אנו רואים מפרשתנו את החשיבות של כבוד עצמי של האדם. בואו ונעבור על מה שקרה ליוסף. הוא נמכר כעבד ע"י אחיו, אחרי תלאות רבות הוא הפך למושל במצרים ובתפקידו הוא הכין את מצרים לבצורת שהוא ניבא שתבוא, ובזה שהוא הכין מלאי של תבואה הוא הציל את מצרים מרעב.
אחיו ירדו מכנען שגם שם שלטה הבצורת כדי לקנות תבואה במצרים, יוסף ראה אותם אבל הוא לא גילה את עצמו להם, אלא הוא האשים אותם שהם מרגלים ולקח את שמעון כבן ערובה ודאג שהם יביאו את בנימין כדי שיוכיחו שהם דוברי אמת. כאשר בנימין הגיע למצרים יוסף הראה חיבה יתרה והעדפה מיוחדת דווקא אליו.
אחרי שהם מילאו את בקשתו והביאו את בנימין למצרים הוא שולח אותם לדרכם, אבל באמתחתו של בנימין הוא מחביא גביע מכסף ונותן לאנשים שלו הוראה לחפש בכלים של האחים את ה"גביע הנעלם" לפני שהם עוזבים את מצרים. כאשר בודקים ומחפשים בכליהם של האחים תופסים את הגביע בכליו של בנימין ומאשימים אותו בגניבה. יוסף מציע לאחים לעצור את בנימין אצלו כאסיר והם ילכו לדרכם, אבל אחיו מתערבים ומציעים שהם ישבו בכלא במקומו, ורק אז יוסף מגלה לאחיו את זהותו.
למה כל הדרמה? האם יוסף רצה לנקום באחיו על שמכרו אותו? הלוא דבר זה אסור, וחוץ מזה השאלה שכולנו חושבים ושואלים היא, אחרי שיוסף הגיע להיות מושל למה הוא לא שלח מסר לאביו הסובל לגלות לו שהוא חי וקיים ובריא? למה יוסף נתן לאביו הזקן לסבול שנים ללא צורך בזה שלא הודיע לו שהוא חי.
והתשובה: לסלוח זה דבר נעלה, מצופה מאיתנו לסלוח למי שפגע בנו אם הוא מתנצל, אבל סליחה זו ברכה מעורבת לנסלח, משום שמי שסולח הוא האדיב, הוא הנותן, אבל הנסלח ימשיך לחיות עם רגש אשמה, עם הרגשה שהוא בעצם עשה רע והוא היה חייב לבקש סליחה.
אבל יש אפשרות אחרת, במקום סתם לסלוח תן לפוגע לגאול את עצמו, תן לו להרגיש שהוא גדל, שהוא הוציא מעצמו את התכונה הרעה שגרמה לחטא שלו, תן לו להרגיש שמגיע לו שיקבל סליחה, תן לו את האפשרות להרים את הראש עם כבוד עצמי של אדם שלמד מהטעויות שלו ושיפר את מידותיו ותכונותיו.
יוסף היה יכול לסלוח לאחיו ולגלות עצמו אליהם ברגע שהוא ראה אותם, אבל אם הוא היה עושה זאת הם היו מרגישים מדוכאים ועם רגש של אשמה שלא היה עוזב אותם. במקום זאת הוא גרם לכך שהם יהיו באותו מצב שהם היו כאשר הם חטאו נגדו, והם יכלו לחזור על הטעות שלהם שטעו איתו, הם יכלו להפקיר את בנימין אצל המושל העריץ של מצרים וללכת לדרכם, אבל הם לא עשו זאת, ובזה שהם היו מוכנים להקריב את עצמם עבור בנימין הם הראו שהם גדלו כבני אדם, שהם למדו להתמודד עם הקנאה שלהם, שהם ביטלו ומחקו מעצמם את מידת הקנאה שהיה בהם.
יוסף לא רק שסלח לאחיו הוא גם החזיר להם וחיזק בהם את הרגש של כבוד עצמי, הוא נתן להם את התחושה שהם עכשיו אנשים יותר טובים מאשר היו בזמן שמכרו אותו. יוסף במקום לדכא אותם בזה שנאלצו לבקש ממנו סליחה, נתן להם את ההרגשה שהם הרוויחו את הסליחה משום שהם למדו מטעויותיהם והם לא אותם אנשים שהיו בזמן שמכרו את יוסף. עכשיו הם אנשים אחרים! עד היכן מגיע החשיבות של כבוד עצמי? זה כל כך חשוב עד כדי כך שיוסף נתן לאביו ולעצמו לסבול שנים של כאב ושל חוסר עד שהגיע למצב כזה שהיה יכול לתת לאחיו הזדמנות לגאול את עצמם.
שחמט דיגיטל