התקיעה בשופר והאילן

ההלכה עצמה בנויה על כך שאי אפשר לחפות על עבירה במצווה! למשל, יש הלכה המובאת במסכת ראש השנה (ל"ב, ב'), שלא עולים באילן להביא שופר, עצם עלייה באילן בחג נחשבת לאיסור מדרבנן. נתאר לעצמינו, אלפי אנשים מתפללים בראש השנה – ביום הקדוש, הכינו את עצמם ליום זה חודש שלם – חודש אלול, הכנה יתרה עשה הבעל תוקע שהכין את עצמו לתקוע בשופר, והקב"ה מתאווה לשמוע את קול השופר ביום הקדוש. פתאום בא ילד אחד ולוקח את השופר, ובמעשה קונדס יוצא החוצה ומחביא את השופר על האילן! כל האנשים מחכים לשמוע את קול השופר, אבל אין שופר – הוא על האילן!!!

חובת שמיעת קול שופר היא מהתורה, והאיסור לעלות באילן הוא איסור מדרבנן, בכל זאת אסור לעלות באילן כדי להביא את השופר! אסור לעבור עבירה קלה של עליה באילן, כדי לקיים את המצווה החשובה של תקיעה בשופר.

ודאי וודאי שבמקרים כאלו יהיו אנשים רבים שיאמרו: "תנו לי להוריד את השופר, אני אינני צדיק גדול, אני מוכן לקחת על עצמי את העבירה, למה שכל הקהילה תלך ביום הקדוש בלי שמיעת קול שופר". התשובה לכל אלו היא – לא! אי אפשר לחפות על עבירה בקיום מצווה, אין המטרה מקדשת את האמצעים.

מחשבה זו, שאפשר לעשות "לא טוב" כדי להיטיב היא מחשבה נפוצה.

רואים זאת בתוך הבית, כאשר הורים מחפים על מעשי ילדיהם, ולפעמים אף עוזרים להם בעבירות ומעלימים עין מהעבירות שלהם מתוך כוונה שבסוף יקרבו אותם ליהדות וזה יביא אותם לקיים את המצוות. דרך זו אינה נכונה, אי אפשר לשחד את האלוקים, הוא נתן לנו מערכת מצוות ועלינו לקיים אותן.

רש"י מסביר את הפסוק הראשון של פרשת "עקב": "והיה עקב תשמעון בקולי את המשפטים האלה ושמעתם ועשיתם אותם…". כך: "אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון".

אדם חושב שכדי ללכת קדימה, כדי להתקדם, יכול לרמוס את המצוות הקלות, אך אין זה כך. מה מביא אותנו להלך מחשבה כזו שאנו יכולים לבחור את סדר העדיפויות בשביל הקב"ה? ה' ברא את העולם לבד, הוא לא נזקק לעזרה – "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא". אחרי דורות רבים השיג לעצמו 'שמש' – נוח, אחרי דורות רבים נוספים השיג לעצמו 'גבאים'. הבעיה היא שאיננו מרגישים כ'שמשים' או כ'גבאים' של ה' אלא כאפוטרופוסים עליו. אנו 'יודעים' מה לטובתו ומה לא לטובתו, על מה להתפשר ועל מה לא, וכמובן הכל לטובת האפוטרופסות – לשם שמים. אבל איננו אפוטרופוסים, איננו צריכים להחליט בשביל ה', 'הוא', יכול להחליט את החלטותיו בעצמו, תפקידינו רק לקיים את מצוותיו. אם אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להיטיב עמו עלינו לזכור, עם קצת ענווה, ש'הוא' יודע ויכול יותר מאיתנו.

עלינו לקיים את כל מצוותיו כמו שהן כתובות ואין שום דרך לשחד את ה'.