ברכת הרב אהרן קוטלר בקשת "ג'ו בונאנו" מה"מאפיה" האיטלקית ובקשתו של בלעם: "תמות נפשי מות ישרים" !
ברכת הרב אהרן קוטלר בקשת "ג'ו בונאנו" מה"מאפיה" האיטלקית ובקשתו של בלעם: "תמות נפשי מות ישרים" !
רבי אהרון קוטלר זצ"ל, המייסד וראש ישיבת לייקווד ברך את ראש המאפיה "ג'ו בונאנו" ש"הוא ימות במיטה שלו "וראש המאפיה היה מאוד מרוצה מברכת הרב! למה הרב זצ"ל בחר ברכה זו מכל
הברכות שהוא היה יכול לברך אותו? אולי הרב קוטלר כאשר נשאל לברך את ראש
המאפיה מיד נזכר מברכת בלעם שלא חי חיים של יושר והגינות אבל בכל זאת בקש:" תמות
נפשי מות ישרים" (במדבר כג, י) ורש"י הסביר: "מות ישרים – בלעם מבקש על
עצמו שימות מיתה של גוויעה( מיתה טבעית) כמותן"(רש"י ע"ז כה:) הרב מיד הבין את נבכי הנפש של המאפיונר הגדול וידע במה לברך אותו. יש לציין שאותו "ג'ו בונאנו" היה אחד מראשי המאפיה הבודדים בעולם )ואולי היחיד) שמת בשיבה טובה מתוך אריכות ימים, ולא ע"י כדור בראש.
והנה סיפור של הפגישה בין "ג'ו בונאנו" והרב אהרון קוטלר .
במהלך מלחמת העולם השנייה, בעיצומה של ההשתוללות הנאצית הגיעו 24 תלמידי ישיבה
לאיטליה של מוסליני ועמדו בפני הסגרה למדינותיהם. לאמור: מוות בטוח.
רבי אהרון קוטלר זצ"ל מנהיגם של הציבורים הלא חסידים בארה"ב ומי שעמד בראש "ועד ההצלה" באמריקה ביקש בכל מאודו
להציל את תלמידי ישיבה הללו. הוא פנה לפעיל אורתודוכסי ידוע, מי שחיבר את הספר
"אתיקה מסיני", ארווינג בונים, וביקש את עצתו. "מי לדעתך יכול להתערב
לטובתם של 24 תלמידי ישיבה" שאל הרב קוטלר. ארווינג בונים הציע את סניף
ה"מאפייה" האיטלקית בארה"ב. הרב קוטלר האיץ בבונים ליצור קשר מידי עמה.
אחרי שנוצר הקשר נשאל הרב קוטלר: מי ומי ההולכים לפגישה, ותשובת הרב
היתה: "אתה ואני".
ויהי ערב ויהי בוקר והרב קוטלר וארווינג יצאו לדרכם לפגוש את ה"סנדק" של
ה"מאפיה", ג'ו בונאנו. הרב קוטלר לא ידע לדבר בשפה האנגלית ולכן היה זה
בונים שהסביר לבונאנו את בעיית 24 תלמידי ישיבה הנתונים בסכנת חיים באיטליה.
ראש ה"מאפיה" שאל את בונים: "מיהו האיש היושב לידך"? ובונים ענה: "הוא
ה"סנדק" של העם היהודי". "באמת" שאל ראש ה"מאפיה". "כן" השיב בונים, ואז
בונאנו אמר לו: "תגיד לו שאני רוצה ברכה".
בונים פנה אל הרב קוטלר באידיש והסביר לו כי בונאנו רוצה ברכה. הרב קוטלר
לא היסס לרגע ובירך: "תגיד לו שהוא יאריך ימים וימות במיטתו". בונים הסביר
לבונאנו: "הוא מברך אותך בחיים ארוכים ושתמות במיטתך".
כאשר שמע בונאנו את הברכה הגיב: "זה מוצא חן בעיני". הוא הבטיח שבתוך
שבועיים יפעל לשחרורם של 24 תלמידי ישיבה. ואכן בונאנו מימש את ההבטחה.
כ 20שנה לאחר האירוע הזה, ב 1964, נעצרה לימוזינה שחורה ונוצצת בחזית ישיבת
"ליקווד" בלייקווד, ניו-ג'רסי, ושני גברים לבושים בהידור רב יצאו ממנה אל
עבר משרד הישיבה. כאשר נשאלו למבוקשם השיבו כי הם מחפשים את הרב קוטלר.
הרב קוטלר (הבן) התייצב בפניהם והציג את עצמו. "לא, זה לא אתה. אנחנו
מחפשים אדם מבוגר" אמרו. הרב שניאור קוטלר, הבן, (זצ"ל) הסביר להם כי
מדובר באביו וכי הוא כבר אינו בין החיים מזה כמה שנים.
שני האיטלקים סיפרו לבן כי הם האחים בונאנו ושאביהם ייחס את אריכות
ימיו לברכתו של אביו הצדיק. "עכשיו שאבא שלנו פרש מעסקיו אנחנו מחליפים
אותו ובאנו לקבל את אותה הברכה".
"אני מצטער" אמר רבי שניאור קוטלר זצ"ל "אבא שלי יכול היה לעשות כדבר הזה
אבל לא אני".
מאוכזבים אך מבינים נפרדו ראשי ה"מאפיה" לשלום מהרב שניאור קוטלר זצ"ל.
עבור הצלתם של 24 תלמידי ישיבה מידי הנאצים, זכה ג'ו בונאנו לברכתו של מרן הרב
אהרון קוטלר זצ"ל ובזכותה חי עד גיל 97. הוא מת ב 2002 בבית חולים
בטוסון, אריזונה. (מתוך כתבה של שאול שיף בעיתון הצופה)
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=39414&Word=&gilayon=2573&mador=
גרסא אחרת לסיפור נמצא בספר בביאוגרפיא של הרב דרשוויץ על הרב קוטלר (באנגלית)
http://books.google.com/books?id=-
cJb4w78HMzUC&pg=PA132#v=onepage&q&f=false
שחמט דיגיטל