הלילה שבו אפשר לשכוח לרגע מההבדלים בינינו

פסח מתקרב. בניסן נגאלו ישראל, ובניסן עתידים אנו להיגאל.
הבן איש חי מביא תובנה בשאלה הבאה מאחת הקושיות של המה נשתנה: "בכל הלילות אין אנו טובלים אפילו פעם אחת; הלילה, אנחנו טובלים פעמיים."
הבן איש חי מסביר שטבילה אחת מציינת "ויטבלו את הכתונת בדם" [בראשית ל"ז, ל"א] והשנייה מציינת " ולְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם…" [שמות יב: כב], פעם אחת אנחנו טובלים לזכר האחים שלוקחים את מעילו של יוסף וטובלים אותו בדם; הפעם השנייה שאנו טובלים בליל הסדר מציינת את אגודת האזוב שטבלנו בדם במצרים בלילה שלפני היציאה ממצרים. מעיר הבן איש חי, אם ברצוננו לכפר על חטא השנאה בין אחים, הדרך לעשות זאת היא לקחת "אגודת אזוב", כלומר להתכנס כאגודה אחת (קבוצה מאוחדת) שתעשה זאת.
תשעה באב הוא בדרך כלל הזמן שבו מדברים על אהבת חינם. אולם, כידוע, ישנו קשר אדיר בין תשעה באב לפסח. היום הראשון של פסח חל תמיד באותו יום בשבוע של תשעה באב הקרוב. פסח השנה יחל בליל רביעי, יום ראשון של פסח הוא יום חמישי. זהו גם היום בו חל השנה תשעה באב. אנו יודעים, כמו כן, שבקערת ליל הסדר לצד הזרוע אנו מגישים ביצה וזה כדי להזכיר לנו את חורבן בית המקדש, ובכך להזכיר לנו גם את תשעה באב. יש אפוא קשר נושאי בין פסח לתשעה באב.
אומר הבן איש חי: אם נרצה להשיג כפרה על חטא טבילת כתונת יוסף בדם, אם נרצה לזכות בגאולה המובטחת בניסן, הדרך להשיג זאת היא "ולקחתם אגודת אזוב" –אפשר להמשיך להגדיל את הדיוקים בפערים בין העדות ההבדלים בין שמאל לימין ובין דתיים לשאינם דתיים אבל בלילה הזה אפשר גם לשכוח לרגע מההבדלים הקטנים בינינו, ולמעשה להתאחד באגודה אחת, האחדות היא לא חיצונית אלא מהותית, נגאלנו אז כולנו יחד ממצרים וגם בלילה הזה כולנו מבקשים יחד מקוב"ה גאולה, והתרומה שלנו לגאולה הינה אחדות ולזאת אנו חייבים אהבת חינם איתה נזכה במהרה בימינו לגאולה שלימה אמן.
*הרב אליעזר שמחה ווייס*
*חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל*