סוכות – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il מאמרים ודברי תורה של הרב אליעזר שמחה וייס לפרשות השבוע ולמועדים במעגל השנה Tue, 18 Jan 2022 23:39:11 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://ravweisz.co.il/wp-content/uploads/2022/01/לוגו-מעודכן-מורשת-התורה-100x100.png סוכות – מורשת התורה | הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א | האתר הרשמי https://ravweisz.co.il 32 32 סוכות https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa/ https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa/#respond Sun, 26 Dec 2021 12:31:32 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=907

סוכות

הקשר בין יום כיפור לחג הסוכות

חג הסוכות מגיע חמישה ימים לאחר יום הכיפורים, אך קשה לתפוס קשר ישיר בין החגים. ביום כיפור אנחנו מבקשים מחילה על חטאינו, ואילו בסוכות אנו מציינים את דאגת ה' לעם ישראל במדבר. מה הקשר בין שני החגים האלה, רק חמישה ימים זה מזה ?

על פי ספר שפת אמת, הקשר הוא מאוד קרוב וישיר. אנחנו יודעים על יום הכיפורים הראשון, שבני ישראל חנו למרגלות הר סיני. זה היה היום שבו משה ירד מן ההר עם הלוחות השניים. באותו יום ה' כיפר לעם ישראל על חטאם, במיוחד חטא  העגל. חטא העגל קרה בשבעה עשר בתמוז, ורק ביום כיפור, 80 יום מאוחר יותר, נסלח לבני ישראל. אבל איך בני ישראל ידעו שה' באמת סלח להם, ושהוא ישכון בתוכם שוב.

לפי רש"י ויקהל (שמות לה, א), בעקבות המדרש, הקב"ה ציווה על בניית המשכן ביום שלמחרת יום כיפור. כאשר שמעו בני ישראל שנצטוו לבנות משכן לה', הם שמחו כי הבינו מזה שבאמת נסלח להם.

השפת אמת כותב, כי הסוכה היא מקום לנוכחות ה' – מעין משכן מיניאטורי.

בגמרא כתוב: "רבי יהודה בן בתירה אומר: כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר, 'חג הסכות שבעת ימים לה", מה חג לה' – אף סוכה לה'…" (מסכת סוכה ט').

כשאנחנו מתחילים בבנית הסוכה שלנו מיד לאחר יום כיפור, אנו מראים כי אנו מאמינים שחטאינו נסלחו ביום הכיפורים וכי ה' ישכון בתוכנו. החיבור של סוכות ליום כיפור עוזר לתת לחג הסוכות רמה מיוחדת של שמחה.

מקורות

א) רש"י על שמות פרק לה פסוק א

ויקהל משה – למחרת יום הכיפורים כשירד מן ההר והוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים ע"פ דבורו ותרגומו ואכנש.

ב) שפת אמת ספר שמות – פרשת ויקהל [שנת תרמ"ג]

ויקהל משה וכו'. למחרת יום הכיפורים כשירד מן ההר, כמו שכתב רש"י ז"ל. כי בני ישראל היו מתאבלים, ועתה שחזרו בתשובה נתן להם הקב"ה ברחמיו מצות נדבת המשכן לשמחם. כי הנדבה בשמחה גדולה הביאו. ואיתא כל המצות שקבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. לכן אחר שהתחילו מחדש לקבל עול תורה ומצות בשמחה נשאר קבוע לעולם.

ויתכן לומר, שעל ידי שהתנדבו בשמחה זכו לדורות ליתן להם ימי שמחה בסוכות. אחר יום הכיפורים שבני ישראל המה בעלי תשובות, ניתן להם שמחה בעבודת ימי החג, כמו שכתוב: "ולקחתם לכם וכו', ושמחתם לפני ה'" כי מלאכת המשכן – והסוכה הוא ענין אחד. ועיקר הכל על ידי השמחה שבעל תשובה שמח בהתקרבותו אליו ית', זוכה להשראת השכינה.

ג) שפת אמת ספר דברים – לסוכות [שנת תרס"ה]

'לשכון בתוכם',  הסוכה היא עדות על מחילת העונות ביום הכיפורים, כדאיתא במלאכת המשכן, שצוה הקב"ה אחר יום הכיפורים שהי' עדות שויתר להם על החטא. כמו כן בכל שנה הסוכה עדות על המחילה שביום הכיפורים. שהרי חל שם שמים על הסוכה, כעין שהשרה שכינתו ביניהם במשכן.

והכל בכוח התורה ולוחות שניתנו ביום הכיפורים, כמו שכתוב, 'עלית למרום וכו' לקחת מתנות' הוא לוחות האחרונות שהיו בחי' מתנה. כמו שכתוב אוהבם נדבה. אעפ"י שחטאו מ"מ מסר להם התורה. ובשבילה נמכר עמהם כמו שכתוב במדרש בכל מקום שתלך קיטון אחד עשה לי. וזה בחינת הסוכה.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa/feed/ 0
תפילין בחול המועד​ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%e2%80%8b/ https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%e2%80%8b/#respond Sat, 25 Dec 2021 22:42:33 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=556

תפילין בחול המועד

בפרשת בא (שמות י"ג ט') – אנו קוראים בפעם הראשונה על מצוות תפילין עליה נאמר: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוצאך ה' ממצרים". הגמרא במסכת מנחות (דף ל"ו:ב) מציינת את המשמעות ההלכתית של התפילין: כ"אות"– סימן מוחשי לקשר שבינינו לבין ה'.

כיוון שהתפקיד העיקרי של התפילין להיות "אות" כאשר הפונקציה הזו מתקיימת בדרכים אחרות,  אין צורך במצוות תפילין. זו הסיבה לדוגמא שלא מניחים תפילין בשבת ויום טוב, כי הם בעצמם אות של הברית בין ה' ובני ישראל. כל ההנהגות המיוחדות בשבת ויום טוב הינם סימן מוחשי לקשר בינינו לבין ה', ולכן אין צורך בסימן מוחשי נוסף.

לא ברור מהגמרא כיצד  מגדירים יום טוב. האם מניחים תפילין בחול המועד או לא? מצד אחד חול המועד הוא חלק מהחג  פסח או סוכות מצד שני איסורי מלאכה 

הקיימים בשבת וביום טוב לא מתקיימים במלואם בחול המועד. נשאלת השאלה מה הסטטוס של חול המועד בנוגע לחיוב תפילין?

הדבר תלוי במשמעות המדויקת של "אות" בנוגע לתפילין. התוספות במנחות כותבים שהאות כוללת לא את איסור המלאכה, אלא מצוות היום, המצוות המיוחדות לחגים כמו סוכה, לולב ומצה. לכן לכאורה לא צריכים תפילין בחול המועד כיוון שיש מצוות היום של החג.  ראשונים אחרים סוברים שהאות נובע מאיסור מלאכה בשבת ויום טוב. לכן אם יש חיוב של תפילין בחול המועד או לא תלוי בשאלה של מלאכה בחול המועד.

באופן כללי מלאכה אסורה גם בחול המועד, אך מלאכה בדבר האבד לצרכי רבים ולצורך המועד מותרת. ישנה מחלוקת בין הראשונים אם האיסור הינו מדאורייתא או מחכמים.

הרשב"א כותב: שהאיסור הוא מדאורייתא ולכן טוען שלא מניחים תפילין בחול המועד כיוון שמלאכה אסורה בחול המועד כמו בשבת ויום טוב.

הרא"ש כותב: להיפך, הוא סובר שכיוון שאין איסור תורה למלאכה בחול המועד, יש להניח תפילין.

אחרונים מסויימים: מביאים הוכחה שרש"י סבר שיש חיוב להניח תפילין בחול המועד .

ישנה ברייתא במסכת סוכה (מ"ו:ע"א) המתייחסת לשאלה לגבי אדם המתכוון לקיים כמה מצוות בזו אחר זו " היו לפניו מצות הרבה". לפי דעה ראשונה של הברייתא מברך ברכה אחת עבור כל המצוות, ולפי דעה שניה, של רבי יהודה כל מצווה דורשת ברכה נפרדת. רש"י מסביר :" מצות הרבה ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית"

לדוגמא אדם רוצה ליטול לולב, לשבת בסוכה, להניח תפילין ולהתעטף בציצית –

מתי מניחים תפילין, נוטלים לולב ויושבים בסוכה?  כמובן רק בחול המועד סוכות. ולכן ברור שרש"י סבר שמניחים תפילין בחול המועד.

יש הדוחים הנחה זו – הברייתא מביא ויכוח בין דעה אנונימית לבין רבי יהודה: בדרך כלל הבר פלוגתא של רבי יהודה הוא רבי מאיר. גם רבי יהודה וגם רבי מאיר סוברים שמניחים תפילין גם בשבת וגם ביום טוב, נגד דעת רבי עקיבא שהיא הדעה המקובלת. רש"י כמובן מפרש את הברייתא לפי שיטת שני תנאים אלו – ועל כן הדוגמא שלו לגבי  הנחת תפילין בסוכות היא לפי שיטתם, ולא ניתן ללמוד מכך לגבי הנחת תפילין בדעה המקובלת. כפי שידוע לנו יש מנהגים שונים בנוגע לכך.

הספרדים בדרך כלל נוהגים לפי המחבר שולחן ערוך (או"ח סי' ל"א ב) האוסר להניח תפילין בחול המועד. בין האשכנזים יש הנוהגים לפי הרמ"א המחייב הנחת תפילין בחול המועד. ישנם המניחים תפילין ללא ברכה (וכן הורו המרדכי והרא"ש והטור, וכן נהג מהרי"ל.). גם בין האשכנזים ישנם שלא מניחים תפילין בכלל, במיוחד החסידים וכן ההולכים לפי שיטת הגאון מוילנא. מנהג ארץ ישראל לא להניח תפילין בחול- המועד.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%93%e2%80%8b/feed/ 0
לסוכות – תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a8/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a8/#respond Thu, 23 Dec 2021 22:28:15 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=459

לסוכות - תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה

במשך הימים הנוראים התפללנו את התפילות המקובלות. בנוסף לכל התפילות הוספנו תפילה לבריאות של אימא שחולה במחלה. קיווינו שכתוצאה מהתפילה שלנו ביום הקדוש, הקב"ה ישמע לתפילתנו ונתבשר על שיפור במצבה. היינו קצת מאוכזבים שלא קרה מה שציפינו שיקרה. לצערנו, עדין לא שמענו על שיפור במצבה אלא על התדרדרות ואנחנו ממשיכים להתפלל לישועתה.

מה עם התפילות שלנו עד כה? למה הן לא פעלו את פעולתן? אין מה לומר, ברור שכולם התפללו בכוונה אמיתית. למה, אם כן, התפילות לא התקבלו? איך נחזק את האמונה שלנו אם אפילו  לתפילות של יום הכיפורים, נראה, שאין עונה?

התשובה היא שיש אי הבנה. לא כתוב שהתפילה תבטל את הגזירה. גם לא כתוב שהתפילה תעביר את הגזירה. מה שכתוב הוא שתפילה תעביר את רוע הגזירה.

מה המשמעות רוע הגזירה? מה זה גזירה?

אנו מכירים את המושג גזירת המלך מלשון 'גזירה היא מלפני ואי אתה יכול להרהר אחריה'. כלומר – מה שנכתב ונחתם בראש השנה היא הגזירה עצמה. דבר אחר הוא איך אנחנו רואים ומבינים את זה בהגיון שלנו. נשים לב שגם לא כתוב שהתפילה תעביר גזירות רעות אלא רוע הגזירה. אין הבטחה שאם נתפלל בכוונה הגזירה תעלם אלא רק הרוע שלה, העוקץ שלה, יעבור.

אין מה לומר, יש בעולמנו דברים עצובים, מצבים שקשה לנו להתמודד איתם. אנו מוצאים את עצמנו מול קשיים רבים אבל הם לא בהכרח רוע. זאת אומרת שיש לדברים שיקרו את הפוטנציאל להפוך אותנו למרירים, עצובים ולמלאי רחמנות עצמית. הקשיים והמצבים בחיים יכולים להרוס את הנשואים שלנו, חלילה, לעוור אותנו לצרכים של אחרים, להרחיק אותנו מה', להכניס אותנו לדיכאון. אבל התוצאות של המצבים הכי גרועים הם לא בלתי נמנעים. אנחנו יכולים לבחור את הדרך בה נגיב על המצבים האלה. הרי ישנם מצבים הבאים עלינו שבמילא אנחנו לא יכולים לשנות אבל אנחנו כן יכולים לבחור את האופן בו נגיב על המצבים האלה. אנחנו יכולים לבחור כתגובה תהליך התשובה, לבחון את עצמינו במבט אחר ולא במבט שבא  מכאב וסבל ואז חשבון הנפש והבחינה העצמית תגרום לנו לשנות את סדר העדיפויות שלנו ולבנות את החיים שלנו בצורה יותר משמעותית. אנחנו גם יכולים לבחור דרך של תפילה, הדרך בה אנחנו מתפללים, לא רק להגיד את המילים אלא לחזק את הקשר שלנו עם הכל יכול. אנחנו גם יכולים לבחור את הדרך של צדקה, זאת אומרת הדרך בה אנחנו נותנים צדקה. אנחנו יכולים לפתוח את הלב ולהושיט היד שלנו לאחרים, ללמוד מהצרות שלנו איך לעזור לאחרים בזמן הצורך.

תפילה, תשובה וצדקה לא אמורות לשנות את העובדות, לא קיבלנו אותם על מנת לעצור את המחלה הממארת אבל הם כן יכולים לגרום שהרוע, שיכול לצאת מהעובדות הקיימות, לא יצא ויגיע לידי ביטוי. הם יכולים לעזור לנו להתעלות מעל הרוע של הגזירה ולעזור לנו להתמודד. זו המשמעות של המילים תפילה, תשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה!

הגזירה קיימת, זו גזירת המלך, אבל הרוע שבה תלוי בנו. נתון בידינו האם הגזירה תגרום לרוע או לבניה עצמית. במקום שהמצב ישבור אותנו, נשתמש בו כדי לחזק אותנו.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a6%d7%93%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%a8/feed/ 0
להפוך שיגרה לקדושה https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%94/ https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%94/#respond Thu, 23 Dec 2021 22:01:38 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=430

להפוך שיגרה לקדושה

גם האתרוג והסוכה, שניים מאובייקטי המצווה הבסיסיים  שמשתמשים בהם בחג הסוכות -במקורם לא היו דברים של קדושה.

האתרוג היה הפרי שאדם וחוה אכלו ממנו – פרי עץ הדעת, כך כתוב בבראשית רבה [וילנא] פרשה טו) מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה? רבי אבא דעכו אומר אתרוג היה  .

הסוכה מוזכרת לראשונה כמגורים של בקר: "ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת" (בראשית לג:יז).

לומדים מכך שאפשר  לקחת משהו שגרתי ביותר, ולהפוך אותו לחפץ של מצווה. האתרוג ששימש כגורם לאחד החטאים הגדולים ביותר – אם לא הגדול שבהם, והסוכות שנבנו לראשונה למגורי בקר, עשויות מתוך פסולת של הגורן יכולים להפוך אל חפצי  קודש.

מזה לומדים שאפשר לראות קדושה בכל מקום , וגם אפשר להשתמש בכל דבר כדי ליצור קדושה!

 

חג שמח

הרב אליעזר שמחה ווייס

 

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%9c%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%9a-%d7%a9%d7%99%d7%92%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%94/feed/ 0
סוכות – הכול טוב. https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%95%d7%91/ https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%95%d7%91/#respond Wed, 22 Dec 2021 13:23:23 +0000 https://ravweisz.co.il/?p=346

סוכות - הכול טוב.

סוכות   לקראת שבת שמיני עצרת ושמחת תורה

 

הכול טוב!

 

אנו כעת בסוף תקופת החגים – ראש השנה, סוכות, מגיעים לשמחת תורה, ומתכוננים להמשך השנה.

נשאלת השאלה, מהו המסר שאנחנו לוקחים מחג הסוכות?

בשורות הבאות ניווכח לדעת, שהשפעת המצוות של חג הסוכות, זמן שמחתנו, יכולה להישאר איתנו למשך כל השנה, הבאה עלינו לטובה. אותה סוכה שגרנו בתוכה שבעה ימים, האתרוג, שאנחנו משאירים איתנו במשך השנה להריח בשמים, וכן הסכך – מעבירים לנו מסר חשוב.

מהיכן בא האתרוג? מתי הייתה הפעם הראשונה שהאתרוג מוזכר בתורה? בחטא של חווה שהושפעה לאכול מעץ הדעת. חז"ל שואלים מה היה אותו עץ שאכלו אדם וחוה?

המדרש (בראשית רבה ט"ו)  מביא דעות שונות בקשר לשאלה זו. לפי אחת הדעות עץ הדעת היה עץ האתרוג. יש רמז לכך בפסוק. לאחר שחווה אכלה מפירות העץ, נאמר: "ותרא האישה כי טוב העץ למאכל". רבי אבא דעכו מציין, שמכיוון שלא רק פרי עץ האתרוג ראוי לאכילה, אלא גם העץ עצמו, יש כאן רמז לכך, שעץ הדעת היה עץ אתרוגים.

מתי הסוכה מוזכרת בפעם הראשונה בתורה?  בפרשת וישלח: " ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת". יעקב אבינו עשה בתים למשפחתו וסוכות לבהמתו, למקנה שלו.

הסכך – ממה הוא עשוי? נאמר: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים ט"ז י"ג). רש"י במקום אומר: "למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב". הסכך עשוי מפסולת גורן ויקב.

המצוות היפות האלה, האתרוג שמייצג את החטא הקדמון  בהיסטוריה האנושות – העבירה הראשונה . הסוכה –  מוזכרת לראשונה כמכלאה של בעלי חיים, והכיסוי של הסוכה – הסכך –  עשוי מפסולת. ועם כל אלו אנחנו שמחים.

זהו המסר לכל השנה: אדם יכול לקחת את הדברים הנחותים  ביותר, כביכול, ולהפוך אותם לדברים שבקדושה, ל'חפצא של מצווה" – חפץ לקיים בו מצווה. הפרי, שגרם לחטא, הפך לפרי קדוש. המכלאה הפכה לדירת ארעי, שבכניסה אליה כל הגוף שלנו מוקף במצווה. הסכך, שעשוי מפסולת, הינו מרכיב הכרחי בסוכה.

המסר לנו הוא, שבמשך השנה יהיו לנו הרבה דברים, שנראים לנו כפסולת, אבל, כל דבר ודבר אנחנו צריכים להפוך לדבר יפה. בכל דבר ודבר עלינו למצוא קדושה. אנשים נוהגים להבדיל בין חול לקודש. זו אינה גישה נכונה, משום שגם החול צריך להיות קודש.

עם המסר הזה אנו נצעד קדימה, משום, שגם את הדבר השלילי והפסול, בכוחנו להפוך לטוב.

]]>
https://ravweisz.co.il/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%98%d7%95%d7%91/feed/ 0