ימים נוראים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Tue, 18 Jan 2022 20:03:53 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png ימים נוראים – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 לחפש תשובה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/#respond Sat, 25 Dec 2021 21:48:34 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=519

לחפש תשובה

המוטיב המרכזי של יום הכיפורים הוא נושא התשובה. מדברים הרבה על המושג הזה, אבל מה זה באמת אומר?

 על פי הרמב"ם, משמעות התשובה היא לחזור ולהיות במצב, בו היינו כאשר טעינו, אך הפעם לא לחזור על אותה טעות.

"אי זו היא תשובה גמורה, זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה." (הלכות תשובה פרק ב' הלכה א').

התשובה נותנת לנו הזדמנות שנייה. הזדמנות להיות באותו מצב ולעבור אותו הפעם, באופן הנכון. לכן יש אלמנטים של שמחה ביום הכיפורים. אנחנו שמחים שקיבלנו עוד הזדמנות. הרי יש פעמים בחיים ההזדמנות נוקשת על פתחינו ואם מפספסים אותה, אין עוד הזדמנות. ביום הכיפורים, ה', כביכול, אומר לנו שגם אם טעינו, יש לנו עוד הזדמנות עד שנגיע לתשובה שלמה.

חסיד אחד שאל את הרבי שלו: למה אתה מתפלל ביום הכיפורים? בין כך ובין כך נחזור ונחטוא. הרבי ביקש ממנו להסתכל החוצה מהחלון. בחוץ היה תינוק שלומד ללכת, נופל וקם. מה אתה רואה? שאל הרבי. ילד נופל וקם, ענה. יום אחרי יום החסיד בא לרבי, עמד ליד חלונו ומביט בתינוק שלומד ללכת. לאחר זמן מה הילד עמד והלך בכוחות עצמו. העיניים של הילד אורו משמחה על ההישג שלו. אותו דבר איתנו, אנחנו יכולים ליפול הרבה פעמים אבל ה' נותן לנו הזדמנות לחזור ולקום עד שבעזרת ה', נצליח לעמוד איתנים.

 יש עוד מבט על רעיון התשובה – לחזור ולהיות צדיק. ניתן לשאול, הלוא לא כולנו היינו צדיקים, אם כן מה זה אומר לחזור ולהיות צדיק? הרעיון הוא שעצם הנשמה של כל אחד מאיתנו היא טהורה ונקייה מחטאים כמו של צדיק, אבל יש קליפות, כיסוי של רע שמכסה על הפנימיות של האדם. כולנו נבראנו בצלם אלוקים. תשובה היא, אם כן, לחזור למקוריות שלנו, לפנימיות שלנו, לגרעין הטוב שיש בכולנו ולגלות את הטוב האמיתי שבתוכנו, עצמינו האמיתי.

מספרים על רבי זושא מאניפולי שעל ערש דווי בכה בדמעות שליש. שאלו אותו החסידים: רבי, על מה יש לו לבכות? הוא ענה: אם ה' ישאל אותי זושא, למה לא היית כמו משה רבינו? אענה לו שלא בורכתי בכוחות וביכולות של משה רבינו. "מה אשיב אם ישאלוני למה לא הייתי זושא? יסתתמו טענותיי". הכוונה היא – למה לא הבאת לידי גילוי את הפוטנציאל שקיבלת? למה לא פיתחת את היכולות הפנימיים שלך במלואם?!

 ישנה עוד גישה המסבירה מהי תשובה והיא להשיב על שאלות. לקיים דיאלוג עם הקדוש-ברוך-הוא. ביום הדין אנחנו צריכים לענות לו. הוא מחפש אותנו כדי לשאול את השאלות ואנחנו צריכים לדרוש אותו על מנת לענות עליהן. הוא מחפש אותנו מרוב אהבה אלינו. עלינו לחפש אותו על מנת להשיב לו. כמו שכתוב: "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב".

סיפור חסידי מספר על ילד שבא בוכה אל סבו הרבי. למה אתה בוכה? שאל הרבי. שיחקתי מחבואים, אמר הילד, והילדים שכחו אותי ואף אחד לא חיפש אותי. 'אי, אי ,אי' ענה הרבי 'כך גם הקדוש-ברוך-הוא בוכה, כביכול, שהוא מסתתר, ואנחנו, בניו, לא מחפשים אותו'.

תשובה היא לחזור ולחפש את הקדוש-ברוך-הוא.

 תפקידינו לשוב, לחזור בתשובה שלמה בכל המובנים.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%97%d7%a4%d7%a9-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/feed/ 0
לימים הנוראים – ללכת לאי בודד​ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%e2%80%8b/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%e2%80%8b/#respond Thu, 23 Dec 2021 23:07:02 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=513

לימים הנוראים – ללכת לאי בודד

חודש אלול חלף הלך לו. חלק מאיתנו אמרו סליחות החל מיום ראשון בו חל ראש השנה, כמנהג יהודים יוצאי ארצות אשכנז וחלק מאיתנו אמרו סליחות כבר החל מתחילת אלול, כמנהג יהודים יוצאי ארצות ספרד.

לאחר שלמדנו על המיוחד בחודש אלול ולאחר שאמרנו סליחות, האם באמת עשינו שינוי כלשהו בחיינו? האם באמת עשינו חשבון נפש? האם באמת ישבנו עם עצמינו בשקט ובשלווה ושאלנו את עצמינו מה עשינו השנה ולאן אנחנו הולכים בשנה הקרובה?

אנחנו קוראים סיפורים, על הנהגות הצדיקים מהדורות הקודמים, בימים הנוראים. קראנו על ההכנות הנפשיות שהם היו עושים, על הפחד והיראה שהייתה אופפת אותם בתקופה זו. יש סיפורים שמספרים שאפילו הדגים בים רעדו.

ומה איתנו? איך באמת משפיעים עלינו הימים האלו?

רבי ירוחם היה משגיח בישיבת מיר בליטא שבאירופה ונפטר כשלוש שנים לפני מלחמת העולם השנייה. מסופר שהוא אמר אז שאנו נמצאים בתקופה של עיקבתא דמשיחא.

חז"ל מתארים את התקופה של עקבתא דמשיחא בצורה מאוד לא מחמיאה – חוצפא יסגא, כלה תקום בחמתה, היוקר יאמיר וכו'. רבי ירוחם הציע שהסיבה לכך היא, שאנשים לא מפנים לעצמם זמן לחשוב. מתעסקים בדברים המשניים שבחיים ולא משאירים פנאי להרהר, להתעמק ולהתבונן בחיים. הקצב המהיר של החיים מסיח את דעתנו מהעיקר ולא נותן לנו את הרצון וההזדמנות לעצור רגע במקום, לתת לדברים לעבור מעלינו ולאפשר לנו לקחת רגע לחשוב לאן אני רוצה ללכת. רבי ירוחם דיבר עם תלמידי חכמים, מצטיינים, ממיטב תלמידי הישיבות שלו וזה מה שהוא אמר להם.

מה נאמר היום בעידן הדיגיטלי? אנחנו לא נותנים לעצמינו דקה להיות לבד עם עצמינו. יש לנו טלפונים בבית וטלפונים ניידים. יש לנו פייסבוק ויש לנו טוויטר, יש לנו בלוברי ואיי צ'אט. אנחנו רוצים להיות קשורים לעולם הגדול בכל רגע ורגע. אין רגע של שקט, רגע של קדושה.

אפילו בחתונה, תחת החופה, החתן והשושבינים משאירים את הטלפון הסלולארי שלהם דלוק שמא מישהו ירצה לדבר איתם. אם למישהו אין אפשרות להיות מקושר בטלפון או במחשב אז דואגים לו שהוא יהיה מקושר. באוטובוסים, ברכבת, במטוסים בונים אותם כבר בצורה כזו שיתמכו במכשירים האלה כדי לתת לנו את האפשרות להיות מקושרים עם כל העולם, שלא יישאר לנו רגע פנוי. הקידמה לוקחת מאיתנו את הדקות הספורות שאנחנו יכולים באמת לחשוב, לחלום, להרהר.

עד לא לפני זמן רב היינו עומדים ומחכים לאוטובוס ועד שהוא היה מגיע היו לנו כמה דקות לחשוב קצת. להרהר על היום שלנו ועל האנשים בחיינו. היום מי שיחכה לאוטובוס לא ירצה להפסיד כמה דקות ועשוי לנהל את המשרד שלו דרך האייפוד או הלאפטופ.

עד לא לפני הרבה זמן עלינו לאוטובוס וניצלנו את זמן הנסיעה כדי לחלום קצת. היום כל נוסעי האוטובוס מדברים, משוחחים בטלפון עם אנשים אחרים שנוסעים באוטובוסים אחרים.

מי ששומר שבת מתנתק, לפחות ליום, מכל המכשירים הטכנולוגים שמשתלטים על חייו אבל גם אלו ששומרים שבת לעיתים מחכים לשנייה ששבת תצא כדי שהוא יוכל לבדוק את המייל שלו, להתקשר למי שהוא לא היה יכול להתקשר בשבת או לשלוח מסר לפלוני כדי שיוכל לראות אותו מחר.

בפרשת ניצבים, שקוראים לפני ראש השנה, כתובה פרשת התשובה. כותבת התורה שהיא נגישה לכולם. לא בשמים היא ולא מעבר לים. רבי יוחנן מסביר שלא נמצא את התורה בסוחרים ובתגרנים ורש"י מסביר שאלו האנשים שהולכים כל הזמן סחור-סחור ואין להם זמן להיות עם עצמם.

אפילו בבית הכנסת, שזה מקום המיוחד להתבודדות עם הקב"ה, נראה שאנשים לא מותירים זמן לעצמם. הנה הם סיימו להתפלל ומיד הם לוקחים לידם דף לעיין בו. אפילו כאשר הרב מדבר, הם מעיינים בדפים. גם אם סיימנו להתפלל, לא צריך כל הזמן להתעסק במשהו. לא רק לילדים יש היום בעיות של הפרעת קשב וריכוז. כולנו נגועים, אפילו במקצת.

אנחנו לא מפנים זמן לעצמינו, להרהר, לחלום ולהיות לבד עם המחשבות שלנו. אפילו לשבת בנחת להתעמק בסוגיה בספר נהפכת לאומנות נאבדת.

כל המידע בעולם נגיש לנו בלחיצת כפתור ואנחנו לא מתעמקים בו ולכן גם בחיים קשה לנו להתעמק. זאת הסיבה שבתקופת האינסטנט, בו הכול נגיש ברגע, אנחנו נמנעים מלהתבודד ולהתבונן בחיים שלנו. בכך אנחנו מונעים מעצמינו את ההבנה והסקת המסקנות שיביאו אותנו לעשות שינוי בחיים.

אז מה עלינו לעשות? לחזור למסורת אבות.

יהודים היו נוהגים לעשות, בתקופה זו של השנה, תענית דיבור ונהגו לצום. התנתקו מהמולת החיים שמסביבם. פינו זמן להיות רק עם עצמם ויצרו לעצמם מעין אי בודד.

קיבלנו משאבים מוגבלים מבורא עולם והבחירה בידינו איך לפעול איתם. אנחנו יכולים לבחור האם לשמור שבת והאם לאכול כשר. באותה מידה אנחנו יכולים לבחור מה לעשות עם הזמן שקיבלנו. הזמן הוא החיים שלנו והוא בידינו.

המסר הכי חזק של היהדות הוא "ובחרת בחיים". ניתן לנו הציווי לבחור באופן אקטיבי, לעשות פעולה של בחירה וביחד עם הציווי ניתנה לנו היכולת. היכולת לעשות את השינוי.

מכאן והלאה, הדבר מסור לידינו. למצוא בתוכנו את השקט הפנימי.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%99-%d7%91%d7%95%d7%93%d7%93%e2%80%8b/feed/ 0
למה לא מברכים על מצות תשובה? https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/#respond Thu, 23 Dec 2021 22:45:45 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=493

למה לא מברכים על מצות תשובה?

בהנחה שקיימת מצווה בפועל שעניינה תשובה, מדוע לא מברכים ברכה על המצווה?

יש מספר תשובות לשאלה זו. שתים מהן מוזכרות על ידי הגר"י שמעלקיס זצ"ל (1828-1905 למניינם) בספרו שו"ת בית יצחק (חלק יורה דעה חלק ב', קסח, יב):

א.מאחר שסיבת התשובה היא בגלל שעבר עבירה על כן לא תיקנו על מצווה זו ברכה.

ב.סיבה מהותית יותר: אמירת וציוונו לפני ביצוע תשובה תפגע ביכולת של ביצוע התשובה כראוי. אם מבקשים סליחה ממשהו משום שציוונו לעשות זאת, הרי שהבקשה לא תהיה אותנטית ואמיתית. ובלשונו :"דלא יתכן שאם חטא נגד אביו שאחר כך מפייס לאביו ויאמר שאביו צוה לו לפייסו.. והלא צריך לפייס ולהתחרט מעצמו"!!

תשובה לא יכולה להיות כיוון שאנו נאלצים לעשותה, אלא נובעת מההכרה שלנו שיש לנו פגמים שאנחנו רוצים לתקן.

בסופו של דבר עלינו לנקוט יוזמה ולעשות תשובה בכוחות עצמנו. לדבריו יש השלכה ישירה גם על בין אדם לחבירו: בקשה אוטומטית של סליחה מהשני אין לה משמעות, אם אנחנו עושים זאת רק משום שמצפים מאתנו לעשות זאת בעשרת ימי תשובה.

"ושובו עדי בכל לבבכם"(יואל ב יב): אומר הכתוב.

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%90-%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94/feed/ 0
תקיעת שופר לחודש אלול https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c/#respond Thu, 23 Dec 2021 22:10:07 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=447

תקיעת שופר לחודש אלול

תקיעת שופר-  
"פעם אחת לא היו יכולים לתקוע, והפך השופר וקרא לתוכו 'ויהי נועם', ושוב יכלו לתקוע" (מטה משה. מהרי"ל).
רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, מחבר ספר ה"מגן אברהם" על ה"שולחן ערוך" (סימן תקפה ס"ק י"א) מביא בהלכות שופר סיפור זה מהמהרי"ל (רבי יעקב הלוי בן משה מולין, 'אבי מנהגי אשכנז'). סיפור זה מובא בנושאי כלים שבאו אחריו, כגון ה"שערי תשובה", "באר היטב" ועוד. מהו המסר מסיפור זה?
רובנו היינו נוכחים במצב המביך, בו בשיאה של תפילת ראש השנה מנסה בעל התוקע לתקוע שוב ושוב, ו"לא הולך לו".פניו הופכות אדומות כסלק כתוצאה מהמאמץ, ואולי גם מהבושה…
והנה המהרי"ל מספר על בעל תוקע שהפך שופרו, קרא לתוך פתח השופר את הפסוק מתהלים, ממזמור "תפלה למשה" (מזמור צ) "ויהי נועם" ו.."שוב יוכל לתקוע"! לא נכון יהיה  להניח, כי המהרי"ל מציע "שימוש" בפסוק כדי לתקן  את חוסר היכולת שלו לתקוע בשופר, על תקן סגולה או "מאגיקה". המהרי"ל  מבקש ללמוד ממשה רבינו,  ממה שהוא עשה כאשר הוא סים להקים את המשכן. משה ועם ישראל בקשו והתפללו שהשכינה תשרה במעשה ידיהם (רש"י, שמות לט מג). אף אנו, כאשר הבעל תוקע לא מצליח לתקוע, מבקשים כי השכינה תשרה במעשה ידינו.
הפסוק לא נועד אלא לתזכורת, כי ה' הוא המוריד הצלחה ושפע לעולם, גשמי או רוחני. נסיונותיו של בעל התוקע לא יועילו במאום בלי עזרת ה'. כאשר הוא והקהל מפנימים זאת- באה תרועת הישועה..
אני חושב שהרעיון הזה עשוי להיות רלוונטי לרבים במאמצינו: במקום למצות את עצמינו ולנסות  חזק יותר ויותר, עצרו. קראו את 'וִיִהי נֹעַם' –ושכינה תשרה במעשה ידיכם.
]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a4%d7%a8-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c/feed/ 0