אחד הדברים הכי חשובים בחיים זה העידוד.
"חזק ואמץ" (דברים ל"א ז') היא קריאת עידוד שמהווה ברכה לחיזוק נפשי.
כאשר הקב"ה ממנה את יהושע במקום משה, למנהיג ישראל, משה אמר לו "חזק ואמץ". יהושע היה התלמיד הכי גדול של משה, נביא בזכות עצמו, ובכל זאת משה הרגיש את הצורך לעודד אותו. דברי העידוד של משה חיזקו את יהושע, והוא הצליח להביא את בני ישראל ממצרים ולכבוש שלושים ואחד מלכויות.
אדם צריך לפעמים לעודד את עצמו, למשל – כשכלל ישראל התרועעו עם נשות מדין, מנהיגי ישראל עמדו מהצד בחוסר מעש. פנחס בן אלעזר חיזק את עצמו ומצא את האומץ לעמוד ולהפסיק את התדרדרות המוסרית של העם. לולא ההתחזקות של פנחס, כל העם היה מתבולל ונכחד. פנחס חיזק את עצמו, הוא עודד את עצמו והציל בכך את עם ישראל.
כל אחד ואחד ובמיוחד מנהיג, צריך עידוד. יש קשר מעניין באנגלית בין המילה encouragement שהמובן שלה הוא עידוד, לבין המילה courage שמשמעותה הוא אומץ. עידוד וחיזוק קשורים זה בזה. צריכים לעודד אדם להיות חזק, להתחזק מול תהפוכות החיים.
האם זה לא נכון שהיום אנחנו מצפים מאנשים להיות פוליטיקלי קורקט?! זה מסווה, לפעמים, לחולשה, וריקנות. אם פנחס היה מנסה להיות פוליטיקלי קורקט הוא לא היה עושה את מה שעשה. לכן מובן למה הברכה "חזק ואמץ" היא ברכה נפוצה למנהיגים. זו ברכה שנתן משה, זו ברכה שנתן הקב"ה בכבודו ובעצמו ליהושע (יהושע פרק א), וזו ברכה לכולנו – שנדע להגיד דברים נחרצים, לעמוד באומץ ולהגן על מה שטוב ונכון.
שחמט דיגיטל