וזאת הברכה – שבירת הלוחות

לפרשת וזאת הברכה

איך נסכם את פעלו של משה בשלושה משפטים? משימה זו נראית בלתי אפשרית לחלוטין! אבל התורה עושה זאת בשתים עשרה  מילים ובסיום חמישה חומשי תורה שנקרא בשמחת תורה נאמר: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל,"לפי הספרי, הפסוק משבח את משה על העוז שהיה לו לשבור את לוחות). רש"י על הפסוק, שם) שמביא את הספרי, ראה בדברים את שבחו של משה, "והסכימה דעת הקב"ה לדעתו", ואף הסמיך אליהם את דברי ריש לקיש בבבלי (שבת פז, ע"א): שנאמר (שמ' ל"ד, ב) 'אשר שברת' יישר כחך ששברת".

ויש להבין, וכי זה השבח הגדול ביותר של משה רבנו ששיבר הלוחות, עד כדי כך שאנו מזכירים זאת בסוף התורה, בחתימתה?

הזיכרון האחרון ממשה רבינו שהתורה משאירה לנו הוא האירוע שמשה שובר את הלוחות למה דווקא אירוע זה הוא שיא פעולותיו של משה רבינו.

אולי אפשר להסביר שבשבירת הלוחות משה רבינו שמר על אחדות עם ישראל וזאת החשיבות בשבירת הלוחות!

הא כיצד?  משה רבינו שבר את הלוחות משום שהוא ראה שעם ישראל עבדו עבודה זרה ובתנאים אלה הוא חשב שלא כדאי להם לקבל את הלוחות .אבל לא כל עם ישראל עבדו את עגל הזהב שבטו של משה =לוי לא עבדו עבודה זרה הם נשארו נאמנים לה' ולמשה עבדו ואם כן למה משה לא ירד מן ההר עם הלוחות כדי להעביר לשבט הנאמנים שבט לוי.?  בתקווה שעם הזמן כאשר יתר עם ישראל יחזרו בתשובה הלויים יוכלו ללמד אותם מה שכתוב בלוחות. לכאורה פתרון זה היה עוזר למשה רבינו לשמור על הלוחות ובאותו זמן לא להעביר את הלוחות לעם ישראל עד שיהיו ראויים –משה לא בחר את הפתרון הזה משום שהוא רצה לשמור על אחדות עם ישראל הוא לא רצה שיהיו דרגות שונות בעם ישראל היינו שבט לוי שיקבלו  את הלוחות ישיר בירידתו מהר סיני וסוג ב' כאשר יהיו ראויים לזה יקבלו הזדמנות שנייה ויצטרכו ללמוד את דברי הלוחות משבט הלויים .

מצב כזה היה גורם לקיטוב בעם להירארכיה של ראשונים ושניים משה רבינו ידע שהתורה היא לכל עם ישראל בלי הבדל של מעמדות ולכן כולם צריכים לקבל אותה יחד באותה עת ובאותה שעה ובאותו רמה של התחייבות.