ליל הסדר בסגר

 הסדר בהסגר פסח תש"פ

אנו נמצאים כעת בספירה לאחור לקראת חג הפסח. חג הפסח תש"פ ייזכר בהיסטוריה כחג פסח שונה, כאשר אסור לנו להזמין אורחים, אפילו לא את משפחתנו המורחבת לסדר שלנו.

הייתי בהרבה מאוד סדרים בחיי- בילדותי חגגתי את ליל הסדר עם ההורים שלי, כאשר התחתנתי חגגתי את החג עם החותן והחותנת שלי. ואז  כאשר נולדו לי ילדי חגגתי איתם  וכאשר הם התחתנו חגגתי איתם, עם בני זוגם ועם ילדיהם, נכדיי. אבל זו הפעם הראשונה בחיי שלא אהיה בסדר עם המשפחה המורחבת. השנה נהיה אני ואשתי ביחד בסדר. רק אנחנו. אנו נקיים את הגמרא בפסחים האומרת שאם אין ילדים, האישה שואלת את מה נשתנה.

לא אוכל לקיים את מצוות "והגדת לבניך". לא אוכל להעביר  של את המורשת והמסורות שלי לילדיי ונכדיי בלילה המיוחד הזה של השנה.

עם זאת עדיין ישנה ייחודיות לחג  הפסח. מדובר במצווה אולי היחידה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו הזדמנות שנייה, את פסח שני. אנו מקווים שנוכל להשתמש בהזדמנות השנייה שניתנה לנו בדומה למי שלא יכול היה להביא את קרבן פסח ב -י"ד בניסן שיכול להביא אותו ביום י"ד באייר. אולי בעזרת השם, בעוד חודש נוכל לטייל, לבקר ולהיפגש עם המשפחה המורחבת וליתן כבוד לפסח הראשון והשני.

כל זה תלוי בשמירה על מצווה ייחודית אחרת, המצווה היחידה בתורה, שאם נעבור עליה אין לנו אפשרות של תשובה!

התורה גוזרת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", היזהר מאוד בחייך (דברים ד, טו). אנו מחויבים לשמור על בריאותנו. אם חס וחלילה אנו מאבדים את בריאותנו וחיינו, לא נוכל לחזור בתשובה בעולם הזה. אם אנו רוצים שיהיה לנו סיכוי לקיים את פסח שני אנו חייבים להיות מהדרין בשמירה על תקנות הבריאות.

נתחיל את הסדר כמו תמיד עם "הא לחמא עניא" אנו מדקלמים "כל דכפין ייתי וייכול". האמת היא שגם בשנים רגילות הקטע הזה נראה לא מובן. זה לא נראה מציאותי להזמין אחרים מתוך הבית שלנו, כאשר אף אחד אחר לכאורה לא יכול לשמוע את ההזמנה. ואולי הכוונה לזמן בית המקדש, אלא שאז לא התאפשר להזמין מישהו ליל הסדר אלא אם כן הוא נמנה מראש כחלק מהחבורה לקרבן פסח.

בשנה זה הקושי מתעצם. כיצד נוכל להזמין  לסדר ? איך כל דכפין שייתי וייכול בשנה זו, שבה זה מסוכן להזמין אחרים, מה זה אומר, מדוע אנו אומרים את זה? כל שנה אנו דנים בפרשנים המרחיבים בדרכים שונות את משמעות אמירה זו, אך אולי השנה אנו יכולים להבין את האמירה הזו באור משמעותי ביותר. אנו אומרים כי ליל הסדר שלנו כרגע הוא מינימלי, אך אנו מצפים לתקופה בה אנו נוכל להזמין את הנזקקים ואת אלה שאנו רוצים להיות איתם, אנו רוצים שיהיה לנו סדר עם החברים והמשפחה אנו זקוקים להם והם זקוקים לנו!

כאשר ה' הוציא את עם ישראל ממצרים הוא לא ערך הפגנה פומבית  כדי להראות את יכולותיו, הקב"ה אמר לעם שכל תא משפחתי צריך להתכנס בכוחות עצמו,  שה לבית אבות, כוחו של עם נמצא ביחידות הקטנות ביותר. המציאות בונה היום את היחידות המשפחתיות הקטנות. בשבועות האחרונים נאלצו להתגורר ביחידות קטנות כדי ללמוד לחיות יחד, להעריך אחד את השני, לסמוך על עצמנו, בלי בידור חיצוני, ללא קונצרטים, מסעדות, בתי קפה, בלי לבקר חברים וכו'.

אנו לומדים להעריך את הדברים הקטנים בחיים ואת המציאות שאנו יכולים לחיות בצניעות, ללא חתונות ושאר שמחות מנקרות עיניים.

הגמרא בעירובין נ"ד, אומרת שהעולם הוא כמו חתונה. ר ' שמחה בונים מפשיסחא הסביר שיש המון דברים בחתונה – האוכל, המוסיקה, הפרחים, אבל יש רק דבר אחד שקובע – החתן נותן לכלה טבעת מול שני עדים. לא משנה אם האוכל נגמר או שהפרחים נבולים – מה שחשוב הוא שהחתן אומר את המילים הספציפיות לכלה והעדים עדים לכך, והשאר הוא רק הסחת דעת.

זה השיעור שאנחנו לומדים – ראינו חתונות שמתוכננות לאלף אורחים, עם שמלות יוקרה, דאגה  לפרחים, לקייטרינג, להזמנות ובסופו של דבר חגגו את החתונה בחוג המצומצם ביותר ובכל זאת הן נחגגו בצורה יפה ומשמעותית עם מניין.

מה שחשוב זה מה שקורה בבתים שלנו עם משפחותינו. כל השאר הוא רק הסחת דעת.

זה המסר של מצה, הקמח והמים בלבד. אין מלח או תבלין או סחיטת מחמצת – זהו, וזה כל מה שקובע. רק פיקוח על הקמח והמים – זה כל מה שחשוב.

מי ייתן ונלמד ליהנות מעיקרי החיים, מי ייתן ונהנה מחג פסח כשר ושמח.

שזה יהיה כשר אין לי ספק, אבל אסור לנו להתייאש אלא להיות בשמחה, שמחה אמיתית מושגת על ידי שנשמח את האחרים.

בברכת חג פסח כשר ושמח ונגף ייהפך לגפ"ן : גאולה, פרנסה טובה ונחת.

 הרב אליעזר שמחה ווייס

 חבר מועצת הרבנות לישראל