להציל או לעמוד מנגד ? לפרשת וישב
"ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה" בראשית פרשת וישב פרק ל"ז (כח)
אחרי שהאחים השליכו את יוסף לבור, הגיעו סוחרים מדיינים ויוסף נמשך מהבור ונמכר לישמעאלים, בפסוק זה רבו הפירושים מי משך את יוסף ומה היה חלקם של המדיינים ומה חלקם של האחים.
לפי דברי הרשב"ם: ויעברו אנשים מדיינים בתוך שהיו יושבים לאכול לחם ורחוקים היו קצת מן הבור לבלתי אכול על הדם וממתינים היו לישמעאלים שראו, וקודם שבאו הישמעאלים עברו אנשים מדיינים אחרים דרך שם וראוהו בבור ומשכוהו ומכרוהו המדיינים לישמעאלים, ויש לומר שהאחים לא ידעו, ואעפ"י אשר כתב אשר מכרתם אותי מצרימה, י"ל שהגרמת מעשיהם סייעה במכירתו. זה נראה לי לפי עומק דרך פשוטו של מקרא. כי ויעברו אנשים מדיינים משמע על ידי מקרה והם מכרוהו לישמעאלים. ואף אם באתה לומר וימכרו [את] יוסף לישמעאלים כי אחיו מכרוהו, אף כן צריך לומר שהם ציוו למדייני' סוחרים למשכו מן הבור ואחר כן מכרוהו לישמעאלים
לפי דבריו אלו של הרשב"ם ברור שלא האחים הינם אלו שמכרו את יוסף, אלא המדיינים, ועל כך מקשה הרשב"ם קושיה עצומה שהרי אחר כך כשיוסף פגש את אחיו במצרים הוא מוכיח אותם "אשר מכרתם אותי מצרימה" ואיך יכול לומר להם "מכרתם" אותי, כשבעצם לא הם שמכרו?
לפי הסבר הרשב"ם נוכל ללמוד יסוד גדול, לפעמים האדישות, וחוסר האכפתיות, נחשבים ממש למעשה. זה שהאחים היו אדישים למכירתו של יוסף זה נחשב כאילו הם בעצמם מכרוהו
האחים אולי חשבו ש"הם" –המדיינים או הישמעאלים אחראים למכירת יוסף האחים אולי חשבו לעצמם
לא "אנחנו" מכרנו אותו אלא "הם" מכרו אותו יוסף מזכיר להם: "אתם" מכרתם אותי אתם שעמדתם מנגד אחראים למכירתי
לנו נראה לפעמים שההיפך מהאהבה הינה שנאה, אך לא היא, לפעמים האדישות היא ה"שנאה" הגדולה מכל.
לפעמים אדם עומד מהצד ורואה עוולה ואומר, " אבל אני לא עשיתי", וכך מרגיש שפוטר את עצמו מאחריות, אך לא! התורה מגלה לנו: התעלמות, אדישות, זה כמו מעשה אקטיבי. כשאדם מחויב לעשות משהו, יש לו את היכולת לעשות דבר, והוא לא עושה, הנזק שיקרה מיוחס ישירות אלו כאילו עשה אותו ממש.
בהחלט לעמוד מנגד היא להיות נגד!
שחמט דיגיטל