ויקהל פקודי – "כתר שם טוב עולה על כולם"

"ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי…" (שמות ל"ה ל')

אומר על כך המדרש: "הדא הוא דכתיב" "טוב שם משמן טוב" (קהלת ז').

שלושה שמות נקראו לו לאדם:

הראשון:  השם שקוראים לו הוריו.

השני:  השם שקוראים לו בני אדם.

השלישי:  השם שהוא קונה לעצמו על ידי מעשיו.

בצלאל קנה לעצמו שם טוב על ידי מעשיו. ולכן זכה לעשות את מלאכת המשכן.  

מדוע דווקא על – ידי "השם שהוא קנה לעצמו"?

אם יהודי הולך בדרך ה' רק כדי לא לצער את הוריו, הרי במות הוריו עלול הוא לפרוק עול תורה ומצוות.

אם יהודי הולך בדרך ה' רק משום שהוא חי בסביבה טובה, בין בני אדם הגונים, הרי שישנו חשש שכאשר יעבור לגור בסביבה אחרת, יעזוב את דרכו הנכונה.

ולכן,  המדרש מדגיש – שבצלאל קנה לעצמו שם טוב על ידי מעשיו. ככל שחשוב מה שהוא משיג מכוח הוריו, ובני אדם, חשוב יותר מה שהאדם עושה בעצמו.