מחשבי קיצין
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים"
"ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו השכינה"(פסחים נ"ו ע"א).
חז"ל ברובם התנגדו בצורה חריפה לאותם יהודים שידעו לחשב את מועד בואו של המשיח. כאשר רבי זירא מוצא חכמים העוסקים בחישוב זמן המשיח,היה אומר להם:"בבקשה מכם אל תרחיקוהו",מפני ששנינו:"שלושה באין לאדם בהיסח הדעת,ואלו הן:משיח,מציאה,ועקרב"(סנהדרין צ"ז ע"א). חז"ל ביטאו התנגדותם לחישובי הקץ במשפט המפורסם:"תיפח עצמותם של מחשבי קיצין"(סנהדרין צ"ז ע"ב).
הכמיהה לגאולה מושרשת עמוק בנפש היהודי,היא מהווה חלק מעיקרי האמונה היהודית. מדוע אם כן חז"ל התנגדו כל כך לחישובי-הקץ? האם מצוות לימוד תורה,אינה מחייבת לימוד תורה בכל דרך ובכל פירוש שנראה לנו הגיוני? או שחלילה מגבילים את הלומד ואמרים לו מצוות לימוד תורה אינה מחייבת התעסקות בלימוד אלא לזכור שצריכים ללמוד?
הגיון רב מסתתר מאחורי משפט זה,ובמשך הדורות ניסו גדולי ישראל להסביר היגיון זה.
א . אנו יודעים כי חז"ל עצמם קבעו כי מועד בואו של המשיח הוא תלוי בנו "בעתה אחישנה". יש למשיח זמן מתוכנן,אך הוא יקדים במידה ונשפר דרכינו. ולכן קביעת חישובי הקץ בצורה ברורה ומוחלטת תוך התעלמות מבעיות העם,מנוגד לדברי חז"ל על המשפט "בעתה אחישנה"(ישעיהו ס' כ"ב)-"זכו -אחישנה לא זכו-בעתה"(סנהדרין צ"ח ע"א).
ב . הסכנה הגדולה הצפויה למאמין,עלולה לעורר בעיניו שאלות רבות במידה ומועד שייקבע על ידו,יחלוף. האם הדבר לא יגרום לכדור שלג,שבעקבות "פגיעה" בעקרון בואו של משיח עלול הדבר לסייע בפגיעה נוספת של עקרונות נוספים באמונה,כמו שבת,אמונה באל אחד וכו' וההיסטוריה תוכיח.
ג . אל לנו לראות ב"ידיעת הקץ" מטרה בפני עצמה,אלא להבין שידיעת הזמן המדויק של ה"קץ" הוא דבר משני, והעיקר הוא זירוז וייחוד שמו של ה',כי הקץ –הוא עניין של הקב"ה בלבד,ואנו חייבים למלא את רצונו ולקיים מצוות תוך חשיבה על הקץ,אבל לא בהעמדת עניין זה במרכז האמונה היהודית.
ד . החפץ חיים מתנגד לכך,כי אלו שמחשבי קיצין עסוקים כל כך בעניין זה,עד שהם מזניחים את שאר המצוות ונתלים בסימנים. "והרי אנו יודעים שגם אם יבוא המלאך גבריאל ויפסוק נגד הרמב"ם,לא תשתנה ההלכה"(מכתבים מאמרים ח"א,עמ' ל"ט).
ה . מעניין להתבונן במילים:"מחשבי קיצין"-אין מדובר "בחושבים" על הקץ,שעניין זה הוא הכרחי ומצווה לחשוב על כך. אלא באנשים ש"מחשבים"-שהופכים עניין זה למדע(צורה זו פסולה בעיני חז"ל).
קיצין-ולא קץ,רבים ולא יחיד,חז"ל כבר מעמידים אותנו על כך שכל העוסקים בחישוב הקץ,כל אחד יגיע למסקנה אחרת . הדבר יכול לגרום לבלבול ולתהייה רבה בעניין זה, ואולי כדי למנוע "ריבוי קיצין" העדיפו לא לעסוק בזה כלל.
ו . בשו"ת שאלות ותשובות מן השמיים לר' יעקב ממרויש(ס' ע"ב) נשאלת שאלת חלום בעניין קץ הגאולה? "אך לא מצא התשובה כתובה לפניו".למרות מה שכתבנו,כן מצאנו גדולי מחשבה שהתעסקו בחישוב הקץ כמו ר' סעדיה גאון.
רבי סעדיה גאון ערך חישוב הקץ בספרו "אמונות ודעות"(מאמר ח'). הרמב"ם,באיגרת תימן לימד עליו זכות שהיתה זו הוראת שעה מחמת עמדתם הספקנית של בני דורו,ולא בשל רצון להגיע לגילוי ממשי של תאריך הגאולה. גם הרמב"ן,בספר הגאולה(מאמר ד'),חישב את הקץ אך התנצל באומרו שכנראה בטל בימיו האיסור על כך,שנאמר רק לבני הדורות הרחוקים מן הגאולה. ולדעתו עמד הוא כבר באחרית הימים ממש. ובפירושו על התורה(בראשית ב',ג')חישב את הקץ לשנת ה' קי"ח . ה"אברבנאל",מחלק בין חישוב קיצין על פי אצטגנינות(אסטרולוגיה)שהיא אסורה והעוסק בו עליו נאמר:"תיפח רוחו",לבין חישוב הקץ על פי דברי הנביאים,שהוא מותר לדעתו,והוא מוסיף בדרכו של הרמב"ן,שבסוף הגלות יתגלה הקץ.
שחמט דיגיטל