פרשת משפטים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Tue, 25 Jan 2022 10:44:13 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9.1 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png פרשת משפטים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 על מנהיגים וכבוד https://ravweisz.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93/ https://ravweisz.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93/#respond Tue, 25 Jan 2022 10:43:13 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=8396

וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום-

לפעמים יש פרשיות מחיי היום יום שיכולות להציב לנו זרקור ולשפוך אור  על נושאים בפרשה אשר לפתע מקבלים פרשנות חדשה ומבט אחר.

 דוגמא  למשל :

באנגליה התארס נסיך, עם אישה גרושה, ממשפחה שאין לה דם כחול. (באנגליה דנים מה הכלל לפי הפרוטוקול במקרה זה).

מי צריך לקוד למי?, איזה אנשי האצולה  חייבים בכבודה ?ולמי  ומתי היא חייבת בכבודם?. 

דוגמא נוספת

כשהנשיא אובמה ביקר בערב הסעודית לפני כעשר שנים היה נראה כאילו הוא השתחווה למלך סעודיה. הדבר גרם לביקורת  קשה שהוטחה בו.

איך ייתכן שנשיא ארצות הברית משתחווה למלך סעודיה.? ההסבר היצירתי של אנשי אובמה להשתחוויה של אובמה היה שהנשיא אובמה גבוה מאוד ולמעשה הוא לא השתחווה ,אלא רק  באופן טבעי  מפאת גבהותו שלו  ונמיכותו של  המלך כיבדו והתכופף למלך כדי לשוחח איתו. 

בפרשתנו אנו קוראים על הפגישה בין משה ויתרו וכך נאמר (שמות יח,ז): "ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום."

ומפרש רש"י בשם המכילתא, "איני יודע מי השתחווה למי, כשהוא אומר "איש לרעהו", מי קרוי איש? זה משה שנאמר (במדבר יב,ג): "והאיש משה (עניו מאוד)".  אם כן זה יתרו שהשתחווה.

לכאורה הדברים אינם מובנים. הלא המילים "איש לרעהו " מוסבים על שאילת השלום ולא על ההשתחוויה. כיצד רש"י למד מהמילים הללו שמשה השתחווה ליתרו ולא להיפך.

אפשר ליישב את הקושיה לפי המדרש המפורסם שמשה היה גבוה עשר אמות, יתרו לעומת זאת כנראה היה בגובה ממוצע שהוא כשלוש אמות. לכן, למעשה משה לא השתחווה, אך כדי שהוא יוכל לפנות אל יתרו כאיש אל רעהו היה עליו  לכבדו להתכופף  לעומת  יתרו.

(דומה  למה  שהוזכר למעלה בעניין אובמה ).

רש"י בחר להביא את ההוכחה מהפסוק "והאיש משה ענו מאוד". ולכאורה הרי גם יתרו נקרא בתורה איש שנאמר (שמות ב,כא): "ויואל משה לשבת את האיש". אז אם כן האיש זה יתרו  .ואם כן אם לשניהם יש את הביטוי  "איש"  אז מי השתחווה למי?

 ולכן רש"י למד דווקא מהפסוק "והאיש משה עניו מאוד"  שמשה התכופף ליתרו וכבדו  כי דווקא בגלל גדלותו  של  משה לא עמד על כבודו אלא נהג במידה של נדיבות וכבוד לחותנו. דווקא תכונת ה"איש" במשה, הייתה  מידת הענווה, והיא  היא זו שגרמה לו להשתחוות לחותנו יתרו. 

מי ייתן שמנהיגנו כיום, וגם כל אחד ואחד מאתנו בחיי היום יום לא  נעמוד על הכבוד אלא נחוש לכבודו של ה"אחר".

או אז יתקיים מאמר חז"ל  "כל המחזר על הגדולה, גדולה מחזרת אחריו "(עירובין יג).

                                                                                

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93/feed/ 0
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" https://ravweisz.co.il/elementor-8298/ https://ravweisz.co.il/elementor-8298/#respond Mon, 24 Jan 2022 12:15:13 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=8298
עיצוב יפה בו השולחן נראה אסתטי ומכובד, משפיע על ההנאה מהארוחה –
הרבה מעבר לנוי שבו כשלעצמו. העיצוב גם מצביע על סוג הארוחה. לעיתים הוא גם יכתיב כיצד תתנהל הארוחה.. 
על הפסוק:"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" רש"י מצטט את דברי חז"ל :"אשר תשים לפניהם" -אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים, עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו. לכך נאמר 'אשר תשים לפניהם'- כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם ".
זה לא מספיק רק למסור את התורה ואת החוקים כמות שהם. צריך לוודא שזה נראה ומוגש יפה, כדי שייקלט באוזן השומע.  ולא סוף דבר העיצוב:
בארוחה מכובדת יש סדר מכוון להגשת המזון. כל מנה באה בזמנה, וכביכול בונה בניין נאה.
כך גם במשפטים אשר ציווה ה' לשים לפני הילדים- המתחנכים- התלמידים: היחס למצוות חייב להיות נבנה באופן סדור, מהקל לכבד, מהפשוט לעמוק, מן הגשמי אל הרוחני.
ודבר נוסף, לא פחות חשוב: ישנו גם צורך להתאים את עיצוב שולחן לעיצוב החדר. אם חלו שינויים בצבע/ כמות האור/ מרחב החדר, אי אפשר עוד להשאיר את השולחן כמות שהיה.
ובנמשל: "עריכת השולחן"- לימוד תורה ומצוות לנוער כזה, שכל חייו מוקפים בטכנולוגיה שהעניק המדע לעולם (=החדר שהוא נמצא בו), דורשת גישות אחרות  בחינוך מבעבר. ההורים והמחנכים חייבים לחדש ידיעתם באומנות עריכת השולחן באופן תמידי!
כשהנחלת המצוות לא נעשית כך, לא רחוק היום בו המתחנך פשוט עוזב אותן… (נושר)
יתירה מזאת, מחובתנו לדאוג שהמצוות יהיו עריבות עלינו –
כך הן יהיו מושכות אחרים לעשותן, ובעשייתן נקדש שם שמיים.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/elementor-8298/feed/ 0
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב עמו,עזוב תעזוב עמו"- https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%9a-%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a5-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%9a-%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a5-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%aa/#respond Mon, 24 Jan 2022 12:09:15 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=8291
"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב עמו,עזוב תעזוב עמו"- 
ברכבת הנוסעת מקובנא לוילנא ישב רבי ישראל סלנטר. לבדו היה, בלי מלווים, ולבושו כלבוש אדם פשוט. 
לצדו ישב יהודי צעיר, ניכר עליו שזה עתה סיים להיות סמוך אל שולחן חותנו וכעת מבקש הוא פרנסה לעצמו.
ישב רבי ישראל ועישן סיגריה, שכן היה זה קרון המיועד למעשנים. והנה פנה אליו שכנו בקול חמור: "הפסק לעשן!", צעק. "אינני סובל את ריח הסיגריות!"
יכל רבי ישראל לומר לו, כי זהו קרון המעשנים.
אך לא כך עשה, הוא ביקש סליחה וכיבה את הסיגריה. הרכבת המשיכה במסעה, והנה שוב נשמע קולו הזועם של הצעיר: "סגור את החלון!" ציווה על רבי ישראל, "מהקור החודר פנימה אפשר להצטנן!".
"סלח נא לי", הצטדק רבי ישראל, "אך לא אני פתחתי את החלון", ומיד ניגש וסגר את החלון.
דבר בואו של רבי ישראל סלנטר נודע ליהודי וילנא, והם התקהלו בבית הנתיבות, לקדם את פני רבם ומאורם. 
כבר מרחוק הבחינו יושבי הרכבת בהתקהלות, וכשירד אותו צעיר מן הרכבת,ניגש לברר מה פשר ההתקהלות. "אינך יודע כי רבי ישראל סלנטר הגיע ברכבת זו לעירנו?" השיבו לו אנשים מן הקהל.
הבין האיש כי רבי ישראל היה שכנו לנסיעה ועיניו חשכו. כל אותו הלילה לא יכל לעצום עין. "איך העזתי להתגרות בקדוש ישראל? איך העזתי להשפילו?" יסרוהו כליותיו.
בליבו החליט. ברגע שיאיר היום, יקום וילך לאכסנייתו של רבי ישראל לבקש את סליחתו. ואכן, כך עשה.
נבוך ומבויש נכנס אותו צעיר לחדרו של רבי ישראל. אך שם נכונה לו הפתעה. "מה שלומך?", פנה אליו רבי ישראל בחביבות, "ההספקת לנוח מן הדרך?"
לקבלת פנים כה לבבית לא ציפה האיש. הוא נדהם ופרץ בבכי גדול. בתוך בכיו מלמל מילות סליחה ומחילה.
"אל תצטער, ידידי", עודדו רבי ישראל. "אין בלבי עליך מאומה".
קם האיש ללכת, ורבי ישראל שאלו: "אמור נא לי, מה הביאך לווילנא?"
סיפר הצעיר, כי למד להיות שוחט, ועתה בא לווילנא לקבל 'סמיכה'.
שמח רבי ישראל: "אוכל לעזור לך בכך. חתני הינו מראשי הרבנים כאן, והוא יעזור".
עד מהרה הובא הצעיר לחדרו של החתן, והלה גילגל עימו שיחה בהלכות שחיטה. במהלך השיחה עמד הרב על טיבו של האיש: הלה לא מצא ידיו ורגליו בהלכות!
בקול רך ונעים פנה רבי ישראל סלנטר אל הצעיר הנבוך ואמר לו: "כנראה, עייף אתה מן הדרך. תנוח מעט, ותשוב להבחן בעוד ימים מספר".
האיש יצא, אך כעבור ימים מספר לא שב.
כשנוכח רבי ישראל, שהאיש אינו מתכוון לשוב, פנה בעצמו אל אכסנייתו. "מדוע לא שבת להבחן?" שאל את הצעיר.
 וזה השיב: "מודה אני לרבנו על שפקח את עיני והעמידני במקומי הנכון. מתכוון אני לשוב מיד לביתי".
רבי ישראל לא ויתר. "עליך לחזור וללמוד היטב הלכות שחיטה", המריצו, "ואז תקבל ’סמיכה’". 
בכך לא אמר די: חיפש רבי ישראל ומצא שוחט מובהק שהורה לאיש את הלכות שחיטה כראוי. אף התחנן רבי ישראל לפני ריבון העולמים שיפתח את לב האיש לקלוט את דברי ההלכות.
לא ארכו הימים ופירות עמלו של רבי ישראל נראו לעין. הצעיר למד במרץ ובשקידה ונעשה לשוחט מומחה. הוא הוסמך לתפקידו על ידי כמה רבנים, ורבי ישראל לא נח ולא שקט עד אשר מצאו לו, לאותו אברך, משרה בקהילה נכבדה.
לימים שאלו את רבי ישראל: "מדוע השתדל רבנו כל כך בעבור אותו צעיר?"
השיב רבי ישראל: "כשהלה בא וביקש את סליחתי, אמרתי לו שמוחל אני בלב שלם ואין בליבי כל טינה עליו. ואמנם, אמרתי את הדברים הללו בלב שלם. אך מכיוון שבשר ודם אני, חששתי שלמרות כל זאת, תתגנב ללבי שנאה כלשהי כלפיו, ועל כן חיפשתי כיצד לעזור לו ולגמול עמו טובות, והכל במטרה להוציא מליבי אפילו שמץ של טינה כלפיו".
"כל אחד יכול לומר את המילים "אני סולח לך", אמר הרב לאותו צעיר. "אבל הדרך היחידה שאני חש שהדבר אפשרי עבורי באמת לסלוח לך, הוא להגיע ל-לאהוב אותך.והדרך היחידה להגיע לאהוב בן אדם היא לעזור לו. 
המפתח להיות חבר של מישהו,הוא לא לקחת ממנו, אלא לתת לו. 
רציתי לסלוח לך, והסליחה צריכה להיות לא רק מס שפתיים, אלא בכנות. 
על מנת להיות מסוגל לסלוח לך בלב שלם, באמת הייתי צריך לעזור לך. 
זו לא הייתה הזדמנות הפז שלך, זו הייתה הזדמנות הפז שלי".
זו בדיוק הסיבה, שהתורה מצווה לעזור לחמור שונאך. אדם עשוי לחשוב לעצמו "זה לא היה יכול לקרות למישהו טוב יותר", "מגיע לו".  
הנטיה הטבעית של האדם היא "וחדלת מעזוב לו" – "אני לא רוצה לעזור לאיש הזה".
לכן התורה מצווה : "תעזור לו". 
הדרך היחידה להתגבר על המצב של שנאה, היא למעשה, לעזור לו. 
בעבר היה סטיקר : "אהבו את אויבכם – זה משגע אותם". זה לא רעיון המוסר. רעיון המוסר הוא "תאהב את האויבים שלך ,והם לא יהיו האויבים שלך יותר!"
זהו כל העניין של תנועת המוסר – ללמד אנשים, כיצד להתגבר על הנטיות הטבעיות שלהם,ולחיות על פי אמות המידה של "אדם נברא בצלמו של אלוקים".
 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%90%d7%9a-%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%a5-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%aa/feed/ 0
הפעולות שלנו משפיעות על סביבתנו ולא בהכרח ביודעין https://ravweisz.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%94/#respond Sun, 23 Jan 2022 20:58:02 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=8251

לפי דין תורה גובים תשלומי   כפל מהגנב בתוספת להחזרת עצם הגניבה.. גנב מוגדר *כמישהו שמתגנב לבית ריק או לכל מקום בהתגנבות ובהסתרה* , ואילו גזלן *הלוקח את החפץ בכוח עושה זאת בגלוי לאור יום ובזהות ידועה*, משלם את הגזלה בלבד.

באופן כללי, רואים בחז"ל שההבדל הבולט בין גנב לגזלן הוא שגנב פועל בסתר לעומת גזלן שפועל בגלוי. חז"ל מבליטים  בכך גם את הסיבה למה התורה החמירה יותר  עם הגנב: מאשר עם הגזלן.

"שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן זה(גזלן) השווה כבוד עבד לכבוד קונו. (וזה גנב) לא השווה עבד לכבוד קונו". כלומר הגזלן, כשם שאינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו, כך גם אינו חושש מבני אדם שרואים אותו.

 

אך הגנב, אינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו אך הוא חושש מבני אדם שיראו אותו, לכן עונשו חמור יותר  וזאת הסיבה שבגללה גנב משלם כפל, היא בגלל שהגנב מפחד מאנשים ולא מה'.

 

לרב שמשון רפאל הירש היה הסבר אחר. הוא מציע שגזל הוא פשע של אדם אחד נגד אחר. גנבה היא גם פשע נגד אדם אחר אבל גם פשע נגד החברה. אם אנשים לא יכולים להשאיר את החפצים שלהם בבית  בביטחון ולצאת, החברה לא יכולה לתפקד. אמנם הגנב לא מופיע לפניך ולוקח ממך בכוח אבל השפעתו של הגנב על הסביבה יותר גדולה .למה? כי אפשר לברוח מהגזלן. אבל הפחד שנמצא גנב בסביבה  נמצא כל הזמן בתחושה, בכל מקום, בכל עת, ובכל שעה, איום תמידי פנימי  שקשה להתגונן ממנה ולהדחיק את המחשבה אכן הגנב חושב שהוא גונב מאיש אחד אבל  הוא בעצם  משפיע על אחרים בהרחבה וגורם הרתעה תמידית לכולם.

מסתבר:

 שלפעמים אנחנו חושבים שלפעולות שלנו יש השפעה מוגבלת, אבל יש פעולות שאנחנו נוקטים שאולי נראות קטנות או חסרות משמעות, אבל יש להן השפעה רחבה על החברה ובסופו של דבר גם עלינו.

בכבוד רב
הרב אליעזר שמחה ווייס

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%95-%d7%95%d7%9c%d7%90-%d7%91%d7%94/feed/ 0
משפטים השופטת בשער https://ravweisz.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%a8/ https://ravweisz.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%a8/#respond Thu, 30 Dec 2021 12:53:00 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2698

השופטת בשער

 לכל אחד יש תחביבים ועיסוקים. אנשים שונים זה מזה כי לכל אחד יש עיסוקים שונים מהשני אבל יש עיסוקים שכולם מתעסקים בהם. אחד מהם זה לשפוט את השני.

נכון, אנשים אומרים 'אל תשפוט' או 'אני לא שופט אותך' אבל העובדה היא שכולנו שופטים זה את זה. זה נורמאלי. אנחנו שופטים אחרים כאשר אנחנו רואים אותם במבט ראשון. אנחנו שופטים אנשים לפי המראה, לפי צבע העור, לפי העדה, לפי הגובה, לפי היופי. אפילו שאנחנו יודעים שלרוב אנחנו לא צודקים בשפיטה שלנו. שפיטה במבט ראשון אינה שפיטה נכונה.

יש סיפור מעניין על שני אנשים שהוזמנו לכנס במלון מפואר. שני אנשים שלא הכירו זה את זה וקיבלו סוויטה להתאכסן בה יחד לתקופת הכנס. האחד ראה את האורח השני שמשתתף איתו בסוויטה ואחרי שיחת הכרות קצרה החליט שהוא לא בוטח בו ולא רצה להשאיר דברי ערך בסוויטה שלהם ללא השגחה. לכן, האיש ירד ללובי של המלון וביקש לשים את דברי הערך, שהביא איתו, בכספת של המלון. הוא הסביר שהוא עושה את זה מכיוון שהוא לא מכיר את השותף שלו לחדר. הוא קיבל מפתח לכספת ואז אמר לו הפקיד: 'תזהר לא לבלבל את המפתח שלך עם המפתח של החבר שלך לסוויטה. הוא גם הביא את דברי הערך שלו לשים בכספת ואמר, שהוא עושה זאת מכיוון שהוא לא הכיר אותך'. מסתבר שגם השני החליט לא לתת אימון בחבר שלו לחדר. שני האנשים דנו זה את זה והגיעו להחלטה לא נכונה.

אולי בסיפור שלנו לא קרה דבר נורא, אבל לפעמים אנחנו שופטים אנשים והתוצאה היא שאנחנו מרעים להם וגם לעצמינו.

אנחנו שומעים הרבה ביקורת על שופטים. בכל דיון על התנהלות בית המשפט או על מי צריך להיות שופט אנחנו שומעים את המשפט ש'שופטים הם רק בני אדם'. זה נכון שהשופטים הם בני אדם רגילים, אך זה גם נכון שכל בני האדם הם גם שופטים. לכן, כל אדם צריך לקחת על עצמו את המגבלות, ששמים על השופטים ושהשופטים שמים על עצמם, כאשר הם שופטים אחרים. עלינו להיות מודעים למה שכתוב בפרקי אבות "הוו מתונים בדין". אנחנו, כמו השופטים, צריכים לשפוט משפט צדק. עלינו להיזהר כמו כל שופט – לא לקחת שוחד, לא להיות מושפע מהמראה של האדם, לא להיות מושפע ולא לפחד מהתגובה של האדם אלינו, כתוצאה מההתייחסות שלנו אליו.

התורה כותבת בתחילת פרשת שופטים: "שופטים ושוטרים תיתן לך בשעריך" ומצווה עלינו למנות שופטים.אבל מיד לאחר מכן התורה מדברת אל כל אחד ואחד באופן אישי. לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד. התורה מדברת אל היחיד, לכל אחד ואחד שהוא שופט והוא, האדם הפרטי, צריך להיזהר. התורה לא מדברת רק אל השופט בבית המשפט אלא אלינו, לכל אחד ואחד מאיתנו, משום שכל אחד מאיתנו הוא גם שופט.

הנה עוד סיפור אמיתי – שהיה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאיתנו.

אישה הגיעה לשדה התעופה מוקדם, שלחה את המזוודה שלה והשאירה אצלה תיק יד ובו ספר קריאה ושקית עוגיות. היא הגיעה לשער היציאה וישבה לחכות שיקראו לה לעלות לטיסה. בתוך כך היא התחילה לקרוא בספר שהביאה. אחרי זמן מה התיישב מישהו במרחק שני כסאות ממנה כך שנשאר כסא פנוי ביניהם. לאחר זמן מה היא פתחה את שקית העוגיות שלה והחלה לאכול. האיש ביקש ממנה עוגייה אחת והיא נתנה לו בשמחה. כך הוא המשיך לבקש עוד אחת ועוד אחת. האישה חשבה שזה די חוצפה מצידו לאכול לה את כל העוגיות אבל החליטה לנהוג באדיבות. כך, עד שנשארה עוגייה אחת אחרונה. הוא לקח את העוגייה האחרונה ושאל אותה אם היא רוצה לחלוק איתו. היא חשבה לה שזה ממש מוגזם אבל נהגה באיפוק ורק אמרה שכן, היא תשמח לחלוק איתו את העוגייה. אחרי זמן מה האיש עזב, כנראה נקרא לטיסה שלו. היא שמעה ברמקול שקוראים לה לעלות לטיסה. היא התיישבה במקומה, סדרה את עצמה ופתחה את התיק שלה כדי להוציא ממחטת אף ואז היא ראתה ששקית העוגיות שלה נחה אחר כבוד בתיק שלה. היא הבינה שהיא שפטה את הבן-אדם במהירות מידי והיא זו שאכלה את העוגיות שלו. היא הבינה, שהיא זו שנהגה בחוצפה והוא זה שנהג באדיבות. כעת היא שפטה את התנהגותו בצורה שונה לגמרי .

האישה ישבה בשער ולא הבינה את מלוא המשמעות של "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".

המילה לך מיותרת, לכאורה, בפסוק. אבל התורה מורה לנו בזה, שכל אחד צריך להיות שופט של עצמו, לבדוק את מעשיו לפני שהוא מסיק מסקנות על אחרים.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%98%d7%aa-%d7%91%d7%a9%d7%a2%d7%a8/feed/ 0
פרשת משפטים – "שלוש פעמים בשנה יראה…"​ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%94-%e2%80%8b/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%94-%e2%80%8b/#respond Wed, 29 Dec 2021 23:39:54 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2358

פרשת משפטים - "שלוש פעמים בשנה יראה..."

שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. 'את פני האדון ה' (משפטים כג: יז)

שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך 'את פני האדון ה'. . .

 ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות . . .( כי תשא לד: כג – כד)

אנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. התורה משתמשת בביטוי מעט מוזר כשהיא מצווה על העלייה לרגל:  "האדון ה'" שנמצא גם במקום נוסף בפרשת כי תשא לד: כג – כד ואף שם הקשר הוא העליה לרגל. מה אם כן המשמעות של הביטוי הזה בהקשר של העליה לרגל?

הספורנו בפרשת משפטים יוצר קשר בין הביטוי "האדון ה'" ובין העליה לרגל ואומר, שהשימוש בביטוי "האדון" רומז לעובדה שה' הוא אדון הארץ, ככתוב "כי לי כל הארץ" (שמות יט: ה).

על פי הפרוש של ספורנו  יש  להבין הקשר בין "האדון ה'" לבין העלייה לרגל: המטרה העיקרית של העליה לרגל היא לא רק ללכת ולחגוג ולהיות מושפע מהאוירה של בית המקדש. המטרה הראשונית היא להדגיש שאדם יכול לעזוב את ביתו ואת רכושו. אדם צריך להגיע להכרה שהרכוש איננו שלו. "לה' הארץ ומלואה". בעליה לרגל אדם מביע את בטחונו בה' ומצהיר במעשהו זה, שה' הוא אדון הארץ.

בסוף פרשת כי תשא אנו מצטווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה,ומיד אחר כך כתוב: " ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות" .  ברור הוא שלעולה הרגל יהיו חששות באשר לגורל רכושו שישאיר מאחוריו ללא השגחה, כי עלייה לרגל עלולה להיות הזמנה לגנבים, פורצים וכל מיני פורקי עול. 

כדי להרגיע את עולה הרגל, אומרת התורה אל תחשוש ". . ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני ה' אלוקיך שלוש פעמים בשנה". כלומר אתה יכול לעלות למקום אשר יבחר ה' – בבטחה, לראות ולהיראות ללא כל חשש שיקרה משהו לרכושך.

הגמרא (פסחים דף ח:) מסיקה מזה, שרק בעל אדמה חייב בעלייה לרגל, ולמי שאין רכוש פטור מהעלייה לרגל. ("דא"ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל ושאין לו קרקע אינו עולה לרגל").  על פניו זה נראה לא הוגן, שרק בעל קרקע יזכה במצוות עלייה לרגל. מדוע חסר קרקע יהיה בלתי נשכר ממצות עלייה לרגל? מה הקשר בין בעלות על קרקע ובין העלייה לרגל? הדבר נראה כאפליה שהתורה עושה כלפי חסר הקרקע.

על פי הפירוש הזה של הספורנו ניתן להבין את הקשר בין בעלות על קרקע לבין העלייה לרגל: בעליה לרגל אדם מביע את בטחונו בה' ומצהיר במעשהו זה, שה' הוא אדון הארץ.

הנובע מכך הוא, שאדם חסר אדמה פטור מהמצוה הזאת, הואיל ואין לו אדמה, אין בעליה לרגל שלו ביטוי לביטחונו בה' שהוא אדון הארץ, כפי שמצוי אצל בעל הרכוש. 

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%94-%e2%80%8b/feed/ 0
פרשת משפטים – "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי…" https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%95-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%91/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%95-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%91/#respond Wed, 29 Dec 2021 23:36:26 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2326

פרשת משפטים - "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי..."

לאברך בכולל של טלז בקליבלנד ארה"ב היו בעיות של שלום בית והוא הזמין עצמו  עם אשתו לראש הישיבה הרב  מרדכי גיפטר זצ"ל לייעוץ. כדוגמא לטענותיו האברך התלונן: מדי בוקר אשתו מבקשת ממנו להוריד את פח האשפה, והוא  סבור שאין בכך כבוד התורה. האישה טענה שבעלה צריךלעזור לה ושאלה  את הרב אם לא כתוב בהלכה שבעלה חייב לעשות מה שנחשב בעיניה כדבר פשוט?…הרב חשב וענה לה שאמנם הבעל צריך לעזור לאשתו אבל לא כתוב שהוא חייב דווקא להוריד אשפה !

 הזוג עזבו והאברך שמח שהרב נתן לאשתו להבין שאינו צריך להוריד הפח!

למחרת בבוקר, נשמעות דפיקות על דלת ביתו של האברך. מה נדהמו בני הזוג לפגוש על מפתן הבית, את ראש הישיבה בכבודו ובעצמו. והזמינו אותו להיכנס הביתה 'במה זכינו שכבוד הרב מגיע אלינו הבוקר?', שאלו, והגר"מ גיפטר השיב: "לא באתי לבקר אתכם כל כך מוקדם בבוקר אני מתנצל על ההפרעה, רק תראו לי בבקשה היכן מונח הפח כדי שאוכל להורידו…"

כאשר האברך הסתכל על הרב במבוכה הרב הסביר : "אולי זה לא לכבודך להוריד האשפה   אבל כבוד הוא לי!"

 

תרומת הדשן היא מעשה הכרח המתחייב מן המציאות של הבאת קרבנות על המזבח הכוללת בתוכה גם הפסולת הדורשת טיפול, תרומת הדשן  היא מצווה הנעשית ע"י כהן היא עבודה קשה ומלכלכת והיא מעשה מצוה וטיפולו תרומה!

מעניין שרבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י) המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי הפוסקים ונמנה עם אחרוני הראשונים.בחר לקרוא ספרו "תרומת הדשן".למה דווקא בחר בשם כזה(אמנם ידוע שכלל354 תשובות כמנין דשן)

אלא הוא הראה בזה שצריכים להתיחייס בכבוד להכול בלי "הרמת הדשן " לא יכולה להיות "ואש המזבח תוקד בו"

עם יחס נכון למה שאנחנו עושים כל דבר יכול לכבד האדם! כל עבודה מכבדת את בעליה אם נעשית בדרך מכובדתהקשר בין שמירת השבת לכיבוד הורים

"איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי " (ויקרא י"ט, ג)

התורה קובעת כי חייב אדם לכבד את הוריו וכן לשמור את השבת. מדוע התורה משווה את כבוד ההורים לשמירת השבת?

אמנם ייתכנו כמה תשובות לשאלה זו (ראה רש"י).

כשמדובר בשמירת שבת  גם אם אדם עסוק יתר על המידה, חלילה לא יחלל את השבת. כשמגיע זמן כניסת שבת לא ניתן לומר: "עוד חמש דקות" או "אעשה עבודה זו מאוחר יותר". באותה מידה  צריכים אנו לכבד את הורינו. אין זה משנה כמה עסוק האדם, חייב הוא למצוא את הזמן כדי לספק להוריו כל צרכם ולכבדם.

כל אדם חייב ליישם תובנה זו, ולעשות את ההגבלה בין שבת להוריו. כשם שחייב לסיים את כל ההכנות לפני שבת, לשים כל עיסוקיו בצד ולקבל שבת, כך ימצא את הזמן  וישים הכל בצד כדי לכבד את הוריו, יתייחס אליהם כאילו השבת בפתח ויקדיש את הזמן באופן בלעדי להם כאשר כל יתר עניניו ועיסוקיו ישים בצד.

לגבי כיבוד אב ואם כתוב בתורה שיש שכר: למען יאריכון ימיך על האדמה.

בדרך כלל לא מובא בתורה שכר בקיום מצוות, מה המשמעות של ההבטחה למען יאריכון ימיך? יתכן מאוד שיש בזה הבטחה של הקב"ה שכל זמן שאתה משקיע בהוריך, לא יהיה זה זמן שבזבזת לריק, אלא יוחזר לך הזמן שהשקעת בהורים.

אחת מהסיבות שאנשים לא מכבדים את הוריהם ומוצאים בזה קושי הינה ההרגשה שהוריהם נוטלים מזמנם.

כשהינך ילד הוריך מכתיבים לך מה לעשות בזמנך. כיום שההורים מאריכים ימים, הינם הופכים לנטל על הילדים וזהו קושי ומעמסה, לכן התורה באה ואומרת לא לראות בזה קושי, כאילו שה' אומר לנו: "אני אחזיר לכם את הזמן שנתתם להוריכם, בזה שאני מאריך את הימים".

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%90%d7%9e%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%95-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%95-%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%a9%d7%91/feed/ 0
פרשת משפטים – הערמה https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%94/#respond Wed, 29 Dec 2021 23:35:35 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2318

פרשת משפטים - הערמה

"וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (כ"א י"ד)

מציין בעל הטורים כי המלה "בערמה" מופיעה פעמיים בתנ"ך.  פעם בפרשתינו ופעם שניה בפרשת הגבעונים (יהושע ט' ד').

בזמן כיבוש הארץ ע"י יהושע כל המלכים אשר נמצאו באזור ישראל שמעו על אודות העם הזה אשר הגיע וכובש כל אשר בדרכו. לכן, הם החליטו להתאחד ולהקים צבא אחד נגד עם ישראל.

אחד העמים — הגבעונים — שמעו את אשר עשה יהושוע ליריחו ולעי, ולכן החליטו לא לקחת חלק באיחוד הזה. במקום להילחם, הם תכננו להערים על יהושוע ועל זקני העם.

מספר יושבי גבעון, בלבוש בלוי ועם ציוד ישן, עלו ליהושוע ולעם בגלגל.

הם טענו כי באו מארץ רחוקה, וכי זקני עמם שלחו אותם על מנת לכרות ברית עם ישראל:  יהושוע וזקני העם כרתו ברית שלום עם אותם אנשים — ברית שבה העם התחייב לא לפגוע באנשי הברית … לאחר שנתגלה השקר, העניש יהושוע את הגבעונים: עליהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים לבית אלוקים (פסוקים כב, כג).

אצלנו תוצאות הערמה היא מות, "מעם מזבחי תקחנו למות", ואילו הגבעונים שגם הם השתמשו בעורמה, זכו והיו לחוטבי עצים ושואבי מים, והתקרבו למזבח.

במה זכו הגבעונים שנגשו בערמה לעם ישראל, להיות סמוכים לעם ישראל ולשרתו? האם באמת בקשו הגבעונים להתקרב לישראל? הלא עשו זאת מפחד שמא ייהרגו או יגורשו מן הארץ?

אלא למרות שבדרך כלל חשובה מאוד הראשית – והיא שקובעת את ההתייחסות לעניין, הרי ישנם מקרים בהם יש למעשים חשיבות מרובה. על אף העובדה שהגבעונים לא עשו זאת מאהבה אלא מפחד, הרי מעשיהם והקבלה שלהם הכריעה את הכף, וזכו להיות חוטבי עצים ושואבי מים.

אך אותו רוצח שגם ראשיתו היתה רעה – ו"כי יזד", וגם מעשהו – "רצח" הרי שאדם מסוג זה, אין מקומו בקהל ישראל וחובה להורגו אף מן המזבח.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%9e%d7%94/feed/ 0
פרשת משפטים – בגפו יבוא בגפו יצא https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%a6%d7%90/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%a6%d7%90/#respond Wed, 29 Dec 2021 23:34:18 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2310

פרשת משפטים - בגפו יבוא בגפו יצא

בגפו = רווק

אנו לומדים בנוגע למשרת עבד עברי: כי אם "בגפו יבוא" ולאחר מכן "בגפו יצא",

מה הכוונה במונח מעורפל זה?

רש"י מתרגם: (מבוסס על תרגום אונקלוס) – אם הוא מגיע בכוחות עצמו (כלומר –

רווק) אז הוא יעזוב בכוחות עצמו. פרשנות זו משתלבת בצורה חלקה עם המשך

הפסוק: "אם הוא נשוי (הבעל עם אשה), אשתו יוצאת איתו."

בעברית מודרנית, היינו משתמשים במונח "רווק" עבור אדם יחיד, "נשוי" עבור אדם נשוי.  המונח "בגפו" מוזר מאוד. הוא אינו  מופיע בשפה העברית. הכיצד משייכים "בגפו",  לאדם יחיד?              

ההסבר הנפוץ ביותר: "שבגפו" מגיע מהמילה "בגופו"  – משמעות "עם הגוף" שלו. (ולא עם אף אחד אחר).     רש"י  לעומת זאת,  משווה "בגפו" עם "בכנפו", כלומר, עם הבגדים שלו (את החולצה על הגב שלו).

לפי רש"י: אם אתה בא רק עם את הבגד  שלך "יחידי בתוך לבושו בכנף בגדו", אתה נשאר רק עם הבגד  שלך.

מה הקשר בין הלבוש של אדם ולהיות רווק?

התשובה היא שאנו מגדירים אדם שהוא לבד בתור אחד שכל העולם מסתיים עם הבגד שלו.

אם  זו היא ההגדרה  הנכונה לאדם יחיד שהעולם שלו מסתיים היכן שמסתיים מעילו, ניתן  לקחת המטפורה צעד אחד קדימה.

אדם נשוי הוא אחד אשר מעילו משתרע על פני אנשים אחרים. העולם של אדם נשוי חל על כל  האחרים שיכולים לבוא תחת הגנתו.

עם רעיון זה, נוכל להבין את מנהג יהודי עתיק:

לפי מסורת יהדות גרמניה בחתונה ספרדית החתן מעמיד טלית ועוטף עצמו

ואת כלתו. טקס זה מעשי מאוד. זו המשמעות של  המטאפורה שלנו. תחת חופה, ברגע החתונה  החתן מוכיח כי העולם שלו הוארך על ידי הפצת הבגד שלו על מישהו אחר מלבד עצמו. המעיל שלי עכשיו צריך לכסות מישהו אחר.

המקור התנ"כי על מנהג זה בספר של רות: "ואתה אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גואל אתה " כך אמר בועז ברצותו לשאת את רות.

במילים אחרות, "קח אותי אל העולם שלך."

העולם שלך כבר לא יהיה את העולם של אדם יחיד, אלא עולם מורחב  הכולל גם מישהו אחר.

הכרה זו היא ההסתגלות הקשה ביותר בחיי הנישואין. עד אז, איש צעיר צריך

לדאוג רק למעיל שלו, הנוחות שלו, לחייו שלו,

נישואין מציג את האחריות לדאוג לצרכים והנוחות של אדם נוסף.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%a4%d7%95-%d7%99%d7%a6%d7%90/feed/ 0
פרשת משפטים – הכתובת הנכונה https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/#respond Wed, 29 Dec 2021 23:33:21 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=2302

פרשת משפטים - הכתובת הנכונה

הכתובת הנכונה

אנשים מטבעם מלאי טענות, תרעומות, טרוניות ודרישות. אנשים לפעמים, למרות הצלחתם בחיים, למרות שהם אמידים  וביתם מלא כל טוב  באים בטענות, לפעמים כועסים על כל העולם, מרגישים שאנשים לא מעריכים אותם מספיק, לא מכבדים אותם מספיק וכו'.

אם אדם היה מסתכל עליו ורואה עצמו כמו שאחרים רואים אותו, סביר להניח שלא היה מעריך עצמו כל כך. אולי עדיף שלא יהיה לו דימוי עצמי כל כך גבוה ואז לא יעלב על ידי אחרים.

ה"תפארת ישראל" פירש את הפסוק "בקמים עלי מרעים תשמענה אזני" (תהילים צ"ב י"ב). כשרעי ואוהבי יוצאים לפעמים מגדר אהבתם אלי, קמים עלי ומחרפים אותי, אני עושה אזני כאפרכסת לשמוע את דבריהם, כי דווקא בדברי חירופיהם הנאמרים בשעת כעסם, שומע אני את חטאי ואת חסרונותי, מה שלא גילו לי כשאהבה ושלום שרויים בינינו.

כמובן טענות של האדם לחברה לפעמים צודקות. הוא נמצא ללא פרנסה, הוא צריך קצת עזרה פיננסית. אנשים לא מוכנים לעזור לו, למצוא לו עבודה. לא נותנים לו הלוואה, או אפשרות לעמוד על הרגליים, איש כזה וודאי שיש לו טענות נגד הציבור שלא עוזר לו, ובמצב כזה אין האשמה כנגדו, כאשר הוא אומר דברים חריפים מתוך ליבו הכואב. "אין אדם נתפס בשעת צערו".

אך בכל זאת האדם טועה בכתובת. הוא מתלונן על בני האדם, בא בטענות לכתובת הלא נכונה, הוא צריך לפנות למי שבידו היכולת לעזור לו. "אשרי שאל יעקב בעזרו" (תהילים קמ"ו ה'). בתחילת הפרשה, התורה מזהירה את מי שיש לו היכולת, לבוא לעזרת הנצרך. "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה" (שמות כ"ב כ"ד). ומיד אח"כ התורה פונה לניצרך ואומרת לו "אלוקים לא תקלל" (שמות כ"ב כ"ז). אל תאשים את הדיינים, אל תחרף אותם "ונשיא בעמך לא תאר" (שמות כ"ב כ"ז).  אל תאשים את המנהיגים, את הממשלה, מהם לא תבוא העזרה. אלא "והיה כי יצעק אלי" (שמות כ"ב כ"ו). – תצעק אלי, אני הכתובת הנכונה, ואז "ושמעתי כי חנון אני" (שמות כ"ב כ"ו).

אל תתייחס לאנשים, הם קטנים, הם לא יכולים לעזור גם לא לעצמם. אל תשים לב אליהם, אל תייחס להם חשיבות לאין ערוך. הכתובת הנכונה לכל הפניות היא ה' שהוא כל יכול.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94/feed/ 0