בפרשתנו כתוב "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה". האות 'כ' במילה לבכותה היא 'כ' זעירא, אות קטנה. פרשנים מסבירים שעובדה זו באה לציין שאברהם אבינו לא בכה הרבה על פטירתה. כמה שאלות עולות – למה אברהם קיצר בבכיות שלו לשרה? כמו כן – למה לא כתוב בפשטות 'ויבוא אברהם לבכות ולספוד…'? בדרך כלל בוכים ואחר כך מספידים והנה בפסוקים כתוב שאברהם קודם ספד ואחר כך בכה. בנוסף – הנושא של הפסוקים הם שרה אימנו, חייה ומותה, אז למה היה צריך להזכיר את שמה שוב בסוף הפסוק?

לשרה אימנו היו שני תפקידים – היא הייתה דמות ציבורית, שיחד עם אברהם לימדה את האמונה בה' אחד וכך השפיעה על אינספור אנשים. מצד שני היא הייתה אישה פרטית, אשתו של אברהם אבינו. התפקיד של ההספד הוא להודיע לציבור ולספר על ההפסד של הציבור בשל מותה. אברהם מצטער על האובדן של הכלל, ממותה של שרה, לפני שהוא בוכה מהצער הפרטי שלו.

אנו זוכרים ששרה לא היה השם הראשון שלה. משמעות השם 'שרה' הוא מלשון שררה וכבוד, שהיא שרה על הכל. לכן מודגש בפסוק שוב שמה, שאברהם בא לספוד לדמות הציבורית שבה. העיקר בסיפור הוא ההפסד שיש לציבור ולא על הרגשות הפרטיים של אברהם. אם הכתוב היה מקדים ומספר על ההפסד הפרטי של אברהם זה היה מוריד במשהו מהחשיבות שבהפסד של העם.

 

כתיבת תגובה