הכרת תודה לא צריכה להיות אירוע חד פעמי

לאחר לידת בנה הרביעי קראה לאה לבנה יהודה באומרה: "הפעם אודה את ה' " הגמרא, ברכות ז

ב, מצטטת את רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי שלאה הייתה הראשונה להודות להשם כאשר היא

קוראת לבנה הרביעי יהודה כלומר, הפעם אני אודה.לה' . אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי

מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה לקב"ה עד שבאה לאה והודתה שנאמר: "הפעם

אודה את ה' ".

האם לאה לא הודתה לה' בלידת בניה הקודמים, כיצד יתכן הדבר!? רש"י מסביר שוודאי שטרם לידת

יהודה הביעה לאה תודה גם על הלידות הקודמות , אבל התודה שלה הייתה הפעם שונה. איך זה?

רש"י אומר שהייתה אסירת תודה על כך שיש לה מנה גדולה יותר ממה שמגיע לה מכיוון שילדה בן

רביעי כאשר לפי חשבונה הגיע לה, שלשה ילדים בלבד . ברגע שנולד הבן הרביעי – יהודה, אמרה:

"הפעם אודה את ה' ".

יש הודאה ויש הודאה. כל מי שמצליח בעסקיו אומר: "עשיתי וה' עזר לי", אך בסופו של יום זאת לא

הודאה שלמה. משום שהוא חושב שמגיע לו

הפעם. לאה הודתה "הודאה שלמה" בלי לחשוב שהגיע לה אלא מתוך מחשבה שלא הגיע לה ובכל

זאת קיבלה, ולכן הכרת התודה שלה הייתה עמוקה ומלאה.

ישנה עוד נקודה, לאה הייתה הראשונה שעשתה משהו כדי להבטיח שהתודה שלה תימשך ולתמיד.

לעתים קרובות אנו אומרים תודה ומרגישים שמילאנו את חובתנו. לאה קראה לבנה יהודה באופן

שהיה בשמו תזכורת מתמדת לתודה לה' . קריאת השם לילד היא הדרך להטמיע קריאה תמידית

וקבועה של ההורים להודיה, חיבור ותקשורת של ההורים להקב"ה. כך גם, כאשר ילד נקרא על שם

אדם מסוים – זאת תזכורת תמידית לאדם המיוחד, תכונותיו ומורשתו כך מתן שם לילד אינו אירוע חד

פעמי!

הכרת תודה לא צריכה להיות אירוע חד פעמי.