לראות את הטוב מחר
היום השלישי של הבריאה (בראשית א' ט-יג) הוא היום היחיד שהביטוי וירא ה' "כי טוב" מוזכר פעמיים, ביטוי זה מוזכר אחרי איסוף המים שחילק את הימים מהיבשה ואחרי הנבטה של צמחים, שני הדברים האלו קרו ביום השלישי של הבריאה.
מכיוון שביום השלישי מוזכר פעמיים "כי טוב", יום שלישי נחשב כיום בר מזל בשבוע, יום שיש בו מנה כפולה של טוב. אנשים קובעים, תכניות, חתונה לאותו יום, עוברים דירה ביום שלישי, מתחילה עבודה חדשה ביום שלישי קונים דברים חדשים ביום שלישי.
מצד שני ביום השני של הבריאה אין אזכור של הביטוי "כי טוב", רש"י מסביר למה "כי טוב" לא מוזכר ביום שני משום שעבודת יום השני לא הסתיימה עד יום שלישי ולכן לא היה אפשרי להגיד "כי טוב" עד שהסתיימה העבודה, לכן "כי טוב" מוזכר פעמיים ביום שלישי פעם בקשר עם השלמת הימים והיבשה ופעם בקשר לצמחייה שהותחלה והושלמה באותו יום, עם זאת מתבקשת השאלה הלא ה' הוא הכול יכול יש לו את כל העוצמות מה זאת אומרת הוא לא השלים את העבודה ביום שני,למה לא, הוא לא מתעייף, לא נגמר לו הזמן, אלא כנראה בכוונה הוא לא סיים את העבודה ביום שני, מה אפשר ללמוד מעובדה זו?
אפשר ללמוד מסיפור הבריאה מסר שחשוב לכל אחד ואחד, ושכל אחד בן אדם חייב ללמוד והמסר הוא שזה לא נגמר עד שנגמר, לפעמים דברים קורים בחיים ואנחנו לא מבינים אותם, דברים מתרחשים ולא מביאים שום יתרון בהם, אנחנו לא מבינים מה קורה ולפעמים אנחנו מגלים את האמת של מה שקרה ביום שלמחרת אז אנחנו מגלים את היתרון של ההתרחשות הבלתי מוסברת של היום הקודם. באמצע יצירת העולם הקב"ה השאיר משהו פתוח עם סימן שאלה בסוף היום, כדי להשאיר משהו שה"כי טוב" שלו לא היה ברור מיד, הלקח הוא כי החיים שלנו עוקב אחרי הדפוס של ימי הבריאה, אנחנו לא תמיד רואים את ה""כי טוב"".
החיים יהיו הרבה יותר קלים אם בתוך 24 שעות היינו תופסים מיד את ה"כי טוב" במה שקרה לנו וה"כי טוב" לא היה מתחמק מאיתנו, לפעמים גם אחרי שנה או שנתיים או אפילו אחרי עשור לא מבינים למה משהו קרה וזה קורה, אבל הלקח של העיכוב של "כי טוב" בבריאה מהיום השני הוא שלא צריכים תמיד לצפות לתוצאות מיידיות, לפעמים הטוב לא באה עד מאוחר, ה' שיבש את סדר הבריאה בכוונה השאיר משהו לא גמור ללמד אותנו לקח חיוני ומשמעותי ביותר לחיים שלנו.
שחמט דיגיטל