ויקהל פקודי - דין וחשבון
משה רבנו הגיש דין וחשבון לעם ישראל עם השלמתה של מלאכת בניית המשכן. לפי מדרש תנחומא עלה בלב משה הרעיון לנתינת דין וחשבון כספי בשלב זה של המלאכה ולא לפני כן. לא רק כאמצעי זהירות, אלא אף מתוך נסיונו האישי.
לאחר האכזבה שנחל משה מחטא העגל שנעשה על ידי עם ישראל, נכתב: "והיה כצאת משה אל האוהל יקומו כל העם וניצבו איש בפתח אוהלו, והביטו אחרי משה עד בואו האוהלה" (שמות ל"ג ח'). נשאלת השאלה מדוע זה קמו בני ישראל והביטו אחרי משה בהלכו?
מדרש תנחומא מפרש שהביטו אחריו ב"עיניים גדולות" ודיברו בו סרה מאחורי גבו.
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ז
"ומה היו אומרים ר' יצחק היה דורש לשבח (וכו' כדאיתא לעיל סדר כי תשא סימן כ"ז) וחברו משיבו ריקה אדם שנתמנה על מלאכת המשכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב שאין לו חקר ולא משקל ולא מנין מה אתה רוצה שלא יהיה עשיר, כששמע כן אמר חייכם משנגמרה מלאכת המשכן אני נותן להם חשבון כיון שנגמרה אמר להם אלה פקודי המשכן".
כל עוד הייתה העבודה מתנהלת ונעשית לא נטל משה כל פסק זמן לענות למשמיציו. משה הרגיש כי הדרך הטובה ביותר להלחם באותם משמיצים היא פרסום כל החשבונות עם השלמת הבנייה כולה. גם כאן טמון לקח חשוב: אין להרתע ואין להפסיק את המלאכה למרות ההשמצות.