כל נדרי

אם היו שואלים את רוב היהודים מהי התפילה הרוחנית ביותר מכל התפילות של השנה בכלל ושל הימים הנוראים בפרט, הרוב המוחץ היו עונים שתפילת "כל נדרי" היא התפילה שפותחת לנו את שערי התפילה שמשפיעה עלינו ביותר, שמרגשת אותנו, ושנותנת לנו חוויה של תפילה מעומק הלב. הרגעים של אמירת "כל נדרי" הם רגעים של שלווה ושל השראה ושל יראה ושל רוחניות, המילים חודרות לתודעה שלנו עם המסר של  "עורו ישנים עורו, הקיצו משנתכם !"  התעוררו מתרדמתכם.

אם כן היינו מצפים כי תפילה כל כך חזקה תדבר על דברים נשגבים על מושגים של קדושה של תשובה, על צדיקים, צדקות, אבל אין כל התייחסות לקדושה והתעלות, אין בה שום דבר רוחני שיזניק אותנו לשמים, שיגרום לנו לעוף לשמים, שיעלה אותנו.

"כל נדרי" היא פשוט הצהרה של ביטול, היא מסמך של ביטול חובות, המסמך משחרר אותנו מהשבועות של השנה הקודמת, איך זה שזה נהפך לתחינה המרגשת ביותר של השנה?

יתרה מכך אם "כל נדרי" הוא הצעד הראשון של יום כיפור למה מחכים עד אחרי "כל נדרי" לומר ברכת שהחיינו, אחרי הכל אנחנו לא מחכים עד אחרי סדר פסח כדי לומר ברכת שהחיינו, הברכה נאמרת בתחילת הסדר.

כשרצה ה' שמשה רבנו ילך לשליחות להוציא את עמו ממצרים, ציווה את משה על יד הסנה הבוער "של נעליך מעל רגליך כי המקום קדוש הוא".

הפירוש הפשטני הוא שה' אמר למשה לחלוץ את הנעליים משום שהוא במקום קדוש, אבל השורש של המילה נעל הוא גם שורש של המילה נעל – לנעול, הפועל לנעול, ולפי זה הפירוש של ציווי ה' תסיר את מה שנועל אותך את האזיקים שכובלים אותך למקום, שלא נותנים לך לנסוק כלפי מעלה, הם עוגנים אותך במקום. ה' אמר לו המקום שאתה עומד עליו קדוש הוא, תבין שכל מקום שאתה עומד  הקרקע שלו הוא קדוש, שום דבר לא יכול לעצור אותך, אפשר למצוא קדושה בכל מקום, שום דבר לא יגביל אותך,  זה הזמן  להתחיל לזוז.

לכן "של נעליך…" תסיר את נעליך, הדברים שמעכבים אותך ותתחיל לזוז קדימה.
אל תרגיש מוגבל- תתקדם.

הרבי מלובביץ רבי מנחם מנדל שניאורסון פירש את המילים "והלכת בדרכיו" בדרך שונה מהפשט הסטנדרטי. המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שאנחנו צריכים לחקות את התכונות של הקב"ה כפי שהוא רחום וחנון, גם אתה חייב להיות רחום וחנון. כמו שהוא הוגן גם אתה חייב להיות הוגן.

הרבי מלובביץ היה מוטרד מהעובדה שהרמב"ם מחשיב את הפסוק והלכת בדרכיו בתור אחד
מתרי"ג מצוות, שכן בדרך כלל מצוות כלליות המקיפות את כל האידיאלים כגון 'קדושים תהיו' לא נספריות בתוך מניין המצוות, אז מה כל כך מיוחד בציווי 'והלכת בדרכיו', שכן נחשב לאחד מתרי"ג מצוות? ותשובת הרב שניאורסון היא כדלקמן:
המשמעות של מצוות והלכת בדרכיו שמצווה עלינו להיות "הולכים" לא עומדים במקום, כאשר אנחנו מבצעים מצווה איננו חייבים להישאר אדישים למה שעשינו אבל אנחנו חייבים שהמצווה תשאיר את חותמה על עושה המצווה.

הערבות והביטחון להישרדות שלנו הם אם אנחנו כל הזמן במצב של תנועה, של התקדמות, המילה "והלכת" אומר לנו להתחיל לזוז,  המילה "בדרכיו" אומרת לנו לאיזה כיוון, לכיוון של ה'. והלכת בדרכיו היא הדרישה לאתגר את עצמנו להתקדם ולהתפתח ברוחניות.

זהו המסר של "כל נדרי", אנחנו מרגישים נעולים במקום ע"י מחויבות, אנחנו מרגישים שאין לנו שום דרך לשנות דברים- זה מעלינו, אנחנו תקועים במקום, ההתחייבויות של העבר מכבידות עלינו, "כל נדרי" מביא אתו את המסר שאפשר לזוז, אפשר לחלוץ את הנעליים שלנו, אפשר לאסור את האזיקים שכובלים אותנו, להוריד את הנעליים ולרוץ קדימה.

אין זה מקרה ששיאו של יום כיפור הוא תפילת נעילה, השורש של המילה נעילה זה
גם נ.ע.ל. הסיבה היא שעוד מעט יום כיפור נגמר ואנחנו זורקים את הנעליים הישנות, האזיקים הישנים שלנו ומחליפים אותם בנעליים חדשות שיעזרו לנו להמריא השמימה לשנה הבאה.

זאת הסיבה שאומרים ברכת שהחיינו אחרי "כל נדרי", ולא לפניה, בתחילת יום כיפור.
ברכת שהחיינו היא ברכה שאנחנו מברכים על דברים חדשים, לדוגמא מברכים ברכת שהחיינו על לולב משום שאין אנו מבצעים את המצווה כל השנה. ברגע שאנחנו משחררים את עצמנו מהעבר שכובל אותנו דרך תפילת "כל נדרי" אנחנו מוכנים להתחיל מחדש . אחרי תפילת "כל נדרי",  מברכים תפילת שהחיינו על עצמנו, שאנחנו משוחררים, אנחנו אנשים חדשים זה נותן לנו כוח להמשיך אחרי חלומות שהתנפצו ושאיפות שלא התגשמו, אין דבר יותר קדוש אין דבר שנותן יותר השראה ממה שמיוצג ע"י "כל נדרי", את הכוח לשנות את הכוח לצמוח, את הכוח לצעוד קדימה, את הכוח לעוף השמימה, להגביה עוף.