בשלח-על זוגיות "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (חז"ל)
"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" (חז"ל)
התייצבו וראו את ישועת ה’ (שמות י"ד י"ג)
חז"ל אמרו ש"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"(בסוטה ד` ב)
למה קשה זיווגו של אדם דווקא כקריעת ים סוף? מה הקשר בין זיווג אדם לקריעת ים סוף? בזמן שעמדו בני ישראל לפני הים לא ידעו לאן לפנות, הים מלפניהם, מצרים מאחריהם, פלשתים מצד אחד ומרוח אחרת המדבר, לאן יפנו במצב כה קשה, מארבע רוחות סגור בפניהם?!
הקב"ה עשה נס שאף אחד לא העלה על דעתו, והוא שהים נבקע ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים.
כן זיווגו של אדם הוא כקריעת ים סוף, כאשר אדם עומד חסר אונים מאין יבוא זיווגו, אל לו להתייאש שאע"פ שמכל עבר ופינה השערים נסגרו בפניו אבל הקב"ה יפתח לו פתח שהוא כלל לא חשב עליו ומאותו מקום תצמח לו הישועה האמיתית, וזהו דמיון זיווג האדם לקריעת ים סוף.
ואם אדם שואל עצמו למה הוא לא מצליח מהר למצוא את הבן זוג למה הוא צריך להשקיע ולעמול יותר מאחרים?
גם עניין זה נרמז בקריעת ים- סוף: התוספות בערכין( ט"ו, א ד"ה כשם )מבאר באריכות ובדיוק רב שבקריעת ים סוף לא עברו ישראל מעבר לעבר בים, אלא נכנסו רק "רצועה" אחת בים, בצורה של "חצי גורן עגולה", ויצאו באותו צד שנכנסו.
ה"תוספות" הסבירו שבני ישראל לא חצו את ים סוף מעבר לעבר, היינו: לא עברו מן הגדה שבה עמדו, אל השניה שמולה – אלא נכנסו למים, ושבו לאותה גדה עצמה, במרחק מסויים. המסלול שלאורכו נקרע הים, דמה אפוא ל"חצי גורן עגולה" או לקשת.
עוד דרשו חז"ל (תנחומא בשלח, י) שהים נבקע לשנים עשר שבילי יבשה ונהפכו לי"ב פרוזדורים לשנים עשר שבטי ישראל, מופרדים זה מזה, וכל שבט צעד באחד מהם (מנשה ואפרים צעדו יחדיו). נמצא, שהים נקרע לי"ב מסלולים בצורת קשת, ומובן שאורכם היה שונה! כי אם נאמר, לדוגמא, שהקשת היתה משמאל לימין, נמצא שהשבט שצעד במסלול הפנימי, הימני ביותר, צעד במסלול הקצר ביותר, ומי שצעד במסלול החיצוני ביותר, הקיצוני משמאל – צעד במסלול הארוך ביותר…!
בזיווג כמו בקריעת ים סוף יש מסלול קצר ויש מסלול ארוך ולוקח יותר זמן להגיע ליעד.
מכל מקום: ההחלטה "לקפוץ למים"- נתונה ביד האדם. וגם אם הוא מאותם שיועד להם מסלול ארוך יותר – חשוב להתחיל , כדי להספיק "לעלות ליבשה" בעוד מועד, בטרם יסגרו המים מכל עבר…
שחמט דיגיטל