כוחה של התקווה
בפסוק כתוב (שמות ה, ט) שהתגובה של פרעה למכות הייתה להקשות על עם ישראל ולהעביד אותם קשה יותר. "יכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר " מדרש תנחומא מסביר ש"היו להם מגילות שהיו משתעשעים בהן משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלנו. אמר להם פרעה אל ישעו בדברי שקר אל יהיו נשענים ואל יהיו משתעשעים ואל יהיו נפושים". פרעה הכביד עליהם את העבודה בתקווה שלא תהיה להם שהות לקרוא בספרים על הגאולה. יש להבין מדוע לא היה מעוניין שיקראו במגילות, הלוא כל זמן שממלאים את המכסה שיעשו כרצונם, מה הייתה האובססיה שלו עם המגילות?
המגילות הללו סימלו לא רק חומר קריאה להעביר את הזמן בשבת , פרעה חפץ לשבור את רוח העם, והדרך לשבור את הרוח של עם היא לקחם מהם את הצורך החיוני לכל אחד – התקווה. המגילות שקראו כל שבת הבטיחו שה' יגאל אותם.
המגילות נתנו להם תקווה להמשיך ולשרוד. בני ישראל ידעו שבסופו של דבר יצאו מהגלות. הם לא הבינו את הסיבה לשיעבודם. בני ישראל היו צדיקים והמצרים רשעים ולכן שאלו למה צדיק ורע לו?
ובכל זאת למרות השאלות היה להם כוח להמשיך מדוע? כיון שהיו להם מגילות שכתוב שה' יגאל אותם, הייתה להם תקווה. אם לוקחים מהאדם את התקווה ניתן לשבור אותו. לא חשוב כמה מיואש האדם, אם יש לו תקווה הוא יכול להמשיך לחיות.
תחושת התקווה נותנת מוטיבציה להמשך בכל מצב וכוח להישרדות. את התקווה הזאת פרעה רצה לקחת מהם.
שחמט דיגיטל