פרשת "בחוקותי" נקראת בפי הציבור בשם "פרשת התוכחה", כיון שיש בה פסוקי תוכחה לישראל הכוללים ברכות שיתקיימו בישראל אם יקיימו את הברית עם ה', וקללות שבמידה ולא ישמרו את הברית יתבטלו הברכות ויהפכו לקללות.
פרשת התוכחה מסתיימת, ומיד לאחריה ישנה פרשה נוספת – פרשת "ערכין" שמלמדת על אנשים בתקופות שונות בחייהם הרוצים לתרום ערכם למשכן. נשאלה השאלה מה הקשר בין שתי פרשות אלו?
התשובה היא שישנו קשר מאוד ברור וחשוב, אדם שקורא את פרשת "בחוקותי" וקורא את התוכחה יכול לחשוב מה הטעם לחיות בכלל, איזה ערך יש לחיים?
לכן התורה מדגישה ואומרת: למרות התוכחה, לכל אחד ואחד יש ערך. אמנם התוכחה מצהירה מה יקרה לבני אדם שלא ישמרו על התורה, אך בכל זאת אנו צריכים לחיות לפי הפוטנציאל והערך שלנו,ולכל אחד יש את הערך שלו וכמובן להסתכל על החיים באופן חיובי.