תפילת חנה דרש לראש השנה תש"ע

הגמרא במסכת ברכות דף כט,א  קובעת להלכה, שבראש השנה יש להתפלל תפילת עמידה של תשע ברכות. הפתיחה והסיומת סטנדרטיות כבכל יום ובאמצע הברכות של מלכויות זכרונות ושופרות. הגמרא מלמדת כי המקור לתשע ברכות בראש השנה, נובע מתפילת חנה שבה יש תשע אזכרות של שם שמים.

אנחנו קוראים בהפטרת יום הראשון של ראש השנה את הסיפור של חנה. חנה אשה עקרה שהייתה רגילה להגיע למשכן בשילה מדי שנה כדי לבכות ולבקש מה' שיזכה אותו בפרי בטן. חנה סובלת מפנינה צרתה שמלווה אותו ומקניטה (חז"ל מסבירים שפנינה לשם שמים נתכוונה) על אי יכולתה להביא לעולם ילדים. לבסוף, ה' נענה לתפילותיה בראש השנה ופקד אותה והיא הרתה וילדה את בנה, את שמואל הנביא.

כנראה, שהסיפור של חנה מכיל שיעור כל כך חיוני ומרכזי לנו בראש השנה שלא רק שמפטירים את תפילת חנה אלא אף כל התפילה מיוסדת על תפילתה של חנה ולכן מתפללים תשע ברכות. מה המסר החשוב והחיוני כל כך בסיפור של חנה שהפך לבסיס לתפילותינו בראש השנה.

ניתוח של התפילה של חנה מגלה לנו שהחיים מלאים הפתעות ושינויים. אין מצב נתון שלא משתנה. חנה מתארת את היותה עקרה ואילו פנינה צרתה היא אם מרובת ילדים והנה הגלגל מתהפך ועקרה ילדה שבעה ואילו רבת בנים אומללה. חנה מלמדת אותנו שאין שום דבר יציב וקבוע בעולם. ה' מעשיר עניים ומעני עשירים מגביה שפלים ומשפיל גאים. הכל משתנה אין חזקות.

בשנה שעברה עברנו בעולם תקופה של מיתון כלכלי, יום יום אנו קוראים על מפעלים ועל עשירי עולם שקורסים. האנשים שלפני יום היו מלכי העולם הפכו בין רגע לאנשים עניים. מצד שני אנשים שלא היה להם כלום הפכו בין לילה לאנשים עשירים. חנה ממשיכה ואומרת "אל תדברו גבוהה גבוהה קשת גיבורים חתים ונכשלים עזרו חיל." זהו המסר של חנה לעם היהודי ואולי לאנושות כולה ביום הדין. החיים כל כך הפכפכים ההווה שביר כל כך. התוצאות של ראש השנה הם בלתי צפויות וכך עלינו לחוש.

מבחינה רגשית ראש השנה הוא אחד הימים הקשים ביותר בשנה. אנחנו יודעים כיצד להתמודד עם יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא יום של ניתוק מהגוף ניתוק מהיום יום, אנחנו לא אוכלים זהו יום של רחמים.  אנחנו מתנתקים מהפיזיות ושופכים את ליבנו לה'. לעומת זאת, בראש השנה אנחנו נדרשים מצד אחד לחוש באמצע משפט על כל עתידנו ומאידך עלינו לשמוח כביום חג.

כיצד מתמודדים עם המצב של "וגילו ברעדה". ר' צדוק הכהן מלובלין, מחבר "פרי צדיק", מדגיש שהשברים והתרועה שהם צלילים שבורים חייב להיבלע בין שתי תקיעות פשוטות שלמות וצלולות. קול התקיעה משדר שמחה וביטחון ובין קולות הביטחון, יש שברים שמייצגים את חוסר הביטחון. כקולות השופר אומר ר' צדוק, צריכות להיות רגשותינו ביום הדין. עלינו להתנהג בחיצוניות כביום חג, אך בפנים עלינו לחוש את חוסר הביטחון את חוסר היציבות ואת הפחד שכל עתידנו בשנה הקרובה תלוי ביום הזה. מי שמפקפק בכך צריך רק לחשוב שוב על מה שהתרחש בשנים האחרונות מה קרה בעולם ומה קרה לאנשים ולקהילות וזה בהחלט מפחיד. זהו המסר שחנה מנסה להעביר לנו. עלינו לפקוח את האוזניים ואת הלב ולקלוט את המסר.

עבור חלק מהאנושות השנה תביא עמה את הדברים הטובים ביותר ועקרה ילדה שבעה ואילו לחלק מהאנשות השנה תביא עמה דברים פחות טובים ורבת בנים אומללה.

המנהג הוא לתקוע בשופר מאה קולות כנגד מאה פעיות שפעתה אמו של סיסרא (שופטים ה פסוק כח – ל ובמדרשים שם). יש להבין, מה הקשר בין תקיעות שופר בראש השנה לבכיותיה של אמא שאפילו איננה יהודיה.

אפשר להסביר, כי הפעיות של אמא של סיסרא מייצגות את חוסר הוודאות בעולמנו. אם סיסרא יחזור כמנצח זה ייצג את הניצחון הגדול ביותר בקריירה שלו. אך לעומת זאת, עם סיסרא לא ישוב מן הקרב, או אז תהיה זו הטרגדיה הגדולה ביותר עבור אמו. כל חייה מונחים על כף המאזניים. אמא של סיסרא איננה יודעת מה יתרחש לבסוף. כל רשרוש מבחוץ גורם לה לבכות ולחשוב הנה הוא בא חי או בארון. אם סיסרא מייללת מתוך חוסר ודאות ופחד. תקיעות שופר מזכירות לנו את החיים והמוות ההצלחה והכישלון. הכל תלוי על כף המאזניים ביום הדין. עם זאת אנחנו כיהודים צריכים להקיף את הרגשות הללו עם תקיעות שמשדרות ביטחון. איננו יכולים כיהודיים להחצין את רגשות חוסר הביטחון החוצה משום שזה יום חג, אך מצד שני, אל לנו לטעות, בתוך החג הזה יקבע עתידנו בשנה הקרובה.

מדוע חז"ל בחרו באם סיסרא? האם הם לא יכלו לבחור בבכיות של אמא יהודייה. הייחוד באם סיסרא שמבחינתה היה כאן מצב שאין בו אמצע או נצחון הגדול ביותר או הפסד מוחלט. כל מגמת חייה של אם סיסרא הייתה לגדל בן שיהיה מצביא מזהיר. אם בן זה ימות במלחמה כל חייה יצאו לריק, טוב לה שלא נולדה. חז"ל מלמדים אותנו שהתחושה בראש השנה צריכה להיות שאין הזדמנות שנייה. זהו "משחק על כל הקופה". מי לחיים ומי למוות.

הכול יכול לקרות, זה מה שמלמדת אותנו חנה. אין מוסכמות, אין חזקות. יהי רצון שכולנו נזכה להיכתב בספר חיים טובים.