מגילת רות - בועז ובית דינו
איך נוטעים תקווה בעם? למגילת רות
במגילת רות אנו קוראים כבדרך אגב, שבועז בירך את קוצריו "ה' עמכם". סה"כ ברכה חביבה, לא..?
רבותינו מלמדים, שטמון פה הרבה יותר.
המשנה בסוף ברכות קובעת, ש"בועז ובית דינו התקינו, שיהא אדם מברך את חבירו בשם". אין זה רק סיפור המעשה, אלא תקנה קבועה להזכיר שם ה' בסתם פגישה ברחוב בין איש לרעהו!
מה פשר תקנה זו ?
בועז ובית דינו התקינו תקנתם בתקופת המשבר הקשה, משבר הרעב בה הם חיו. על אף שהזכרת שם ה' שלא לצורך אסורה,
בועז ובית דינו רצו לבנות מחדש את הביטחון והתקווה של העם אחרי תקופה לא פשוטה, בה הרגישו שה' לא אתם, ושהמנהיגים שלהם (כגון אלימלך) עזבו אותם .
בועז רצה להחזיר ולהטמיע בציבור את האמונה וההבנה, שה' לא יטוש עמו, ונחלתו לא יעזוב. כיצד? כאשר שני יהודים יפגשו, יברך האחד את השני בהצהרה "ה' עמך"! אתה מיוחד, בצלם אלוקים נבראת, והוא לא עזב אותך. אמירה זו החזירה לעם המדוכדך את ההבנה שהם מיוחדים, שיש תקווה, ומתוך ההסתר מתגלה הישועה. לא סוף דבר הישועה הפרטית של רות, אלא ישועת כלל ישראל בהולדת הסבא של דוד המלך!
רבים דואגים כיום על המצב הקשה בארצנו, אחרי תקופה ארוכה של בחירות, בה מפלגה אחת יוצאת נגד השניה, תקופה שמדגישה את השוני בין המגזרים. כעת נקלענו לסבב בחירות שני, מה שבאמת מביא דכדוך ומצב של חוסר תקווה, מהבלטת הרע ולא הטוב , והעמקת הפירוד בעם.
במצב כזה, אנחנו חייבים ללמוד את המסר שלימד אותנו בועז, לקבל כל אחד עם הברכה "ה' עמכם," להדגיש לשני שכולנו נבראנו בצלם אלוקים ואנו בניו של מקום, וה' אתנו תמיד. הכרה זו תסייע למתן את השיג והשיח השלילי בין כל חלקי העם, ולהוסיף אהבה ואחווה.
במקום להגיד לשני 'הי' בסגנון הזר לרוחינו, נחזק האחד את השני ואת עצמנו ונקבל האחד את השני בברכה: “ה' עמכם" (אף שאינה בשם ה' ממש), ונזכה לגאולה מופלאה, כבימים ההם בזמן הזה!!
בברכת שבת שלו' וחג שמח
הרב אליעזר שמחה ווייס
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל
שחמט דיגיטל