ויצא – האם תחסר למישהו?

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

רש"י שואל את השאלה: מה חשיבות ראתה התורה לומר לנו שיעקב יצא מבאר שבע? די לכתוב שהוא הלך לחרן כדי שנבין שלבטח הוא יצא מהיכן שהיה גר. רש"י מלמד אותנו שיציאת צדיק מהעיר עושה רושם.

דברי רש"י הם אתגר בשבילנו. על כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו: 'אם אני אעזוב את הקהילה שלי, האם אחסר למישהו?' אדם צריך לשאול את עצמו האם הוא עשה פעולות ותרם תרומות לקהילה בה הוא חי, שכאשר הוא עוזב, הליכתו עושה הבדל, עושה רושם. אם התשובה היא לא, אולי הוא צריך לעשות חושבים, אולי הוא צריך לעשות יותר כדי לתרום לקהילה אולי עליו להיות יותר מעורב?

בעצם רש"י אומר עוד דבר – שכאשר אדם מיוחד עוזב את הקהילה, אנחנו צריכים להרגיש את החיסרון. אם אנחנו לא מרגישים את החיסרון, סימן שאנחנו לא מעריכים את הברכה שהאדם הביא למקום. זה יכול להיות חיסרון בנו ולא בו.

הכלי יקר מסתכל בגישה אחרת. הוא שואל למה זה לא נאמר על אברהם ועל יצחק, הרי הם גם יצאו ממקום מגוריהם? למה עליהם לא נאמר שיציאתם עושה רושם. הכלי יקר אומר שלא היה רושם כאשר אברהם ויצחק יצאו ממקום מגוריהם בגלל שאלו שהם חיו ביניהם ושהשאירו מאחור, לא העריכו אותם. כדי שיעריכו את הצדיק אנשים צריכים להיות בעצמם אנשים מיוחדים. אברהם ויצחק השאירו אחריהם אנשים רשעים שנוח היה להם שהצדיק יצא. הם היו אנשים פשוטים שלא ידעו להעריך את הצדיק. אולם, כאשר יעקב עזב את באר שבע יצחק ורבקה היו עדין שם, הם ובני ביתם ידעו להעריך את פעולות הצדיק ולכן הרגישו את החיסרון כאשר עזב.

מקורות:

ספר בראשית פרק כח

(י) וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:

רש"י על בראשית פרק כח פסוק י:

 ויצא – לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה וכן (רות א) ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות:

  כלי יקר על בראשית פרק כח פסוק י:

ויש לפרש לאידך גיסא, לומר שדוקא יציאתו של יעקב עשה רושם, אבל לא יציאת אברהם ויצחק לפי שהמה הלכו עם כל בני ביתם ולא נשאר במקום שום צדיק ע"כ לא עשו רושם ביציאתם, כי הרשעים שנשארו שמה אינן מקפידין על יציאת הצדיקים, ואדרבה הם שמחים בצאתם מהם לפי שאינן הולכים בדרכיהם, והם לשיכים בעיניהם ולצנינים בצידיהם והם מריבים עמהם עבור מעשיהם, אבל ההולך ממקום שצדיקים מצויים שם אז יציאתו עושה רושם כי הצדיקים שנשארו קשה עליהם פרידתם כי דעתם נוחה ממנו, ואינו דומה זכות של מועטין לזכות של מרובים. וכאן היו יצחק ורבקה לכך היה רושם יציאתו ניכר. ולפי זה צריכין אנו לומר שגם בשדה מואב היו חסידי אומות העולם:

כתיבת תגובה