':ה) הקובעת כי את כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. במישור המילולי, כאשר יש צורך שכהן יבדוק נגע צרעת כדי לדון בטומאתו או בטוהרתו אין הוא רשאי לדון בנגע של עצמו. המאירי, בפירושו לאבות א, ו (ורבים אחריו) כותב שניתן ללמוד מכך שאנו מתקשים לראות את הפגמים שלנו. וזו היא המשמעות הרווחת של הביטוי : 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" שאדם אינו מסוגל לראות את חסרונותיו. המאירי טוען שזו אחת הסיבות העיקריות לכך שאנו זקוקים לחברים – ליישר אותנו כשאנחנו הולכים שלא בתלם. קשה מאוד להעביר ביקורת לא רצויה לחבר ולרוב זה יכול להיות מצב רגיש. עם זאת, אנו אחראים לבקש מחברינו ומהמנטורים שלנו ביקורת בונה. אישה נקראת עזר כנגדו כלומר "עוזרת נגדו"  לפעמים עזרתה לבעלה היא בביקורת עליו בכך שהיא "נגדו" והיא רואה בו נגעים שהוא לא רואה בעצמו. אישה מרגישה בנח לבקר את בעלה, ולו יותר קל לקבל בקורת ממנה מאשר לקבל ביקורת מאחרים!

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%92%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%a0%d7%95/feed/ 0 תזריע-מצורע-סוגי-צרות-צרעת https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%aa/#respond Sun, 16 Jan 2022 08:15:15 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3836

בפרשתנו מובא שישנם כמה סוגי צרעת: שאת, בהרת וספחת, כידוע סוגים אלו של צרעת  שהוזכרו באים בין היתר על עוון לשון הרע.

שלושת סוגי הנגעים שהוזכרו הם מכוונים כנגד שלושה סוגים של מדברי לשון הרע.

הסוג הראשון הוא – "שאת" – מלשון הרמה, שאו למרום – הכוונה היא שישנם אנשים הרוצים לרומם עצמם על ידי שמוצאים מומים באנשים אחרים.

הסוג השני הוא – "ספחת" – נגע זה מכוון כלפי אנשים שעל ידי רצונם להסתפח לחברה ולהיות מקובלים עליה,  מדברים לשון הרע ודברים בטלים.

הסוג השלישי הוא – "בהרת" – אלו אנשים היודעים הכל על חבריהם, אצלם הכל בהיר ונהיר, ומעבירים הלאה את המידע הנ"ל.

התורה מזהירה לבל נהין להיות קשורים לשום כת של מדברי לשון הרע.

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a1%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%a8%d7%a2%d7%aa/feed/ 0 תזריע מצורע – כוחה של המילה המדוברת https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%aa/#respond Tue, 04 Jan 2022 10:24:13 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3751

תזריע מצורע - כוחה של המילה המדוברת

היודע הינך שאפשרי הדבר שאדם ירצח למרות שלא יידע על כך ואף ימשיך בחיים כרגיל?

הכיצד? התורה מספרת על מצורע. המפרשים מסבירים כי נענשים בצרעת  על עוון לשון הרע ורכילות. המדבר  לשון הרע הורג שלושה: המספר, השומע והמקבל.

מדובר על רצח אופי ולא רצח פיזי.

ישנו מצב שבו אדם משבח את חברו מול אויבו של החבר, שעלול להגיב בשלילה לדברי השבח – סיטואציה זו נמצאת אף היא  תחת קטגוריה של לשון הרע.

באורחות צדיקים כתוב כי בטרם יצאו המילים מפיך אתה הוא זה השולט עליהם, לאחר מכן  המילים שלך הם אדון עליך.

 ישנם  פעמים שאנו מרגישים כלואים על ידי המילים הנפלטות מפינו.

"אמר החכם: כשאני מדבר – הוא מושל בי, כי אם אני מדבר אל האדם דבר

שאינו הגון – אותו הדבור מושל בי, ומצריכני להיכנע לפניו ולבקש ממנו

מחילה. וכשאיני מדבר – אני מושל מלאומרו ומלהסתירו"( אורחות צדיקים)

רבי שמעון בן-גמליאל היה אחד הנשיאים בישראל. טבי עבדו(עוזרו,משרתו), שהיה תמיד בקרבתו כדי לשרתו,למד ממנו דברי-חוכמה.

פעם קרא רבי שמעון לטבי ואמר לו: לך נא לשוק וקנה לי מאכל טוב!

הלך טבי,קנה אצל הקצב לשון של פרה והביאה לרבי שמעון.

-הנה אמר הבאתי מאכל טוב.

-יפה! אמר רבי שמעון בן-גמליאל,ועתה לך נא פעם נוספת וקנה  לי מאכל גרוע!

התפלא על כך טבי אך שתק וחזר לשוק כמצות רבו.

בדרך חשב:"מדוע ציוה עלי רבי שמעון לקנות לו מאכל רע?

לשם מה נחוץ לו מאכל זה? ודאי רוצה הוא על-ידי זה ללמד אותי ואת תלמידיו עניין חשוב".

אך  מהו הדבר הזה?

חשב טבי ואז חדרה אליו התובנה, כאשר הגיע לשוק נכנס פעם נוספת  לאטליז

(לחנות הבשר) וקנה שם לשון נוספת!חזר טבי אל אדוניו,

מסר לו גם את הלשון השניה שקנה.

רבי שמעון בן-גמליאל שאל טבי עבדו:

  "הכיצד זה יכול להיות,  ביקשתיך  לקנות משהו טוב, קנית לשון, ביקשתי

 ממך לקנות משהו רע ושוב קנית לשון?"

ענה לו טבי:

"זה (הלשון) טוב או רע – כשזה טוב, יש לו הרבה טוב. כאשר הוא

רע, זה רע מאוד."

אנו מדברים אלפי מילים בכל יום. למילים יש כוח עצום, והלואי  שנזכה להשתמש

בהן אך ורק למטרות טובות.

מקורות:

זאת תהיה תורת המצורע זש"ה מות וחיים ביד לשון וגו' (משלי יח)

ואם עסק אדם בלשון הרע מתחייב בנפשו למות שקשה לשון הרע כשפיכת דמים שכל ההורג אינו הורג אלא נפש אחת והמספר לשון הרע הורג שלשה האומרו והמקבלו (מדרש תנחומא)

ארשב"ג לטבי עבדיה פוק זבין לי צדו טבא מן שוקא נפק זבן ליה לישן א"ל פוק זבין לי צדו בישא מן שוקא נפק זבן ליה לישן א"ל מהו דין דכד אנא אמר לך צדו טבא את זבן לי לישן וכד אנא אמר לך צדו בישא את זבן לי לישן א"ל מינה טבתא ומינה בישתא כד הוה טב לית טבה מיניה וכד ביש לית ביש מיניה(מדרש ויקרא רבה)

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%9b%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%aa/feed/ 0 תזריע מצורע – "ויזכו לגדלו ולחנכו…" https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%96%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%9b%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%96%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%9b%d7%95/#respond Tue, 04 Jan 2022 10:20:24 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3723

תזריע מצורע - "ויזכו לגדלו ולחנכו..."

 "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב, ג)

בברכת המזון בסעודת המצווה שלאחר ברית מילה נוהגים המסובים לשיר בפיוט "הרחמן": "הרחמן הוא יברך את אבי הילד ואמו… ויזכו לגדלו ולחנכו ולחכמו…"

נשאלת כאן השאלה: הרי חינוכו של הילד על ידי ההורים מתחיל בלא ספק בעודו קטן ורך בשנים. ואם כך הוא, מדוע אומרים בברכה שמברכים את ההורים בסוף סעודת הברית: "ויזכו לגדלו ולחנכו"? הרי מן הראוי היה להפוך כאן את סדר הדברים ולומר: "ויזכו לחנכו ולגדלו"? לפי הסדר הטבעי שקודם מחנכין את הילד בהיותו בגיל חינוך ולאחר מכן נעשה גדול. מדוע הקדים הפייטן "לגדלו" לפני "לחנכו"?

הסביר רבי יהושע לייב דיסקין (מרבני ירושלים בסוף המאה הי"ט) שמציאות חיינו מורה לנו, שבאופן יחסי קל לחנך ילד קטן לדרך הטוב. לעומת זאת נתקלים לעיתים ההורים ומורים בקשיים מרובים והתמודדויות רבות בחינוכם של בנים ובנות גדולים.

משום כך אומרים אנו בסעודת ברית המילה: יהי רצון שיזכו ההורים לחנך את בנם בדרך התורה והיראה גם כשיגדל, "ויזכו לגדלו ולחנכו" משמע, שתועיל ההשפעה הטובה של ההורים על בנם כל הימים,  גם אחרי שהוא גדול ולא רק בעודנו בגיל הרך…

שגם לאחר ש"יזכו לגדלו" ימשיכו "לחנכו ולחכמו"  הוא יישמע למוסר אביו ותורת אמו ולא יהא חכם לעצמו, אלא לעולם ירצה לשמוע אמרי פיהם ולקנות מהם חכמה וללכת לאור נתיבתם וחינוכם.

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%95%d7%99%d7%96%d7%9b%d7%95-%d7%9c%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%9b%d7%95/feed/ 0 פרשות תזריע מצורע – אבק לשון הרע https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a2/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a2/#respond Mon, 03 Jan 2022 20:43:58 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3692

פרשות תזריע מצורע - אבק לשון הרע

רבי יצחק מוולוז'ין היה מקפיד מאד בשמירת הלשון, נזהר אף באבק לשון הרע, שלא יהיה אומר חלילה אף מילה רעה על אדם.

יום אחד היה מעשה והיה עליו לומר על אחד שהוא שקרן. מאחר שלא רצה להוציא מפיו מילה זו , שינה ואמר: האיש הלזה הריהו בעל זיכרון עצום.

יש בעל זיכרון הזוכר את שארע לפני עשר שנים,

 יש זוכר את שארע לפני עשרים שנה,

בעלי זיכרון מופלג זוכרים דברים מלפני חמישים שנה.

 ואילו איש זה ניחן בזיכרון מופלא כל כך  שהוא  זוכר דברים שלא היו מעולם.

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a8%d7%a2/feed/ 0 תזריע מצורע – שאלה לגבי אשה מצורעת https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2%d7%aa/#respond Mon, 03 Jan 2022 20:24:25 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3679

תזריע מצורע - שאלה לגבי אשה מצורעת

 

אמר רבי חנין: חן מקום על יושביו.

אמר רבי יוחנן: שלשה חינות הן:

•חן מקום על יושביו

•חן אשה על בעלה

•חן מקח על מקחו

(סוטה מז א).

חן המקום

(מלכים ב ב יט) ויאמרו אנשי העיר אל אלישע:

הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדוני רואה וגו' [והמים רעים והארץ משכלת] –

וכי מאחר דמים רעים וארץ משכלת.

אלא מה טובתה?!  רש"י במקום, הואיל והמים רעים והארץ משכלת.

אמר רבי חנין: חן מקום על יושביו.  רש"י- ואפילו הוא רע נראה להם טוב.

שו"ת רש"י סימן רז

ראובן ושמעון באו לדון לפני רבנו שלמה: אשתו צועקת על שגירשה מביתו ואינו נוהג עמה דת יהודית, והוא אומר כדין גרשתיך דאין לך עלי אפי' כתובה שמקח טעות לקחתי בך, והדברים נכרים שאת לוקה בצרעת וסימני צרעת נהגו ביד, חוטם וסתם פנים פורחות בשחין. וקודם נישואין היית מרגשת בעצמך מחולי זה, ממשפחתך יש מהם שחלו בחולי זה ואני בשעה שהכנסתיך לא הייתי מכיר במומי סתר שבך. והיא אומרת לא, כי שלמה נכנסתי לחופה. ועל שאתה אומר סימני צרעת נראו בי, לא יהיה הדבר ולא יבא, כי כל גופי שלם אפס שני שומים עלו לה בפניה אחרי אשר גרשה מביתו מתוך צער וכעס. ועל דבר זה העיד מקצת הקהל אשר כמה שנים עמדו עמו ולא שמעו בדבר כי בריאה נכנסה לחופה ואין אנו מכירין סימני צרעת. ועל דברי ריבות האלה השיב הרב תשובה זו.

תשובה: הנני דורש בשלום החתומים בשאלה אחרי אשר לא הוכר באשה מום בבית אביה ומשנכנסה לרשותו נולדו בה אין לו עליה טענת מומים. והראה האיש מעשהו לראה והראה עצמו שאינו מזרעו של אברהם אבינו שדרכו לרחם על הבריות וכל שכן על שארו אשר בא אתו בברית, שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה היה נמשך חינה עליו. שכך אמרו רבותינו חן מקום על יושביו ואפי' (ירושלמי יומא ריש פ"ד: ה"א [י"ח ע"ב]; ובבלי סוטה מ"ז ע"א בזה"ל: שלשה חינות הן: חן מקום על יושביו, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו [לוקחו]. והשווה פירש"י שם.) הוא מקולקל במים רעים והארץ משכלת וכן חן אשה על בעלה ואשרהו אם זכה לזכות בה ולקנות בה חיי העולם הבא, שאף בכופרי הקב"ה ראינו הרבה שאין מרחקין נשותיהן, מתכוונים לחסד לאומים חטאת וכן הנשים לבעליהן. וזה הקשיח בבית אבינו שבשמים כאשר העיד בינו ובין אשת נעוריו, משפט ודין עליו לנהוג בה כמנהג בנות ישראל, ואם אינה מקרבה ברחמים ובכבוד יגרשנה ויתן לה כל כתובתה.

רש"י (רבי שלמה יצחקי) הפרשן הגדול קבע במקרה זה שהוצג בפני בית הדין הרבני אשר בראשו עמד כך:  

האיש ביקש אישור של בית המשפט לגרש את אשתו מפאת הצרעת אשר התפשטה בכל גופה, בעוד אשתו טענה כי הפצעים פרצו לאחר שבעלה השפילה ורצה לגרש אותה מביתם.

רש"י קיבל את עמדת האשה, והעיר לגבי התנהגות  הבעל  שלא נהג כפי שצאצא של אברהם היה אמור לנהוג , שטיפל בכולם ברחמים … האם ניסה להתקרב אליה באותה התלהבות שבה התרחק ממנה, "שאילו נתן לב לקרבה כאשר נתן לב לרחקה היה נמשך חינה עליו"., כמו שחז"ל אומרים: "חן המקום על  תושביה", למרות שהמקום מקולל, המים רעים והארץ עקרה. בדומה לכך,חן האשה על בעלה.

בר מזל הוא האיש "ואשרהו אם זכה לזכות בה ולקנות בה חיי העולם הבא" אפילו בין מחללי שם שמים, אנו מוצאים שרבים מהם לא מגרשים את נשותיהם …

אדם אשר אימץ גישה נוקשה כלפי אשתו ולא נהג דרך כבוד, מחוייב להתגרש ממנה ולהביא לה מה שצויין בכתובת הנישואין שלהם.

רש"י מנסה ללמד על מהות החמלה ואהבה כלפי בני האדם. אם ליבו של הבעל קשור באשתו, לא יראה בה פגמים. רש"י משווה בין קסמיה של האשה לבין  חן  המקום.

הביטוי "חן המקום על תושביה" מקורו בקטע בתלמוד (מסכת סוטה, עמ מז,א), שבו ישנו דיון בנוגע לעיר יריחו. בעיר זו היו מים מזוהמים שזוכחו על ידי הנביא אלישע. כאשר אלישע מגיע לעיר אמרו התושבים המקומיים: "וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת " (מלכים ב ב  יט).

התלמוד מעיר על קביעה תמוהה זו  ש"מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב": אם המים מזוהמים והארץ צחיחה, מדוע תושבי המדינה טוענים שנעים לדור בעיר זו? ומשיב על כך: "חן המקום על תושביה": כלומר, אם אדם אוהב את המקום שבו חי, אינו יכול לראות את הפגמים שבה. "חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו" – חינו של המקום משפיע לטובה על יושביו,  ואפילו הוא רע נראה להם טוב.

באותו מידה חן האשה – תמיד נושאת חן בעיני בעלה ואפי' היא מכוערת ובנושא הדיון רש"י טען שהבעל היה צריך לחפש החן באשתו ולא לגרשה ממנו, ואז לא היתה לבעל סיבה להתלונן על המחלה ממנה סבלה אשתו.

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%92%d7%91%d7%99-%d7%90%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2%d7%aa/feed/ 0 תזריע – אל תפתח פה לשטן https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%a4%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%9f/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%a4%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%9f/#respond Sat, 01 Jan 2022 21:47:08 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=3616

תזריע - אל תפתח פה לשטן

 

אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן = אַל תֹּאמַר תחזית  רָעָה – מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא תִּתְקַייֵּם

 

"זאת תורת היולדת, לזכר או לנקבה" (יב, ז)

"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת…אֶל הַכֹּהֵן: …וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה" (ויקרא י"ב, ו' – ז')

"וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ…וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וטהרה" (ויקרא י"ב, ח')

המילים "זאת תורת היולדת" באות למעשה לסיים את הפרק הדן ביולדת. אך הנה אנו רואים כי הפסוק הבא מדבר עדיין על היולדת: מדוע התורה "פתחה" שוב את הנושא?

נשאלת השאלה: מדוע מובא משפט סיכום זה באמצע פרשת היולדת המיטהרת מטומאתה? ראוי היה לכתוב אחרי פסוק ח' שמפרט קורבנה של יולדת עניה, את פסוק המסכם: "זאת תורת היולדת" וגו'.

השיב על כך הצדיק רבי שלום מבעלז: מבחינת העניין היה ראוי לכתוב  "זאת תורת היולדת" וגו'. לאחר  פסוק ח', שבו מסתיימת פרשת הקורבנות של היולדת, אולם הורו לנו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן" (ברכות יט, עא) (כי האמירה של דבר שלילי עלולה חלילה לגרום להגשמתו.) משום כך נמנעה תורתנו הקדושה לכתוב "זאת תורת היולדת" על קורבן של עניה, שאין ידה משגת להביא "כבש עולה" (יב,ו). וכתבה זאת בקורבן של עשירה על יולדת שמביאה קרבן רגיל. בכך מצוי רמז לרצון הבורא, הואיל וד' רוצה להיטיב לעם ישראל, שלכולם תהיה פרנסה, וברווח, וכן שהיולדת תביא קורבנה מתוך עושר, ולא מתוך עוני. לכן התורה מתייחסת במילים "זאת תורת היולדת" לקרבן עשיר, ורק אח"כ "אם לא תמצא ידה…"

בגמרא למדו שלא לפתוח פה לשטן מדברי מנהיגי ישראל בתקופת ישעיהו הנביא. חז"ל מביאים את דברי ישעיהו הנביא, שהביא לפני ה' את דברי בני ישראל: "כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו." – כלומר שברוע מעללנו נתחייבנו כליה כבני סדום ועמורה. ומיד בפסוק שלאחריו נענה מהשמים: "שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה".( ישעיה א, ט)
לדיבורו של האדם השפעות שפעמים רבות איננו יכולים לראות אותן, אבל הן קיימות. לכן כה חשוב להיִזהר בדיבור – לא לומר לשון הרע וגם לא לדבר דברים שאינם ראויים. חכמינו אמרו שכאשר עולה רעיון בעל  תוצאה שלילית, אין להוציאו מן המחשבה אל הדיבור, מאחר  "ולעולם אל יפתח אדם פיו לשטן".

אף נקבע בהלכה [שולחן ערוך יורה דעה, סימן שעו סעיף ב', בהגהת הרמ"א ומשם בחכמת אדם וקיצור שולחן ערוך]: "לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו שאל יפתח פיו לשטן".

 ההסיבה שנאסר על מי שיש לו הורים לומר קדיש יתום היא; משום אל תפתח פה לשטן. הגדיל לומר השל"ה [יד]: שיש להישמר לא לפתוח פה לשטן בכל צורה שהיא, כי אפילו אם מדבר שלא בכוונה, ממשיך הדבר על עצמו. בהביאו ראיה לדבריו על בלק האומר לבלעם "ארה לי את העם הזה" – כלומר קלל לי את העם. ופיו הכשילו, שלבסוף התקיים הדבר בו ובלעם אכן קילל אותו.

הוראה זו הובאה גם בספר חרדים [לרבי אלעזר אזכרי פרק מז מצוות מדברי קבלה ודברי סופרים סעיף כא ], כמצווה מדברי קבלה שלא לפתוח פה לשטן. ורבי יהודה החסיד [ספר חסידים סימן תעט] הביא שיזהר אדם מלומר לחברו או לבניו; פגר, או אתה תמיר את דתך, שכן כדבריו: " לא ייתכן כך לזרע ישראל שלא יתקיים בו, או בזרעו."

מקובל כי חלק מהתפתחותה של לשון סגי נהור(צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר) לשימוש בקרב יהודים, נבע מכך שהיא היוותה אלטרנטיבה "טובה" לספר על מחלה או גזירה רעה, מבלי לפתוח פה לשטן.

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97-%d7%a4%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%98%d7%9f/feed/ 0 תזריע מצורע תש"פ- ההסגר בפרשה ההסגר בקורונה ​ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%a4-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%95/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%a4-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%95/#respond Tue, 28 Dec 2021 21:19:58 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1229

תזריע מצורע תש"פ- ההסגר בפרשה ההסגר בקורונה

 בפרשיות השבוע מוזכר  לראשונה המושג של הסגר, למי שהיתה צרעת . כל זמן שישנו הנגע "בדד ישב", הוא צריך לשבת מבודד "מחוץ למחנה מושבו". אמנם הבידוד בשל הקורונה אינו אותו בידוד, אבל מתוך לימוד הפרשה ניתן להבין עד כמה חמור העונש של ההסגר והבידוד.

היום שואלים מה יהיה אחרי משבר הקורונה. ככל הנראה אחת מההשפעות הצפויות הן בעיות  נפשיות של אנשים כתוצאה מהבדידות. האם יכולים אנו להקיש מהתורה בעניין הטיפול בצרעת   להתמודדות שלנו בעידן הקורונה? התשובה היא: כן. בפרשת השבוע (תזריע) נכתב "וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי הֻכַּבֵּס אֶת-הַנֶּגַע, וְהִנֵּה לֹא-הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת-עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא-פָשָׂה–טָמֵא הוּא" (י"ג, נ"ה).

הרב זלמן מרגליות הסביר את המשפט "לא הפך הנגע את עינו" לפי מה שהסבירו חז"ל שאם נטהר, מתהפך  ה"נגע "ל"ענג" והנה האותיות נ' וג' נשארות במקומן רק הע' נהפכת. במילה "נגע" הע' בסוף המילה, ובמילה "ענג" הע' בראש המילה. "וזה ראה הכהן… והנה לא הפך הנגע את עינו"- ר"ל: אות הע' שלו שלא נהפך מסיפא לרישא, שיהיה ענג, שהעין הוא בראש. ולכן הנגע לא פשה אז טמא הוא, כי הרפואה תלויה בזה. רק אדם שמהפך את האותיות כלומר משנה את זווית ראייתו לטובה, הנגע שלו נהפך לענג, והכהן יכול לטהר אותו.

במצב של הסגר אנחנו חייבים  לנסות להפוך נגע לענג, כמה חשובה העין – ההסתכלות על מה שקורה לנו. מספרים על חברת נעליים איטלקית ששלחה 2 אנשי מכירות לאפריקה. מוכר הנעליים הראשון התקשר אחרי שבוע לחברה ואמר להם: "תקשיבו, חבל על הזמן – כולם פה מסתובבים יחפים. אין טעם לנסות. אין פה למי למכור נעליים". מוכר הנעליים השני גם הוא התקשר אחרי שבוע, ואמר לנציגי החברה: "תקשיבו, תשלחו לי עוד קונטיינר. זה מדהים! כל היבשת פה מסתובבת יחפה. השוק עצום".

משל שיווק הנעליים הוא דוגמא לכיצד מציאות מסוימת יכולה להיות מוצגת בדרכים שונות; כיצד איום יכול להפוך להזדמנות, חולשה לחוזקה, ולעתים הכול תלוי ב"עין" – בזווית ההסתכלות.  מוכר נעליים השני עם העין שלו עזר לעצמו – במכירת נעליים, ועזר לאחרים  – לא ללכת יחפים.

גם בתקופת הבידוד והסגר אנחנו חייבים לשים עין על מה שטוב לנו, ועל איך אנו יכולים לעזור לאחרים; לא להסתכל רק על ה-״ד׳ אמות״ שלנו אלא להסתכל החוצה, לציבור הרחב.

את זה למדנו בפרשת שמיני, בין איסורי המאכל של החיות העופות והדגים. בפרשת שמיני מציינת התורה גם את החסידה. כתוב: ״וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף״.

וניתן לשאול: מדוע נאסר עלינו לאכול את החסידה?

רש"י עומד על שמה של החסידה ומסביר ששמה מגיע מן השורש "חסד", ומבאר את מקורו של השם שהגיע לה בזכות: "ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה במזונות".

האדמו"ר מגור שואל: אם החסידה עושה "חסד" עם חברותיה, מדוע היא עוף טמא? מן הראוי היה לתת לה תואר של כבוד ולהכשיר אותה. ובפרט שאם משפיע האוכל על הניזון ממנו, הרי שיש כאן השפעה חיובית. אז מדוע נאסרה היא באכילה?

הוא מבאר מתוך דיוק בלשון רש"י, שהחסידה "עושה חסידות עם חברותיה". ה"חסד" שעושה החסידה הוא אך ורק עם "חברותיה". אך אם חלילה אחד העופות האחרים יקלע לבעיה – החסידה תתעלם ממנו לחלוטין. החסידה אינה מסוגלת להסתכל מחוץ לקנה, מחוץ ל״ד׳ אמות״ שלה.

לדעת האדמו"ר מגור, באה התורה ללמדנו שחסד אמיתי הוא לכל הנצרך לסיוע. לא רק למי שאנו מכירים ואוהבים. לא רק לבני המשפחה, לבני הקהילה ולשכנים. התורה מלמדת אותנו שחובה עלינו לעזור לכל מי שזקוק לעזרתנו. להסתכל מחוץ לקן. מחוץ ל״ד׳ אמות״ שלנו.

זה לא הזמן לדון אחרים.  כדאי לזכור סיפור על סניגורן של ישראל ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.

הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב פגש פעם איש צעיר וחסון, שאכל בעזות מצח ביום כיפור. אמר לו הרבי שאולי הוא לא מרגיש טוב. הבחור התעקש ואמר שהוא בריא לחלוטין. אולי הוא שכח שהיום יום כיפור, היום הקדוש בשנה? "מי לא יודע שהיום יום כיפור?" שאל הבחור. אולי מעולם לא לימדוהו שיהודים לא אוכלים ביום הזה? "כל ילד יודע שיום כיפור הוא יום של צום, רבי!" ענה לו הבחור. על כך הרים רבי לוי יצחק עיניו לשמים ואמר, "בורא העולם, ראה כמה נפלאים הם בני עמך! הנה יושב כאן יהודי, אוכל ביום כיפור ולמרות זאת מסרב לשקר!" לרבי מברדיצ'ב תמיד הייתה יכולת לראות אחרים בעין מבינה, רחמנית ונדיבה.

היום יותר מתמיד חייבים להשתמש בעין הטובה שלנו ביחס לעצמינו וביחס לאחרים, וכך להפוך נגע לענג,  ובע"ה,  נגיף יהיה נוטריקון לנס גדול יהיה פה .

 

]]> https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%a2-%d7%aa%d7%a9%d7%a4-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%95/feed/ 0 פרשת תזריע – אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן https://ravweisz.co.il/elementor-1126/ https://ravweisz.co.il/elementor-1126/#respond Tue, 28 Dec 2021 10:56:56 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=1126

פרשת תזריע - אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן

 

אַל תִּפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן = אַל תֹּאמַר תחזית  רָעָה – מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא תִּתְקַייֵּם

 

"זאת תורת היולדת, לזכר או לנקבה" (יב, ז)

"וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת…אֶל הַכֹּהֵן: …וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה" (ויקרא י"ב, ו' – ז')

"וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ…וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וטהרה" (ויקרא י"ב, ח')

לכאורה, המילים "זאת תורת היולדת" מסיימות את הפרק הדן ביולדת, אך למעשה אנו רואים כי הפסוק הבא מדבר עדיין על היולדת. מדוע התורה חוזרת שוב לנושא זה?

נשאלת השאלה: מדוע מובא משפט סיכום זה באמצע פרשת היולדת המיטהרת מטומאתה? הרי ראוי היה לכתוב לאחר פסוק ח',המפרט את קורבנה של יולדת עניה, את הפסוק המסכם: "זאת תורת היולדת". 

השיב על כך הצדיק רבי שלום מבעלז: מבחינת העניין היה ראוי לכתוב "זאת תורת היולדת"  לאחר פסוק ח', שבו מסתיימת פרשת הקורבנות של היולדת, אולם הורו לנו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן" (ברכות יט, עא),אמירת דבר שלילי עלולה חלילה לגרום להגשמתו. משום כך נמנעה תורתנו הקדושה לכתוב "זאת תורת היולדת" על קורבן של עניה, שאין ידה משגת להביא "כבש עולה" (יב,ו), וכתבה זאת ביחס לקורבן של עשירה על יולדת שמביאה קרבן רגיל. בכך מצוי רמז לרצון הבורא, הואיל וד' רוצה להיטיב לעם ישראל, שלכולם תהיה פרנסה, וכן שהיולדת תביא קורבנה מתוך עושר, ולא מתוך עוני. לכן התורה מתייחסת במילים "זאת תורת היולדת" לקרבן עשיר, ורק אח"כ "אם לא תמצא ידה…"

בגמרא למדו שלא לפתוח פה לשטן מדברי מנהיגי ישראל בתקופת ישעיהו הנביא. חז"ל מביאים את דברי ישעיהו הנביא, שהביא לפני ה' את דברי בני ישראל: "כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו." – כלומר שברוע מעללנו נתחייבנו כליה כבני סדום ועמורה. ומיד בפסוק שלאחריו נענה מהשמים: "שמעו דבר ה' קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה".( ישעיה א, ט)
לדיבורו של האדם השפעות אשר פעמים רבות אין באפשרותנו לראות אותן, אבל הן קיימות. לכן כה חשוב להיִזהר בדיבור – להמנע מלשון הרע ומלשוחח על דברים אשר אינם ראויים. חכמינו אמרו שכאשר עולה רעיון בעל תוצאה שלילית, אין להוציאו מן המחשבה אל הדיבור, מאחר ו"לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן".

בהלכה אף נקבע  [שולחן ערוך יורה דעה, סימן שעו סעיף ב', בהגהת הרמ"א ומשם בחכמת אדם וקיצור שולחן ערוך]: "לא יאמר אדם לא נפרעתי כפי מעשי או כיוצא בדברים אלו שאל יפתח פיו לשטן".

 הסיבה שנאסר על מי שיש לו הורים לומר קדיש יתום היא; משום אל תפתח פה לשטן. הגדיל לומר השל"ה [יד]: יש להישמר לא לפתוח פה לשטן בכל צורה שהיא, כי אפילו אם מדבר שלא בכוונה, ממשיך הדבר על עצמו. השל"ה מביא ראיה לדבריו כאשר הוא מזכיר את בלק האומר לבלעם "ארה לי את העם הזה" – כלומר קלל לי את העם. ופיו הכשילו, שלבסוף התקיים הדבר בו ובלעם אכן קילל אותו.

הוראה זו הובאה גם בספר חרדים [לרבי אלעזר אזכרי פרק מז מצוות מדברי קבלה ודברי סופרים סעיף כא ], כמצווה מדברי קבלה שלא לפתוח פה לשטן. רבי יהודה החסיד [ספר חסידים סימן תעט] אמר שעל אדם להיזהר מלומר לחברו או לבניו "פגר" או "אתה תמיר את דתך", שכן כדבריו: " לא ייתכן כך לזרע ישראל שלא יתקיים בו, או בזרעו."

מקובל כי חלק מהתפתחותה של לשון סגי נהור(צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר) לשימוש בקרב יהודים, נבע מכך שהיא היוותה אלטרנטיבה "טובה" לספר על מחלה או גזירה רעה, מבלי לפתוח פה לשטן.

אם כן, ניתן לומר כי יש להיזהר מדיבורים אשר משמעותם שלילית, שכן הם עלולים להתגשם. עלינו לשקול את המילים אשר אנו מוציאים מפינו, שכן עלול הדבר להתהפך ולפגוע במטרתנו המקורית.

 

]]> https://ravweisz.co.il/elementor-1126/feed/ 0