מיטב מאמרים ודברי תורה מפי הרב אליעזר שמחה וויס שליט"א

לפרשת וארא – הפרעה וההפרעה שבתוכנו לפרשת וארא – הפרעה וההפרעה שבתוכנו "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה". (שמות ו', ט') בני ישראל לא שמעו למשה, שבא להוציא אותם מגלות מצרים, משתי סיבות: האחת היא קוצר הרוח והשנייה היא העבודה הקשה. אנחנו מבינים מה זו עבודה קשה. מבחינה גופנית, אדם שהוא עייף לאחר יום עבודה ארוך, קשה לו לאסוף התלהבות לשום דבר. הוא רק רוצה לתת לגופו לנוח. על אחת כמה וכמה כאשר אדם עובד עבודה פיזית מאוד

  *הדברים עשויים להשתפר בתחנה הבאה בדרך* האם קרה לך פעם מעבר דרמטי בין יגון לשמחה? לרגע אחד הכל היה נראה מר ואבוד לחלוטין, הייאוש מציף את הרגש ולא רואים  פתרון קרוב לבעיה? ואז, בדיוק כשהיית מוכן כבר לוותר, צץ לפתע פרץ נחמה ופתרון לבעיה.  לפעמים הדברים יכולים להשתנות ממש במצמוץ עין.  עם ישראל היום נלחם מלחמה מרה במחיר עצום של חיי חיילנו. כל ישראל מבכה, דואב ודוה על חיי הנעורים של החללים שנקטעו באיבם על ידי בני עולה הקמים

פרשת משפטים – "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי…" לאברך בכולל של טלז בקליבלנד ארה"ב היו בעיות של שלום בית והוא הזמין עצמו  עם אשתו לראש הישיבה הרב  מרדכי גיפטר זצ"ל לייעוץ. כדוגמא לטענותיו האברך התלונן: מדי בוקר אשתו מבקשת ממנו להוריד את פח האשפה, והוא  סבור שאין בכך כבוד התורה. האישה טענה שבעלה צריךלעזור לה ושאלה  את הרב אם לא כתוב בהלכה שבעלה חייב לעשות מה שנחשב בעיניה כדבר פשוט?…הרב חשב וענה לה שאמנם הבעל צריך לעזור לאשתו אבל

פרשת כי תשא – שיוויון משה  יורד מההר ארבעים יום לאחר מתן תורה ובידיו "שני לחות העדות לחות אבן כתובים באצבע אלוקים" (שמות ל"א י"ח), רש"י כותב על המילה לוחות – "לחת (חסר ) כתיב שהיו שתיהן שוות…" ישנן שתי התייחסויות עיקריות לדת, ששתיהן אינן משקפות את השקפת התורה. ישנה התייחסות לדת שכל כובד משקלה, הוא עיסוק במהות של הקב"ה: תיאולוגיה, פילוסופיה, הסברי פעילות ה', טוב ורע. אבל דעה זו לא מתייחסת לאדם ואינה מערבת אותו בעניין. ישנה התייחסות לדת

פרשת יתרו – זירוז האדם למעשה "ויאמר ה' אליו… לך רד" (י"ט, כ"ד) רש"י בשם המכילתא "לך-רד" – "והעד בהם שנית, שמזרזין את האדם קודם מעשה, וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה". הלקח שאנו חייבים ללמוד הוא – מה משה נביאם של ישראל זקוק לזירוז על מנת לרדת לעם ולהזהירם, אנו על אחת כמה וכמה זקוקים לזירוז. רבי משה חיים לוצאטו  מסביר כי מטרת הזירוז המיועד בעיקר לאנשים שהתעלו בתורה והתקרבו לה' – היא להזכיר לנו כי אנו בני אדם, וככל

וארא-"המדבר ומקיים" "המדבר ומקיים" בברכת ההפטרה, אנו מזכירים את ה': "המדבר ומקיים". עצם הכינוי הזה של ה' "כמדבר ומקיים", מראה לנו שלדבר ולקיים הוא ערך עליון, ובזה אנו צריכים להיות דומים לקב"ה. לא לדבר, אם אין בכוונתנו לקיים את שאנו מדברים. לדאבוננו, בנוף היהודי יש הרבה יהודים "מנהיגים" המדברים ומצהירים על חשיבותם של נושאים בסדר היום של עם ישראל. הם מדברים על חשיבות התפילה, נותנים עצות איך להתפלל, מתי ואיך לשנות, אך הם בעצמם אינם מתפללים! מדברים על החינוך הדתי,

המדד של הצלחה! פרשת וארא המדד של הצלחה! הצלחה לא נמדדת על ידי מה שאתה עושה לעומת מה שאחרים עושים, זה נמדד על ידי מה שאתה עושה עם היכולת שאלוקים נתן לך!  בפרשתנו התורה משנה את סדר הבאת שמותיהם של אהרון ומשה. פעם אחת מופיע משה לפני אהרון ופעם אחרת אהרון לפני משה. האם זה אקראי? בשמות פרק ו פסוק כ"ו מופיע אהרון לפני משה "הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה–אֲשֶׁר אָמַר ה, לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל-צִבְאֹתָם". בפסוק כז  משה

ויקהל פקודי – ברכה בברכה   "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צווה ה' כן עשו ויברך אותם משה". רש"י בשם מדרש תנחומא מביא "שברכם יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם". ולכאורה ברכת משה תמוהה, האם המשכן, מקומו של הקב"ה שהוא וממנו נובעת הברכה, זקוק לברכה?! אלא שמעניין זה אנו מכירים בגדולתו הרוחנית של משה  וידיעתו הרחבה בכל מה שקשור בנפשו של האדם. משה הבין כי האדם זקוק ל- שני דברים על מנת להצליח: "רצון ויכולת" כששני היסודות

לפרשת שמות – איך להיות איש? "ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול…". (שמות ב',י"ב) מי זה איש בעיניך? מה זה גבר? בתרבות שלנו איש הוא גבר לוחם, גיבור מלחמה. מישהו שיש לו עצמה גופנית. לא אכפת לו מאף אחד, עושה מה שהוא רוצה. הפרשנים שמים לב שכאשר משה רבינו רואה איך שמצרי מתנכל לעברי כתוב: 'ויפן כה וכה וירא כי אין איש'. לא כתוב 'וירא כי אין אדם' (עם המשמעות שאין מישהו שיכול לראות

לפרשת יתרו – אומנות הביקורת וההקשבה בתורה אין הרבה פרשיות הנקראות בשם של אדם. אחת הפרשיות היחידות האלו היא פרשת יתרו. יתרו חותן משה. חז"ל מסבירים שיתרו זכה לפרשה שתיקרא על שמו משום שהוא הוסיף פרשיה לתורה, זו פרשת 'ואתה תחזה'. בפרשיה זו יתרו מסביר למשה איך לנהל מערכת משפטית, איך לתקן את העיוותים שהוא רואה בניהול עד כה. חז"ל מהללים את יתרו לא על הביקורת שהוא אמר למשה, "לא טוב הדבר שאתה עושה", לא על זה שיתרו אמר לחתנו

"חזק חזק ונתחזק " בעידן הקורונה "חזק חזק ונתחזק " בע"ה השבוע נסיים את קריאת ספר שמות, כאשר ברקע משתוללת מגיפה בעולם וגורמת לרוב עמך ישראל להתבודד בביתם ולהתמודד עם בעיות הכלל והפרט דבר שלא זכור בהיסטוריה . כאשר נסיים את קריאת הפרשה נצהיר בקול *"חזק חזק ונתחזק "* למילים הללו תהיה משמעות חזקה יותר מבדרך כלל ! הלשון "חזק חזק ונתחזק" לא מופיע במקורות אבל כנראה מבוסס על הגמרא במסכת ברכות : תנו רבנן: ארבעה דברים צריכין תמיד חיזוק,

"כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב עמו,עזוב תעזוב עמו"- ברכבת הנוסעת מקובנא לוילנא ישב רבי ישראל סלנטר. לבדו היה, בלי מלווים, ולבושו כלבוש אדם פשוט. לצדו ישב יהודי צעיר, ניכר עליו שזה עתה סיים להיות סמוך אל שולחן חותנו וכעת מבקש הוא פרנסה לעצמו.ישב רבי ישראל ועישן סיגריה, שכן היה זה קרון המיועד למעשנים. והנה פנה אליו שכנו בקול חמור: "הפסק לעשן!", צעק. "אינני סובל את ריח הסיגריות!"יכל רבי ישראל לומר לו, כי זהו קרון המעשנים.אך לא כך עשה,

פרשת בשלח- קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (חז"ל) התייצבו וראו את ישועת ה’ (שמות י"ד י"ג) חז"ל אמרו  ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"(בסוטה ד` ב) למה קשה זיווגו של אדם דווקא כקריעת ים סוף? מה הקשר בין זיווג אדם לקריעת ים סוף? בזמן שעמדו בני ישראל לפני הים לא ידעו לאן לפנות, הים מלפניהם, מצרים מאחריהם, פלשתים מצד אחד ומרוח אחרת המדבר, לאן יפנו במצב כה קשה, מארבע רוחות

פרשת בא -"את המילים יש לשקול ולא לספור" "ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות" (שמות י' כ"ח)   לא איכפת לי מה הוא מדבר עלי, בין כך ובין כך הוא שונא שלי"." שיאמר מה שהוא רוצה – זה לא מפריע לי". אלו ועוד אמרות דומות להן הינן תגובות של אנשים על דברים שמדברים עליהם. אך האם תגובותיהם צודקות? התשובה לכך היא לא!!! למרות שהאדם הוא שונא שלך, אויב שלך – אין

*מן הים אל סיני: השראות שנשארות — והשראות שחולפות* בימים ובשבועות שלאחר המלחמה הורגשה תנועה עמוקה בחברה הישראלית. חיילים ביקשו לא רק תפילין אלא גם ציצית. הוקמו בתי כנסת מאולתרים בבסיסים ובשטחי הכינוס לקראת הקרב. צעירים שלא הניחו תפילין מעולם ביקשו להתחיל בכך בקביעות. נשים התחזקו בתפילה ובצניעות. משפחות שלא הדליקו נרות שבת החלו לקיים שמירת שבת בסיסית . לא מדובר בסיפורים בודדים. השינוי היה גלוי ורחב. חולקו כמויות גדולות של ציציות. מניינים שהחלו כהסדרי חירום הפכו לקבועים. קבוצות תהילים

   כי תשא *וראית את־אחרי ופני לא יראו:* (שמות פרק לג פסוק כ"ג) פעמים רבות אנשים שואלים "למה?". ישנם כאלו שמתנסחים "למה קורים דברים רעים לאנשים טובים?" או "מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו?" שאלה זו אינה שאלה מודרנית וכבר נשאלה  על ידי משה רבנו לקדוש ברוך הוא – "הודיעני נא את דרכיך" – אומרים חכמים במדרש, משה רבנו ביקש להבין את דרכי הבורא, מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו?… מה ענה לו הקדוש ברוך הוא?

"משבר הקורונה, דבר תורה: איך תצלחו את הבידוד מבלי להיכנס לדיכאון !" פרשת כי תשא אנשים שנשלחו לבידוד עקב חזרה משהות בחו"ל או חשיפה לחולי קורונה צריכים להסתגל בבת אחת לא רק למצב פיזי חדש אלא גם למצב נפשי חדש. פסיכולוגים  מזהירים שאנשים עלולים להיכנס לדיכאון. איך ניצלים מזה? אנחנו חייבים להיות בשמחה תמיד. התורה מלמדת אותנו שאנחנו  נהיה אחראים לאי קיום המצוות בשמחה –" תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה …" פרשת השבוע שופכת אור על נושא

תעריך את מה שיש לך בידיים ! כשהתורה מספרת לנו על הלוחות שקיבל משה, עשרת הדיברות על לוחות אבן, היא מציינת שעשית הדברות נכתבו באצבע אלוקים, ולא נותנת פרטים נוספים. בהמשך הפרשה, לפני שמשה שובר את הלוחות, התורה מגלה לנו עוד פרט לגביהם – באורח נס, הלוחות היו ניתנים לקריאה משני צדדיהם, למרות שהאותיות נחקקו וחדרו לעומקה של האבן. התורה מתארת לנו את הלוחות בצורה סופרלטיבית – הלוחות היו מעשי ידיו של ה' וכתב היד שעליהם היה כתב ידו של

פרשת בא -בכור אשה בלבד! קידוש בכור  השבוע בפרשתנו קוראים אנו על מצוות קדוש בכור באדם ובבהמה. התורה מסבירה שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים הקב"ה הרג כל בכור במצרים באדם ובבהמה  ולכן מקדישים כל פטר רחם בבכור אדם ובהמה. לפי חז"ל בגמרא כל הבכורים במצרים מתו במכת בכורות גם בכור מהאב וגם בכור מהאם. אם כן מדוע הדין של "קידוש בכור" מתייחס אך ורק לבכור של האמא  ל"פטר רחם" ולא בכור מהאב? אם הסיבה למצווה היא בעקבות מה שקרה במכת

ויקהל פקודי – בקורת עצמית אנשים מעדיפים למצוא חסרונות באחרים במקום לבדוק את עצמם. הדרך למציאת חסרון עצמי אינה נעימה לאדם, אדם המוצא חסרונות בעצמו צריך להודות על האמת ולא להשתמט ממנה. אותו אדם שמצא חסרון בעצמו, צריך להיות אמיץ ולהסיק מסקנות מעשיות מחשבון נפשו. לכן, כיוון שהתהליך קשה כל כך וכרוך בבושה, ישנם אנשים שאינם רוצים להתחיל בתהליך של בדיקת עצמם וביקורת עצמית. קל להם למצוא חסרונות באחרים משום שדבר זה נותן לאדם הרגשה של עליונות, שהמבקר פטור מכל

פרשת תרומה – קושי יחסי לצערנו, יש לא מעט מאחינו היהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. וסיבה אמיתית לכך היא הקושי וההתמודדות שיש לכל אחד מאיתנו. בעת קיום המצוות, אנו צריכים להקדיש זמן לתפילה, לברכות, לחינוך, להידור מצווה ועוד. אולם אנו מבינים כי אותו יהודי שאינו מקיים מצוות, סולד מקשיים ואתגרים. הוא מוכן לטפס על הר גבוה רק כדי לומר עשיתי זאת, ולראות בקשיים אלה חוויה, החייל יעדיף ללכת ליחידה נבחרת שבה הקשיים לא מעטים, ואין הוא רואה בזה קושי, שיש

יתרו – והיית לנו לעיניים כל אחד והיתרו שלו! אף אחד לא רוצה להיות חולה בחוסר ריכוז, עם כאבים ולא להרגיש טוב, כל אחד ואחד שמח להיות אחרי המחלה. אז שמחים לחיות ומעריכים את האפשרות לנשום, ללכת ולטייל ומודעים לברכות שיש, רק אחרי שהרגשנו בחסרונם שסבלנו קצת אפשר להעריך את מה שיש לנו. רוב הימים שלנו עוברים בלי הכרת הטוב, אין לנו הכרה לנפלאות החיים, הימים עוברים והכל בא כמובן מאליו ואנחנו חיים בלי הודיה על מה שיש. ואנחנו שוכחים

וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום- לפעמים יש פרשיות מחיי היום יום שיכולות להציב לנו זרקור ולשפוך אור  על נושאים בפרשה אשר לפתע מקבלים פרשנות חדשה ומבט אחר.  דוגמא  למשל : באנגליה התארס נסיך, עם אישה גרושה, ממשפחה שאין לה דם כחול. (באנגליה דנים מה הכלל לפי הפרוטוקול במקרה זה). מי צריך לקוד למי?, איזה אנשי האצולה  חייבים בכבודה ?ולמי  ומתי היא חייבת בכבודם?.  דוגמא נוספת כשהנשיא אובמה ביקר בערב הסעודית לפני כעשר שנים היה נראה כאילו הוא השתחווה למלך

הקב״ה מצווה את משה ואהרן ללכת אל פרעה ולדרוש את שחרור בני ישראל.היינו מצפים שהתורה תעבור מיד לספר על העימות הדרמטי עם מלך מצרים.אך לפתע התורה עוצרת ואומרת:אלה ראשי בית אבותם.(שמות ו, יד)ואז היא מונה את משפחות ראובן, שמעון ולוי — עד שמגיעה לייחוסם של משה ואהרן.מדוע התורה מפסיקה את סיפור הגאולה ברגע כה מותח?מדוע היא קוטעת את הדרמה של הגאולה ברשימת יוחסין?התורה מלמדת כאן יסוד נצחי: הגאולה אינה מתחילה בארמון של פרעה.היא מתחילה בבית יהודי.כלל ישראל נבנה ממשפחות, מחינוך,

בחירה נכונה כאשר יש בחירה בין מצב שבו הפרנסה תגיע בקלות אך תהיה מלווה בסכנה רוחנית, או מצב בו הפרנסה תהיה קשה אך תהיה חופשיה באופן יחסי מהשפעות רוחניות רעות, התורה אומרת לנו לבחור רוחניות על פני פרנסה. יש לבחור בסביבה הפחות מסוכנת מבחינה רוחנית, למרות שהפרנסה תבוא בקושי רב יותר. " ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא" [שמות יג,יז]. כשיצאו בני ישראל  ממצרים היו שתי דרכים אפשריות להגיע לארץ ישראל, שלכל

בשלח-על זוגיות "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (חז"ל) "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (חז"ל)   התייצבו וראו את ישועת ה’ (שמות י"ד י"ג) חז"ל אמרו  ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"(בסוטה ד` ב) למה קשה זיווגו של אדם דווקא כקריעת ים סוף? מה הקשר בין זיווג אדם לקריעת ים סוף? בזמן שעמדו בני ישראל לפני הים לא ידעו לאן לפנות, הים מלפניהם, מצרים מאחריהם, פלשתים מצד אחד ומרוח אחרת המדבר, לאן יפנו במצב כה קשה, מארבע

לאופייה של מדינת ישראל פרשת כי תשא ניתן לחלק את החברה הישראלית היום לשתי מחנות. קבוצה אחת מייחלת למדינת כל אזרחיה אנשים שהגיעו לכאן למען בטיחות פיזית וכלכלית. אנשים כאלו לעיתים קרובות עזבו ארצות בהן רדפו אותם או ממקומות בהם לא חשו בטוחים. הם מאמינים כי יש להם את הזכות לגור בארץ זו מכיוון שזו מולדתם העתיקה. הקבוצה השנייה מייחלת למדינה יהודית, שהיא ארץ קדושה בה אנו חיים את חיינו בהתאם לדרישות התורה. אנו מוצאים השתקפות של שתי הגישות הללו

פרשת בא -"התלהבות" "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות י"ב,ב')  רש"י בהערת פתיחתו לתורה מציין שהמצווה הראשונה שה' נתן לעם ישראל נמצאת בפרשינו: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי  השנה" . התורה שבע"פ מרחיבה על כל הדקדוקים והפרטים הקשורים לקידוש החודש, ומשה בעצמו היה צריך את עזרת ה' כדי "להבין" הלכות אלו. הבית דין מקדשין את החודש כאשר מקבלים עדות נאמנה על ראית הירח החדש, ואם עדות כזו לא התקבלה בשלושים לחודש,

חז"ל מעירים, שבפסוק לא כתוב "לך" אל פרעה אלא "בא" אל פרעה. המפרשים מסבירים, כי "בא" משמע, שנלך ביחד, כדרך שהאדם אומר לחברו "בא" איתי. הקב"ה אמר למשה, כביכול: אינך נגש לפרעה לבדך. "בא" –איתי אני תמיד אתך! בזאת מקבל משה מה' יתברך את כל הגב והכוח לדרוש מפרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ומעשה אבות – סימן לבנים. יהודי שנתקל במעשה עוולה, נדרשת  ממנו התערבות למען הצדק, היושר וההגינות. יהודי העוסק בקידוש ה' שכזה חייב לדעת כי לכל אורך

התורה מתארת ​​באריכות את בנייתם ​​המשכן שהיה אמור להיבנות לטווח קצר  . אך בפועל המשכן נמשך  בשימוש מאות רבות של שנים עד לבניית בית המקדש. אולם כאשר בנו אותו, התכנון היה שיהיה משכן זמני שיימשך כמה חודשים עד שיוכלו לנסוע לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. זה היה צריך  להיות משהוא  מאוד זמני  ולא כל כך הרבה זמן ועקב חטא המרגלים ושאר חטאים   התאחר בנין בית המקדש והתארך השימוש במשכן .   אם כן  למה התוכנית המקורית הייתה שהשימוש במשכן יהיה בה לזמן קצר מאוד? ומדוע אם כן

התורה מתארת ​​באריכות את בנייתם ​​המשכן שהיה אמור להיבנות לטווח קצר  . אך בפועל המשכן נמשך  בשימוש מאות רבות של שנים. אולם כאשר בנו אותו, התכנון היה שיהיה משכן זמני שיימשך כמה חודשים עד שיוכלו לנסוע לארץ ישראל ולבנות  שם את בית המקדש. זה היה צריך  להיות משהוא  מאוד זמני  ולא נועד לשימוש  כל כך הרבה זמן . רק עקב חטא המרגלים ושאר חטאים   התאחר בנין בית המקדש והתארך השימוש במשכן .   אם התוכנית המקורית הייתה שהשימוש במשכן יהיה

ויקהל פקודי – "נשלם בית המקדש ויכל בניין המשכן"   המילים הפותחות את ההפטרה של פרשת השבוע מתייחסות לבניין בית המקדש על ידי המלך שלמה. שכתוב: "ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה…" (מלכים א ז' נ"א). בסוף פרשת השבוע מובא תאור סיום בניית המשכן, שם כתוב: "ויכל משה את המלאכה" (שמות מ' ל"ג). בהפטרה ובפרשה אנו קוראים על סיום של בניין, אבל הפועל בתורה שונה מהפועל בהפטרה – בנוגע למשכן כתוב: "ויכל", ואילו בנוגע לבית המקדש כתוב: "ותשלם". נשאלת

פרשת תרומה – מידות טובות הנלמדות מהפרשה בפרשיות אלו כתוב על בגדי הכהונה. אחד הדברים המיוחדים שהכהן הגדול נתייחד בהם בלבוש היה מעיל. בשוליו של המעיל היו "פעמון – זהב ורימון" (שמות כ"ח ל"ד), מטרת הפעמונים היה – כדי שישמיעו קולו של הכהן הגדול בבואו אל הקודש ובצאתו. צלצולי הפעמונים גורמים יחס של כבוד ותפארת, כולם שומעים בבוא אהרון אל הקודש ובצאתו. המדרש מוסיף, שהתורה רצתה ללמד אותנו דרך ארץ: שלא יכנס אדם פתאום לביתו אלא ישמיע קולו בכניסתו לבית.

פרשת כי תשא – "שלוש פעמים בשנה…" שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. 'את פני האדון ה' (משפטים כג: יז) שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך 'את פני האדון ה'. . .  ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות . . .( כי תשא לד: כג – כד) אנו מצווים לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה. התורה משתמשת בביטוי מעט מוזר כשהיא מצווה על העלייה לרגל:  "האדון ה'" שנמצא גם במקום נוסף בפרשת כי תשא לד: כג – כד ואף שם

ויקהל פקודי – "כל איש ואשה…"   "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת בְּיַד מֹשֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהוָה". (שמות ל"ה) נראה לי כי יש שלא  נותנים מנדבת  לבם, אלא רק כדי להראות עושרם לרבים או שידעו כולם כי טובי לב המה כדרך כמה נותני צדקה. אך אלו הנותנים רק לשם שמים נותנים בסתר, שלא יוודע הדבר. כמו שאמרו: "איזהו צדקה אינו יודע ממי נוטלים וכו׳", והיינו כל איש ואישה אשר

פרשת תרומה – "ויקחו לי תרומה" "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". בשעה שאמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", מיד אמר הקב"ה: "ויקחו לי תרומה" (ילקוט שמעוני, תרומה). מהו  הקשר הרעיוני בין הקריאה של עם ישראל "נעשה ונשמע" והציווי להם: "ויקחו לי תרומה"? בני ישראל היו עבדים במצרים. אנו יכולים לתאר  לעצמנו את העניות והדלות בתקופת העבדות. רק בימים האחרונים במצרים הם השיגו לעצמם רכוש ונהפכו לבעלי רכוש. במצרים השיגו רכוש כאשר הם שאלו אותו משכניהם לפני עזיבתם, ועל שפת

הסנה והסנו snow (שלג) פרשת שמות הסנה והסנו  snow (שלג) לא פעם אנו מגלים כי תנאי מזג האוויר לא תואמים בדיוק את התחזית. הבעיה: חיזוי מזג האוויר אינו מדע מדויק ומבוסס "אמר רבי יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים". (תענית ב, ע"א) אנחנו חווים את החורף מדי שנה, אבל השבוע הספציפי הזה ראה מזג אוויר חסר תקדים במקומות רבים ושונים בעולם וגם בישראל  הכותרות היום הם: "ישראל סוערת: רוחות של 100