אחרי מות קדושים-לבקר המעשה ולא העושה!
אחרי מות קדושים
לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא יט,יז)
מדוע הכתוב משתמש בביטוי "הוכח תוכיח את עמיתך" ולא 'הוכח תוכיח לעמיתך'?
בעל "הכתב והקבלה" מסביר שהמילה "את" היא מילה שמביעה ריחוק. השימוש במילה "את" מבטאת התייחסות אובייקטיבית למעשים ש"העמית" עושה ולא לסובייקט, היינו לאדם עצמו. התורה מדריכה אותנו לבצע את מצוות התוכחה מתוך הרגשה פנימית שאיננו מותחים ביקורת על האדם אלא על מעשיו. כאשר מוכיחים ראוי לומר מעשה פלוני אסור ולא לומר המעשה שעשית אסור.
כאשר אנו כהורים, כמחנכים ואפילו כחברים מעבירים ביקורת ואומרים "עשית מעשה אסור" וקל וחומר כאשר אנו משליכים מההתנהגות של אדם על אופיו ומטיחים בו האשמות כגון: אתה עצלן וכדומה, אנו מעוררים במושא הביקורת תגובה שלילית. לכן עלינו לבקר את המעשה עצמו וככל האפשר למעט בהתייחסות למבצע המעשה.
שחמט דיגיטל