ברכת – הדורות
ברכות רבות מוצאים אנו בתורה. אברהם מברך את בנו יצחק, יצחק מברך את יעקב, הכוהנים מברכים את העם. אך ברכה אחת מיוחדת אנו מוצאים, ולה תוספת "אשר בך יברך ישראל" (בראשית מ"ח, ח) – כלומר ברכה שכל עם ישראל יברך את בניו ובנותיו, והיא תהיה הברכה הנפוצה ביותר. אם נתבונן בתוכן הברכה יהיה קשה אולי להבין, במה זכו "אפרים ומנשה" שברכת יעקב להם הפכה לברכת כלל ישראל?
הברכה הדומה שניתנה לשני אחים, וקדמה לאפרים ומנשה הייתה ברכת יצחק ליעקב. ועל אף היותה חשובה, לא הביאה ברכה זו שניתנה ליעקב אחווה ושלום בין האחים יעקב ועשו, נהפוך הוא, עשו לא מוותר וחושב על נקמה "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כ"ו, מ"א). בברכת יעקב לאפרים ולמנשה, מגלים אנו שני בנים שכל אב, לו היה זוכה, היה לו במה להתגאות.
אפרים, ודאי הוא שזכה בברכת יעקב, אך הוא עומד בצלו של אחיו מנשה. האח הבכור על אף שלא זכה בברכה הראויה לו כבכור, ועל אף דברי יעקב ליוסף כי אפרים יצליח יותר ממנשה, מנשה מבליג, מגלה כושר איפוק עילאי, סובלן, אינו מגיב, אלא להיפך הוא מקבל זאת בהבנה. בנים כאלה הרואים זה את טובתו של זה ומעוניינים בטובת אחיהם ורואים בהצלחת האח – כהצלחתם, ראויים שבהם יאמר "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
___________________________________
יעקב בירך את אפרים ומנשה והתפלל "המלך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי…" (בראשית מ"ח, ט"ז) רש"י בפירושו בברכת כהנים על הברכה "יברכך ה' וישמרך" מעיר "יברכך – שיתברכו נכסיך" (במדבר כ"ד) ולכן המשמעות של "ברכה" הינו ברכה בגשמיות, אם כן גם המשמעות של "יברך את הנערים" הינו ברכה בגשמיות – ברכה בנכסיהם, יעקב ממשיך ומוסיף על ברכתו: "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם יצחק ויעקב", תפילה שהם יתגאו בשמו, בדרך החיים שלו ושל אברהם ויצחק, שלא יתביישו ולא יעזבו הדרך, שיהיו ממשיכי דרכו של אברהם ויצחק, אם כן ברכה זו היא ברוחניות.
עלינו ללמוד מברכת יעקב שכאשר מברכים צאצאים, על המברך לא רק לברך ברכה בגשמיות אלא גם ברוחניות. בד"כ הורים וזקנים דואגים לגשמיות של צאצאיהם – עליהם לדאוג באותו מרץ ותושייה לעתידם הרוחני, שימשיכו בדרך האבות. שהברכה של יעקב ברוחניות "שיקרא בהם שמי ושם אבותי" תתקיים גם בצאצאיהם.
שחמט דיגיטל