לפרשת ראה ולכל השנה – בעיות בתקשורת – לאו דווקא

חזרתי זה עתה מחוץ לארץ. כל מי שעבר בשדה התעופה בן-גוריון המחודש, יודע שיש הליכה די ארוכה מהמטוס ועד היציאה משדה התעופה ולאולם שם אוספים את המזוודות. שיירה של אנשים הולכים. הולכים על מסילה שלוקחת אותם ליציאה.

באותו זמן שהולכים ליציאה, ניתן לראות שיירה של אנשים שזה עתה נכנסו לשדה התעופה. הם נעים במרץ על מסילות שהולכות בדרך ההפוכה, אל המטוסים.

בין שתי קבוצות האנשים יש חלון ובאופן טבעי מסתכלים לראות מי יוצא ומי חוזר. הרבה פעמים רואים פתאום מישהו מוכר שזה עתה חזר או מישהו שזה עתה יוצא. אחד מנפנף לשני לשלום. לכמה שניות יש ביניהם תקשורת. אבל הם הולכים לכיוונים שונים והם לא יכולים להמשיך ולתקשר. האנשים האלו הם אנשים טובים שאם לא היו הולכים בכיוונים שונים היו מצליחים להיות בקשר עוד זמן מה.

למה הדבר דומה?

אנשים טובים נפגשים באמצע החיים. אנשים שיש להם היכולת להיות בקשר ואכן הם מתקשרים לתקופה מסוימת ואז כל אחד הולך לדרכו. זה קורה הרבה בנשואים. נפגשים, מתחתנים ונפרדים. ואז אומרים שיש להם בעיות בזוגיות, יש להם בעיות בתקשורת. אחד מעמיס על השני כל מיני בעיות. אחד הופך את השני לאכזר, לרשע, לאיש רע. בעצם הוא לא איש רע והיא לא אישה רעה. שניהם אנשים טובים ושניהם יודעים לתקשר אבל הם הולכים בכיוונים שונים.

בטקס הנישואין יש ברכה שלכאורה לא קשורה לנישואין בכלל. היא הברכה הראשונה משבע הברכות הנאמרות בטקס הנישואין. היא נאמרת אך ורק בנישואין. לא בברית מילה ולא בפדיון הבן. לא בשום שמחה אחרת ולא בשום אירוע אחר. זו ברכה כללית שהייתה יכולה להיאמר בכל הזדמנות. הברכה היא "שהכול ברא לכבודו".

איך הברכה הזו קשורה לנישואין? למה היא נאמרת רק בנישואין?

הברכה אומרת לזוג הצעיר ולכל הנוכחים, שההצלחה בנישואין תהיה אך ורק כאשר לשני בני הזוג יש מטרה אחת והיא שכל מה שהם יעשו, שהכול יהיה לכבודו. שיבנו בית לכבוד ה'. שילכו בדרך של ה', בדרך התורה והמצוות. הדבר שיקשר ויהדק בין בני הזוג יהיה הרצון העז שיהיה לשניהם וההבנה שהכול ברא לכבודו.

יכולים להיות אינטרסים אחרים, שאולי אף אינם על פי התורה, אבל אינטרסים אחרים יהיו זמניים ויתחלפו יחד עם השינויים של החיים. אבל כשיש אינטרס אחד שלא נתון לשינויי החיים, מטרה שהיא נצחית, היא תמיד תהיה חזקה מספיק כדי להעביר את בני הזוג מעבר לכל מיני קשיים, בעיות וטלטלות החיים.