מיטב מאמרים ודברי תורה מפי הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א

לאופייה של מדינת ישראל פרשת כי תשא ניתן לחלק את החברה הישראלית היום לשתי מחנות. קבוצה אחת מייחלת למדינת כל אזרחיה אנשים שהגיעו לכאן למען בטיחות פיזית וכלכלית. אנשים כאלו לעיתים קרובות עזבו ארצות בהן רדפו אותם או ממקומות בהם לא חשו בטוחים. הם מאמינים כי יש להם את הזכות לגור בארץ זו מכיוון שזו מולדתם העתיקה. הקבוצה השנייה מייחלת למדינה יהודית, שהיא ארץ קדושה בה אנו חיים את חיינו בהתאם לדרישות התורה. אנו מוצאים השתקפות של שתי הגישות הללו

לפרשת צו​- לא כבוד התורה להוציא אשפה מן הבית ? עם/בלי הגיון  זכויותיו של "ההיגיון" הן לא מעטות. בזכות חשיבה הגיונית, נפרצו מחסומים, התגלו ממצאים חשובים, התפתחו טכנולוגיות חדשות, והכול מכירים בערכו של "ההיגיון"- הוא המוצא ההגיוני ביותר. על היגיון וחוסר היגיון אנו מוצאים בפרשה. משה שואל את ה': "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה?" (פרק ו' י"ב) משה מציב אתגר הגיוני לקב"ה, כיצד ניתן לצפות, שפרעה ישמע אל משה כאשר אחיו, בני ישראל, לא שמעו לו?

פרשת בא -יציאת מצרים מסר עכשווי יציאת מצרים  עניין יציאת מצרים הוא לא רק סיפור היסטורי, יש בזה מסר עכשווי, נצחי ואוניברסלי  שנוגע לכל דור ולכל זמן. יכולים אנו לחשוב שעשר המכות ותגובת פרעה עליהם אינם רלבנטיים, אולם הם אכן רלבנטיים לימינו. כיצד ניתן להסביר שלאחר כל מכה ומכה שניתנה לפרעה הסכים לתנאי משה, אך מיד כשהמכה הוסרה חזר בו מהבטחותיו? וכשמשה שב ומזהירו לגבי מכה נוספת אין זה משפיע עליו כלל, ורק לאחר תוצאות האסון מתחרט ? האם פרעה

פרשת משפטים – "שלוש פעמים בשנה יראה…" שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. 'את פני האדון ה' (משפטים כג: יז) שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך 'את פני האדון ה'. . .  ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות . . .( כי תשא לד: כג – כד) אנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. התורה משתמשת בביטוי מעט מוזר כשהיא מצווה על העלייה לרגל:  "האדון ה'" שנמצא גם במקום נוסף בפרשת כי תשא לד: כג – כד ואף שם

התורה מתארת ​​באריכות את בנייתם ​​המשכן שהיה אמור להיבנות לטווח קצר  . אך בפועל המשכן נמשך  בשימוש מאות רבות של שנים. אולם כאשר בנו אותו, התכנון היה שיהיה משכן זמני שיימשך כמה חודשים עד שיוכלו לנסוע לארץ ישראל ולבנות  שם את בית המקדש. זה היה צריך  להיות משהוא  מאוד זמני  ולא נועד לשימוש  כל כך הרבה זמן . רק עקב חטא המרגלים ושאר חטאים   התאחר בנין בית המקדש והתארך השימוש במשכן .   אם התוכנית המקורית הייתה שהשימוש במשכן יהיה

*מן הים אל סיני: השראות שנשארות — והשראות שחולפות* בימים ובשבועות שלאחר המלחמה הורגשה תנועה עמוקה בחברה הישראלית. חיילים ביקשו לא רק תפילין אלא גם ציצית. הוקמו בתי כנסת מאולתרים בבסיסים ובשטחי הכינוס לקראת הקרב. צעירים שלא הניחו תפילין מעולם ביקשו להתחיל בכך בקביעות. נשים התחזקו בתפילה ובצניעות. משפחות שלא הדליקו נרות שבת החלו לקיים שמירת שבת בסיסית . לא מדובר בסיפורים בודדים. השינוי היה גלוי ורחב. חולקו כמויות גדולות של ציציות. מניינים שהחלו כהסדרי חירום הפכו לקבועים. קבוצות תהילים

ויקהל פקודי – דין וחשבון  משה רבנו הגיש דין וחשבון לעם ישראל עם השלמתה של מלאכת בניית המשכן. לפי מדרש תנחומא עלה בלב משה הרעיון לנתינת דין וחשבון כספי בשלב זה של המלאכה ולא לפני כן. לא רק כאמצעי זהירות, אלא אף מתוך נסיונו האישי.  לאחר האכזבה שנחל משה מחטא העגל שנעשה על ידי עם ישראל, נכתב: "והיה כצאת משה אל האוהל יקומו כל העם וניצבו איש בפתח אוהלו, והביטו אחרי משה עד בואו האוהלה" (שמות ל"ג ח'). נשאלת השאלה

פרשת בא-"והגדת לבניך… והיה כי ישאלך" (שמות י"ג, ח' י"ד) "והגדת לבניך… והיה כי ישאלך" (שמות י"ג, ח' י"ד)  החינוך והדאגה לחינוך הבנים היא תודעה הגיונית ובסיסית. לגבי יהודי החינוך הוא לא רק אינסטינקט או רגש – אלא צווי. כשם שיהודי מצווה לברך על בגד חדש או  להתפלל כך מצווה הוא לדאוג לחינוך הבנים. הדאגה לחינוך בכל התקופות היא אחת הסיבות העיקריות שהביאו את עם ישראל להצלחות בתחומים רבים וכן – להתייחסות לעמנו כאל עם סגולה. העם היהודי נקרא גם

התורה מתארת ​​באריכות את בנייתם ​​המשכן שהיה אמור להיבנות לטווח קצר  . אך בפועל המשכן נמשך  בשימוש מאות רבות של שנים עד לבניית בית המקדש. אולם כאשר בנו אותו, התכנון היה שיהיה משכן זמני שיימשך כמה חודשים עד שיוכלו לנסוע לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. זה היה צריך  להיות משהוא  מאוד זמני  ולא כל כך הרבה זמן ועקב חטא המרגלים ושאר חטאים   התאחר בנין בית המקדש והתארך השימוש במשכן .   אם כן  למה התוכנית המקורית הייתה שהשימוש במשכן יהיה בה לזמן קצר מאוד? ומדוע אם כן

***בחירה עם יעוד***   *פרשת יתרו: הרהורים על אתגרי עם ישראל, במיוחד היום* לאורך ההיסטוריה, נאלצנו להגן על עצמנו בהאשמות שווא שונות, נגד עם היהודי ונגד  הספרים הקדושים לעם ישראל. אולם מעולם לא עמדנו בפני האשמה מבישה כל כך כפי שישראל עומדת מולה כעת בבית הדין הבינלאומי בהאג, שם ישראל מואשמת בביצוע רצח עם בעזה. האשמה זו חסרת תקדים ומטילה צל כבד על המאשימים ,מבינים  את הפסוק. "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ–מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט, שָׁמָּה הָרֶשַׁע; וּמְקוֹם הַצֶּדֶק, שָׁמָּה הָרָשַׁע." (קהלת ג',

לפי דין תורה גובים תשלומי   כפל מהגנב בתוספת להחזרת עצם הגניבה.. גנב מוגדר *כמישהו שמתגנב לבית ריק או לכל מקום בהתגנבות ובהסתרה* , ואילו גזלן *הלוקח את החפץ בכוח עושה זאת בגלוי לאור יום ובזהות ידועה*, משלם את הגזלה בלבד. באופן כללי, רואים בחז"ל שההבדל הבולט בין גנב לגזלן הוא שגנב פועל בסתר לעומת גזלן שפועל בגלוי. חז"ל מבליטים  בכך גם את הסיבה למה התורה החמירה יותר  עם הגנב: מאשר עם הגזלן. "שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני

לפרשת צו​- לא כבוד התורה להוציא אשפה מן הבית ? לאברך בכולל של טלז בקליבלנד ארה"ב היו בעיות של שלום בית והוא הזמין עצמו  עם אשתו לראש הישיבה הרב  מרדכי גיפטר זצ"ל לייעוץ. כדוגמא לטענותיו האברך התלונן: מדי בוקר אשתו מבקשת ממנו להוריד את פח האשפה, והוא  סבור שאין בכך כבוד התורה. האישה טענה שבעלה צריךלעזור לה ושאלה  את הרב אם לא כתוב בהלכה שבעלה חייב לעשות מה שנחשב בעיניה כדבר פשוט?…הרב חשב וענה לה שאמנם הבעל צריך לעזור לאשתו

פרשת יתרו – יתרו אובמה ומייגן מרקל ארוסתו של הנסיך הארי מוויילס. ארה"ב כמרקחה: האם אובמה השתחווה למלך סעודיה או לא? – חדשות Apr 13, 2009 לפעמים יש פרשיות מחיי היום יום שיכולות להציב לנו זרקור על נושאים בפרשה אשר לפתע מקבלים פרשנות חדשה. כך למשל לאחרונה באנגליה התארס נסיך, עם אישה גרושה, ממשפחה שאין לה דם כחול. באנגליה דנים מה הכלל לפי הפרוטוקול במקרה זה. מי צריך לקוד למי, איזה אנשי האצולה חייבים בכבודה ולמי היא חייבת בכבודם. כשהנשיא

   כי תשא *וראית את־אחרי ופני לא יראו:* (שמות פרק לג פסוק כ"ג) פעמים רבות אנשים שואלים "למה?". ישנם כאלו שמתנסחים "למה קורים דברים רעים לאנשים טובים?" או "מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו?" שאלה זו אינה שאלה מודרנית וכבר נשאלה  על ידי משה רבנו לקדוש ברוך הוא – "הודיעני נא את דרכיך" – אומרים חכמים במדרש, משה רבנו ביקש להבין את דרכי הבורא, מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו?… מה ענה לו הקדוש ברוך הוא?

הקב"ה מתזמר את חיינו     "וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות בשלח פרק י"ג, י"ח) מהו ויסב? שהיה לו לומר וינחם אלקים כמו שהתחיל ולא נחם (פירוש מהרז״ו על שמות רבה). וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹקים. מדרש רבה ( שמות  רבה פרשת בשלח פרק י"ג, י"ח) המדרש על הפסוק:" וַיַּסֵּב אֱלֹקים אֶת

פרשת יתרו – שמיעה סלקטיבית   "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו" (כ', כ"ג) מביא רש"י: "הרחבת הפסיעות קרוב לגילוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון, והרי דברים ק"ו: ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן, אמרה התורה: הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חברך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה". ידועה השאלה על דברי רש"י:  מדוע אנו חייבים בהתנהגות מיוחדת כלפי המזבח, שהוא דומם, ואין

פרשת כי תשא – נערות – גיל או תכונה "ומשרתו יהושע בן נון נער, והוא חיה מאה ועשר שנים. וחכמים אמרו כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק, אם כן היה בן חמישים ושש שנה, ואיך קראו הכתוב נער? וככה דקדקו: "ומשרתו יהושע בן נון שירות נער" (אבן עזרא שמות הפרוש הארוך פרק ל"ג, י"א). על הפסוק: "ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" (שמות ל"ג, י"א) מעיר אבן עזרא כי יהושע היה בן 56 בעת מתן תורה

וארא-"המדבר ומקיים" "המדבר ומקיים" בברכת ההפטרה, אנו מזכירים את ה': "המדבר ומקיים". עצם הכינוי הזה של ה' "כמדבר ומקיים", מראה לנו שלדבר ולקיים הוא ערך עליון, ובזה אנו צריכים להיות דומים לקב"ה. לא לדבר, אם אין בכוונתנו לקיים את שאנו מדברים. לדאבוננו, בנוף היהודי יש הרבה יהודים "מנהיגים" המדברים ומצהירים על חשיבותם של נושאים בסדר היום של עם ישראל. הם מדברים על חשיבות התפילה, נותנים עצות איך להתפלל, מתי ואיך לשנות, אך הם בעצמם אינם מתפללים! מדברים על החינוך הדתי,

פרשת יתרו לפרשת יתרו הרב אליעזר שמחה ווייס 1. ארה"ב כמרקחה: האם אובמה השתחווה למלך סעודיה או לא? – חדשות Apr 13, 2009 לפעמים יש פרשיות מחיי היום יום שיכולות להציב לנו זרקור על נושאים בפרשה אשר לפתע מקבלים פרשנות חדשה. כך למשל לאחרונה באנגליה התארס נסיך, עם אישה גרושה, ממשפחה שאין לה דם כחול. באנגליה דנים מה הכלל לפי הפרוטוקול במקרה זה. מי צריך לקוד למי, איזה אנשי האצולה חייבים בכבודה ולמי היא חייבת בכבודם. כשהנשיא אובמה ביקר בערב

שמות -"עבדות פנימית המסתתרת תחת חירות חיצונית" ישנו מושג של 'עבדות בתוך חירות'. אדם יכול להיות חופשי, ובאותו הזמן יחוש עבדות פנימית. ניתן להבין את ההשלכות של עבדות כזו מתוך המשמעות של הפסוק בספר שמות (ה' ד') "ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלותיכם".  מדוע המלך מזכיר את שמותיהם של משה ואהרן? דרוש לכך הסבר, הלא פרעה מדבר באופן ישיר אליהם. בנוסף לזה, יש להבין את הכינויים שהתורה משתמשת בהם כשהיא מתייחסת למלך פרעה.

הסנה והסנו snow (שלג) פרשת שמות הסנה והסנו  snow (שלג) לא פעם אנו מגלים כי תנאי מזג האוויר לא תואמים בדיוק את התחזית. הבעיה: חיזוי מזג האוויר אינו מדע מדויק ומבוסס "אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים". (תענית ב, ע"א) אנחנו חווים את החורף מדי שנה, אבל השבוע הספציפי הזה ראה מזג אוויר חסר תקדים במקומות רבים ושונים בעולם וגם בישראל  הכותרות היום הם: "ישראל סוערת: רוחות של 100

לפרשת יתרו – אומנות הביקורת וההקשבה בתורה אין הרבה פרשיות הנקראות בשם של אדם. אחת הפרשיות היחידות האלו היא פרשת יתרו. יתרו חותן משה. חז"ל מסבירים שיתרו זכה לפרשה שתיקרא על שמו משום שהוא הוסיף פרשיה לתורה, זו פרשת 'ואתה תחזה'. בפרשיה זו יתרו מסביר למשה איך לנהל מערכת משפטית, איך לתקן את העיוותים שהוא רואה בניהול עד כה. חז"ל מהללים את יתרו לא על הביקורת שהוא אמר למשה, "לא טוב הדבר שאתה עושה", לא על זה שיתרו אמר לחתנו

המשכן תוכנן להיות מבנה זמני מאוד שישמש את עם ישראל  לתקופה קצרה  עד שבני ישראל יחצו את המדבר, יכבשו את ארץ כנען ויוכלו להקים את בית המקדש. בגלל חטא המרגלים ושאר חטאים,  עם ישראל נענשו והתקופה נמשכה מאות שנים. נשאלת שאלה מדוע כלל ישראל היה נדיב כל כך לבנות מבנה זמני שכזה? בני ישראל השתמשו במיטב יכולתם בעת בניית המשכן, ואף על פי שנועד להיות בניין זמני . המשכן  נבנה כל כך טוב עד שהוא החזיק מעמד מאות שנים. אנו

בחירה נכונה כאשר יש בחירה בין מצב שבו הפרנסה תגיע בקלות אך תהיה מלווה בסכנה רוחנית, או מצב בו הפרנסה תהיה קשה אך תהיה חופשיה באופן יחסי מהשפעות רוחניות רעות, התורה אומרת לנו לבחור רוחניות על פני פרנסה. יש לבחור בסביבה הפחות מסוכנת מבחינה רוחנית, למרות שהפרנסה תבוא בקושי רב יותר. " ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" [שמות יג,יז]. כשיצאו בני ישראל  ממצרים היו שתי דרכים אפשריות להגיע לארץ ישראל, שלכל

ויקהל- עושים הדבר הנכון לעשות בלי להתחשב באחרים   "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה". (שמות ל"ה) נראה לי כי יש שלא  נותנים מנדבת  לבם, אלא רק כדי להראות עושרם לרבים או שידעו כולם כי טובי לב המה כדרך כמה נותני צדקה. אך אלו הנותנים רק לשם שמים נותנים בסתר, שלא יוודע הדבר. כמו שאמרו: "איזהו צדקה אינו יודע ממי נוטלים וכו׳", והיינו כל איש

פרשת בא *לא לבזבז זמן* "החודש הזה לכם ראש חודשים", היא המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל כאשר עמדו על סף יציאה ממאות שנים של עבדות במצרים  לחירות הספורנו כותב: " מכאן ואילך (בניגוד לשנים שבהן היית משועבד כשלא הייתה לך שליטה על זמנך כלל) יהיו החדשים שלכם, לעשות בהם כרצונכם, אבל בימי השעבוד לא היו ימיכם שלכם, אבל היו לעבודת אחרים ורצונם, לפיכך ראשון הוא לכם לחדשי השנה. כי בו התחיל מציאותכם הבחירית:" , הספורנו  מסביר  שבניגוד לשנים שבהן היינו

פרשת משפטים – חיבור 24 שעות עם ה' ע"י קיום מצוות "נעשה ונשמע" בשעה שקיבלו ישראל את התורה אמרו "נעשה ונשמע". אמרה זו,  של בני ישראל מופיעה בפסוק ז' פרק  כ"ד (24) של ספר שמות, להדגיש לנו ששבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה יש לקיים את המצוות. אין פסק זמן, אין רק שבת או חג, חייב להיות  חיבור בין ישראל להקב"ה 24 שעות ביממה ע"י קיום המצוות.

פרשת פקודי היא הפרשה האחרונה בספר שמות. חכמינו אמרו  על דברי התורה " סופן נעוץ בתחילתן " שיש חיבור  בן התחלה לסופה של תורה , וכך נהוג כשמסיימים ספר לחפש קשר בין סופו לתחילתו. נראה לחבר את סופו של ספר שמות לתחילתו  בדרך זו . בתחילת ספר שמות, יש את המאורע המיוחד  שבת פרעה  ראתה את התיבה בסוף והושיטה את ידה כדי לחלץ את משה התינוק מהנילוס. על המילים "ותשלח את אמתה ותקחה … " מעיר רש"י (ב, ה)  שנעשה

ויקהל פקודי – "כל איש ואשה…"   "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה". (שמות ל"ה) נראה לי כי יש שלא  נותנים מנדבת  לבם, אלא רק כדי להראות עושרם לרבים או שידעו כולם כי טובי לב המה כדרך כמה נותני צדקה. אך אלו הנותנים רק לשם שמים נותנים בסתר, שלא יוודע הדבר. כמו שאמרו: "איזהו צדקה אינו יודע ממי נוטלים וכו׳", והיינו כל איש ואישה אשר

ויקהל פקודי – פקידה ומניין   על הפסוק: "ואלה פקודי המשכן" מביא האור החיים בשם חז"ל: "… אמרו אלה לפסול כל מניינים שבעולם, כי בכל מה שימנה אדם הקניינים המדומים אין מנינו מניין. ושמו מורה עליו – מה אתה מונה? אבל מניין זה עומד לעולם. והטעם: להיותו מניין המשכן המופלא אשר שכן שם אלוקי העולם". מדבריו של האור החיים אנו מבינים, שהתורה מנסה ללמדנו כי החשבון האמיתי, אינו נמצא בהכרח בפקולטה למתמטיקה, אלא בבניית המשכן. במאה השנים האחרונות היינו עדים

שמות – "דופי במשפחה" "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב' א')   "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה" (שמות ו' כ'). יוכבד אם משה הייתה בת לוי, ואם אחות קהת, אביו של בעלה עמרם, עמרם אם כן התחתן עם דודתו. נישואין כאלו הפכו לאסורים אחר מתן תורה כמו שכתוב בספר ויקרא (י"ח כ') אבל לפני מתן תורה עדיין היו מותרים.  הפרשן "חיזקוני" מעיר: "מה שהסכים הקב"ה שיצא אדם גדול

לפרשת וארא – להאכיל את הצפרים כאשר מישהו אומר לך תודה רבה אתה מרגיש טוב. לפעמים אתה אפילו מצפה לזה. הרי עשית מעשה טוב ומן הראוי שיגידו לך תודה. לפעמים אפילו בלי ששמת לב, עשית משהו שהיטיב עם השני וכאשר באה ההודיה שלו אתה באמת מרגיש חום וטוב. זה מעודד אותך לעשות עוד דברים טובים משום שמה שעשית לא נלקח כמובן מאליו. בהרבה מקרים אנחנו עושים טובה לשני ואנחנו לא מקבלים שום תודה או איזו תגובה של הודיה. אם לומר

שמות -אתחלתא ד…  אתחלתא ד…  בהתבוננו במראה הנפלא של הסנה הבוער כותב המדרש: "ר' יוחנן אמר: "שלוש פסיעות פסע משה. ריש לקיש אמר: לא פסע אלא צוארו עיקם. אמר לו הקב"ה "נצטערת לראות את חייך שעתה כדאי שאגלה עליך". מיד "ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני".  כיצד יש להבין את גודל שכרו של משה כגואלם של ישראל, שניתן בזכות שלוש פסיעות או עיקום הצואר? אלא שכאן אנו לומדים את אחד היסודות החשובים ביחסים שבין יהודי לבוראו.

פרשת כי תשא – כוחו של ההרגל הדברים האצילים, הנעלים והקדושים ביותר, יכולים להפוך בעיני אדם המתרגל אליהם ל"חול". עניין שבאופן טבעי היה מעורר באדם מהפיכה נפשית, יכול אף להביא לידי זלזול, לאי – התייחסות, כאשר הוא מסתגל אליו. ולהלן דוגמא מפרשת השבוע: כאשר משה הוריד את לוחות – העדות מהר סיני כתוב ש"קרן עור פניו" (שמות ל"ד כ"ט), ומוסיף הכתוב, שאהרון ובני ישראל פחדו מלגשת אליו. הסיבה של "קרן העור" של משה היתה זיו השכינה. דור מקבלי התורה זכו

כי תשא-מה לא ברור בצורת מטבע עד כדי כך שמשה התקשה לייצר אותו? כאשר משה רבנו הצטווה על אופן עריכת מפקד בני ישראל לעשות זאת בדרך  מיוחדת שהמתפקדים ייתנו תרומה של מחצית השקל ומספר המטבעות שייאספו הוא מספר בני ישראל. וכך התורה אומרת:  יב כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם.  יג זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ  עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה. חז"ל אמרו: בשלשה

השבוע נסיים את קריאת ספר שמות, כאשר ברקע משתוללת מגיפה בעולם וגורמת לרוב עמך ישראל להתבודד בביתם ולהתמודד עם בעיות הכלל והפרט דבר שלא זכור בהיסטוריה.כאשר נסיים את קריאת הפרשה נצהיר בקול 'חזק חזק ונתחזק'.למילים הללו תהיה משמעות חזקה יותר מבדרך כלל !הלשון 'חזק חזק ונתחזק' לא מופיע במקורות אבל כנראה מבוסס על הגמרא במסכת ברכות :תנו רבנן: ארבעה דברים צריכין תמיד חיזוק, שיתמיד בהם האדם ברוב כוח, ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפלה, ודרך ארץ (העבודה היום יומית). ולכל

המשכן תוכנן להיות מבנה זמני מאוד שיהיה בשירות לתקופה  קצרה שתוכננה להימשך כמה שנים עד שבני ישראל יחצו את המדבר, יכבשו את ארץ כנען ויוכלו להקים את בית המקדש. בגלל חטא המרגלים ושאר חטאים, התקופה נמשכה מאות שנים. נשאלת שאלה מדוע כלל ישראל היה נדיב כל כך לבנות מבנה זמני שכזה? בני ישראל השתמשו במיטב יכולתם בעת בניית המשכן, ואף על פי שנועד להיות בניין זמני הוא נבנה כל כך טוב עד שהוא החזיק מעמד מאות שנים. אנו למדים מכאן

האנטישמיות איננה תופעה הנובעת ממעשיהם של היהודים.היא תופעה הנובעת מעצם קיומם.כבר עמדו הוגים וחוקרים על כך שהאנטישמיות איננה שנאה רגילה. ההגדרה הקלאסית מתארת אותה כ"שנאה לשונה" — שנאה לעצם העובדה שיש בעולם עם שאיננו משתלב, שאיננו נטמע, ושאיננו מוכן לוותר על זהותו.היהודי מייצג עם החי על פי מערכת ערכים שונה. עם הנושא ברית עם הקב"ה. עם הרואה את עצמו מחויב לתורה. עם המסרב להיעלם בתוך תרבות כללית משתנה.מכאן נובעת העובדה ששום טיעון לא ישכנע את שונאי ישראל לחדול משנאתם. זו

פקודי-לעיתים נגד הזרם הוא רצון ה' לעיתים נגד הזרם הוא רצון ה' בפרשתנו אנו קוראים על 'בצלאל' שעיצב את המשכן  לאור החכמה והתבונה שהתברך בה. התיאור אודותיו מובא פעמיים בחומש. בפרק ל נכתב "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה, בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה." ובפרק ל"א הדבר מוזכר שוב " רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה".  בשני המקומות ניתן להבחין