בפרשת "בהר" כתוב: "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא לה יז).
המילה תונו היא מלשון הונאה, לא להונות את חברינו.
רבי שמחה בונים מפסישחא אומר: יש יהודי שנוהג לפי הדין, וישנו יהודי שנוהג לפנים משורת הדין שקרוי חסיד.
אמר רבי שמחה בונים שהדין הוא לא להונות את חברך, אך לפנים משורת הדין -לא להונות את עצמך.
חסיד אמיתי נקרא זה העובד את ד' בצדקות ומעשיו שלמים, אך אדם העוסק בעבודת ד' , לא מתייחס כיאות לחבריו ואינו מקיים מצוות של בן אדם לחברו כראוי – איננו חסיד אמיתי.
אדם כזה כמובן לא יראה את המום של עצמו משום שהוא הונה את עצמו.
אדם לא צריך להונות עצמו ולא אחרים.
.