ויקהל פקודי - בקורת עצמית
אנשים מעדיפים למצוא חסרונות באחרים במקום לבדוק את עצמם. הדרך למציאת חסרון עצמי אינה נעימה לאדם, אדם המוצא חסרונות בעצמו צריך להודות על האמת ולא להשתמט ממנה. אותו אדם שמצא חסרון בעצמו, צריך להיות אמיץ ולהסיק מסקנות מעשיות מחשבון נפשו. לכן, כיוון שהתהליך קשה כל כך וכרוך בבושה, ישנם אנשים שאינם רוצים להתחיל בתהליך של בדיקת עצמם וביקורת עצמית. קל להם למצוא חסרונות באחרים משום שדבר זה נותן לאדם הרגשה של עליונות, שהמבקר פטור מכל המומים והפגמים שהוא מוצא בזולתו. הראיה לכך, שהוא מצליח להבחין בהם ולחשוף אותם. בקורת עצמית, מאידך, גוררת עימה תמיד הרגשות לא טובות ודורשת החלטות לא נעימות.
חז"ל קבעו ש: "כל הפוסל במומו פוסל". כל מי שמודע לדברי חז"ל לא יהיה כל כך שבע רצון בבואו לבקר אחרים, כי מה שאמרו חז"ל הוא למעשה, שמה שאתה רואה באחר הוא למעשה בבואה של החיסרון הנמצא בך.
חז"ל אומרים: כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. וחסידים מסבירים בדרך זאת: "כל הנגעים שאדם רואה חוץ – מנגעי עצמו הם…".
לאור הקדמה זו ניתן להבין את דברי ר' ירחמיאל מאוסטרובצה שאמר: על שלוש המילים הראשונות של פרשתנו, "אלה פיקודי המשכן" – שאותם המוצאים חסרונות בעצמם – פיקודי – מלשון "ויפקד ממקום דוד" (שמואל א כ כה), הם בעצמם המשכן. לפי שראויים הם להשרות שכינה עליהם.
ביקורת עצמית הוא דבר חשוב כל כך, עד כי מי שעוסק בה יכול להגיע למעמד שבו השכינה שורה עליו.