לפרשת חוקת – האם הנחש ממית או מחיה?

אחד הסמלים של מקצוע הרפואה הוא מוט עם נחש כרוך עליו. המקור של הסמל הזה נמצא בפרשתינו. כאשר באה על עם ישראל מכת נחשים השם מצווה על משה להכין לו נחש נחושת. האנשים שנושכו על ידי הנחש יסתכלו על נחש הנחושת שעשה משה ועל ידי כך ירפאו. המשנה בראש השנה (ג' : ח') כותבת במפורש שלא הנחש מחיה אלא הקב"ה הוא הרופא, אלא שכאשר בני ישראל מפנים את ליבם לאבינו שבשמים, הקב"ה מרפא אותם.

ההלכה מחייבת את הרופא לנסות לרפא את החולה ואם הוא מסרב הוא נחשב כשופך דם. רופא תמיד צריך לדעת להפנות את הפציינטים שלו למומחים מתאימים. (שו"ע יורה דעה של"ו: א'). גם על החולה מוטלת חובה להתאמץ להגיע לרופא הכי טוב (שו"ע קצ"ב: ג').

הרמ"א כותב שנכון לבקש מתלמיד חכם להתפלל על מי שחולה ולעת צורך אפילו לשנות את שמו (שו"ע יורה דעה שלה:י).