טו בשבט - בדיקת המזון כהלכה

בס"ד
לקראת ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה, אנו מתכבדים להביא לעיון הציבור הרחב עלונים שהופצו על ידי גופים שונים, להגברת  ערנות הציבור לבעיות הכשרות המיוחדות המתעוררות מקיום מנהגי החג, להרבות באכילת פירות וירקות, ובפרט  פירות וירקות יבשים.


מתוך העלון שהופץ על ידי הרב משה ויא שליט"א, בעל "בדיקת המזון כהלכה"

"כך נבדוק את נקיותם של אגוזי מלך קלופים: מנערים בתוך מסננת בעלת חורים גדולים על גבי משטח לבן ובודקים אם יש חרקים או תולעים בנשורת. בודקים את כל האגוזים משני צידיהם, ובפרט בקפלים, אם יש "קורי משי", תולעים או סימני כרסום.
כך נבדוק את נקיותם של אפרסמונים: להוריד את ה"עלה" (שסביב העוקץ) ולשטוף היטב. אם הפרי רך מהרגיל, לבדוק מבפנים. אם מצוי כתם שחור על קליפת הפרי, מקלפים באותו מקום ומתבוננים אם מצויות רימות לבנות בפרי. (נקודות שחורות קטנות בבשר הפרי אינן מהוות סימן לנגיעות)".

>> לגרסה האנגלית | English version of Rav Moshe Vaye's Brochure


בדיקת התמרמתוך העלון שהופץ על ידי מכון כושרות

"כך נבדוק את נקיות התמר: מול האור הנגיעות נראית בבירור: להסתכל מבחוץ שאין כנימות, לפתוח את התמר, להוציא את הגרעין ולבדוק מול האור.
אין חשש לחרקים בתוך הפרי במינים מנגו מיובש, אתרוג מיובש, בננה מיובשת, אננס מיובש ופאפיה מיובשת. עם זאת, מאחר שהם מאוד מתוקים ודביקים כדאי להתבונן בהם כדי לראות שלא דוברים אליהם חרקים מבחוץ".

>> לקריאת העלון המלא, לחצו כאן


מתוך העלון שהופץ על ידי הרה"ג משה יהודא ליב לנדא שליט"א 

"שסק – בראש הפרי יש כעין כתר שיש בו חלל, עלול להכיל חרקים. יש להוריד את כותרת הפרי ולשטוף היטב. אם הפרי בשל מאוד ורך מהרגיל יש לחצות ולבדוק מבפנים.
תפוח עץ – על פי רוב בחזקת נקי, לפעמים יש נקב בפרי שאינו נראה וקיים חשש לנגיעות בתוך הפרי, לכן מומלץ לחצות את הפרי  ולבדוק.
פירות הדר – לבחון ולבדוק אם מצוי כנימות מגן על הקליפה בעת קילוף הפרי או בסחיטה, להקפיד שהכנימות לא יחליקו לפרי או למיץ. לפעמים מצוי תולעים  (רימות זבוב) בתוך בשר הפרי, בגידול פרטי או ביבול  נכרי, שכיחות הנגיעות יותר גבוהה. קליפת הפרי מרוחה בדונג שיש בו חששות איסור, לכן אין להשתמש בקליפה".
 

>> לקריאת העלון המלא, לחצו כאן 

מתוך העלון שהופץ על ידי מכון התורה והארץ

"כל הקודם בפסוק “ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש  (תמרים)" קודם לברכה, אך כל הקרוב למילה "ארץ" בפסוק  –  חשיבותו גדולה יותר. על כן הזית והתמר קודמים לגפן לתאנה ולרימון, מכיוון שהזית והתמר נכתבו מיד לאחר המילה "ארץ" השנייה, ואילו הגפן, התאנה והרימון נכתבו בריחוק שתי מילים מהמילה "ארץ" הראשונה. והגפן קודמת לתאנה, התאנה לרימון והזית לתמר.
כשט”ו בשבט חל בשבת, עדיף לאכול פירות ט”ו בשבט בתוך הסעודה (לאחר הקידוש וברכת ‘המוציא’), ולא בין הקידוש לסעודה, כדי שלא לבוא לידי ספק בברכה אחרונה. כמו כן אפשר לעשות סעודת פירות לאחר ברכת המזון, אולם יש להשתדל לשהות זמן מה אחר הסעודה, שלא תהא זו אכילה גסה, ושלא לברך ברכה שאינה צריכה".

מתוך העלון שהופץ על ידי בד"ץ העדה החרדית

"לרגל ראש השנה לאילנות הקרב ובא, קיבצנו בקצרה את כללי הזהירות מחשש חרקים ורמשים באכילת הפירות והפיצוחים. ולמרות שועד הכשרות מתאמץ עד למאד בעניין חשוב זה, וכתוצאה מכך סחורה רבה נפסלת מלהיכנס לחנויות שבהשגחתנו, והסחורה שכבר כן מאושרת עוברת בדיקות מדגמיות. עם כל זאת בלתי אפשרי למנוע לחלוטין נגיעות במוצרים ובמהלך האחסון. ועל כל אחד מוטלת החובה לבדוק את אותם המוצרים שיש הוראה לבדקם על פי כללי ההלכה".

>> לקריאת העלון המלא, לחצו כאן


מתוך העלון שהופץ על ידי המכון למצוות התלויות בארץ

"שלום", "ברכה", "טובה" – ר"ת שבט. וחודש זה הוא בחינת "הוד", כמידתו של אהרון, וצריך להתאמץ להיות אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, יותר מכל חודשי השנה. וביותר יש ליזהר לכבד לומדי תורה ולחזק ברכיים כושלות, ולהיזהר מלהיות הולך רכיל, ומנע רגליך מלרוץ לרעה בזהירות יותר מכל ימות השנה (מתוך מועד לכל חי, סימן ל' אות ב').
וכל אחד מברך על פרי אחד, האיש מברך על החיטה, כדכתיב "חלב חטים ישביעך", כדי שיהיה לו מזונות ברווח, והאשה על הגפן, כדכתיב "אשתך כגפן פוריה", והבן על הזית, כדכתיב "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך". רימון ואגוז לבנותיו, ע"ש "כל כבודה בת מלך פנימה". דבש ותפוח לתינוקות, ע"ש "דבש וחלב תחת לשונך". (מתוך מועד לכל חי, סימן ל' אות ז')

כתיבת תגובה