הרב אברהם יהושע השל מאפטא נודע בכינויו "הרבי מאפטא" ולפי זה כונה "אפטר רב"
(1755-1825). הוא ידוע גם בשם ספרו "אוהב ישראל", בו הדגיש את החשיבות של אהבת ישראל
בדברי התורה על כל פרשה. הוא אף אמר, שבכל פרשה יש רמז למצוות אהבת ישראל.
אחד מהחסידים של הרבי ניגש אליו פעם בפרשת "בלק" ואמר לו שעבר על
כל הפרשה ולא מצא קשר למצוות אהבת ישראל בפרשה, הרבי הסתכל על החסיד
בהפתעה גמורה ואמר: "וודאי יש רמז ברור בפרשה!" "איפה זה מופיע"? שאל
החסיד. ענה לו הרבי, שעצם שם הפרשה: "בלק" זה ראשי תיבות של "ואהבת לרעך
כמוך"… החסיד הסתכל בתדהמה על הרבי ואמר לו: "כך כותבים בלק"? הרבי הסתכל
על החסיד ואמר לו: "אתה חסיד שלי כל כך הרבה שנים, ועדיין לא למדת,
שכאשר זה בא לאהבת ישראל- לא צריכים לדקדק ולהקפיד כל כך על האותיות…?".
הרבי מאפט ידע איך לכתוב "בלק", ואיך לכתוב: " ואהבת לרעך כמוך", אבל לימד את תלמידו לקח:
חייבת להיות גמישות! כאשר מדובר על אהבת ישראל וההתייחסות לאחרים צריכים קצת גמישות.
צריכים להיות סובלניים, פתוחים, עם רצון להתכופף כלפי אחרים. מי שילך לפי שורת הדין לא ימצא את
אהבת ישראל. רק כאשר מתנהגים לשני לפנים משורת הדין יכולים להשיג את מידת אהבת ישראל.
בלק לא היה אוהב ישראל בלשון המעטה אבל מהשם שלו אפשר ללמוד כיצד להתייחס למצוות "ואהבת
לרעך כמוך".