להפוך את הרע לטוב משה סבל רבות מתלונות  בני ישראל אבל אחד הדברים שכנראה זעזע אותו ביותר היה הסיפור של האספסוף. "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר". (במדבר י"א, ד'). עם ישראל קיבל מן  כמה שהיה צריך עד שהם כבר לא סבלו אותו, הם אמרו שהם רוצים בשר. התגובה של משה הייתה חריפה ביותר. משה פונה אל ה' ומתלונן על המשא שיש עליו. הוא אומר לה' "הרגני נא הרוג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי". התגובה של ה' הייתה להוריד את העול ממשה בזה שהוא ממנה שבעים זקנים וייתן לבני ישראל בשר לשלושים יום "עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא" (י"א, כ'). נשאלת השאלה למה משה כל כך נפל ברוחו כאשר שמע את דרישת העם לבשר? ומה הטעם של התגובה של הקב"ה? משה רבנו ראה את הדרישה הזאת לבשר, כהתרסה על עצם הבסיס של כל התורה שבני ישראל קיבלו. התורה היא מערכת של חוקים והגבלות, היתר ואיסור טהרה וטומאה חיוב ופטור. התורה מלמדת אותנו שאדם צריך לשלוט בתאוות שלו. לדוגמה – יש זמן לאכול בשר וזה בשבת ולהימנע או להמעיט וזה בימי חול. כמו כן כל מערכת היחסים בין איש לאשתו עם כללי טהרת המשפחה מלמדת שיש מחזוריות. נתינת המן באה ללמד את בני ישראל שהחיים זה משהו שיש לו דיסציפלינה, יש חוקים, מתי אפשר לקחת ומתי לא. ברגע שהם מרדו נגד המן, הם מרדו, בעצם, נגד הרעיון של שליטה עצמית. זו התרסה נגד כל דרך החיים שמשה רבינו רצה להנחיל לעם דרך התורה והמצוות. הם דרשו חיים של הנאה מיידית ולא של שליטה עצמית ודחיית סיפוקים. משה רבינו, המנהיג שרואה שלוחמים נגד העיקרון הבסיסי של התורה – מרים ידיים. כשהם לא מקבלים את הבסיס שעליו מבוססת דרך החיים, הם לוחמים נגד העיקרון שבבסיסה של התורה ובדרך זו יכולים, ח"ו, להרוס את מבנה הקהילה. הקב"ה הסכים עם בני ישראל ולימד אותם את המסר שמשה רבינו ניסה להסביר להם. הוא ייתן להם בשר אבל הוא ייתן להם כל כך הרבה בשר, עד שהם לא יוכלו לראות אותו כבר, הם יקבלו את חלקי הבשר הכי טובים, לבוקר לצהריים ולערב, עד שימאס להם. בזה לימד הקב"ה את ישראל שאפילו הדברים הכי יפים בחיים, אם אין בהם עניין של שליטה עצמית והם לא במידה ובהגבלה, הם נהפכים למשהו מעיק ולא נעים. כל דבר צריכה את המסגרת שלה ואת המידה שלה. יש זמן וכמות לכל דבר וסתם תאווה הורסת את יופי החיים. המדרש בראשית רבה (ט', י') אומר על מה שכתוב בסוף , בסיפור מעשה בראשית "והנה טוב מאוד", ש"טוב מאוד זה מוות". כלומר אם יש לך הרבה מידי מהטוב, הטוב הזה נהפך לדבר מאוס ורע.

כתיבת תגובה