לפרשת עקב – אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכך לבבך ובכל נפשך" (דברים י', י"ב).

מתוך לשון התורה: 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך' למדו חז"ל שהקב"ה דורש מאיתנו 'רק' דבר קטן והוא ליראה את ה'. ושאלו בגמרא במסכת ברכות – וכי היראה היא דבר קטן?! אלא שהיראה היא דבר קטן כלפי משה רבנו. משה רבנו, שדורש כאן לפני העם, אומר שדרישת ה' היא לדבר קטן של יראת ה', שלגבי משה אכן זהו דבר 'קטן', לא במובן שזהו דבר לא חשוב, אלא במובן שזהו דבר כה בסיסי ויסודי שלא ניתן לחיות בלעדיו. לאחר שראה משה את הקב"ה פנים בפנים, אז אכן לגביו היראה 'מילתא זוטרתא היא'.

והקשו רבים (הר"ן, מהרש"א ועוד) שהרי סוף-סוף משה מדבר כאן אל בני ישראל ולהם הוא אומר 'מה ה' אלוקיך שואל מעימך', והם לא נמצאים במדרגתו של משה רבנו – אם כן חוזרת השאלה למקומה, הרי לישראל יראת ה' איננה בבחינת 'מה ה' אלוקיך דורש מעימך'?

יראת שמים זה דבר מאוד קשה, היינו חושבים.

בעל התורה תמימה כותב שמשה רבינו היה כל כך עניו שהוא חשב, שמה שקל לו, יהיה קל לאחרים. הוא לא החשיב את עצמו כיותר מאחרים. הוא לא חשב שהוא יותר רוחני, או יותר קשור לקב"ה. אבל זה דבר מוזר. הלא משה רבינו לא היה נאיבי. הוא הכיר במעלת עצמו. הוא ידע שהוא זה שעלה להר סיני והוא זה שקיבל את התורה. הוא יודע שהוא זה שדיבר עם ה' פנים אל פנים ובודאי לא חשב שמה שבשבילו קל יהיה גם קל לאחרים.

אולי הפירוש של הגמרא היא אחרת. הגמרא אומרת שלגבי משה מילתא זוטרתא. אין הכוונה שבשביל משה אלא המשמעות היא אצל משה. בשביל מי שחי אצל, ליד, משה, בשבילו זו מלתא זוטרתא. מי שחי ליד צדיק כמו משה מושפע ממנו. ולכן בשבילם, שהיו בסביבתו, זו הייתה מילתא זוטרתא. בגלל שהייתה להם ההשפעה והקרבה של משה לכן זו מילתא זוטרתא.

יש לנו כאן מסר גדול ללמוד ממנו – עד כמה חשוב לבחור לעצמינו חברים ואנשים קרובים שיכולים להשפיע עלינו לטובה. גם מי שאין לו תכונות של משה רבינו השיג את הרמה הרוחנית שלו מתוך קרבתו אליו. כמו-כן כל אחד יכול לשפר את הרמה הרוחנית שלו על ידי הליכה אצל מישהו שברמה רוחנית גבוהה.

המגיד מדובנא אומר בשם הגר"א, כי כלי המתמלא ביראה עובר על גדותיו ושופך יראה לכל הצדדים. לכן אומרים חז"ל: "את ה' אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים", כי יראתם הגדושה של תלמידי חכמים משתפכת גם על הסביבה להרוותה ביראת-השם. וזו כוונתם של חז"ל באומרם ש"לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא". דורו של משה, שחי בקרבתו, וראה את יראתו של משה, נתבשם אף הוא ביראה, ולא היה צריך לעמול הרבה על היראה, כי אצלו יראה מילתא זוטרתא היא.