מיטב מאמרים ודברי תורה מפי הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א

פרשת תרומה – מידות טובות הנלמדות מהפרשה בפרשיות אלו כתוב על בגדי הכהונה. אחד הדברים המיוחדים שהכהן הגדול נתייחד בהם בלבוש היה מעיל. בשוליו של המעיל היו "פעמון – זהב ורימון" (שמות כ"ח ל"ד), מטרת הפעמונים היה – כדי שישמיעו קולו של הכהן הגדול בבואו אל הקודש ובצאתו. צלצולי הפעמונים גורמים יחס של כבוד ותפארת, כולם שומעים בבוא אהרון אל הקודש ובצאתו. המדרש מוסיף, שהתורה רצתה ללמד אותנו דרך ארץ: שלא יכנס אדם פתאום לביתו אלא ישמיע קולו בכניסתו לבית.

פרשת יתרו – "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני" "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני" (י"ט, ב') והלא כבר נאמר (בפסוק הקודם) "באו מדבר סיני". ומה תלמוד לומר באו מדבר סיני. אלא הקיש נסיעתן מרפידים לביאתם למדבר סיני. מה ביאתם למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתם מרפידים בתשובה ("מכילתא"). הנצי"ב בפירושו מקשה על דברי המדרש: מדוע היה המדרש צריך להזכיר לנו, כי יצאו מרפידים בהיותם בעלי תשובה, האם לא היה מספיק לומר לנו, שהגיעו למדבר סיני כבר בהיותם בעלי תשובה?? ומסביר הנצי"ב  כי

ויקהל פקודי – פקידה ומניין   על הפסוק: "ואלה פקודי המשכן" מביא האור החיים בשם חז"ל: "… אמרו אלה לפסול כל מניינים שבעולם, כי בכל מה שימנה אדם הקניינים המדומים אין מנינו מניין. ושמו מורה עליו – מה אתה מונה? אבל מניין זה עומד לעולם. והטעם: להיותו מניין המשכן המופלא אשר שכן שם אלוקי העולם". מדבריו של האור החיים אנו מבינים, שהתורה מנסה ללמדנו כי החשבון האמיתי, אינו נמצא בהכרח בפקולטה למתמטיקה, אלא בבניית המשכן. במאה השנים האחרונות היינו עדים

לפרשת צו​- לא כבוד התורה להוציא אשפה מן הבית ? לאברך בכולל של טלז בקליבלנד ארה"ב היו בעיות של שלום בית והוא הזמין עצמו  עם אשתו לראש הישיבה הרב  מרדכי גיפטר זצ"ל לייעוץ. כדוגמא לטענותיו האברך התלונן: מדי בוקר אשתו מבקשת ממנו להוריד את פח האשפה, והוא  סבור שאין בכך כבוד התורה. האישה טענה שבעלה צריךלעזור לה ושאלה  את הרב אם לא כתוב בהלכה שבעלה חייב לעשות מה שנחשב בעיניה כדבר פשוט?…הרב חשב וענה לה שאמנם הבעל צריך לעזור לאשתו

האנטישמיות איננה תופעה הנובעת ממעשיהם של היהודים.היא תופעה הנובעת מעצם קיומם.כבר עמדו הוגים וחוקרים על כך שהאנטישמיות איננה שנאה רגילה. ההגדרה הקלאסית מתארת אותה כ"שנאה לשונה" — שנאה לעצם העובדה שיש בעולם עם שאיננו משתלב, שאיננו נטמע, ושאיננו מוכן לוותר על זהותו.היהודי מייצג עם החי על פי מערכת ערכים שונה. עם הנושא ברית עם הקב"ה. עם הרואה את עצמו מחויב לתורה. עם המסרב להיעלם בתוך תרבות כללית משתנה.מכאן נובעת העובדה ששום טיעון לא ישכנע את שונאי ישראל לחדול משנאתם. זו

פרשת משפטים – הערמה "וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות" (כ"א י"ד) מציין בעל הטורים כי המלה "בערמה" מופיעה פעמיים בתנ"ך.  פעם בפרשתינו ופעם שניה בפרשת הגבעונים (יהושע ט' ד'). בזמן כיבוש הארץ ע"י יהושע כל המלכים אשר נמצאו באזור ישראל שמעו על אודות העם הזה אשר הגיע וכובש כל אשר בדרכו. לכן, הם החליטו להתאחד ולהקים צבא אחד נגד עם ישראל. אחד העמים — הגבעונים — שמעו את אשר עשה יהושוע ליריחו ולעי, ולכן

פרשת יתרו – שוויון משה  יורד מההר ארבעים יום לאחר מתן תורה ובידיו "שני לחות העדות לחות אבן כתובים באצבע אלוקים" (שמות ל"א י"ח), רש"י כותב על המילה לוחות – "לחת (חסר ) כתיב שהיו שתיהן שוות…" ישנן שתי התייחסויות עיקריות לדת, ששתיהן אינן משקפות את השקפת התורה. ישנה התייחסות לדת שכל כובד משקלה, הוא עיסוק במהות של הקב"ה: תיאולוגיה, פילוסופיה, הסברי פעילות ה', טוב ורע. אבל דעה זו לא מתייחסת לאדם ואינה מערבת אותו בעניין. ישנה התייחסות לדת בה

פרשת בא -"את המילים יש לשקול ולא לספור" "ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות" (שמות י' כ"ח)   לא איכפת לי מה הוא מדבר עלי, בין כך ובין כך הוא שונא שלי"." שיאמר מה שהוא רוצה – זה לא מפריע לי". אלו ועוד אמרות דומות להן הינן תגובות של אנשים על דברים שמדברים עליהם. אך האם תגובותיהם צודקות? התשובה לכך היא לא!!! למרות שהאדם הוא שונא שלך, אויב שלך – אין

פרשת בא *לא לבזבז זמן* "החודש הזה לכם ראש חודשים", היא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל כאשר עמדו על סף יציאה ממאות שנים של עבדות במצרים  לחירות הספורנו כותב: " מכאן ואילך (בניגוד לשנים שבהן היית משועבד כשלא הייתה לך שליטה על זמנך כלל) יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה. כי בו התחיל מציאותכם הבחירית:" , הספורנו  מסביר  שבניגוד לשנים שבהן היינו

פרשת משפטים – חיבור 24 שעות עם ה' ע"י קיום מצוות "נעשה ונשמע" בשעה שקיבלו ישראל את התורה אמרו "נעשה ונשמע". אמרה זו,  של בני ישראל מופיעה בפסוק ז' פרק  כ"ד (24) של ספר שמות, להדגיש לנו ששבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה יש לקיים את המצוות. אין פסק זמן, אין רק שבת או חג, חייב להיות  חיבור בין ישראל להקב"ה 24 שעות ביממה ע"י קיום המצוות.

פרשת בשלח – ה' כאדון הרפואה "כי אני ה' רופאך" (שמות ט"ו, כ"ו)  בפסוק זה מתואר ה' כאדון הרפואה. כינוייו הרבים מספקים לנו הבנה לטיבו, במיוחד ביחסו לבני אדם, ותאור זה של ה' כרופא מציע לנו את סוג היחסים הצריכים להיות בין אדם לה'.  היחס בין הרופא למטופל מושתת על הבנות בסיסיות. המטופל מבין ללא ספק שהרופא דואג לבריאותו התקינה ביותר. באותה מידה אנו צריכים להאמין ולבטוח שה' משגיח עלינו לטובתינו. המטופל מקבל ללא היסוס את טיפולו של הרופא ובולע

ויקהל פקודי – חשבונות "א"ר יוחנן כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם, למה? שלא יחשב בירושלים ויצר, לפי שנקראת משוש כל הארץ" (שמות רבה (וילנא) פרשה נב)  מדוע לא היו משרדי חשבונות בירושלים? כיצד יכלו עולי רגל שבאו לירושלים לנהל את חשבונותיהם ללא יועצים מומחים?  אולי הסיבה לכך הייתה שאנשים מקפידים מאוד ועושים חשבון על הכספים שהם מוציאים לצדקה ולמוסדות חינוך, אז הם יודעים בדיוק כמה נתנו ומתי נתנו, אבל כאשר מגיעים לכסף שמוציאים

פרשת תרומה – קושי יחסי לצערנו, יש לא מעט מאחינו היהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. וסיבה אמיתית לכך היא הקושי וההתמודדות שיש לכל אחד מאיתנו. בעת קיום המצוות, אנו צריכים להקדיש זמן לתפילה, לברכות, לחינוך, להידור מצווה ועוד. אולם אנו מבינים כי אותו יהודי שאינו מקיים מצוות, סולד מקשיים ואתגרים. הוא מוכן לטפס על הר גבוה רק כדי לומר עשיתי זאת, ולראות בקשיים אלה חוויה, החייל יעדיף ללכת ליחידה נבחרת שבה הקשיים לא מעטים, ואין הוא רואה בזה קושי, שיש

פרשת בשלח – והעיקר לא להתייאש ! השבת שקוראים בה פרשת בשלח,  היא שבת ט"ו בשבט.  בפרשה יש את  "שירת הים", ששרו  אבותינו  בצאתם  ממצרים  לאחר שעברו את הים. הקשר בין שבת זו לט"ו בשבט אולי בא להראות לנו שבכל מצב שהוא לא נתייאש, אלא נתאושש ונתחזק בביטחון שהצרה תעבור ונזכה לחיים טובים ושמחים. כמו העץ – האילן שבחורף עומד ערום בלי עלים, בלי שום סימן חיות, ובראש השנה שלו בט"ו בשבט, הוא מתחזק ומתאושש וחיים חדשים זורמים לתוכו. וזו

לפרשת יתרו – בת יתרו ומשה – התאמה בזוגיות התורה לא מסבירה מי היה האיש מבית לוי שהלך לקחת בת לוי. רק אחר כך נודע לנו שאלו היו יוכבד ועמרם. והנה, כאשר משה עומד לפגוש את אשתו, התורה מאריכה ונותנת הרבה פרטים. מספרים לנו על משה ליד הבאר, על בנותיו של כהן מדין שבאות להשקות את העדר, על רועי הצאן שמתנכלים להן ועל כך שמשה עוזר להן, הן חוזרות הביתה ויתרו שומע על התקרית ליד הבאר ושולח אותן למצוא את

הסנה והסנו snow (שלג) פרשת שמות הסנה והסנו  snow (שלג) לא פעם אנו מגלים כי תנאי מזג האוויר לא תואמים בדיוק את התחזית. הבעיה: חיזוי מזג האוויר אינו מדע מדויק ומבוסס "אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים". (תענית ב, ע"א) אנחנו חווים את החורף מדי שנה, אבל השבוע הספציפי הזה ראה מזג אוויר חסר תקדים במקומות רבים ושונים בעולם וגם בישראל  הכותרות היום הם: "ישראל סוערת: רוחות של 100

ויקהל פקודי – ברכה בברכה   "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צווה ה' כן עשו ויברך אותם משה". רש"י בשם מדרש תנחומא מביא "שברכם יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם". ולכאורה ברכת משה תמוהה, האם המשכן, מקומו של הקב"ה שהוא וממנו נובעת הברכה, זקוק לברכה?! אלא שמעניין זה אנו מכירים בגדולתו הרוחנית של משה  וידיעתו הרחבה בכל מה שקשור בנפשו של האדם. משה הבין כי האדם זקוק ל- שני דברים על מנת להצליח: "רצון ויכולת" כששני היסודות

פרשת משפטים – הכרת הטוב "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו" (שמות כ"ב ל') בפסוק אחד מוזכרים שלושה תארים, לכאורה מנוגדים: "קודש", "טרפה", ו"כלב" …". כיצד מתיישב העניין שאנשי קודש הם לכאורה אלו הדואגים לאספקת טרפות לכלב? רש"י בשם המכילתא: ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה שנאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", אמר הקב"ה: "תנו לו שכרו". ובעלי התוספות ב"דעת הזקנים" מפרשים: "מאחר שהכלב מסר נפשו על הטריפה כשבא הזאב לטורפה,

כי תשא- האם עם ישראל היום עדיין קשה עורף? משמעות הביטוי 'עם קשה עורף'/האם עם ישראל היום עדיין קשה עורף? הביטוי 'עם קשה עורף' מופיע בתורה פעמיים במשמעות כפולה. בתחילה, עם ישראל מכונה לראשונה כך על ידי הקב"ה,  כסיבה להשמדת עם ישראל לאחר חטא העגל "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה: רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (שמות ל"ב, ט). שימוש במונח עם קשה עורף כתיאור שלילי, חוזר על עצמו מספר פעמים. במשמעות השנייה בו הוא מופיע, משה רבנו

"עמל וגמול: מהמאמץ לניצחון"   אל תוותר לעולם! תמיד תעשה את המיטב ותתאמץ! – זה הלקח היסודי שאנו יכולים ללמוד מהתורה ומחז"ל על ערך העמל. ללא קשר לכמה המשימה נראית מאתגרת, אנו חייבים להתמיד ולהשקיע מאמץ ועמל זה מה שבאמת חשוב בעיני ה'. כפי שנאמר בשמות ל"ט ל"ג: וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו רש"י מסביר ויביאו את המשכן וגו' – שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲקִימוֹ; וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מֹשֶׁה שׁוּם מְלָאכָה בַמִּשְׁכָּן, הִנִּיחַ לוֹ הַקָּבָּ"ה הֲקָמָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ שׁוּם

שירת הנביאות – שתי דרכים בעבודת ה' לפרשת בשלח שירת הנביאות – שתי דרכים בעבודת ה' השבת אנו קוראים את שירתן של שתי נביאות, מרים ודבורה. מנהיגות אלה לא היו רק ענקיות בזמנן, הן גם שתי פרדיגמות לשני נתיבים שונים של עבודת השם לנשים יהודיות, בכל הדורות. מרים גילתה מסירות מדהימה לנושא גידול הילדים, על מנת להבטיח את ההמשכיות של עם ישראל. המפגש הראשון שלנו עם מרים הוא למעשה מפגש עם פועה (כפי שרש“י מסביר – מי שמרגיעה את בכי

המשכן תוכנן להיות מבנה זמני מאוד שישמש את עם ישראל  לתקופה קצרה  עד שבני ישראל יחצו את המדבר, יכבשו את ארץ כנען ויוכלו להקים את בית המקדש. בגלל חטא המרגלים ושאר חטאים,  עם ישראל נענשו והתקופה נמשכה מאות שנים. נשאלת שאלה מדוע כלל ישראל היה נדיב כל כך לבנות מבנה זמני שכזה? בני ישראל השתמשו במיטב יכולתם בעת בניית המשכן, ואף על פי שנועד להיות בניין זמני . המשכן  נבנה כל כך טוב עד שהוא החזיק מעמד מאות שנים. אנו

פרשת וארא- המנהיג  בספר שמות, ההיסטוריה של עם ישראל נכנסת לפאזה חדשה, בני ישראל, בנים ונכדים של יעקב אבינו, גדלים להיות "עם בני ישראל" (פרק א', ט'). מכן והלאה אנחנו לא מדברים על היסטוריה של משפחה, אלא על היסטוריה של עם. והמנהיג של אותו עם הוא משה, שאותו אנחנו מכנים רבנו. הוא המנהיג בהא הידיעה ובו אנחנו רואים את התכונות האידיאליות של מנהיג. מה הן התכונות הללו? שונה מנביאים אחרים, שבדרך כלל אנחנו יודעים פרטים עליהם רק מזמן "זימונם" למנהיגות

  *הדברים עשויים להשתפר בתחנה הבאה בדרך* האם קרה לך פעם מעבר דרמטי בין יגון לשמחה? לרגע אחד הכל היה נראה מר ואבוד לחלוטין, הייאוש מציף את הרגש ולא רואים  פתרון קרוב לבעיה? ואז, בדיוק כשהיית מוכן כבר לוותר, צץ לפתע פרץ נחמה ופתרון לבעיה.  לפעמים הדברים יכולים להשתנות ממש במצמוץ עין.  עם ישראל היום נלחם מלחמה מרה במחיר עצום של חיי חיילנו. כל ישראל מבכה, דואב ודוה על חיי הנעורים של החללים שנקטעו באיבם על ידי בני עולה הקמים

לפרשת יתרו – אומנות הביקורת וההקשבה בתורה אין הרבה פרשיות הנקראות בשם של אדם. אחת הפרשיות היחידות האלו היא פרשת יתרו. יתרו חותן משה. חז"ל מסבירים שיתרו זכה לפרשה שתיקרא על שמו משום שהוא הוסיף פרשיה לתורה, זו פרשת 'ואתה תחזה'. בפרשיה זו יתרו מסביר למשה איך לנהל מערכת משפטית, איך לתקן את העיוותים שהוא רואה בניהול עד כה. חז"ל מהללים את יתרו לא על הביקורת שהוא אמר למשה, "לא טוב הדבר שאתה עושה", לא על זה שיתרו אמר לחתנו

פקודי-לעיתים נגד הזרם הוא רצון ה' לעיתים נגד הזרם הוא רצון ה' בפרשתנו אנו קוראים על 'בצלאל' שעיצב את המשכן  לאור החכמה והתבונה שהתברך בה. התיאור אודותיו מובא פעמיים בחומש. בפרק ל נכתב "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה, בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה." ובפרק ל"א הדבר מוזכר שוב " רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה".  בשני המקומות ניתן להבחין

לפרשת משפטים – עולם שכולו טלית "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ:" "אם בגפו יבא: שלא היה נשוי אשה כתרגומו אם בלחודוהי. ולשון בגפו בכנפו, שלא בא אלא כמות שהוא, יחידי, בתוך לבושו בכנף בגדו: בגפו יצא: מגיד שאם לא היה נשוי מתחלה, אין רבו מוסר לו שפחה כנענית להוליד ממנה עבדים: אם בעל אשה הוא: ישראלית: ויצאה אשתו עמו: וכי מי הכניסה שתצא, אלא מגיד הכתוב, שהקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו:"

פרשת בא-"והגדת לבניך… והיה כי ישאלך" (שמות י"ג, ח' י"ד) "והגדת לבניך… והיה כי ישאלך" (שמות י"ג, ח' י"ד)  החינוך והדאגה לחינוך הבנים היא תודעה הגיונית ובסיסית. לגבי יהודי החינוך הוא לא רק אינסטינקט או רגש – אלא צווי. כשם שיהודי מצווה לברך על בגד חדש או  להתפלל כך מצווה הוא לדאוג לחינוך הבנים. הדאגה לחינוך בכל התקופות היא אחת הסיבות העיקריות שהביאו את עם ישראל להצלחות בתחומים רבים וכן – להתייחסות לעמנו כאל עם סגולה. העם היהודי נקרא גם

ויקהל – "והנשאם הביאו את אבני השהם…"   אמר רבי נתן: מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה? אלא כך אמרו הנשיאים: יתנדבו ציבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימים אותו. כיוון שהשלים ציבור את הכל, שנאמר והמלאכה הייתה דים – אמרו נשיאים מה עלינו לעשות? הביאו את אבני השהם, לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחילה, ולפי שנתעצלו מתחילה נחסרה אות משמם "והנשאם" כתוב (ספרי). בשעה שבאה מצווה לידו של אדם, והוא מחשב חשבונות ודוחה את

ויקהל-שתי מילים הנראות לכאורה מיותרות הקפדה על כל תג ותג היא אחד המאפיינים את תורתנו הקדושה. כאן מוצאים אנו שתי מילים הנראות לכאורה מיותרות. בתחילת הפרשה אנו מתוודעים למעשהו הגדול של משה: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל…" (ל"ה א'). ואילו אח"כ נאמר שבני ישראל יצאו, מדוע הוסיפה התורה את שתי המילים:  "מלפני משה"? האם אין אנו יודעים כי הם עזבו או נפרדו מלפני משה? ניתן  להסביר זאת בהקשר להלכה "שתלמיד היוצא מרבו, אסור לו ללכת ואחוריו כלפי רבו",

פרשת בא -"התלהבות" "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות י"ב,ב')  רש"י בהערת פתיחתו לתורה מציין שהמצווה הראשונה שה' נתן לעם ישראל נמצאת בפרשינו: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי  השנה" . התורה שבע"פ מרחיבה על כל הדקדוקים והפרטים הקשורים לקידוש החודש, ומשה בעצמו היה צריך את עזרת ה' כדי "להבין" הלכות אלו. הבית דין מקדשין את החודש כאשר מקבלים עדות נאמנה על ראית הירח החדש, ואם עדות כזו לא התקבלה בשלושים לחודש,

ויקהל פקודי – לשם שמים "ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה ה' את משה" (שמות מ' כ"ז). ב"בעל הטורים" כתוב: כאשר צוה ה' את משה כתיב על כל דבר ודבר. כנגד מה שאמר משה "מחני נא" הרבה להזכירו, והם י"ח פעמים. "כאשר צוה ה' את משה",וככל אשר צוה ה' את משה. וכנגדם, תקנו י"ח ברכות, ואחד "כאשר צוה ה' כן עשו",ותקנו כנגד ברכת המינים" וכו'. כאשר צוה ה' את משה. כתיב על כל דבר ודבר. כנגד מה שאמר משה מחני

פרשת כי תשא – נערות – גיל או תכונה "ומשרתו יהושע בן נון נער, והוא חיה מאה ועשר שנים. וחכמים אמרו כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק, אם כן היה בן חמישים ושש שנה, ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדקו: "ומשרתו יהושע בן נון שירות נער" (אבן עזרא שמות הפרוש הארוך פרק ל"ג, י"א). על הפסוק: "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות ל"ג, י"א) מעיר אבן עזרא כי יהושע היה בן 56 בעת מתן תורה

לפרשת שמות – איך להיות איש? "ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול…". (שמות ב',י"ב) מי זה איש בעיניך? מה זה גבר? בתרבות שלנו איש הוא גבר לוחם, גיבור מלחמה. מישהו שיש לו עצמה גופנית. לא אכפת לו מאף אחד, עושה מה שהוא רוצה. הפרשנים שמים לב שכאשר משה רבינו רואה איך שמצרי מתנכל לעברי כתוב: 'ויפן כה וכה וירא כי אין איש'. לא כתוב 'וירא כי אין אדם' (עם המשמעות שאין מישהו שיכול לראות

פרשת יתרו – יתרו אובמה ומייגן מרקל ארוסתו של הנסיך הארי מוויילס. ארה"ב כמרקחה: האם אובמה השתחווה למלך סעודיה או לא? – חדשות Apr 13, 2009 לפעמים יש פרשיות מחיי היום יום שיכולות להציב לנו זרקור על נושאים בפרשה אשר לפתע מקבלים פרשנות חדשה. כך למשל לאחרונה באנגליה התארס נסיך, עם אישה גרושה, ממשפחה שאין לה דם כחול. באנגליה דנים מה הכלל לפי הפרוטוקול במקרה זה. מי צריך לקוד למי, איזה אנשי האצולה חייבים בכבודה ולמי היא חייבת בכבודם. כשהנשיא

שמות -אתחלתא ד…  אתחלתא ד…  בהתבוננו במראה הנפלא של הסנה הבוער כותב המדרש: "ר' יוחנן אמר: "שלוש פסיעות פסע משה. ריש לקיש אמר: לא פסע אלא צוארו עיקם. אמר לו הקב"ה "נצטערת לראות את חייך שעתה כדאי שאגלה עליך". מיד "ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני".  כיצד יש להבין את גודל שכרו של משה כגואלם של ישראל, שניתן בזכות שלוש פסיעות או עיקום הצואר? אלא שכאן אנו לומדים את אחד היסודות החשובים ביחסים שבין יהודי לבוראו.

כי תשא-מה לא ברור בצורת מטבע עד כדי כך שמשה התקשה לייצר אותו? כאשר משה רבנו הצטווה על אופן עריכת מפקד בני ישראל לעשות זאת בדרך  מיוחדת שהמתפקדים ייתנו תרומה של מחצית השקל ומספר המטבעות שייאספו הוא מספר בני ישראל. וכך התורה אומרת:  יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם.  יג זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ  עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה. חז"ל אמרו: בשלשה

ויקהל פקודי – "כל איש ואשה…"   "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה". (שמות ל"ה) נראה לי כי יש שלא  נותנים מנדבת  לבם, אלא רק כדי להראות עושרם לרבים או שידעו כולם כי טובי לב המה כדרך כמה נותני צדקה. אך אלו הנותנים רק לשם שמים נותנים בסתר, שלא יוודע הדבר. כמו שאמרו: "איזהו צדקה אינו יודע ממי נוטלים וכו׳", והיינו כל איש ואישה אשר

פרשת יתרו- נאומו של סגן נשיא ארה"ב פנס בכנסת: חיבוק אמריקני חם"" "פולין: 'חוק השואה' אושר בסנאט; העונש: עד 3 שנות מאסר" (כותרות בחדשות בשבועיים האחרונים) נאומו של סגן נשיא ארה"ב פנס בכנסת: חיבוק אמריקני חם"" "פולין: 'חוק השואה' אושר בסנאט; העונש: עד 3 שנות מאסר" (כותרות בחדשות בשבועיים האחרונים) לפרשת יתרו התשע"ח הפרשנים מתלבטים בשאלה מתי התרחשה ההופעה של יתרו (קיני)אצל משה ועם ישראל האבן עזרא סבור כי היא התרחשה לאחר מתן תורה ומסביר שלמרות זאת הסיפור של יתרו