חודש ניסן: ברכת האילנות

ברכת האילנות

במסכת ברכות מובא: "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת להִתְנאוֹת[פרש"י: ליהנות] בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".
מימרא זו נקבעה להלכה בסימן בשו"ע או"ח אשר בו סעיף אחד בלבד (2) – סימן רכ"ו.
בשולחן ערוך כתוב : "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין  פרח, אומר:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות (טובים) להינות בהם בני אדם. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכו סעיף א – ע"פ ברכות (מג, ב)
הסבר:

1. מברכים ברכת האילנות רק פעם אחת בשנה. מברכים ברכה  זו על עצי פרי ולא על אילני סרק. ומוטב לברך על אילנות רבים, ולפחות על שני אילנות.
2. מוטב לברך אותה מיד בתחילת חודש ניסן, אף כי זמן הברכה הוא בחודש ניסן, כי זריזים מקדימים למצוות.
3. נשים מברכות ברכת האילנות ואין היא נחשבת למצוה שהזמן גרמה.אף שזמנה הוא בניסן.
4. בגמרא ובשולחן ערוך  אמרו לברך ברכה זו בחודש ניסן, ובמשנה ברורה (שם  רכו, ס"ק ב) מוסבר, שכן טבעם של אילני פירות שהם מלבלבים בארצות החמות בחודש ניסן, אבל למעשה אפשר לברך ברכה זו גם בחודש אחר, אם רק אז ראה את לבלובם. אחרים כתבו(ראה ברכי יוסף ס' רכו ועוד). כי דווקא בחודש ניסן מברכים ברכה זו.
5. יש אומרים שאין מברכים ברכת האילנות בשבת, שמא יבוא לתלוש מן האילן או לטלטל את הפרח כדי להריח בו, אך יש שאמרו לברך ברכה זו בשבת, כדי להשלים למניין מאה ברכות.