בראשית פרק ל
(מב) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב:
איכה פרק ב
(יט) קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי שְׂאִי אֵלָיו כַּפַּיִךְ עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַיִךְ הָעֲטוּפִים בְּרָעָב בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת
בעל הטורים על בראשית פרק ל פסוק מב
(מב) העטפים – ב' במסורת. העטפים ללבן. העטופים ברעב (איכה ב, יט). פירוש שנתן לו הכחושים שמתו ברעב. אי נמי בשביל שעשה יעקב דבר שנראה כרמאות גרם לבניו שנתעטפו ברעב:
בעל הטורים מציין שהמילה העטופים מופיעה בפרשתינו ועוד פעם בתנ"ך עם משמעות אחרת, בספר איכה פרק ב' פסוק י"ט ושם כתוב:" שבניך יתעטפו ברעב", והוא מסביר שמשום ההתנהגות של יעקב כלפי לבן שנראה כרמאות, דבר זה גרם לבניו שנתעטפו מרעב.
רבי יהודה החסיד בספרו "טעמי מסורת המקרא" אומר יותר מזה, משום התנהגות זו נחרב בית המקדש והוגלו בני ישראל. פירושים אלו מאוד מפתיעים משום שמפרשי התורה מבארים שיעקב לא עשה שום רמאות כאשר סידר את המקלות אשר פיצל ברהיטים בשקתות המים ולא רק שהוא לא עשה שום רמאות הפייטן בתפילת הושענה רבה בפזמון תענה אמנים להושענא רבה כותב:
:" תַּעֲנֶה אֱמוּנִים שׁוֹפְכִים לְךָ לֵב כַּמַּיִם. וְהוֹשִׁיעָה נָּא. לְמַעַן בָּא בָאֵשׁ וּבַמַּיִם. גָּזַר וְנָם יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם. וְהַצְלִיחָה נָּא וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֵ-ל מָעֻזֵּנוּ:
תַּעֲנֶה דְגָלִים גָּזוּ גִזְרֵי מַיִם וְהוֹשִׁיעָה נָּא:
לְמַעַן הַנֶּעֱקַד בְּשַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וְשָׁב וְחָפַר בְּאֵרוֹת מַיִם וְהַצְלִיחָה נָּא וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֵל מָעֻזֵּנוּ:
תַּעֲנֶה זַכִּים חוֹנִים עֲלֵי מַיִם וְהוֹשִׁיעָה נָּא:
לְמַעַן חָלָק מְפַצֵּל מַקְּלוֹת בְּשִׁקֲּתוֹת הַמַּיִם. טָעַן וְגָל אֶבֶן מִבְּאֵר מַיִם וְהַצְלִיחָה נָּא וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֵ-ל מָעֻזֵּנוּ:"
אז אנחנו מזכירים את המעשה של יעקב כטובה כזכות לעם ישראל, ובכל זאת בעל הטורים ורבי יהודה החסיד מחדשים שבני ישראל נענשו על מעשה זה של יעקב לא משום שהוא חטא ברמאות אלא מעשיו נראו כרמאות, אמנם המעשה שהוא עשה היה זכות לישראל, אבל מכיוון שנראה כרמאות המעשה גרם לכך שבניו יתעטפו ברעב.
מזה אנו לומדים שצדק צריך להיעשות וגם להראות שנעשה, אנחנו רואים כמה חשוב לא לזלזל אפילו במראית עין ולא לעשות פעולות מסוימות שעלולות ליצור את הרושם של שנעשה דבר אסור. ורבי יהודה החסיד מדגיש שבשלושת חלקי התנ"ך: בתורה בנביאים ובכתובים מודגש שצריכים להתנהג לא רק בדרך נכונה ובצדק אלא שמי שמשקיף צריך לראות את הצדק כמו שכתוב בתנ"ך:
בתורה: ( במדבר לב כב) "והייתם נקיים לפני ה' ולפני אדם".
בנביאים: ( יהושע פרק כב) …ה' הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בה' אַ-ל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה:
ובכתובים: (משלי פרק ג (ד) )ּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקים וְאָדָם:
שחמט דיגיטל