יחסו של פרעה למשה

 כשמשה הגיע לפרעה בפעם האחרונה נאמרו דברים קשים ביניהם. נשאלת השאלה כיצד סבל פרעה את כל הדיבורים הללו, ופעמים רבות כל כך? כיצד פרעה ניפגש עם משה בארמונו?

פרעה לא היה צריך לדאוג מהעיתונות או האגודה לזכויות האזרח . ישנם רודנים, שעם כל הביקורת עליהם גרמו שאנשים ייעלמו. כיצד זה שפרעה לא השתמש בפתרון הפשוט להעלים את אויבו? מדוע בעצם המשיך לסבול את משה?!

רב אלי'ה מאיר בלוך בספרו "שיעורי דעת" מסביר שיש הבדל מהותי בין הרודנים של היום לבין פרעה. משה רבנו לא היה סתם מטרד לפרעה. היה ויכוח תיאולוגי בינו לבין משה לגבי מהותו של אלוקים. פרעה לא היה איש פרגמטי שהיה מעוניין להיפטר מאיזה מטרד. זה לא היה פותר את בעייתו. אלא פרעה היה כופר – הוא הצהיר "אני הוא האלוקים". הוא לא חפץ להעלים את משה מהתמונה, הוא רצה לנצח בויכוח. פרעה היה נחוש בדעתו להלחם עד הסוף כדי להוכיח שהוא היה בעל הבית ולא כוח אחר.

 

לפני כמאה שנה אנשים היו משוחחים על משמעות החיים, והאם יש אלוקים בעולם. אנשים חשבו על דברים כבדים, חשובים. בימנו אנשים חושבים על נוחיותם ולא יותר. אנשים לא חושבים על אלוקים ועל משמעות החיים. אנו חיים בעולם של טריוויה.

 

רבי  מנדל מקוצק מעיר על דברי רש"י על המילים "ויקם פרעה לילה" לגבי מכת בכורות. רש"י ציין "ויקם פרעה ממיטתו". מה רש"י רוצה להוסיף לנו שפרעה קם ממיטתו? הרבי מקוצק שואל האם פרעה השתגע? משה אמר שכל בכור ימות בחצות ובאופן ספציפי ציין שגם בנו של פרעה בתוכם. גם פרעה היה בכור. היינו מצפים שלפחות ישב פרעה כל הערב הזה בדאגה אבל לא, הוא הלך לישון, לא הפריע לו. הדבר היחיד שהפריע לו  היו הצעקות של המצרים אחרי שהמכה פגעה בהם.

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה