לפרשת דברים – סיפורה של מנגינה

"איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" (דברים א', י"ב)

הנושא המרכזי של פרשת דברים הוא נאום הפרידה של משה רבינו מעם ישראל. משה מתלונן על עם ישראל שהם עם של נרגנים ווכחנים והוא לא יכול להתמודד לבד עם התלונות שלהם עד שהוא צריך למנות עוד שופטים. הפסוק הזה 'איכה' נקרא במנגינה אחרת מהקריאה הרגילה של התורה. יש 'טרופ', מנגינה רגילה לקריאת התורה, כאשר יש יוצא מן הכלל וביניהם קריאת עשרת הדברות ופרשות השירה, שנקראות במנגינה אחרת משאר פרשיות התורה. כמו-כן, יש מנגינה רגילה לקריאת ההפטרה כאשר יוצא מן הכלל היא קריאת הפטרת שבת חזון הנקראת במנגינה אחרת משאר ההפטרות. הפטרת חזון ישעיה נקראת ב'שבת חזון' שלפני תשעה באב ובמנגינה של קריאת מגילת איכה. כמו-כן, יש מנגינה רגילה לקריאת המגילות כאשר יוצא מן הכלל היא קריאת מגילת איכה. מעניין שהפטרת חזון ישעיה, הנקראת ברובה במנגינה שונה מהמנגינה של ההפטרות של כל השנה, נקראת במנגינה המיוחדת שמיועדת לקריאת מגילת איכה. אנחנו מבינים שכאשר הכתובים מציינים אירוע מיוחד, אזי יש לקריאה מנגינה מיוחדת. והנה, להפתעתנו, אנחנו מגלים שהפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם", שנזכר לעיל, נקרא במנגינה שונה מהקריאה הרגילה של קריאת התורה ודווקא במנגינה בה נקראת מגילת איכה. מה מיוחד בפסוק הזה שצריכים לקרוא אותו במנגינה מיוחדת? מה האירוע המיוחד שהתורה רוצה לציין לנו? התשובה היא, שהפסוק הזה הוא המפתח להבנת הסיבות שגרמו לחורבן בית המקדש. פרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב, היום בו נחרב בית המקדש. על פי חז"ל הבית השני נחרב בגלל שנאת חינם. מה הביא לשנאת חינם? מה שהביא לאותה שנאת חינם זו אותה תכונה שמשה רבינו התלונן עליה – עם ישראל נמצאים במדבר כאשר מספקים להם את כל הצרכים שלהם מ-א ועד ת. מה יש להם להתלונן?! כלום לא חסר להם. איך משה מגיע למצב שהוא לא יכול להתמודד איתם לבד עד שהוא צריך למנות שופטים שיעזרו לו בניהול עניני העם? אלא התכונה הזו של נרגנות והתלוננות היא תכונה מובנית וטבעית באדם. במצב כמו שהיו בני ישראל, עם הרומאים כאויב חיצוני, היה אך טבעי שעם ישראל יהיה מלוכד. אך התכונה הזאת של נרגנות הביאה את עם ישראל למצב שלא יכלו להסתדר זה עם זה. ולכן הפסוק 'איכה' בפרשת דברים מאוד משמעותי. הוא מפתח להבין את קורות החיים של עם ישראל במשך ההיסטוריה ולכן המנגינה המיוחדת.