בין נגיף הקורונה ו".....גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"(ויקרא ט"ז ח).
בין נגיף הקורונה ו"…..גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"(ויקרא ט"ז ח).
המסר הנובע משני השעירים, שהיו במרכז העבודה ביום הכיפורים, הינו חשוב לנו היום כמו שהיה בתקופת בית המקדש.
בפרשתנו מסופר על לקיחת שני השעירים: "גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל".
חז"ל מביאים לנו פרטים מה בדיוק נעשה : לקחו שני שעירים – השעיר לה' והשעיר לעזאזל, הם היו זהים לחלוטין וכל אחד עשוי היה להיות "ראוי לה' ".
אבל כל אחד הלך בדרך אחרת; האחד למזבח ולקודש הקדשים, והשני התרחק מן המקדש והלך למות במדבר.
למרות שגורל שונה לכל אחד וכל אחד הולך לכיוון אחר, היתה זהות בין השעירים. מדוע?
ייתכן שבעניין השעירים יש הצגה ויזואלית של שתי הדרכים, שהאדם יכול ללכת בהן בחיים. ביום כיפור מזכירים לעם ישראל, שכולם נולדו אותו דבר. אבל יש כאלה שמחפשים את הקרבה של הקב"ה ומשעבדים עצמם לקב"ה, כמו השעיר שמקבל את קדושת הקרבן, ויש כאלו שפונים לעזאזל, כמו השעיר שפונה אל הטבע. שני השעירים מסמלים את שתי הדרכים הניצבות בפני האדם. השעיר הראשון מסמל את דרכו של האדם, היודע שה' מנהיג את העולם, ושבוחר לעבוד אותו. השעיר השני מסמל את דרכו של האדם, שחושב שהכל טבעי, שהטבע הוא השולט בעולם, ואנחנו שולטים על הטבע.
הטרגדיה המאסיבית של וירוס הקורונה הפילה את העולם. אחרי חודשים רבים אנחנו עדיין לא שולטים בנגיף, והנגיף עדיין שולט בנו.
לטבע יש תפקיד כמובן. הקדוש ברוך הוא הקים מערכות ומנגנונים קבועים, תמידיים, עליהם עלינו להסתמך. אך כשאנחנו מתמודדים עם מגיפה, יש לנו תזכורת, שאנו חייבים להתפלל לה', שיתן חכמה ובינה למדענים, כדי שימצאו פתרון ותרופה לווירוס הקורונה. זה המסר מפרשתנו "אחרי מות קדושים".
המשנה מספרת שבתקופת יוחנן כהן גדול, הגורל של השעיר לה' תמיד עלה ביד ימין. מדוע? כדי להראות שלמרות, שהכהן השתמש בהגרלה ונראה שהיא אקראית, אלוקים ניהל את התוכנית. בתקופות אידיאליות פחות, אלוקים הוא בהסתרה. פורים ויום כיפורים – שניהם כרוכים בהגרלה, אך בפורים אלוקים בהסתרה וביום הכיפורים הוא בגלוי.
כך גם עלינו להבין שבזמן הזה הכאוטי וחסר המשמעות, לכאורה , אלוקים נמצא מאחורי הקלעים .
וַאֲפִילוּ בְּהַסְתָּרָה שֶּׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּוַדַּאי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵׁם יִתְבָּרֵך…….
שחמט דיגיטל