בראשית- מזמור שיר ליום השבת
מזמור של יום השבת
המדרש בבראשית רבה (פרשה כב, י"ג על הפסוק ויצא קין), מספר על חילופי דברים מוזרים שהתרחשו בין אדם הראשון ובנו הבכור קין לאחר שקין רצח את אחיו ושמע על עונשו.
"ויצא קין מלפני ה'", מהיכן יצא? רבי יודן בשם ר' איבו אמר: הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה… רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמ' ד): "הנה הוא יוצא לקראתך" וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל: מה נעשה בדינך? א"ל: עשיתי תשובה והתפשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר: כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע! מיד עמד אדם הראשון ואמר: "מזמור שיר ליום השבת" וגו' (תהילים צ"ב).
אדם הראשון פגש את קין ושאל אותו מה קרה במשפטך, ענה לו חזרתי בתשובה והתפשרו איתי, (הקב"ה לא ענש את קין בהריגה, אלא קבע שהוא יהיה נע ונד, לא תוסיף האדמה לתת לו מכוחה, וגם ארור יהיה מן האדמה.) האדם הראשון סתר לעצמו על פניו ואמר ככה כוחה של תשובה ואני לא ידעתי, מיד קם ואמר מזמור שיר ליום השבת (תהילים צ"ב).
לפי המדרש האדם הראשון חיבר את תהילים צ"ב המזמור שנכתב לכבוד שבת שאנו אומרים כל ליל שבת כשיר של יום השבת.
הוא חיבר את המזמור כאשר הוא שמע מבנו על הכוח של תשובה.
השאלה שנשאלת היא איזה קשר יש בין הפרק הזה בתהילים ועניין התשובה.
מחבר המזמור(תהילים פרק צב) אחרי שמברך את ה' על מעשיו :
ב טוֹב, לְהֹדוֹת לַה'; וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
ג לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ; וֶאֱמוּנָתְךָ, בַּלֵּילוֹת.
ד עֲלֵי-עָשׂוֹר, וַעֲלֵי-נָבֶל; עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר.
ה כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ; בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן.
ו מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'; מְאֹד, עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
ממשיך להתייחס לבעיה של רשעים מצליחים ומשגשגים.
ז אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת.
ח בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן: לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד.
ט וְאַתָּה מָרוֹם– לְעֹלָם ה'.
י כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ, ה'– כִּי-הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ:
יִתְפָּרְדוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן.
יא וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי; בַּלֹּתִי, בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן.
יב וַתַּבֵּט עֵינִי, בְּשׁוּרָי:
בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים– תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.
בשונה מפרקים אחרים בתהילים במקום שדוד המלך מביע את דאגתו וכאבו על הצלחתם של אויביו הפרק הזה מתייחס לנושא מנקודת מבט אופטימית נלהבת ומלאת בטחון. המחבר של המזמור המזוהה על ידי המדרש כאדם הראשון הוא בכלל לא מודאג מההצלחה של הרשעים הוא בטוח שהצלחתם היא זמנית והיא רק שלב הקודם לנפילתם, השגשוג היום של הרשע לא מערער את האמונה של מחבר המזמור ב" וְאַתָּה מָרוֹם– לְעֹלָם ה'".
הוא מבין שהרע בסופו של דבר יכשל והצדיק יפרח.
כאשר מגלה אדם הראשון את הכוח של החזרה בתשובה האדם הראשון הבין את הגמישות של הצדק האלוקי ושהעונש אינו מיידי ואינו מוגדר. הרעיון של תשובה מאפשר לאלוקים לעכב את העונש בתקווה ובצפייה שהחוטא יחזור בתשובה וירוויח מחילה. העונש אינו אוטומטי לבצע החטא זהו העיקרון של מוסד התשובה.
מנקודת המבט של האלוקים, מערכת הענישה היא לא ספק מערכת מדויקת ומחושבת, מתוך נקודת המבט שלנו היא גמישה ולא מדויקת, החוטא אינו נידון באופן אוטומטי, כמו שהאדם הראשון חשב בהתחלה. הגמישות של מערכת הענישה האלוקית מאפשרת לו לחזור בתשובה ולדרך ה' .
זאת אומרת, שנותנים הזדמנות לרשעים להצליח לתקופה. אותה גמישות שניתנת לאדם טוב לתקן את הטעויות שלו, גם כן ניתנת לרשע אפשרות להמשיך ברשעות, משום שגם הם מקבלים זמן לפני שהם נענשים בתקווה שיחזרו בתשובה.
רוב האנשים מסתכלים על הצלחתם של רשעים כהוכחה נגד הצדק האלוקי, האדם הראשון כשהוא למד את הכוח של התשובה ראה בתופעה של התשובה חסד של אלוקים והוכחה שיש אלוקים שהוא רחום וחנון, לא מעניש מייד אלא נותן לכל אחד אפשרות לחזור בתשובה, אם לא יחזור בתשובה אז הם יכשלו והצדיקים יפרחו באוהלי ה'.
מזמור זה נכתב לשבת משום שזה היום שאנחנו יושבים בצד ומסתכלים ברגיעה בתקווה ובאופטימיות על כל מה שה' ברא ומרגישים אסירי תודה. בדיוק כמו אלוקים מייד אחרי הבריאה קובע כי הנה זה טוב מאוד גם אנו שומרים שבת עם הרגשה של טוב מאוד בעולם שאנו חיים. במשך כל השבוע אנחנו עסוקים עם טרדות החיים ופועלים כדי לשפר אותן .בשבת אנו עוצרים מסתכלים על העולם ומכריזים כמו שה' עשה והנה טוב מאוד, ברוח זו אנחנו אומרים תהילים צ"ב שמעודד ושמציע בטחון ונותן מבט אופטימי גם על התופעה המטרידה ביותר של החיים את השגשוג וההצלחה שמהם נהנים הרשעים. פרק זה של תהילים מזכיר לנו שגם זה עדות של חסד אלוקי והוא ממתין בסבלנות לחוטאים לחזור בתשובה ושהוא בטוח ונותן לנו בטחון שאדם יכול לשנות ולהשתנות ולהימנע מעונש קשה.
יג צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח; כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה.
יד שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה'; בְּחַצְרוֹת אלקינו יַפְרִיחוּ.
טו עוֹד, יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.
טז לְהַגִּיד, כִּי-יָשָׁר ה'; צוּרִי, וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ.
שחמט דיגיטל